ואני, מיום ששמשתי לפני רבותי הה"ר יעקב קנפאנטון וה"ר יוסף אלבו – לא ראיתי שמיחו בדבר, גם בהיותי שמה לפני מורי הזקן, זה קנה חכמה ונהורא עמיה שרא החכם המפורסם ברבים רבי מתתיה היצהרי ז"ל לא ראיתיו מוחה בדבר ואמרתי אולי שבמקומותם שוריא וטוריא אין מלין בביה"כ אלא בבית אבי הבן,
[מבוא]
תשובה מרבי חסדאי בן חסדאי / את התשובה מרבי חסדאי בן חסדאי שאני מפרסם לקמן, מצאתי בכרך כ"י שנכתב בערך שנת הת"ן במארוקו, והעותק מכ"י בפורטוגאל, נכתב ע"י חכם אחד ושמו אברהם פראנקו. המחבר ההוא, ליקט פסקי דינים רבים ותשובות, ממחברים שונים אשכנזים וספרדים, וביניהם נמצאה תשובה זו מרבי חסדאי בן חסדאי, על דבר המנהג שנהגו באילו מקומות בספרד, שלא לומר תחנונים ביום המילה. מנהג כזה לא נתפשט בהרבה מקומות בספרד, וכשבא דרשן אחד "זקן ונשוא פנים" ממלכות נבארה, לעירו של ר' חסדאי, לליאון, ומיחה בקהל על שאמרו תחנונים – היה הדבר לפלא בעיניו של רבי חסדאי, והיה צריך למצוא את המקור לדבריו של הדרשן ההוא. / מהתשובה הזו אנו למדים שרבי חסדאי, היה תלמידם של ר' יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים, ושל ר' יעקב קנפנטון (אולי אביו של ר' יצחק קנפנטון הידוע) ור' מתתיה היצהרי. המשפחה "בן חסדאי" ידועה לנו כבר מן ר' אברהם בן חסדאי הידוע, ור' חסדאי זה חי בתחלה בעיר ליאון בספרד, והיה גם בערים שוריא, וטוריא. הראשונה היא עיר מגורי רבו ר"י אלבו, הנזכר, ואח"כ חי ר' חסדאי, בעיר מדינה די פומר, בספרד. תשובתו זו היא בלי ספק, אחת משאר תשובותיו שחיבר. כמדומני ששמו של ר' חסדאי זה לא נודע ממקום אחר. / ומכיון שר' חסדאי בן חסדאי זה היה תלמידם של ר"י אלבו ור"מ היצהרי – יש להגביל זמנו במאה הט"ו, זמן מה לפני גרוש ספרד.
[התעודה]
גודרי גדר ומחזיקי הבדק, יודע למול הדרת כת"ר כי זה לי ימים ושנים בהיותי במלכות ליאון קרה מקרה שבא לשם דרשן אחד ממלכות נבארא, ואותו יום נזדמן ברית מילה וכשפתח הש"ץ י"ג מדות שהיה יום ספר תורה – גער בו הדרשן ויתמהו הקהל מאד ויחזרו פניהם כלפי פני, מה אשיב ומה אומר, ולא עניתי מאומה כי היה זקן ונשוא פנים, ועוד כי כל מתיר מקיל ומוחה חוץ למקומו רב גובריה. וכשהרגיש הדרשן בדברים במעמד ההוא עמד על רגליו ופתח ודרש, למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני, כדאיתא בברכות וכו' והרבה דברים בענין חיבוב זאת המצוה, ואחר התפלה שאלתיהו בינו לביני אם היה שום סמך או ראיה או קבלה ולא השיבני דבר ראוי לסמוך עליו לבטל המנהג, אלא שאמר שפשוט הדבר והמנהג שלא לומר תחנונים ביום ברית מילה בכל מלכות נבארא ומלכות אראג'ון. ואני, מיום ששמשתי לפני רבותי הה"ר יעקב קנפאנטון וה"ר יוסף אלבו – לא ראיתי שמיחו בדבר, גם בהיותי שמה לפני מורי הזקן, זה קנה חכמה ונהורא עמיה שרא החכם המפורסם ברבים רבי מתתיה היצהרי ז"ל לא ראיתיו מוחה בדבר ואמרתי אולי שבמקומותם שוריא וטוריא אין מלין בביה"כ אלא בבית אבי הבן, ובעבור שלא ראיתי הלכה למעשה בדברי גם לא ראיתי מחבר יפצה פיהו ויצפצף בו – לא מחיתי מלאומרו למי שהיה רוצה לאומרו, ר"ל נפילת אפים וסדרו, ולא שקטתי ולא נחתי עד שמצאתי בתשב"ץ בסדר תחנות שלו דבר, זה לשונו: וכן ליום המילה אין אומרים תחנות ולא והוא רחום, רק אל ארך אפים ודוקא בשחרית יום המילה דהוי שמחה דאפילו שהשמחה במעונו היה לו לברוכי אלא משום צערא דינוקא וכו'. אבל, לילה שלפני המילה ושלאחריה אומרים תחנות, וכן למנצח אין אומרים דיום שמחה הוא ואין להזכיר צרה וכו' עד וכן הדין למי שמתפלל בביתו או בביה"כ ביחיד משהלכו צבור אין מתבטל מתחינות מפני החתן והמילה מאחר שלא היה באותו