האם מאחלים מזל טוב למי שהתגרש

[שרוליק]

אמרו לי שנוהגים לאחל מזל טוב למי שנתן גט והתגרש מאשתו, האם יש מקור לזה?

לי נראה יותר נכון לאחל בהצלחה וכד' ולא מזל טוב שהוא הבעת שמחה, הרי מזבח מוריד עליו דמעות ואיך זה יהיה שמחה?

[עזריאל ברגר]

אמרו לי שנוהגים לאחל מזל טוב למי שנתן גט והתגרש מאשתו, האם יש מקור לזה?

לי נראה יותר נכון לאחל בהצלחה וכד' ולא מזל טוב שהוא הבעת שמחה, הרי מזבח מוריד עליו דמעות ואיך זה יהיה שמחה?

א. אולי ראוי לאחל שמעתה ואילך יאיר מזלו וכיו"ב.
ב. יש כאלו שבשבילם זוהי עת שמחה, והכל לפי מה שהוא אדם וכמה הרפתקי דעדו עלי' וכו'.
ג. כמדומני שבל' רבותינו לא אומרים "התגרש" אלא "גירש את אשתו" וכיו"ב (ומשא"כ הביטוי "נשוי" - מופיע במשנה כו"כ פעמים)

[ש. ספראי]

טרם שתשאל האם מאחלים מז"ט למי שהתגרש, ראוי לשאול: מה שייך בכלל לאחל למישהו מזל טוב. הרי המזל נקבע לאדם מיום לידתו (או הורתו, עי'), וקשה מאד מאד לשנות מזל. רק ע"י זכות גדולה מאד כמובא בתוס'. ואף שישראל מעל המזל, מ"מ בעינן לאפושי רחמים מן שמיא, כלשון מהרש"א, לשינוי מזל. והמעיין בספרים העוסקים בזה, יראה שמאד קשה לשנות מזל.

[כדכד]

ואעפ"כ מנהג ישראל כן לאחל מזל טוב בעיתות שמחה
אבל צודק פותח האשכול שנראה לא מתאים לאחל כן לאח מתן גט

[דמשק]

ואעפ"כ מנהג ישראל כן לאחל מזל טוב בעיתות שמחה
אבל צודק פותח האשכול שנראה לא מתאים לאחל כן לאח מתן גט

דבריך סותרים מיניה וביה.
אם מצד 'מנהג ישראל' (!...) הרי לדברי פותח האשכול כך ה'מנהג' גם בנתינת גט.
ואם מצד מה מתאים ומה לא מתאים, טוען הרב ספראי שאף פעם זה לא מתאים.

[כדכד]

אין סתירה בדברי
מנהג ישראל לאחל כן בעיתות שמחה
מתן גט אינו שמחה ופותח האשכול לא טען שיש מנהג כזה אלא שאמרו לו שיש מנהג כזה והוא תמה עליו ואני הצטרפתי לתמיהתו

[דמשק]

אם אתה לא מבין למה מברכים בעת שמחה,
מה יש לך לתמוה על מתן גט?
נשאר רק להתווכח האם זה אכן 'מנהג' או לא...

[סגי נהור]

ואעפ"כ מנהג ישראל כן לאחל מזל טוב בעיתות שמחה
אבל צודק פותח האשכול שנראה לא מתאים לאחל כן לאח מתן גט

דבריך סותרים מיניה וביה.
אם מצד 'מנהג ישראל' (!...) הרי לדברי פותח האשכול כך ה'מנהג' גם בנתינת גט.
ואם מצד מה מתאים ומה לא מתאים, טוען הרב ספראי שאף פעם זה לא מתאים.

מנהג ישראל להשתמש במילים 'מזל טוב' כדי להביע אמירה בסגנון 'אני משתתף בשמחתך'.
ולכן אינו מתאים להביע אמירה כזאת בעת מתן גט, שאיננו מעמד של שמחה.
ולא באתי להתערב בנושא כלל, אלא להעמיד ההגדרה על דיוקה.

