פנת יקרת כתב:....
אינני בקיא בכל החומש הזה, אבל מרפרוף בו, אפשר לקבוע שאכן מדובר ב
"פירוש על דרך פשוטו של מקרא", גם אם הוא לא הכי מוצלח בעולם.
אכן, גם בדרך הפשט קיימות שיטות ואפשרויות שונות ללמוד כל פסוק.
אבל כל אלו על דרך הפשט - צמוד לטקסט ולקונטקסט ולשכל הישר והפשוט בדרך עיון המקראות כפי שמכיר כל מי שרגיל ללמוד ראשונים על התורה כסדר.
מאחת מההודעות לעיל עלול להשתמע דברים חמורים ביותר, שאין לנו ללכת כסדר בדרכם של הראשונים בלימוד הפשט.
אמנם הסברת את הדברים בשכנועים שחלקם ודאי אמת במידת מה, אבל הניחוח של חלק מהדברים - כביכול הראשונים בעלי הפשט חרגו, ובאופן עקבי הם עלולים להיות מסוכנים וכו', ואפילו לומר שדרך הפשט היא לא מרוממת, אלא רק מדי פעם נכנסו בדבריהם דברים מרוממים (עפ"ל), וכביכול התורה כפשוטה לא מרוממת...
- אלו דברים שאסור לאומרם, וכנראה לא התכוונתם. לענ"ד, הדברים צריכים הבהרה.
יש כאן טעות חמורה. יש כאן לצערי
תפיסה שטחית של המושג 'פשט', וזה עצוב וכואב. שטחיות, זה האיום הכי גדול על דרך הלימוד, ועלינו להיזהר מזה.
שוב אחזור על הנקודה העקרונית:
1. התורה נלמדת בפרד"ס!
2. דרך הפשט היא דרך ישרה עמוקה
ומרוממת ביותר, אף שההלכות עיקר.
3. דרך הפשט לא סותרת את שאר הדרכים, להפך, היא הבסיס עליו עומדים שאר הדרכים - והלא את מה דורשים? - את פשט הכתוב!
והרגיל ללמוד פשט היטב, יכול להבין יותר את דרשות חז"ל ואת אמיתותם מלשון הכתוב.
(מי שחולק על אחד מהפרד"ס, שלא יגע ביין!)
***********************
לפי התרשמותי, החומש הנזכר רגיל להביא מדרשים ודרשות והוא מכניס הרבה יראת שמיים לרגיל במקרא, אף שהחומש אכן בדרך כלל משתדל ללכת צמוד לפשט.
ומי שלא רגיל בלימוד הכתובים עם גדולי רבותינו הראשונים, אכן מגלה עולם חדש, ואולי לחלקם עלול לערער חלילה את האמונה התמימה בדרשות, וזה מסוכן.
- זו התובנה שמתחילה להתחדד לי באשכול הזה. לכן יש כאן שיח חרשים. אכן ישנם יהודים תמימים שלא מכירים באופן כנה את דרכם של רבותינו בעלי הפשט.
על כן: צריך לתת הקדמות טובות, ששניהם אמת! - הפשט והדרש.
מי שרגיל בזה, ברור לו הדבר כשמש בצהריים ולא מבין על מה המהומה.
הבה נתפלל שנזכה כולנו לדעת ולהבין את כל חלקי התורה בצורה השלימה ביותר.**********************
בעניין "וחטאתי לאבי כל הימים":
יש לכאורה שתי אפשרויות לפרש את המילים "כל הימים":
1. לעולם ולנצח.
2. כל ימי חייו.
האברבנאל בפרשת ויגש לכאורה בחר את הצד הראשון:
"וחטאתי לאבי כל הימים, שיהיה עונשו מתמיד ונצחי כל הימים, גם אחרי מותו".
אין כאן דיבור על עולם הבא, יש כאן פשט - כל הימים - לנצח.
וכן מבואר במכות פרק אלו הן הגולין דעל
עצמותיו אזיל: "אמר רב יהודה אמר רב נדוי על תנאי צריך הפרה שנ׳ אם לא הביאותיו אליך וחטאתי לך כל הימים וא״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן כל אותן מ׳ שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מתגלגלין בארון עד שעמד משה ובקש רחמים עליו כו׳".
