בני נ"י תמה באוזניי, כאשר שמע את בעל הקורא קורא את עשרת הדברות ב'טעם העליון', וקורא "לא תעשה לך פסל וכל תמונה---" ולאחר מכן "לא תעשה כל מלאכה---",
שלכאורה הטעם הכתוב בחומש הוא 'פזר', ואילו בפועל בעל הקורא קורא זאת כמו 'מרכא כפולה'.
מקווה שהבנתם את השאלה...
[ומקווה שההודעה לא תיתקע אלא תגיע ליעדה...]