חזון טברימון - וישם את הי"ם לחרבה!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 09, 2022 10:37 am

הופיע ספרו החדש של הרב משה הלל.
ינועו אמות הסיפים לכ'ל הקורא.
האומר לי"ם עד פה תבוא!
פרטים בהמשך.
=====
עדכון: קובץ מלא להורדה כאן viewtopic.php?f=7&p=746850#p746794

יוצא פוניבז'

כנראה הכוונה למאמר הנזכר כאן
viewtopic.php?f=7&t=25972&p=714772&hilit=%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%95&sid=bece96533c958d43589a995760f05576#p603562

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 09, 2022 10:49 am

אכן זהו פרק אחד מתוך ספר שלם.
אבן אחת.
בית אבני'ם יחז'ה.
ע'ת להשלי'ך אבני'ם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 09, 2022 2:01 pm

: חזית.jpg (716.34 KiB) נצפה 19595 פעמים

: גב.jpg (1.02 MiB) נצפה 19595 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 09, 2022 3:14 pm

אם בעבר התמקדו חשיפותיו של הר"מ הלל במחברים וביצירות איזוטריות, הפעם הסיפור שונה לגמרי.

לא קראתי את כל הספר אבל די במה שקראתי כדי להבין שמדובר בספר שאם תוכנו יתפרסם, ינועו אמות הסיפים.

נניח בצד לדמותו של הרימ"ט ומה שהספר הזה מעולל לה (לאחרונה היתה לו קצת עדנה בחוגי הרבנים הספרדים הציונים שהתאגדו להם באיזור בקעה פינת אמסלם, והם מציבים אותו כאחד מהפוסקים המערביים המתונים). גם מי שלא מתעניין בכך, יעמוד כאיש נדהם כאשר ייחשף לתעשיית הזיופים המגוונת והעשירה, זיופים שצלחו כ"כ, שהספר עוד עשוי להתפרש כמי שמבקש לשחוט פרות קדושות, אבל אליבא דאמת אין כאן אלא פרות צנומות שעלו בחלומו של פרעה. בין היצירות שיצאו תחת פטיש חזק זה: ס"ת של הר"ן (זהירות מנאמני הנאמ"ן), מצבתו של הרמח"ל בטבריה (מעניין לקבל את תגובת הרב שריקי), מצבתו של ר"ד הנגיד הנתונה בתיבת זכוכית מחוסמת בטבריה. וזה מקצת מן המקצת מזיופיו של הרימ"ט ואשר על ידו אחיו ר"ב.

ביסודיות הגובלת באובססיביות, צועד המחבר בעקבות כל דבר שיצא מתחת ידו של הרימ"ט, נכנס למטבח בו הקדיח היוצר את תבשיליו, עוקב אחרי הרכיבים, התבלינים, ההתפחה, האפיה, ולבסוף השיווק המתוחכם. עבודה זו הביאה שלל של תגליות מדהימות ומטלטלות. השפעת זיופיו של הרימ"ט היא הרבה יותר ממה שניתן לעלות על הדעת.

המחבר שקד למצוא קו משותף, מגמה, תודעה, שהובילה לכל התעשייה הזו. כסף זה לא הכל. יש כאן משהו הרבה יותר מורכב, נסיון לתפוס מקום ציבורי מרכזי בישוב המתחדש, ע"י יצירת איזו הילה, סביב המשפחה הרמה ומוצאה הספרדי האצילי, חשיבותה ומרכזיותה של טבריה בה מוטלת ערישתו, וכמובן הגדלת שמו כחכם חוקר ומגלה מטמוניות.

לצד פעילותו הספרותית סוקר המחבר את פעילותו הציבורית, זו שכבר ידעה שערוריות (כשהמפורסמת שבה היא מינויו לשר הדתות כמינוי אישי של בן גוריון כאשר המפלגות הדתיות פרשו מן הקואליציה), המחבר מספר את סיפורה של טבריה הישנה שנמחקה תחת גלי הריסות, מי נתן את ההוראה, מי שיתף פעולה, מי דיבר בשתי לשונות. כנ"ל בפרשת חפירת הקברים בטבריה, מי יזם, מי נתן היתר, מי נסוג, ומי שיסה.