[אכן כלל לא מוחלט למי האברבנאל מתכוון באומרו "גם אחרי מותו", יתכן מאוד שכוונתו אף לאחר מות אביו (עיי"ש בהמשך דבריו 'פן אראה ברע אשר ימצא את אבי'). ואז אין הכרעה בכוונתו. וכן בפרשת מקץ סתם: "אם לא הביאותיו אליך וחטאתי לך כל הימים, רוצה לומר יהיה פשעי וחטאתי קיים תמיד מבלי כפרה כל הימים".]
אבל לדרוש את הכתוב אנו צריכים, שהרי התורה דייקה בכל אות ובכל תג. (והלא אף הדרש הוא מן הפרד"ס...)
מהו "כל הימים"?
1. יש כאן מילת ריבוי 'כל'.
וגם 'הימים' הוא:
2. מיודע
3. ובלשון רבים.
לגבי מילת 'כל', נזכרתי במשנה האחרונה בפרק הראשון של הש"ס:
מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ (דברים ט״ז:ג׳). יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הַלֵּילוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יְמֵי חַיֶּיךָ, הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.ומפורש דמילת 'כל' לריבויי אתא.
אבל זה מדרך הדרש והרמז, ולא מדרך הפשט כמו שמדוייק 'עד ש
דרשה בן זומה'.
וכן בפי' הרמב"ם שם: "הרי אני אף על פי שהשתדלתי והתחברתי עם אנשי החכמה לא זכיתי
לדעת הרמז שנרמז בכתוב בחיוב קריאת פרשת ציצית בלילה עד שדרשה בן זומא". (אם פשש"מ זה עולם הבא, מדוע לא מביאים מקרא זה למקור עוה"ב מן התורה?)
אצלינו ב'כל הימים', במדרש רבה פתרו כל הדיוקים בדרשה אחת: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ כָּל הַיָּמִים - זֶה הָעוֹלָם הַבָּא
שֶׁכֻּלּוֹ יוֹם".
ורש"י הקדוש שפירש את הכתובים על דרך הפשט ועל הדרשות היוצאות באופן ניכר מהכתוב, בחר את פירוש המדרש רבה,
כנראה בגלל שפירוש זה עונה על כמה קושיות במילות הכתוב, ופותר הכי נכון את דיוקי המקרא. וראה רש"י שזה הפירוש הנכון לפרש מטעמיו הקדושים.
אבל אכן, במקרא מצינו כמה וכמה פעמים, ש"כל הימים" ודאי אין כוונת פשוטו 'לעולם הבא', כגון:אצל אשת שמשון - "וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ
כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלֲצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת." (שופטים טז, טז) - שם פתרון המקרא לפי המצודת דוד הוא "כל יום ויום".
"וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדוֹת וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר זִיף וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל
כָּל הַיָּמִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ." (שמואל א, כג, יד)
"וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עמיחור [עַמִּיהוּד] מֶלֶךְ גְּשׁוּר וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ
כָּל הַיָּמִים." (שמואל ב, יג, לז) שם הראשונים מפרשים שמדובר לשנים רבות (עי' אברבנאל), הרד"ק אומר שלוש שנים...
ועוד ועוד דוגמאות מהתנ"ך, כי רבים הם.
לפי כל הנ"ל, לכאורה אפשר לקבוע, שמי שאומר ש'כל הימים' זה 'עולם הבא' לפי הפשט הפשוט, הוא טועה ומטעה. אבל בעומק הכתוב וע"פ דרישתו, זה ודאי אמת כפי שנתבאר.
****************************
עברתי על אחד הקונטרסים_כתבי שטנה, שם מביא הלבלר דוגמאות איך החומש הנ"ל ממעט בניסים ורוה"ק וכו'.
אבל מי שיעבור על כל הדוגמאות ויפתח את הראשונים בעלי הפשט במקומות הללו, לא ימצא כמעט את הניסים הנ"ל, כיון שהם כנראה אינם בדרך הפשט אלא ע"פ הדרש.
ואידך זיל גמור.
ולא נורא ללמוד את רבותינו גדולי הראשונים, אדרבא זכות גדולה היא.
כמובן שראוי לכל אחד לקחת הקדמות
ממי שמבין בזה, והכל יבוא על מקומו בשלום.