אשכול אביעה חידות

[איש גלילי]

שלשה מצחקים הם בראשון הספרים

יצחק גם לא היה "מצחק", ואם כבר - עדיף למנות את יוסף שאמרו עליו ש"בא לצחק" (הבנין זהה ל"מצחק", משא"כ ביצחק).

וירא והנה יצחק מצחק!

אופס, טעיתי...

[עזריאל ברגר]

שאלה ששאלתי חבר, אך מפני שאינכם מכירים אותו, אשאל על רב מפורסם, כאשר הכוונה היא לא רק אליו, אלא לעוד רבים כמותו:
איזו מצוה דאורייתא הקשורה לשחיטה - אני (יהודי רגיל) חייב בה, אבל (לדוגמא) הרב גורן - היה פטור ממנה?
ועל איזו עוד מצוה אפשר לומר אותו הדבר?

עוד רב שדומה בזה לרב גורן, הוא הרב מנחם מנדל זקס (חתנו של החפץ חיים)

[מקדש מלך]

זרוע לחיים וקיבה (רב כהנא אכל בשביל אשתו).

[עזריאל ברגר]

זרוע לחיים וקיבה (רב כהנא אכל בשביל אשתו).

מדויק!
ומה המצווה הנוספת?

[לבנון]

זרוע לחיים וקיבה (רב כהנא אכל בשביל אשתו).

מדויק!
ומה המצווה הנוספת?

פדיון הבן

[עזריאל ברגר]

זרוע לחיים וקיבה (רב כהנא אכל בשביל אשתו).

מדויק!
ומה המצווה הנוספת?

פדיון הבן

הם לא פטורים ממנה.
אילו היו נושאים אשה נוספת (בין בהיתר בין וכו') - היו חייבים בפדיון הבן בברכה בשם ומלכות.

[עזריאל ברגר]

זרוע לחיים וקיבה (רב כהנא אכל בשביל אשתו).

מדויק!
ומה המצווה הנוספת?

ראשית הגז.

[עזריאל ברגר]

חידה:
איך הקלירי אומר "חייכן" (smiler - אדם שמחייך)?

[תוכן]

איזה מעשה שאין בה מצוה מתרי"ג מצוות ואין בה חיוב דוחה שבת. המעשה הוא דבר חיובי ונחמד, ומן הסתם יקבל על זה גן עדן, אבל עדיין אינה נחשבת מצוה כמו כיבוד אב ואם או הנחת תפילין וכדומה, אבל בכל זאת דוחה שבת.

[עזריאל ברגר]

חידה:
איך הקלירי אומר "חייכן" (smiler - אדם שמחייך)?

חַיָּךְ

בהושענות להושע"ר, בפיוט המתחיל למען תמים בדורותיו, נאמר "למען חיך מכרכר בשיר", הוא דהע"ה.

[מקדש מלך]

איזה מעשה שאין בה מצוה מתרי"ג מצוות ואין בה חיוב דוחה שבת. המעשה הוא דבר חיובי ונחמד, ומן הסתם יקבל על זה גן עדן, אבל עדיין אינה נחשבת מצוה כמו כיבוד אב ואם או הנחת תפילין וכדומה, אבל בכל זאת דוחה שבת.

עדות קידוש החודש

[עזריאל ברגר]

איזה מעשה שאין בה מצוה מתרי"ג מצוות ואין בה חיוב דוחה שבת. המעשה הוא דבר חיובי ונחמד, ומן הסתם יקבל על זה גן עדן, אבל עדיין אינה נחשבת מצוה כמו כיבוד אב ואם או הנחת תפילין וכדומה, אבל בכל זאת דוחה שבת.

עדות קידוש החודש

הרמב"ם מונה במנין המצוות להעיד (וזוהי המצווה הפותחת את הלכות עדות), וכ"כ בהלכות קדה"ח (ג,ד) שיש מצוה לילך ולהעיד.

לפענ"ד אפשר להכליל את זה גם במ"ע דעדות וגם במ"ע דקדה"ח.

[תוכן]

איזה מעשה שאין בה מצוה מתרי"ג מצוות ואין בה חיוב דוחה שבת. המעשה הוא דבר חיובי ונחמד, ומן הסתם יקבל על זה גן עדן, אבל עדיין אינה נחשבת מצוה כמו כיבוד אב ואם או הנחת תפילין וכדומה, אבל בכל זאת דוחה שבת.

עדות קידוש החודש

הרמב"ם מונה במנין המצוות להעיד (וזוהי המצווה הפותחת את הלכות עדות), וכ"כ בהלכות קדה"ח (ג,ד) שיש מצוה לילך ולהעיד.