כל הנכתב כאן הוא נגיעה בקצה המטה, ספר לוהט כזה אי אפשר לתפוס בשני ידים....

הקיצור, כשמו של האשכול הספר שם את הי"ם לחרבה ותבאש כל הדגה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 09, 2022 3:30 pm

: Upload_20220125-183235-3.jpg (134.15 KiB) נצפה 19526 פעמים

: Upload_20220125-183235-4.jpg (126.99 KiB) נצפה 19526 פעמים

: Upload_20220125-183235-5.jpg (479.55 KiB) נצפה 19526 פעמים

: Upload_20220125-183235-6.jpg (549.52 KiB) נצפה 19526 פעמים

: Upload_20220125-183235-7.jpg (617.41 KiB) נצפה 19526 פעמים

: Upload_20220125-183235-8.jpg (672.57 KiB) נצפה 19526 פעמים

: Upload_20220125-183235-9.jpg (577.39 KiB) נצפה 19526 פעמים

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ד' פברואר 09, 2022 3:51 pm

האם ניתן להשיג את הספר בכלל שהרי רק 40 עותקים נדפסו?
או לחילופין האם ניתן לקריאה באי זה אתר?

הוגה ומעיין

מרתק.

מעתה אולי תפתח הדרך לברר היש משהו ב"שריד ופליט" וב"אוצר גנזים" שכן אמיתי.

בהקשר לכך אציין בדיה שרימ"ט אחראי להפצתה, והשתרשה בקרב כל חוקרי תולדות רבי יצחק עראמה, בכל שפה שהיא.

כולם מציינים שאבי המשפחה הוא ר' דוד עראמה ב"ר אברהם ב"ר יוסף ב"ר דוד ב"ר עובדיה שנולד בפאס קפ"ב, ועבר, כנראה עקב מאורעות קצ"ח, לארצות אזיה ומשם לספרד והתיישב בגרנאדה, בן שבעים נשרף עקד"ה. בין היתר הובאו דברים אלו בספר פאס וחכמיה, א, עמ' 346, ומקורו בספר נר המערב, עמ' סז.

דברים אלו חסרי כל מקור רציני, ואינם אלא בדיה ספרותית. בספר נר המערב מציין שמקורו בספר נדחי ישראל של אברהם אבא ראקובסקי (ורשה 1875, עמ' 85), ונתברר שמקורו בסיפורי לודוויג פיליפסון בעל כתב העת בגרמנית אלגעמיינע צייטונג דעס יודענטום (ב' שוחטמן, "ביבליוגרפיה ותולדות חכמי ישראל", קרית ספר יב (תרצ"ה), עמ' 313). בדרך זו נקלטו בדיות ספרותיות של פיליפסון לתוך מורשת ההיסטוריוגרפיה של גדולי ישראל, ובדומה לכך אירע גם לסיפור תולדותיו של מהר"ם מרוטנבורג. טולידנו מציין שרקובסקי לא הזכיר את מקור הסיפור, וכן מעיר שיתכן שר' דוד עראמה בעל הפירוש על הרמב"ם [הנקרא ג"כ ר' דוד ב"ר אברהם] הוא מצאצאיו. אך ברור שכל דברים אלו אינם אלא יצירות בדיוניות מדמיונו הספרותי של פיליפסון, וניתן לנחש על סמך אלו דמויות בחר פיליפסון את השמות שבהם בחר. הדמות הבידיונית של פיליפסון, דוד ב"ר אברהם, מבוססת על רבי דוד בן אברהם מחבר הפירוש על הרמב"ם, שהיה ככל הנראה נכדו של בעד העקידה, כפי שהרחבתי במקומו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 09, 2022 6:01 pm

אם הגעת לשם, אז הנה עוד משהו בדומה לו.
כפי שאפשר לראות בתוכן העניינים, הקדיש המחבר פרק לתעודות שיצאו מתח"י הרימ"ט והם חשודות כמזויפות מצד עצמן, אלא ששוברן טרם נמצא.

