כדכד כתב:הרהרתי מדוע יש במגילה את כל שמות כלי השחמט (מלך, מלכה, רצים, סוסים) ורק שם הצריח/טורא נפקד ממנה.
יישבתי בלבי: מי שיכול ללכת רק ישר אין המגילה מתחשבת בו...
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:הרהרתי מדוע יש במגילה את כל שמות כלי השחמט (מלך, מלכה, רצים, סוסים) ורק שם הצריח/טורא נפקד ממנה.
יישבתי בלבי: מי שיכול ללכת רק ישר אין המגילה מתחשבת בו...
ומה עם החיילים/רגלים?
שיג ושיח כתב:השבת לאחר קריאת זכור עם כל דקדוקיה והכוונות התלויות בה, עלה בליבי הרגש לתת גם אני הסבר לחטאם החמור של עמלק, כדרכם של משגיחים, ראשי ישיבות וכל בר בי רב דחד יומא, והנראה בזה לענ"ד שמהותם של עמלק הוא 'אשר קרך', כידוע, ועברו בזה על איסור מפורש 'לא תשימו קרחה', ואף שלכאו' איסור ה'קרחה' הוא רק בין עיניכם ועלק הרי עשו 'קרך' בדרך, הלא פס' מפורש הוא 'היא בעיניים על הדרך'. ודוק ותשכח כי אמת הוא.
אמנם קצת קשה מה עניין שעמלק עברו דווקא על איסור זה, ויל"ע.
פי' הרא"ש שביעית פ"י כתב:ואם אמר לו הלוה אעפ"כ אני רוצה ליתנם לך מותר לקבל ממנו, ובפ' השולח קאמר דתלי ליה עד דאמר הכי.
ירושלמי יאמר לו משמט אני בשפה רפה והימין פשוטה לקבל שנאמר וזה דבר כלומר דיבור בעלמא ומדכתיב זה דריש שאין צריך אלא דבור אחד כדמוכח בתוספתא במכות גבי רוצח דקתני לא יאמר את הדבר וישנה שנאמר וזה דבר הרוצח אין לך אלא דיבור ראשון.
רוצח אני - ירושלמי א"ר יוסי הדא אמרה בר נש דתני חדא מכילא פי' מסכת אחת והוא אזיל לאתר ואינון מוקרין ליה בגין תרתין צריך למימר להון מכילא אנא חכים.
כדכד כתב:עלה בדעתי:
מדוע אסתר המתינה י"א חודש לבקש שיהרגו את בני המן ולא ניצלה הזדמנות כעס המלך על המן לבקש להרגם כבר אז?
כדי שי"א חודש יוכלו להגיד קדיש על המן
אור עולם כתב:מוכר להיפך - שלא הרגו אותם מייד, כי אמרו להם - קודם תהיו 'חיוב' י"א חודש, ואז נהרוג אתכם...
אור עולם כתב:כדכד כתב:עלה בדעתי:
מדוע אסתר המתינה י"א חודש לבקש שיהרגו את בני המן ולא ניצלה הזדמנות כעס המלך על המן לבקש להרגם כבר אז?
כדי שי"א חודש יוכלו להגיד קדיש על המן
מוכר להיפך -......
כדכד כתב:כתוב שמרדכי היה עם הגולה אשר הגלתה ובחו"ל אין דנים דיני קרן
כדכד כתב:משרי המלך הפרתמים דהיינו הפר- תמים = שור תם.
HaimL כתב:כדכד כתב:משרי המלך הפרתמים דהיינו הפר- תמים = שור תם.
והשתא, מיסוד כת"ר, אפשר לתרץ מה שנתקשו חז"ל ביחזקאל, דכתיב בראשון באחד לחודש תיקח פר בן בקר תמים וגו' היכא כתיבא באורייתא. אבל מדדרשינן הפרתמים, פר תמים, וקי"ל דאסתר מן התורה, א"כ פשיטא דהפר תמים דיחזקאל גם מה"ת.
והא דהוצרכו לפרשו בעניין אחר, י"ל דס"ל דהוו אסתר, מרדכי והמן ג' כתובים הבאים כאחד, ואין מלמדים.
HaimL כתב:ואין מלמדים.
כדכד כתב:תמיד הוקשה לי מדוע בסוף המגילה כתוב שאחשורוש שם מס על הארץ
כדכד כתב:יש להקשות: היאך ידע המן איך למדוד את החמשים אמה שאמרה לו זרש? הרי "שתי אמות היו בשושן הבירה. אחת יתירה על של משה חצי אצבע". ואיך ידע באיזו מהן למדוד?
כדכד כתב:יש להקשות: היאך ידע המן איך למדוד את החמשים אמה שאמרה לו זרש? הרי "שתי אמות היו בשושן הבירה. אחת יתירה על של משה חצי אצבע". ואיך ידע באיזו מהן למדוד?
רון כתב:איש צר ואויב המן הרע הזה
וצע"ג, הלא קיי"ל דאין אומרים שבחו של אדם בפניו?
ודוחק לומר דהוא רק מקצת, דהא דדא ביה כולא ביה?
ושמעתי לבאר,
דהלא כבר הק' מאי "רוב בניו" דממ"נ אם היו רק עשרה הוי כל בניו, ואם היו 208 לא הוי רוב בניו.
ומבארים עפ"י תוס' ביומא שכתבו דניתלו קטועי ראש, וא"כ הוי רוב מבניו שניתלו אך לא כל כיון דראשם לא ניתלה.
ומעתה,
הלא ידוע לכל דיפה כח הבן מכח האב, ואם בני המן ניתלו קטועים דין הוא שאף המן נתלה בלי ראש, וכיון שגדולים בחייהם הרשעים יותר ממיתתן, הלא שאף בחייו היה ללא ראש, ומעתה א"ש כמין חומר, דהא לא ק"מ מה ששאלנו דאיך אפשר לומר שבחו בפניו, דכיון דלא היו "פניו" דהא היה חסר ראש לא שייך "בפניו".
ודברים עמוקים אלו הם על דרך הדרש,
ומה שיש להוסיף בזה על פי הסוד אין בידי רשות לגלותם
מקדש מלך כתב:ואני הולך רכיל אגלה סוד, שלכאורה קשה שהרי מיד אחר כך נאמר "ופני המן חפו", הרי שהיה לו פנים. אלא על כרחך אין לקושיא זו תירוץ אלא על על פי סוד, ואין רשות לגלותו.
תורת המן כתב:
והה"ד (אסתר ט) כִּֽי־גָ֤דוֹל מָרְדֳּכַי֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ, שיסד מרדכי אמה החדשה הגדולה בבית המלך, וְשָׁמְע֖וֹ הוֹלֵ֣ךְ בְּכָל־הַמְּדִינ֑וֹת למדוד באמה זו, כִּֽי־הָאִ֥ישׁ מָרְדֳּכַ֖י הוֹלֵ֥ךְ וְגָדֽוֹל ר"ל על ידיו כל אמה ואמה הולך וגודל.
והלא הוא (אסתר י) פרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מָרְדֳּכַ֔י, הפרשה של התגדלות האמה ע"י מרדכי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים