ברירה לשיטת רש"י

[תוכן]

רש"י בגיטין מ"ז ב' כותב שבשותפין שיש להם שדה בשותפות כל חטה וחטה שייכת מחצה לזה ומחצה לזה. לפי זה אינו מובן לי, למ"ד יש ברירה, איך אפשר לומר דאיגלאי מילתא למפרע, שהחצי שהגיע לזה תמיד היה שייך לזה, והחצי שהגיע לשני תמיד היה שייך לשני, הרי כל חטה וחטה שייך מחצה לזה ומחצה לזה. ובשלמא אי אמרינן שבכל שותפות אינו ברור מה שייך למי, מובן שלמ"ד יש ברירה איגלאי מילתא למפרע שחלקו שהגיע לזה תמיד היה שייך לו, אבל לשיטת רש"י איך אפשר לומר יש ברירה?

[יאיר אתמר]

אולי זה רק למ"ד אין ברירה, ועיין חזו"א שביעית סימן ז ס"ק כט.