בקובץ מזרח ומערב של אלמאליח פרסם רימ"ט תשובה מאת חכם בלתי ידוע בשם רבי חסדאי ן' חסדאי, העוסקת בענין אמירת תחנון ביום של ברית מילה. בתוך תשובתו כותב החכם כדלהלן:

ואני, מיום ששמשתי לפני רבותי הה"ר יעקב קנפאנטון וה"ר יוסף אלבו – לא ראיתי שמיחו בדבר, גם בהיותי שמה לפני מורי הזקן, זה קנה חכמה ונהורא עמיה שרא החכם המפורסם ברבים רבי מתתיה היצהרי ז"ל לא ראיתיו מוחה בדבר ואמרתי אולי שבמקומותם שוריא וטוריא אין מלין בביה"כ אלא בבית אבי הבן,

לעת האחרונה עסקו כמה חוקרים בתולדותיו ופרסום כתביו של ר"מ היצהרי, ואין מי שלא נזקק לתשובה זו על מנת לקבוע את זמנו ומקומו של ר' מתתיהו.

לדעתו של המחבר, קרוב לודאי שתשובה זו מזויפת.

ברשותו אביא את דבריו בשלימות ואולי יהיה ביד החברים לאשש או לדחות. [בכלל נראה לי שתחנון ומנהגי אמירתו או ביטולו, זה עסק של אשכנזים, אבל אולי זה רושם רק מהדורות האחרונים כשהספרדים הפסיקו ליפול על פניהם].
=========================
א. תשובת ר' חסדאי בן חסדאי לחזק המנהג שלא לומר תחנון ביום המילה

בחודש ניסן תר"ץ פרסם רימ"ט בקובץ "מזרח ומערב" של אלמאליח [כרך חמישי, חוברת א (י"ט), עמ' 110-108] תשובה הלכתית מאת חכם אלמוני (שאינו ידוע לנו משום מקור אחר), בשם ר' חסדאי בן חסדאי, שחי ופעל במאה הט"ו בספרד, ושימש כרב בקהילת ליאון (בצפון קסטיליה). התשובה עוסקת בעניין המנהג שלא לומר תחנון ביום המילה. לפי דברי רימ"ט מצא את התשובה בתוך קובץ כתב יד המכיל פסקים ותשובות "ממחברים שונים אשכנזים וספרדים", שנעתק בשנת ת"נ במרוקו בידי ר' אברהם פראנקו (אף הוא אינו ידוע ממקור אחר), מתוך קובץ קדום יותר שנעתק בפורטוגאל. קובץ כזה אינו ידוע לנו כיום, ואף ברשימות כתבי היד של רימ"ט אינו מופיע.

תוכן התשובה הולבש בתוך מסגרת סיפורית מעניינת, של "דרשן" ספרדי ממחוז נבארה שהוזמן לקהילת ליאון במחוז קסטיליה, בה היה אמור להיערך באותו יום טקס ברית מילה, וכשהתחיל החזן באמירת י"ג מידות, בהתאם למנהג המקומי לומר תחנון גם ביום המילה – גער בו הדרשן והפסיקו. הקהל החזיר את פניו כלפי הרב המקומי – הוא ר' חסדאי בן חסדאי, לראות איך יגיב, אך הוא בחר לשתוק, כאות הסכמה. לאחר התפילה שאל הרב את הדרשן, על סמך מה החליט לבטל המנהג, וזה השיבו שכך מקובל "בכל מלכות נבארא ומלכות אראגון". לאחר שמצא הרב סימוכין לדבריו בשני מקורות חשובים, החליט מאותו היום והלאה לשנות את המנהג הקודם בקהילתו, ואף למחות באותם יחידים המתעקשים להחזיק במנהג הישן.

