דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל נאמר סלחתי כדבריך ואילו חטא המרגלים לא נסלח, כי בחטא העגל הם חיפשו ובקשו רוחניות, אבל בחטא המרגלים בכייתם היה על סיבות גשמיות.
לפו"ר לא מצאתי בספר.
דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל...
מקדש מלך כתב:ומה נעשה ש"סלחתי כדבריך" נאמר דווקא בחטא המרגלים ולא בחטא העגל (וכבר עמדו בדברי רש"י שכתב ביו"כ אמר לו הקב"ה סלחתי כדבריך)?
אבל אולי כוונת האימרה שמכל מקום נענשו במיתה, מה שאין כן בעגל, וצ"ע.
בית הגנזים כתב:מקדש מלך כתב:ומה נעשה ש"סלחתי כדבריך" נאמר דווקא בחטא המרגלים ולא בחטא העגל (וכבר עמדו בדברי רש"י שכתב ביו"כ אמר לו הקב"ה סלחתי כדבריך)?
אבל אולי כוונת האימרה שמכל מקום נענשו במיתה, מה שאין כן בעגל, וצ"ע.
כדבריך כתב בס' בית ישראל להבה עמ' קיב הערה קנו
מקדש מלך כתב:דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל נאמר סלחתי כדבריך ואילו חטא המרגלים לא נסלח, כי בחטא העגל הם חיפשו ובקשו רוחניות, אבל בחטא המרגלים בכייתם היה על סיבות גשמיות.
לפו"ר לא מצאתי בספר.
ומה נעשה ש"סלחתי כדבריך" נאמר דווקא בחטא המרגלים ולא בחטא העגל (וכבר עמדו בדברי רש"י שכתב ביו"כ אמר לו הקב"ה סלחתי כדבריך)?
אבל אולי כוונת האימרה שמכל מקום נענשו במיתה, מה שאין כן בעגל, וצ"ע.
דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל נאמר סלחתי כדבריך ואילו חטא המרגלים לא נסלח, כי בחטא העגל הם חיפשו ובקשו רוחניות, אבל בחטא המרגלים בכייתם היה על סיבות גשמיות.
לפו"ר לא מצאתי בספר.
א מבקש כתב:דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל...
אני מכיר ווארט אחר של הרבי מקאצק על חטא העגל. היהודים דאגו למשה, ומלאך המוות הראה להם את מיטתו, ולכן חיפשו משה חדש. אמנם לאחר עשיית העגל אמרו 'אלה אלוהך ישראל' רח"ל, והתמיהה היא האם חיפשו רבי או שמא אייבישטער. ותירץ הרה"ק מקאצק דכשהרבי הוא עגל הופכים אותו לאייבישטער.
מעניין אם זה מובא בספר?!
דמשק כתב:מאמת ואמונה המקורי, וכמו"כ הובא בכל מלקטי תורת הרבי מקאצק.
לא מצאתיו בספר החדש.
מקדש מלך כתב:יתכן שצונזר כל ענינים שבצניעות (מאכן קאליע)?
עתניאל בן קנז כתב:הרבה יותר חריף
'שיחת הילדים' היינו שמשחיתין ז"ל
וכפי שכתב בפירוש "הם מוציאין...'"
בכזה שפה כבר לא משתמשים כיום...
עתניאל בן קנז כתב:מקדש מלך כתב:יתכן שצונזר כל ענינים שבצניעות (מאכן קאליע)?
הרבה יותר חריף
'שיחת הילדים' היינו שמשחיתין ז"ל
וכפי שכתב בפירוש "הם מוציאין...'"
בכזה שפה כבר לא משתמשים כיום...
עתניאל בן קנז כתב:מקדש מלך כתב:יתכן שצונזר כל ענינים שבצניעות (מאכן קאליע)?
הרבה יותר חריף
'שיחת הילדים' היינו שמשחיתין ז"ל
וכפי שכתב בפירוש "הם מוציאין...'"
בכזה שפה כבר לא משתמשים כיום...
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. דאס איז דיא תורה וואס איך גיב ענק [זו היא התורה שאני נותן לכם]. עכל"ק ודפח"ח.
(שש"ק ח"ב אות שכד)
דמשק כתב:בספר אמת ואמונה החדש פרשת משפטיםואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. דאס איז דיא תורה וואס איך גיב ענק [זו היא התורה שאני נותן לכם]. עכל"ק ודפח"ח.
(שש"ק ח"ב אות שכד)
[בכאן הוא אכן נאמן למקור, אך] מישהו יכול להסביר לי מה הווארט כאן? ומה הדפח"ח?
אמנם בשש"ק מהדו"ח איתא עם תוספת מילה אחת "דאס איז די תורה וואס איך גיב פאר ענק"
וכ"כ בשמו הפני מנחם באוצר מכתבים ח"א מכתב כ'
צופה_ומביט כתב:"פאר" ענק הוא הוספה דמוכח פשוט מצד התרגום הנכון. "ענק" לחוד הוא "אתם", אבל בפסוק כתוב "לפניהם" ולא "הם".
סגי נהור כתב:צופה_ומביט כתב:"פאר" ענק הוא הוספה דמוכח פשוט מצד התרגום הנכון. "ענק" לחוד הוא "אתם", אבל בפסוק כתוב "לפניהם" ולא "הם".
בעניננו צ"ל: לכם.
