מקדש מלך כתב:אם נודע לו בבירור שאינו חייב, מה הצד לומר שימשיך?
עזריאל ברגר כתב:מקדש מלך כתב:אם נודע לו בבירור שאינו חייב, מה הצד לומר שימשיך?
אם נזכור את מה שכתבו כמה פוסקים (כגון בעל-התניא בשו"ע שלו) שברכה לבטלה אינה דאורייתא, משום שמעיקר הדין הרי הוא מברך את השם וכו', אז כשהתחיל ברכה - ראוי לו לסיימה באופן הראוי, שלפחות יהיה כאן שבח נאה לקב"ה ולא להפסיק את שבחו של הבורא באמצע ענין.
ועדיין די ברור לי (לגבי ודאי) שאין לחתום בברוך-אתה-ה' (והרי מצאנו לפחות ברכה אחת שפותחת בברוך וחותמים בה בלא הזכרת השם - הלא היא ברכת בורא נפשות, לפי רוב הדעות).
כדכד כתב:במקרה של ספק - למה לא ימשיך הברכה עד תומה?
אמנם, כ' הפוסקים שאין לברך ברכה שאינה צריכה ושגם אם התחיל ונזכר באמצע לא יסיים (בשם עכ"פ) וגם שאין לברך מספק, אבל כאן שכבר התחיל ואמר שם בהתחלה ואולי היה צריך לברך באמת - הרי אם ימשיך יש צד שאמר ב' השמות כהוגן אולם אם יפסיק באמצע - ודאי שאמר שם א' לבטלה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 184 אורחים