למעשה, הדיון ההלכתי עצמו מסתכם בשני ציטוטים, האחד מספר התשב"ץ לר' שמעון בר צמח דוראן (1444-1361), והשני מספר "המרדכי" לר' מרדכי בן הלל אשכנזי (1298-1250). מלבד שני הציטוטים הללו, לא הוסיף הכותב על עצם הדיון מאומה. למרות הכמות המעטה של הטקסט, הוא מכיל אזכורים של כמה חכמים בדורו וכן של קהילות רבות – נתונים שהספיקו לרימ"ט בכדי לשרטט את קורותיו של חכם אלמוני זה. הניסוח כשלעצמו הוא ציורי למדי, ואינו מתאים כלל לסגנון של תשובה הלכתית מאת חכם ספרדי מהתקופה. בלשונו ניתן לזהות לא מעט ביטויים מאוחרים, המוכרים לנו מספרות השו"ת של חכמי הספרדים האחרונים מן המאה הי"ט. העובדה כי ספר "המרדכי" הגיע לספרד בתקופה מוקדמת כל כך – היא מוזרה, ובינתיים לא מצאנו לכך אישור ממקור אחר בן התקופה.

הרושם העולה מן התשובה, הוא, כי המקרה המתואר אירע עם רימ"ט עצמו, כנראה כאשר הוזמן בתחילת אותה שנה לכהן כסגן הרב הראשי של קהיר (הרב חיים נחום). תיאור דמותו של הדרשן הנועז, לעומת דמותו האדישה והאפתית של הרב המקומי – מתאימה בהחלט לדמותם של השניים הנ"ל. מטרת התשובה הנוכחית, היא אחת ויחידה – להוכיח, כי המנהג שלא לומר תחנון ביום המילה, כאשר היא אמורה להיערך במשך היום באותו בית הכנסת (ולאו דווקא מיד לאחר סיום תפילת שחרית), היה מקובל משנים קדמוניות בכמה קהילות ספרדיות וותיקות. מנהג זה עומד בסתירה למנהג שהיה מקובל במצרים באותן השנים, ולפיו, דווקא "אם המילה נעשית בבוקר, תיכף אחר התפילה של שחרית – אין נפילת אפיים באותה תפילה" . (ר' רפאל אהרן בן שמעון, "נהר מצרים", נא אמון תרס"ח, כרך ראשון, או"ח, הלכות נפילת אפיים, סעיף ב, ו ע"א). ידוע לנו, כי באותה השנה הירבה רימ"ט לעסוק בכתיבת תשובות הלכתיות, אותן הדפיס כעבור כשנה בספרו "ים הגדול" [קהיר תרצ"א]. התשובה הנוכחית בהחלט מתאימה לסגנון התשובות ב"ים הגדול", ונראה כי מסיבות שונות, בחר הכותב לעטות אותה במלבוש ספרדי קדמון, ולשלוח אותה לפרסום כתעודה היסטורית ב"מזרח ומערב".

נציג כאן את המבוא של רימ"ט לתשובה, ואחריו את תוכן התשובה עצמה, בדילוג הציטוטים משני המקורות הנ"ל:

[מבוא]
תשובה מרבי חסדאי בן חסדאי / את התשובה מרבי חסדאי בן חסדאי שאני מפרסם לקמן, מצאתי בכרך כ"י שנכתב בערך שנת הת"ן במארוקו, והעותק מכ"י בפורטוגאל, נכתב ע"י חכם אחד ושמו אברהם פראנקו. המחבר ההוא, ליקט פסקי דינים רבים ותשובות, ממחברים שונים אשכנזים וספרדים, וביניהם נמצאה תשובה זו מרבי חסדאי בן חסדאי, על דבר המנהג שנהגו באילו מקומות בספרד, שלא לומר תחנונים ביום המילה. מנהג כזה לא נתפשט בהרבה מקומות בספרד, וכשבא דרשן אחד "זקן ונשוא פנים" ממלכות נבארה, לעירו של ר' חסדאי, לליאון, ומיחה בקהל על שאמרו תחנונים – היה הדבר לפלא בעיניו של רבי חסדאי, והיה צריך למצוא את המקור לדבריו של הדרשן ההוא. / מהתשובה הזו אנו למדים שרבי חסדאי, היה תלמידם של ר' יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים, ושל ר' יעקב קנפנטון (אולי אביו של ר' יצחק קנפנטון הידוע) ור' מתתיה היצהרי. המשפחה "בן חסדאי" ידועה לנו כבר מן ר' אברהם בן חסדאי הידוע, ור' חסדאי זה חי בתחלה בעיר ליאון בספרד, והיה גם בערים שוריא, וטוריא. הראשונה היא עיר מגורי רבו ר"י אלבו, הנזכר, ואח"כ חי ר' חסדאי, בעיר מדינה די פומר, בספרד. תשובתו זו היא בלי ספק, אחת משאר תשובותיו שחיבר. כמדומני ששמו של ר' חסדאי זה לא נודע ממקום אחר. / ומכיון שר' חסדאי בן חסדאי זה היה תלמידם של ר"י אלבו ור"מ היצהרי – יש להגביל זמנו במאה הט"ו, זמן מה לפני גרוש ספרד.