צופה_ומביט כתב:סגי נהור כתב:צופה_ומביט כתב:"פאר" ענק הוא הוספה דמוכח פשוט מצד התרגום הנכון. "ענק" לחוד הוא "אתם", אבל בפסוק כתוב "לפניהם" ולא "הם".
בעניננו צ"ל: לכם.
נכון, ערכתי בהודעתי הקודמת.
צופה_ומביט כתב:הנה הציוויים שמיד אחרי מתן תורה, שעוסקים בקודש, עשיית מזבח ושכינה עליו והזהירות בו, נאמרו בלשון יחיד, תעשה, זבחת, תעלה. והציוויים של פרשת משפטים שעוסקים בבין אדם לחבירו, גזל ורציחה וכו' נאמרו בלשון רבים, "תשים לפניהם". היינו שגם הפשוט מישראל [שפונים אליו בלשון יחיד, "דו"] שייך לקודש ולהשראת שכינה, וגם החשובים בישראל [שפונים אליהם בלשון רבים, "ענק"] שייכים לכל שחיתות מוסרית. לכן כתבה התורה בלשון זה, לאפוקי וכו'.
אם כנים הדברים, ובהינתן החריפות של קוצק, היה מקום לומר שהתכוון עוד לומר שדוקא אצל מי שאוחז עצמו יהודי פשוט, "דו", יש התעלות בקודש, ואצל מי שאוחז עצמו יהודי חשוב, "ענק", יש רק שחיתות.
סיפר החסיד ר' בעריש טושינער זצ"ל שהיה מסתופף בצל קאצק, שרבינו זצ"ל אמר כי בשמיני עצרת הוא חתימת גזירות הפרנסה. [שיח שרפי קודש ח"ג אות שה]
דמשק כתב:אמת ואמונה החדש עמ' רנג.סיפר החסיד ר' בעריש טושינער זצ"ל שהיה מסתופף בצל קאצק, שרבינו זצ"ל אמר כי בשמיני עצרת הוא חתימת גזירות הפרנסה. [שיח שרפי קודש ח"ג אות שה]
והנה המקור
דמשק כתב:אמת ואמונה החדש עמ' רנג.סיפר החסיד ר' בעריש טושינער זצ"ל שהיה מסתופף בצל קאצק, שרבינו זצ"ל אמר כי בשמיני עצרת הוא חתימת גזירות הפרנסה. [שיח שרפי קודש ח"ג אות שה]
והנה המקור
בן מיכאל כתב:זה אולי מעיד על חוסר דיוק בעבודה או על אינטרס לקצר, אבל לא על צנזורה - לכאורה אין כאן חומר שיש למישהו ענין לצנזר.
בית הגנזים כתב:בן מיכאל כתב:זה אולי מעיד על חוסר דיוק בעבודה או על אינטרס לקצר, אבל לא על צנזורה - לכאורה אין כאן חומר שיש למישהו ענין לצנזר.
מישהו החליט שזה לא מתאים שידעו שהרה"ק ר"ד מקאצק לא התפלל בציבור
גימפעל כתב:אני חוזר עוה"פ ההשוואה צריכה להיות בין שני מהדורות אמת ואמונה,
לא ביחס לשש"ק.
בית הגנזים כתב:..............
מענין לענין למה חסרים כמה מספרי חסידות גור באוצר החכמה?
איש_ספר כתב:בית הגנזים כתב:..............
מענין לענין למה חסרים כמה מספרי חסידות גור באוצר החכמה?
כמו?
איש_ספר כתב:בית הגנזים כתב:..............
מענין לענין למה חסרים כמה מספרי חסידות גור באוצר החכמה?
כמו?
בית הגנזים כתב:בן מיכאל כתב:זה אולי מעיד על חוסר דיוק בעבודה או על אינטרס לקצר, אבל לא על צנזורה - לכאורה אין כאן חומר שיש למישהו ענין לצנזר.
מישהו החליט שזה לא מתאים שידעו שהרה"ק ר"ד מקאצק לא התפלל בציבור
בית הגנזים כתב:ראה אהבת דוד תשס"ז עמ' מג "לרגל עבודתו בעמקות המוח ורגשת הלב, לא היה יכול לצמצם עצמו להתפלל ביחד עם הציבור, רק היה מתפלל ביחד עם אביו השרף הק' שהיה דרכו להתפלל בחדר הסמוך לביהמ"ד"
נותן הבנה במעשה דרבי עקיבא שהיה מקצר ועולה עם הציבור אבל ביחיד וכו', וכלומר שעיקר המדרגה הכתובה כאן היא מה שהיה מסוגל לצמצם עצמו ואת האש לשמור בתוכו ולהתפלל עם הציבור.
שם הביא גם הסיפור בשם ר' בעריש טושינער (והמקור שש"ק בלבד) פעם א' ביום שמ"ע, והוא מתפלל כדרכו בחדר מיוחד, פקד עליו אביו השרף הק' וכו'.
מעניינת ההשוואה לחזו"א שהובא באשכול אחר שכשלא מצא מנין נץ התפלל תפילת יום כיפור בנץ ביחידות.
דמשק כתב:יש אימרה ידועה מהרבי מקאצק, למה בחטא העגל נאמר סלחתי כדבריך ואילו חטא המרגלים לא נסלח, כי בחטא העגל הם חיפשו ובקשו רוחניות, אבל בחטא המרגלים בכייתם היה על סיבות גשמיות.
לפו"ר לא מצאתי בספר.
איש_ספר כתב:בית ישראל ולב שמחה א"א להכניס מן הטעם הידוע.
אלפי שנאן, נכנס לעדכון 20.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 597 אורחים