[עץ הזית]

ג. כמדומני שבל' רבותינו לא אומרים "התגרש" אלא "גירש את אשתו" וכיו"ב (ומשא"כ הביטוי "נשוי" - מופיע במשנה כו"כ פעמים)

הביטוי "גרוש" מופיע בחז"ל ("גרוש שנשא גרושה"), אבל אולי צריך לנקדו גָּרוֹשׁ על משקל "לקוח".

[עזריאל ברגר]

מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".
אבל בעת נתינת הגט - לפעמים נראה שאכן "מצא", אלא שנסתחפה שדהו וכו', ואכן אין זה זמן שמחה, ובוודאי שאין מקום לברכו בברכת שמחה.
אמנם פעמים רבות ידוע בבירור שזהו "מוצא" (ואולי "לא מצאתי"?), ובמקרים אלו - לפעמים אכן יש שמחה רבה הקרובה לברכת הטוב והמטיב על שניצל מדבר מר ממוות, ואז יש מקום גם ל"מזל טוב".

ולהעיר, ממה שדרשו דורשי רשומות ש"גט" ראשי-תיבות "גמר טוב" (ואיכא למדרשיה להכא ולהכא).

[דמשק]

מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

[עזריאל ברגר]

מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

יישר כח.

[חד ברנש]

הפשוט הוא, לאחל לו "מזל טוב" בלשון בתמיהה. כלומר: "מזל טוב?!". וכך יוצאים ידי חובת שתי הדעות. גם אומרים מזל טוב וגם אין כאן ביטוי של שמחה. ובא לציון (ולכל הגרושים) גואל.

[שומר]

למה לא מברכים שהחיינו במתן גט מה גרע משמועה טובה ודבר טוב שקורה לאדם שעכשיו יהיה לו יותר טוב

[עזריאל ברגר]

למה לא מברכים שהחיינו במתן גט מה גרע משמועה טובה ודבר טוב שקורה לאדם שעכשיו יהיה לו יותר טוב

זה חוזר לשאלה דלעיל: מדוע לא לברך דיין האמת...

[חרסון]

מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

לשאינם מכירים (כמוני), אין קץ להפתעות מכיוון הספר הזה...

[דמשק]

מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

דיין האמת.jpg (116.59 KiB) נצפה 7229 פעמים

שמעתי פעם מהגאון ר' שאול אלתר שליט"א שביאר בזה [אולי בשם מישהו], דהנה מבואר בגמ' ברכות נט: הכלל על איזה טובות מברכים שהחיינו ועל איזה טובות מברכים הטוב והמטיב, שאם הוא נהנה לבדו מברך שהחיינו, ואם יש לו שותף שנהנה מהטובה מברך הטוב והמטיב.

לכן כאשר ההוא שאל האם יכול לומר שהחיינו ולא שאל הטוב והמטיב, זאת אומרת שהוא רואה את עצמו נהנה יחיד בטובה הזאת של הנישואין - בלי שותף, על כזה סוג נישואין מוטב לו לברך ברוך דיין האמת...


ר' עזריאל, לפי"ז האי דיוק של הציטוט שלך קריטית...

[עקביה]

חשוקי חמד ברכות דף נט עמוד ב
בנה בית חדש... אומר שהחיינו
האם תברך אשה שהחיינו על קבלת גט המיוחל
שאלה. מעשה באשה שקיבלה גט מבעלה לאחר שנים של מאבקים, ולאחר שקיבלה את הגט המיוחל ברכה שהחיינו בשם ובמלכות ובשמחה גדולה. האם עונים אמן על שהחיינו זה?
תשובה. הגאון ר' נסים קרליץ שליט"א השיב לי על טובה חיובית מברכים כגון על ירושה ומציאת מציאה אבל לא על הצלה מנזק, ודפח"ח. אבל יש עדיין לשאול אולי תברך שהחיינו על הקלף של הגט עצמו כשהוא שווה ממון וכיום משלמים עליו בבתי דין סכום גדול של ממון, אמנם על הקלף לא שמחה כל כך כי אם הכריתות בכל זאת יש מקום לברך עליו, הגע עצמך אדם שקיבל דרכון אשר בו יוכל לצאת מארץ אויב, האם פשוט שלא יברך עליו כי הפספורט עצמו שוה כסף כמו כן מלוה שהלוה ממון רב והלוה נאות לתת לו שטר על ההלואה ויש קצת מקום לדון בזה ויתכן שצריך לענות אמן, וצ"ע.