[התעודה]
גודרי גדר ומחזיקי הבדק, יודע למול הדרת כת"ר כי זה לי ימים ושנים בהיותי במלכות ליאון קרה מקרה שבא לשם דרשן אחד ממלכות נבארא, ואותו יום נזדמן ברית מילה וכשפתח הש"ץ י"ג מדות שהיה יום ספר תורה – גער בו הדרשן ויתמהו הקהל מאד ויחזרו פניהם כלפי פני, מה אשיב ומה אומר, ולא עניתי מאומה כי היה זקן ונשוא פנים, ועוד כי כל מתיר מקיל ומוחה חוץ למקומו רב גובריה. וכשהרגיש הדרשן בדברים במעמד ההוא עמד על רגליו ופתח ודרש, למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמיני, כדאיתא בברכות וכו' והרבה דברים בענין חיבוב זאת המצוה, ואחר התפלה שאלתיהו בינו לביני אם היה שום סמך או ראיה או קבלה ולא השיבני דבר ראוי לסמוך עליו לבטל המנהג, אלא שאמר שפשוט הדבר והמנהג שלא לומר תחנונים ביום ברית מילה בכל מלכות נבארא ומלכות אראג'ון. ואני, מיום ששמשתי לפני רבותי הה"ר יעקב קנפאנטון וה"ר יוסף אלבו – לא ראיתי שמיחו בדבר, גם בהיותי שמה לפני מורי הזקן, זה קנה חכמה ונהורא עמיה שרא החכם המפורסם ברבים רבי מתתיה היצהרי ז"ל לא ראיתיו מוחה בדבר ואמרתי אולי שבמקומותם שוריא וטוריא אין מלין בביה"כ אלא בבית אבי הבן, ובעבור שלא ראיתי הלכה למעשה בדברי גם לא ראיתי מחבר יפצה פיהו ויצפצף בו – לא מחיתי מלאומרו למי שהיה רוצה לאומרו, ר"ל נפילת אפים וסדרו, ולא שקטתי ולא נחתי עד שמצאתי בתשב"ץ בסדר תחנות שלו דבר, זה לשונו: וכן ליום המילה אין אומרים תחנות ולא והוא רחום, רק אל ארך אפים ודוקא בשחרית יום המילה דהוי שמחה דאפילו שהשמחה במעונו היה לו לברוכי אלא משום צערא דינוקא וכו'. אבל, לילה שלפני המילה ושלאחריה אומרים תחנות, וכן למנצח אין אומרים דיום שמחה הוא ואין להזכיר צרה וכו' עד וכן הדין למי שמתפלל בביתו או בביה"כ ביחיד משהלכו צבור אין מתבטל מתחינות מפני החתן והמילה מאחר שלא היה באותו מעמד, ע"כ. ועכ"ז לא סמכתי על עצמי למחות בדבר בפרסום ולגדור גדר עליו, כי הדבר קשה בעיני ההמון אם יחידים הודו לדבר, עד שברוך השם המאיר לארץ ולדרים, ופוקח עורים, האיר אותי שבא והגיע ספר המרדכי ספר רחבו גדותיו בתשובותיו הרמות ושאלותיו המאירות והמעירות לבות נרדמים, מהמדקדקים במצות תורתנו הקדושה ופרטיה וסייגיה ומנהגותיה רוב חכמי צרפת ופרובינסייא וארצות אחרות וכולן הלכה למעשה, ובחפשי חדריו ומצפוניו מצאתי את שאהבה נפשי בשאלה אחת ממס' יומא, וז"ל: שאלה זו נשאלה לפני ר' יצחק ב"ר יהודה אם המילה שחל להיות בתענית צבור כגון י"ז בתמוז או יוה"כ – מהו לצלויי סליחות ופסוקי דרחמי ולומר וידוי ולומר ה' אלהי ישראל אל ארך אפים, ואם מברכים על היין וטועם המברך או הילד וכמה שיעור הטעימה. והשיב על יום המילה אני משיב שכך אנו נוהגין שמתפללין בתעניות ואומרים וידוי, ואין אומרים והוא רחום ותחנונים, ומנהג אבותינו תורה היא שמצות מילה קבלו בשמחה דכתיב שש אנכי על אמרתך. לפיכך אין אנו נוהגין לומר והוא רחום ותחנונים, ואין צריכין להפסיק סליחות וגם וידוי ואל ארך אפים וש"צ מברך על הכוס וכו' עד ושיעור טעימה מלא לוגמיו, ואין מלין בט"ב אלא אחר חצות משום דקודם חצות מילה קבלוה בשמחה, דכתיב שש אנכי על אמרתך וביוה"ך אחר קריאת ס"ת יוצאין קודם תפלת מוסף ומלין ע"כ. וזאת התשובה שלחתי לקצת חכמי העיר ההיא והודו לדבריה ונטו אליה ומיחו במנהג מהיום ההוא והלאה. ועתה דעו אלופי כי מיום בואי לעיר הזאת מדינה די פומאר ראיתי שמלין בביה"כ ומדליקין נרות הרבה ביום המילה לכבודה, ומראים שמחה יתירה לכבודה משאר המקומות שראיתי ושמעתי שמען, וכשראיתי זה דברתי עם קצת מנהיגי הקהל שייטב בעיניהם לבטל המנהג מאחר שהיה בטעות והדבר הוקשה בעיניהם והשיבו לי ואמרו כי איך לא השיגו כמה גדולים ואנשי שם, שמימי עולם ושנים קדמוניות הרביצו תורה בעיר הזאת והשגתיהו אני, ולקצתם הראיתי הדברים והודו לדברי וביטלו המנהג ועכ"ז קצת לא סרו מלהרהר ולצפצף בכל יום שאירע בו ברית מילה, ובפרט ביום ס"ת ואומרים כי המנהג הוא דבר גדול ופוק חזי מאי עמא דבר ואלולי טורח האריכות הייתי מפרש תורת המנהגים ביאור רחב שאין לה מקום ושורש כלל לכאן למי שעינים לו לראות.