לפענ"ד אפשר להכליל את זה גם במ"ע דעדות וגם במ"ע דקדה"ח.

אכן התכוונתי למצוה קידוש החדש. ומה שאמר הר' עזריאל נעלם ממני, ומכל מקום אין הדברים פשוטים כלל. דפשטות קרא דוהוא עד אתי למי שיודע עדות על חבירו וכמו שכתב הרמב"ם ביד, וצ"ע מאין לקח הרמב"ם בספר המצוות שמצוה להעיד על חבירו שחייב מיתה. ובכל אופן, ממה שכתב בהלכות קדוש החדש שהוא מצוה להעיד, מכיון שלא כתב שחייב להעיד, לכאורה מוכח כמו שאמרנו שאין בזה חיוב, אלא מצוה כל שהוא. וב"ה זכיתי למצוא אב בפני יהושע על משנת על שני חדשים, שכותב שמה שעדות קדה"ח אינו אלא כמכשירין, שהמצוה הוא על בית דין עיי"ש.

[עזריאל ברגר]

ובאווירת ימי החנוכה המתקרבים:
מיהו האיש אשר אמר את שני הביטויים הבאים:
מי לה' אלי
מי כמוכה באלים ה'

מרע"ה

עתה נודע לי שגם יהודה המכבי אמר את שני הביטויים.

[חגי פאהן]

היכן? (למיטב זכרוני בספרי המקבים יש רק משפטים דומים אך לא ממש אלו)

[עזריאל ברגר]

ובאווירת ימי החנוכה המתקרבים:
מיהו האיש אשר אמר את שני הביטויים הבאים:
מי לה' אלי
מי כמוכה באלים ה'

מרע"ה

עתה נודע לי שגם יהודה המכבי אמר את שני הביטויים.

היכן? (למיטב זכרוני בספרי המקבים יש רק משפטים דומים אך לא ממש אלו)

לא קראתי במקורות ממש, אלא מספרים שמתארים את תהליכי המלחמה וכו'.

[עזריאל ברגר]

איזה דבר עשה הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים, ואינו מוזכר בסדר העבודה (לפחות לא ב"אתה כוננת")?

[עזריאל ברגר]

איזה דבר עשה הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים, ואינו מוזכר בסדר העבודה (לפחות לא ב"אתה כוננת")?

רמז: משנה ערוכה היא במסכת תמיד!
(אגב, לא מצאתי זאת גם ב"אמיץ כח")

[לבי במערב]

ברכת כהנים?

[אלטנוישול]

על מי בתנ"ך אפשר לומר שהוא "נפל בצחוק"?

מה המקור ל"נקרע מצחוק"?

[לבי במערב]

תהלים לה, טו.

[עזריאל ברגר]

ברכת כהנים?

אכן.
במשנה מסכת תמיד (פרק ז משנה ב) זה מתואר כטקס מיוחד.
ומסתבר שלא ביטלו זאת ביום הכיפורים.

ועפ"ז צריך להבין מדוע לא דיברו על זה במסכת יומא ובסדרי העבודה (בדקתי גם ב"אתה כוננת" וגם ב"אמיץ כח").

וכנראה טעם הדבר מפני שלא היה בזה משהו מיוחד ביום הכיפורים, ולכן הכלילו זאת (ואת סדר תפילת שחרית של הכהנים) במה שכתבו שהכהן הגדול (בסיוע אחיו הכהנים) הקריב את קרבן התמיד.

[יאיר]

מי בכה הכי הרבה פעמים בתנ"ך וכמה פעמים בכה?

[לבנון]

מי בכה הכי הרבה פעמים בתנ"ך וכמה פעמים בכה?

יוסף
ויסב מעליהם ויבך
ויבא החדרה ויבך שמה
ויתן את קולו בבכי
ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך
וינשק לכל אחיו ויבך עליהם
ויבך על צואריו עוד
ויבך עליו וישק לו
ויבך יוסף בדברם אליו

דוד
ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל
וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו
ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב
וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר
בעוד הילד חי צמתי ואבכה
וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאוד
ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה
וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך

[מקדש מלך]

ולמה לא לצרף את כל הבכיות שבתהילים?
לדוגמא "אסחה בכל לילה מיטתי בדמעתי ערשי אמסה".
"ואבכה בצום נפשי"
ומסתמא עוד.

[נחומצ'ה]

זמני היום בפרשת בא:
(חומש ופירש"י)

שקיעת החמה -
לילה -
חצות ליל -
עלות השחר -

[לבי במערב]

א. יב, א.
ב. יב, ו.
ג. יא, ד.
ד. יב, י.

