יחוסו של משה בבית פרעה

[ש. ספראי]

כיצד נחשב משה בבית פרעה, כבן בתיה? כבן עמרם?
מה ידע משה בילדותו על עצמו ומתי נודע לו ולעולם שהוא לא בן של של פרעה?

[עקביה]

על נבואתו הראשונה של משה, בסנה, אמרו:

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמות
ויאמר אנכי אלהי אביך (שמות ג ו), נגלה עליו בקולו של עמרם אביו, כדי שלא יתיירא, באותה שעה שמח משה ואמר עמרם אבי [חי], א"ל הקדוש ברוך הוא אתה אמרת שאני אביך, ואיני אלא אלהי אביך וכו',

כלומר משה הכיר וידע מי הוא אביו.
והנה מאז שהיה משה בן שנתיים גדל בבית פרעה ומשם ברח, וכנראה כל היכרותו עם בית אביו הייתה עד שמלאו לו שנתיים. אבל אם רבקה התחתנה בת שלש, והייתה גדולה ובוגרת, אפשר שגם משה בגיל שנתיים כך.

[חד ברנש]

לפיוט קדום, פרעה סבר שמשה הוא בן בתו.

[בחפשי כותב]

מעודי תמהתי מדוע לא פקפק פרעה על התייחסותו של משה כנכדו. הלא משה עברי היה, ופרעה ובתיה מצריים היו, ומסתמא היו דמותם וצורתם שונים לגמרי, וכמבואר ברש"י (בראשית יב יא) "עכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים".

ולולא דמסתפינא הוה אמינא, שכל הזמן ששהה משה בבית פרעה, וכן אח"כ כשהיה נע ונד בגלות, נעשה נס שנדמה לכל רואיו כאיש מצרי, כדי שלא יכירוהו שהוא מילדי העברים, ויבוא לידי סכנה. והוא כענין הנס שנעשה לאסתר, שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"א): "ותהי אסתר נשאת חן, אמר רבי אלעזר: מלמד שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו". וזכר לדבר נראה מדבריהן של בנות יתרו (שמות ב יט) "איש מצרי הצלינו", שנדמה בעיניהן כמצרי.

[ואולי אפשר לשלב ג"כ בנידון, הסיפור מאומן שצייר צורת משה רבינו, ואכמ"ל]

[צופה_ומביט]

לגבי שנות הגלות לכאורה מפורש בחז"ל לא כך, דכאשר אמרו בנות יתרו לאביהן במדין "איש מצרי הצילנו" מבאר המדרש "לבושו מצרי". דהיינו שלולא לבושו לא היה נראה מצרי.

קשה להניח בזה נס. בפשטות ידעו כולם שהוא אסופי שבת פרעה משתה מהיאור ואימצה אותו לבנה. היא הרי קראה את שמו ע"ש זה [לפי איזה הסבר שנבחר]. לכאורה היא לא היתה נשואה [לא מוזכר כזה דבר].

עוד אפשרות, תבואר על פי האמור להלן, ובהנחה שרעמסס השני היה הפרעה של שעבוד ויציאת מצרים:

יש חוקרים מסוימים, לדוגמה פרופ' דייוויד רול הבריטי וד"ר רחלי שלומי-חן מהאוניברסיטה העברית, שמציעים כי אף על פי שהיוחסין של רעמסס השני בדורות שלפני סביו לא ברורים דיו, ייתכן כי עצם ההכרה שלו במלכי החיקסוס כפי שהיא מופיעה ברשימת המלכים מטורינו ובחגיגת 400 השנה לקבלת האל סת בידיהם בדלתא של הנילוס (אסטלת 400 השנים שלו), קביעת בירת ממלכתו בפר-רעמסס שבה התקיימה גם בירתם אווריס, כמו גם העובדה כי אביו וסבא-רבא שלו נקראו "סתי" כמו שמו של האל הראשי של החיקסוס (שבשל כך לא היה אהוד על מצרים מקומיים) יחד עם חיבתו של רעמסס לאלים כנעניים (קרא לסוסתו האהובה ולבתו הבכורה בינתענת (שהוא לקח לאשה) על שם אלת המלחמה הכנענית ענת) ולצד מאפייניו הפיזיים שנראים לא שגרתיים לאדם מצרי (אף מעוקל ושיער חלק) מקימים אפשרות שמוצאו של רעמסס הוא בחלקו חיקסוסי, כלומר אבותיו הם משרידי החיקסוס שנשארו משועבדים בדלתא (בה נולד הוא ואף שני הדורות שלפניו) לאחר הכיבוש של יעחמס הראשון, והתבוללו עם השנים בחברה המצרית, תוך שמורשתם נשתמרה בדרך כלשהי עד ימיו שלו.

[בחפשי כותב]

בפשטות ידעו כולם שהוא אסופי שבת פרעה משתה מהיאור ואימצה אותו לבנה. היא הרי קראה את שמו ע"ש זה [לפי איזה הסבר שנבחר]. לכאורה היא לא היתה נשואה [לא מוזכר כזה דבר].

ראה בילקוט שמעוני (פרשת שמות רמז קסז) שדתן ואבירם הלשינו על משה ואמרו לפרעה שאינו בן בתך, ואז ויבקש להרוג את משה.

[בחפשי כותב]

ולולא דמסתפינא הוה אמינא, שכל הזמן ששהה משה בבית פרעה, וכן אח"כ כשהיה נע ונד בגלות, נעשה נס שנדמה לכל רואיו כאיש מצרי

אך איתא במדרש תנחומא (שמות סימן יא): "איש מצרי הצילנו וגו'. וכי בדמות מצרי היה משה? אלא אלולי איש מצרי לא נכנס למדין".

אגב, אעתיק דבריו הנפלאים של פירוש 'יפה תואר' על מדרש תנחומא הנ"ל (מובא בפירוש עץ יוסף) וזה לשונו: "וכי בדמות איש מצרי היה משה. הכוונה, שהיו המצרים ניכרים בצורתם כי היתה משונה מהעברים, וכמו שאנו רואים עוד היום והן הנקראים ציגאיינע"ר, שהכרת פניהם ענתה בם בכל מקום שהם, ולכן קשיא ליה וכי בדמות איש מצרי היה משה והלא מראהו היה כמראה מלאך, איך טעו בו לחשבו מצרי".


וכתבתי רק ע"ד שבעים פנים לתורה, לולא דמסתפינא, שאולי אכן היה בדמות מצרי (בעיני פרעה וכו') ובדרך נס, כנס שנעשה לאסתר.