עתניאל בן קנז

גם חובבי הסופגניות בחנוכה, יצטרכו למצא מקור קדום אחר...

הפצת המעיינות

מזעזע

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ד' פברואר 09, 2022 7:43 pm

עתניאל בן קנז כתב:גם חובבי הסופגניות בחנוכה, יצטרכו למצא מקור קדום אחר...

עד חנוכה הבעל"ט כבר ימצאו הבקיאים מקור אחר

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' פברואר 09, 2022 8:08 pm

עתניאל בן קנז כתב:גם חובבי הסופגניות בחנוכה, יצטרכו למצא מקור קדום אחר...

באמת כתב על זה בספר שזוייף או שזה רק בחשש מזוייף כעת?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 09, 2022 8:25 pm

מטובו של המחבר

הנה הספר כולו להורדה

חזון טברימון - גירסה קלה.pdf: (12.62 MiB) הורד 3703 פעמים

למעוניינים בגירסה באיכות מלאה
ניתן להוריד מכאן
https://assets.adobe.com/public/35c087d ... %D7%A1.pdf

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' פברואר 09, 2022 8:51 pm

למה באמת נדפס בצמצום?

הוגה ומעיין

איש_ספר כתב:מטובו של המחבר

הנה הספר כולו להורדה
חזון טברימון - גירסה קלה.pdf

למעוניינים בגירסה באיכות מלאה
ניתן להוריד מכאן
https://assets.adobe.com/public/35c087d ... %D7%A1.pdf

חמרא למריה וטיבותא לשקייה!