[לבנון]

זמני היום בפרשת בא:
(חומש ופירש"י)
שקיעת החמה -
לילה -
חצות ליל -
עלות השחר -

שקיעת החמה - רש"י עה"פ החודש הזה
חצות לילה - כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים
עלות השחר - והנותר ממנו עד בוקר (נזכר שם גם הנץ החמה)
חצות היום - עה"פ בין הערבים, ברש"י משש שעות ולמעלה וכו'
זמן ק"ש - ויקם פרעה לילה, ברש"י ולא כדרך המלכים בשלש שעות ביום

[נחומצ'ה]

רק להאיר.
באבן עזרא מביא שגם יציאת בני ישראל ממצרים, התחילה מעלות השחר, ונמשכה כפי מרחק בנ"י, כל אחד באשר מקומו.

[איש הגבעה]

מה הם שני הסעיפים הכי קצרים בשו"ע.?

[תלישא קטנה]

מה הם שני הסעיפים הכי קצרים בשו"ע.?

ואי בהא עסקינן מה המג"א הקצר ביותר ?

[צופה_ומביט]

מה הם שני הסעיפים הכי קצרים בשו"ע.?

אחד מהם, נדמה לי, או"ח תיט:

מצוה להרבות בסעודת ראש חודש

בכל מקרה, אם איני טועה זה הסימן הכי קצר.

[יאיר]

viewtopic.php?p=324704&sid=d7703e35ef4da61ad353e0ebf4b5b6c7#p324704
"נוהג בכוי"
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D ... %94_%D7%95

viewtopic.php?p=324749&sid=d7703e35ef4da61ad353e0ebf4b5b6c7#p324749

[כדכד]

חידה:
היכן מצינו בתרגום שבאותו פסוק חוזר על אותו שורש חמש פעמים (אולי אין זה ממש אוו שורש אבל נשמע ונקרא כאותו שורש)
יתכן שיש יותר מפעם אחת כזו

[יאיר]

חידה:
היכן מצינו בתרגום שבאותו פסוק חוזר על אותו שורש חמש פעמים (אולי אין זה ממש אוו שורש אבל נשמע ונקרא כאותו שורש)
יתכן שיש יותר מפעם אחת כזו

קשור אולי "למיכל" או "קטלא"?

[הבטחתי]

חידה:
היכן מצינו בתרגום שבאותו פסוק חוזר על אותו שורש חמש פעמים (אולי אין זה ממש אוו שורש אבל נשמע ונקרא כאותו שורש)
יתכן שיש יותר מפעם אחת כזו

קשור אולי "למיכל" או "קטלא"?

כי אם צעק יצעק אלי, ובתרגום אם מקבל יקבל קדמי קבלה אקביל קבילתיה

[כדכד]

שניכם צודקים
אני התכונתי לדברי הרב הבטחתי (רק שיש ט"ס בתרגום שהעתיק ממנו וצ"ל "קבלא אקבל" בא' ולא בה') אולם היה בזכרוני (בזכות אחי שיחי' שהסב את לבי לדבר) שבפרשת רוצחים חוזר השורש ק'טל' ולפי שלא היה לי כח לבדוק כתבתי שיתכן שיש יותר מאחד.
אולם בראותי דבריכם בדקתי בספר במדבר ל"ה ושם יש כמה פסוקים שבתרגום כ"א מהם יש חמש פעמים את השורש ק'ט'ל' והם:

(טז) ואם במאן דברזל מחהי וקטליה קטולא הוא אתקטלא יתקטיל קטולא:
(יז) ואם באבנא דמתנסבא ביד דהיא כמסת דימות בה מחהי וקטליה קטולא הוא אתקטלא יתקטיל קטולא:
(יח) או במן דאע דמתנסיב ביד דהוא כמסת דימות ביה מחהי וקטליה קטולא הוא אתקטלא יתקטיל קטולא:

ובהמשך יש פסוק שיש בו אפילו שש פעמים :

(כא) או בדבבו מחהי בידיה וקטליה אתקטלא יתקטיל מחיא קטולא הוא גאיל דמא יקטול ית קטולא כד אתחיב ליה:

כך שגם הרב יאיר צדק בכיוון

[יאיר]

viewtopic.php?p=521963&sid=8ff30747b6bb4fa4bbeafaf2ab656881#p521963

[יאיר]

הלינקים כעת יוצאים לא משהו

[איש גלילי]

הלינקים כעת יוצאים לא משהו

viewtopic.php?f=7&t=541&start=2320#p521963