מעמד, ע"כ. ועכ"ז לא סמכתי על עצמי למחות בדבר בפרסום ולגדור גדר עליו, כי הדבר קשה בעיני ההמון אם יחידים הודו לדבר, עד שברוך השם המאיר לארץ ולדרים, ופוקח עורים, האיר אותי שבא והגיע ספר המרדכי ספר רחבו גדותיו בתשובותיו הרמות ושאלותיו המאירות והמעירות לבות נרדמים, מהמדקדקים במצות תורתנו הקדושה ופרטיה וסייגיה ומנהגותיה רוב חכמי צרפת ופרובינסייא וארצות אחרות וכולן הלכה למעשה, ובחפשי חדריו ומצפוניו מצאתי את שאהבה נפשי בשאלה אחת ממס' יומא, וז"ל: שאלה זו נשאלה לפני ר' יצחק ב"ר יהודה אם המילה שחל להיות בתענית צבור כגון י"ז בתמוז או יוה"כ – מהו לצלויי סליחות ופסוקי דרחמי ולומר וידוי ולומר ה' אלהי ישראל אל ארך אפים, ואם מברכים על היין וטועם המברך או הילד וכמה שיעור הטעימה. והשיב על יום המילה אני משיב שכך אנו נוהגין שמתפללין בתעניות ואומרים וידוי, ואין אומרים והוא רחום ותחנונים, ומנהג אבותינו תורה היא שמצות מילה קבלו בשמחה דכתיב שש אנכי על אמרתך. לפיכך אין אנו נוהגין לומר והוא רחום ותחנונים, ואין צריכין להפסיק סליחות וגם וידוי ואל ארך אפים וש"צ מברך על הכוס וכו' עד ושיעור טעימה מלא לוגמיו, ואין מלין בט"ב אלא אחר חצות משום דקודם חצות מילה קבלוה בשמחה, דכתיב שש אנכי על אמרתך וביוה"ך אחר קריאת ס"ת יוצאין קודם תפלת מוסף ומלין ע"כ. וזאת התשובה שלחתי לקצת חכמי העיר ההיא והודו לדבריה ונטו אליה ומיחו במנהג מהיום ההוא והלאה. ועתה דעו אלופי כי מיום בואי לעיר הזאת מדינה די פומאר ראיתי שמלין בביה"כ ומדליקין נרות הרבה ביום המילה לכבודה, ומראים שמחה יתירה לכבודה משאר המקומות שראיתי ושמעתי שמען, וכשראיתי זה דברתי עם קצת מנהיגי הקהל שייטב בעיניהם לבטל המנהג מאחר שהיה בטעות והדבר הוקשה בעיניהם והשיבו לי ואמרו כי איך לא השיגו כמה גדולים ואנשי שם, שמימי עולם ושנים קדמוניות הרביצו תורה בעיר הזאת והשגתיהו אני, ולקצתם הראיתי הדברים והודו לדברי וביטלו המנהג ועכ"ז קצת לא סרו מלהרהר ולצפצף בכל יום שאירע בו ברית מילה, ובפרט ביום ס"ת ואומרים כי המנהג הוא דבר גדול ופוק חזי מאי עמא דבר ואלולי טורח האריכות הייתי מפרש תורת המנהגים ביאור רחב שאין לה מקום ושורש כלל לכאן למי שעינים לו לראות.
עתניאל בן קנז כתב:גם חובבי הסופגניות בחנוכה, יצטרכו למצא מקור קדום אחר...
עתניאל בן קנז כתב:גם חובבי הסופגניות בחנוכה, יצטרכו למצא מקור קדום אחר...
איש_ספר כתב:מטובו של המחבר
הנה הספר כולו להורדה
למעוניינים בגירסה באיכות מלאה
ניתן להוריד מכאן
https://assets.adobe.com/public/35c087d ... %D7%A1.pdf
הוגה ומעיין כתב:חמרא למריה וטיבותא לשקייה!
יבנה כתב:גא"מ, ייש"כ.
יהודה בן יעקב כתב:מה הם ראשי התיבות בחתימת שם המחבר?
הצעיר משה ח"ר יעקב הלל יצ"ו
הוגה ומעיין כתב:איש_ספר כתב:מטובו של המחבר
הנה הספר כולו להורדה
למעוניינים בגירסה באיכות מלאה
ניתן להוריד מכאן
https://assets.adobe.com/public/35c087d ... %D7%A1.pdf
חמרא למריה וטיבותא לשקייה!
איש_ספר כתב:מטובו של המחבר
למעוניינים בגירסה באיכות מלאה
ניתן להוריד מכאן
https://assets.adobe.com/public/35c087d ... %D7%A1.pdf
ציטרון כתב:מישהו יכול בבקשה להסביר איך מורידים כקובף pdf גם את הגרסה המלאה ?
ראש כתב:זה מה שאני רואה בדף ההורדה-
ראש כתב:זה מה שאני רואה בדף ההורדה-
ראש כתב:זה מה שאני רואה בדף ההורדה-
הוגה ומעיין כתב:מרתק.
מעתה אולי תפתח הדרך לברר היש משהו ב"שריד ופליט" וב"אוצר גנזים" שכן אמיתי.
יבנה כתב:הוגה ומעיין כתב:חמרא למריה וטיבותא לשקייה!
גא"מ, ייש"כ.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 255 אורחים