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' פברואר 09, 2022 10:37 pm

הוגה ומעיין כתב:חמרא למריה וטיבותא לשקייה!

גא"מ, ייש"כ.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ד' פברואר 09, 2022 11:03 pm

יבנה כתב:גא"מ, ייש"כ.

גם אני מצטרף, קראתי כמאה עמודים, והנאני ביותר.

יהודה בן יעקב

מה הם ראשי התיבות בחתימת שם המחבר?
הצעיר משה ח"ר יעקב הלל יצ"ו

דוד קורצוג

יהודה בן יעקב כתב:מה הם ראשי התיבות בחתימת שם המחבר?
הצעיר משה ח"ר יעקב הלל יצ"ו

למיטב ידיעתי זה נוסח שחתמו חכמי הספרדים כגון הבן איש חי וכ"ו, כלומר שזה כמו בן רבי אז הם חתמו חכם רבי.

יוצא פוניבז'

(אצל בני בבל נהגו לחתום בשמם ובשם אביהם ללא תוספת של 'בן' בין השמות, אלא שכאן נוסף תואר כבוד לאב)

בברכה המשולשת

הוגה ומעיין כתב:
איש_ספר כתב:מטובו של המחבר

הנה הספר כולו להורדה
חזון טברימון - גירסה קלה.pdf

למעוניינים בגירסה באיכות מלאה
ניתן להוריד מכאן
https://assets.adobe.com/public/35c087d ... %D7%A1.pdf

חמרא למריה וטיבותא לשקייה!

גא"מ!

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' פברואר 10, 2022 7:05 am

אוי! מי נתן למשיסה יעקב!

קראתי את הפרק על מצבת קבורת ר"ד הנגיד בקסם ובתדהמה. יש כל כך הרבה מה לפרוק שם עד שאיני מוצא את המילים להביע את שבלבי למקרא הדברים. אני מייעץ לקוראים לקרוא בעצמם, אבל אני מזהיר אותם שמעולם לא יסתכלו על המקום במבט בו הסתכלו קודם. בפרק זה לבד יש בו להיווכח שלא הגזים הר"ב אי"ס פותח האשכול בכי הוא זה בתיאור הספר ובכוחו להפיל חומות מבצרים ולהכות גלים שבטח יהדהדו עוד הרבה זמן.

וכאן אעיר הערה אחת על הנאמר בתוך הדברים שם. המחבר מביא צילום המצבה מתוך פירסומה הראשית בעיתון ישראל הצרפתי ומעיר על השינויים בנוסח המצבה שבצילום לנוסח המצבה כפי שהיא לפנינו היום, אבל הוא מסיק שאין בידינו פשר דבר המנחה את הדעת ע"ש. והנה מי שישווה בין הצילומים (ולוואי מי ממנו יתנדב להעלותם לכאן זה בצד זה להשוואה) יווכח שלא רק שהנוסח שונה אלא שגם הכתב וצורת האותיות שונים. לי נראה שאפשר להניח שהצילום שבפרסום הראשון הוא בעצם תמונה של תמונת האבן החלקה לפני שנחרת עליה כלום, ורק שעל גבי התמונה הראשונה נרשמה בעט או בעפרון צורת הכיתוב שהוכנה לסייע בידי הזייפן בשלב קדום לפני גיבוש הנוסח הסופי, כשהצילום שבעיתון הוא צילום תמונה זו עם הכיתוב שעליה. [המעיין בתמונה שבפרסומת הראשית יראה שבשלב הקדום לא הרגיש הזייפן בזרות הנוסח 'נכדו של רבנו' והניח ריוח בין 'של' ל'רבנו' שלא כדרך שהיו כותבים בתקופה הקדומה, ורק בנוסח הסופי שנחקק למעשה תיקנו וחקקו 'שלרבנו' בלי ריוח].

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ה' פברואר 10, 2022 2:09 pm

יהיה מעניין להשוות את פרשת החפירות בטבריה, בין האמור כאן, לאמור בספרו של מלר על הרב מבריסק.