[הרואה]

מבחינה תורנית אינני יודע גם למה בכלל מאחלים מזל טוב בשמחות.
מבחינה חברתית - תרבותית קניתי לא מזמן שישיית בירות לחבר שהתגרש כשחזר מבית הדין, לעשיית לחיים ברוב עם וב"ה זה היה ממש 'במקום'... אך מסתמא הכל לפי המגרש והמתגרשת.

[תלישא קטנה]

פעם אמר לי גרוש כי מישהו שאמר לו מז"ט הוא ענה לו 'אי"ה ביי אייך אויף שמחות' ... ודו"ק

[שרוליק]

אברך שלח לי את המדרש הבא כמענה:

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
אמר רבי אידי מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי בעיין למשתבקא דין מדין אמר להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו בדרכיו ועשו לעצמן י"ט ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי, כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה היא לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא, בחצי הלילה ננער משנתיה כיון דפג חמריה אמר לה בתי היכן אני נתון אמרה ליה בבית אבא אמר לה מה לי לבית אביך, אמרה ליה ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך, הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו

הוא טוען שמכאן הוכחה לצריך לעשות סעודת גירושין.

אני חושב שיש כאן רק סיפור מופת של ר' שמעון שמנע גירושין ובירך אותם בזרע של קיימא.

אולי הנכון לאחל ברוך מתיר אסורים? על משקל של ברוך רופא חולים.

[צופה_ומביט]

אברך שלח לי את המדרש הבא כמענה:

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
אמר רבי אידי מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי בעיין למשתבקא דין מדין אמר להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו בדרכיו ועשו לעצמן י"ט ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי, כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה היא לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא, בחצי הלילה ננער משנתיה כיון דפג חמריה אמר לה בתי היכן אני נתון אמרה ליה בבית אבא אמר לה מה לי לבית אביך, אמרה ליה ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך, הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו

הוא טוען שמכאן הוכחה לצריך לעשות סעודת גירושין.

במחילה מכבודו, אין שום התחלה של קשר.

[כדכד]

אם אתה לא מבין למה מברכים בעת שמחה,
מה יש לך לתמוה על מתן גט?
נשאר רק להתווכח האם זה אכן 'מנהג' או לא...

לא הבנתי אם באת להגיב על הודעתי לעיל מהודעה זו
כתבתי שמברכים בעת שמחה כי כך נהגו
ושלא מברכים בעת מתן גט כי זה לא שיך מה ששכתב מר לא הבנתי

[בחפשי כותב]

ראה בחידושי הריטב"א על מסכת תענית (דף כט ע"ב ד"ה גמ' כשם): "כשם שאמרו משנכנס אב [וכו'] אמר רב פפא הילכך בר ישראל וכו' עד דברי מזליה. ואע"ג שאין מזל לישראל וכו', ואפשר עוד דמזל לאו דוקא, אלא על הגזירה קרי מזל בלשון בני אדם".

ולפי"ז מה שמאחלים באירועים שונים 'מזל טוב', פירושו 'גזירה טובה'. - ובגירושין אולי כוונת האיחול הוא בבחינת צדוק הדין. או תפלה, שמכאן ולהבא יגזור עליו מן השמים רק גזירות טובות.

[שמשון]

מתוך הספר חכמה און חריפות עמ' 21
תרגום: איך מותר להתגרש בימי ספירת העומר, הלא להתגרש זו שמחה גדולה?
תשובה יש היתר מפורש לכך בסידור: אתה ציותנו לספור ספירת העומר כדי לטהרנו מקלפטותינו

[כדכד]

רוב ימי הספירה אינם בכלל השאלה
שכן כט מתוך החמשים יום של הספירה הם בחודש איר שמשום הספק אם לכתוב איר או אייר אין כותבים בו גיטין (אולי גם בל ניסן אין כותבים)....

[תבונה1]

ב"עלים לתרופה" מכתבי מוהרנ"ת במכתב י"ב מאחל מזל טוב על גירושין.

[ערוגת הבושם]

כבוד הרב כדכד
תמיהני עליכם שכתבתם דבר זה.
בכל בתי הדינים מאז ומעולם בארץ ובחו"ל כותבים לכתחילה גיטין בחודש אייר.
וכבר כתב בעל סדר הגט מהר"ם בר"י הנדפס בשו"ע בסעי' א "יש נמנעין לכתוב גט בחודש אייר, ופה קרקא נשתרבב המנהג לכתוב גט בחודש אייר"

[נחומצ'ה]

הרי מזבח מוריד עליו דמעות ואיך זה יהיה שמחה?

.

בְאם זכורני, המזבח מוריד דמעות רק בגירושין בעל כרחה. [דייק בלשון הרמ"א].

ובכלל מקובל לומר, שעדיף מזבח מוריד דמעות בחדא שעתא, מדמעות שיורדות כל החיים יחד....

[ראש]

אני לא מבין את הנושא. זה לא מנהג, אלא פשוט ענין של טאקט.

יש כאלו שזקוקים מאוד להשתתפות בשמחתם שהצליחו להגיע סוף סוף לגט. זה קורה המון פעמים שאחרי המון מאבקים ואינטריגות מגיעים לזה. ואז התחושה היא של שחרור וסיום של תקופת סיוט. ואז השתתפות בשמחתו בזמן כל כך רגיש נצרכת לחלוטין.

יש מקרים שזה פשוט לא לענין.

לא מנהג, אלא לב רגיש מה ומתי צריך וכדאי להגיב.

[כדכד]

גם כשההשתתפות בשמחתו נצרכת השאלה אם זו הדרך לבטא אותה

[ראש]

בהרבה מקרים המציאות אומרת שכן. פגשתי כמה פעמים מקרוב ממש. אל תשאירו אותם לבד.
התמיכה של בחברים ובני המשפחה קריטית בזמנים כאלו.

[כדכד]

ודאי שהם צריכים תמיכה
ההשגה שלי היתה על אמירת "מזל טוב" אם זו הדרך לבטא אותה

[מיללער]

ג. כמדומני שבל' רבותינו לא אומרים "התגרש" אלא "גירש את אשתו" וכיו"ב (ומשא"כ הביטוי "נשוי" - מופיע במשנה כו"כ פעמים)

הביטוי "גרוש" מופיע בחז"ל ("גרוש שנשא גרושה"), אבל אולי צריך לנקדו גָּרוֹשׁ על משקל "לקוח".

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4145

[גביר]

שמעתי פעם שיש בנוגע לגירושין פתגם ז'ארגוני [ואולי יבואו יודעי הז'ארגון ויעלוהו במקורו לתועלת דובריו ומביניו]-

מוטב שארבעה יצחקו מאשר ששניים יבכו.

[צופה_ומביט]

שמעתי פעם שיש בנוגע לגירושין פתגם ז'ארגוני [ואולי יבואו יודעי הז'ארגון ויעלוהו במקורו לתועלת דובריו ומביניו]-

מוטב שארבעה יצחקו מאשר ששניים יבכו.

לגבי הארבעה שצוחקים, עיין פסחים קיב סוף ע"א, ואכמ"ל.

[תוכן]

לא מאחלים מזל טוב.

[אדיר במרום]

לא מאחלים מזל טוב.

כן מאחלים מזל טוב.

[כדכד]

לא שמענו ולא ראינו
אמנם כפי שנכתב לעיל בודאי שצריך לעודד ולתמןך (כשזה נצרך)
אך לא זו הדרך

[שמש]

מסתבר שיש המרחיבים אפילו יותר מאמירת מז''ט.
מצ''ב מודעה מא' המקומות על 'קידושא רבא לרגל קבלת הגט במזל טוב', כשלכאורה המזמין הוא האיש וא''כ יש בכך חידוש נוסף שהוא זה שקיבל את הגט במקום לתת.