ראש · הודעהעל ידי **ראש** » ה' פברואר 10, 2022 2:32 pm

איש_ספר כתב:מטובו של המחבר
למעוניינים בגירסה באיכות מלאה
ניתן להוריד מכאן
https://assets.adobe.com/public/35c087d ... %D7%A1.pdf

לא זמין. רק לי?

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ה' פברואר 10, 2022 2:48 pm

זה זמין.

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » ה' פברואר 10, 2022 2:53 pm

זמין.
ואלפי תודות לכם!!!

יינן · הודעהעל ידי **יינן** » ה' פברואר 10, 2022 3:28 pm

יש דרך לרכוש עותק פיזי?

ציטרון · הודעהעל ידי **ציטרון** » ה' פברואר 10, 2022 4:11 pm

אני לא מצליח להבין את הפתולוגיה הזו.
מבוטריל ואחרים שזייפו תשובות גאונים בימי הביניים, ועד בלוך בדורות האחרונים.
ועכשיו גם הרב טולדאנו. לא מובן הפיצול אישיות הזה.

האם זה אומר שגם פירוש ראב"ן הירחי למסכת כלה מזויף ?

יישר כח על העלאת החיבור.
מישהו יכול בבקשה להסביר איך מורידים כקובף pdf גם את הגרסה המלאה ?

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ה' פברואר 10, 2022 5:31 pm

[list=][/list]

ציטרון כתב:מישהו יכול בבקשה להסביר איך מורידים כקובף pdf גם את הגרסה המלאה ?

ראש · הודעהעל ידי **ראש** » ה' פברואר 10, 2022 7:55 pm

זה מה שאני רואה בדף ההורדה-

: Capture.PNG (13.38 KiB) נצפה 18409 פעמים

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ה' פברואר 10, 2022 8:23 pm

ראש כתב:זה מה שאני רואה בדף ההורדה-
Capture.PNG

אינני יודע למה מופיע לך כך. אני ניסיתי שוב ונתן לי אפשרות הורדה. (זה שוקל 142 מ"ב) והורדתי.

עתניאל בן קנז

לא ראיתי (בעיון מקופיא) התייחסות בספר לאמינות 'שריד ופליט'
האם זה בחזקת נאמנות. או שמא פשוט לא היו לא הוכחות ברורות לזיוף ולכן לא התייחס לכך?

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ה' פברואר 10, 2022 9:39 pm

ראש כתב:זה מה שאני רואה בדף ההורדה-
Capture.PNG

יש כפתור Download למעלה. אם משתבש פנה לחברת הסינון.

דוד קורצוג

ראש כתב:זה מה שאני רואה בדף ההורדה-
Capture.PNG

בדיעבד או אפילו לכתחילה תוכל להשתמש בהורדה הראשונה (בדגש על ההורדה ולא הקישור) שפירסם איש ספר כמה הודעות למעלה.

הרוצה בעילום שמו

איפה אפשר לקבל שאר ספרים הנפלאים הרב משה הלל?

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ש' פברואר 12, 2022 8:44 pm

הרוצה בעילום שמו כתב:איפה אפשר לקבל שאר ספרים הנפלאים הרב משה הלל?

https://adobe.ly/3qEmsSO

פילווישוק

ייש"כ עצום למחבר שליט"א ולרבינו אי"ס שליט"א על הדיווח וההעלאה!!

האם ספר 'תולדות רמ"ש גירונדי' יצא לאור, והאם ניתן להשיגו בדפוס או בקובץ PDF?

עדיאל ברויאר

הוגה ומעיין כתב:מרתק.

מעתה אולי תפתח הדרך לברר היש משהו ב"שריד ופליט" וב"אוצר גנזים" שכן אמיתי.

התעודה שפורסמה ב"אוצר גנזים" עמ' 52 נמצאת כיום באוסף בניהו, תיק 51, דף 3 (ראה במאמרי על החידושים המיוחסים למאירי על עירובין, עמ' 102 הע' 131).

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ש' פברואר 12, 2022 11:30 pm

יבנה כתב:
הוגה ומעיין כתב:חמרא למריה וטיבותא לשקייה!

גא"מ, ייש"כ.

גא"מ. אין מילים.
מי מממן מחקר עצום כזה להורדה בחינם?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר