צופה_ומביט כתב:לכאורה יש להוכיח את דברי הקיצוש"ע והמשנ"ב הנ"ל לגבי ברכת העץ והאדמה, שקדימת הברכות האלה זו לזו [מגע-אש] אינה קודמת למין שבעה, כי אל"כ הכלל של "כל המוקדם בפסוק קודם לברכה" לא רלוונטי כלפי חיטה ושעורה.
שהרי ברכת חיטה ושעורה היא או "מזונות" או "אדמה", ואילו כל שאר המינים ברכתם "העץ". ונמצא שתמיד תיקבע הקדימה בין חיטה ושעורה לשאר המינים מצד הברכה: או מזונות [חיטה ושעורה] קודם להעץ, או העץ קודם לאדמה [חיטה ושעורה].
וא"כ היכן נמצא שחיטה ושעורה יקדמו לזית ותמר [בהתאמה] מצד קדימתם בפסוק כ"מין שבעה", בלי הקדמה שמצד עצם הברכות?
[וכתבת בעצמך לעיל בסדר מין שבעה, שהסדר הוא "חיטה, זית, שעורה, תמר". היכי משכחת לה בלי שתהיה הקדימה מצד סוג הברכה אלא מצד מין שבעה? וכהרמז שלך "פסוק"?]
תאמר שאה"נ, לא משכחינן לה, ואין לדייק את המילה "כל" שבגמרא? - והרי כל הציור המבואר בפוסקים של קדימה בין מינים שנמצאים במרחק שווה מ"ארץ" - מצד שזה סמוך ל"ארץ" ראשון וזה סמוך ל"ארץ" שני - הוא רק כלפי חיטה ושעורה. [שהרי זית ותמר קודמים לגפן תאנה ורימון מצד המיקום עצמו, בלי נפק"מ לאיזו "ארץ", שזית ותמר הם ראשון ושני לארץ, וגפן תאנה ורימון הם שלישי רביעי וחמישי לארץ].
וכך מפורש בתוספות (ברכות מא, ב): "היכא דאיכא חיטה וזית או שעורים ותמרים אע"ג דשוין לארץ מכל מקום המוקדם בפסוק דהיינו לארץ ראשון יקדים לברכה", ובהכרח כאמור מיירי בכוסס חיטים ושעורים שברכתן אדמה, שאל"כ מזונות קודם להעץ.
הרי מפורש שבין העץ לאדמה - מין שבעה קודם לסוג הברכה.
הרב צופה ומביט, שאלתך טובה מאד, וטוב ששאלת.
איני מונח כבר בתוך העניין ממש כרגע, ולכן אענה מן הזיכרון וה' יעזור שלא אטעה ח"ו בדבר הלכה.
לאורך כל סימן רי"א, ישנם שני מהלכים יסודיים שניבטים כל הזמן מבין ריסי המחלוקות השונות והפרטים הקטנים, אבל לא רבים שמים לב אליהם, או על כל פנים לא תופסים את מלוא היקפם ומשמעותם.
~ מהלך אחד אומר, שהקדימה של 'מין שבעה' קודמת לקדימה של 'ברכה'. לפי המהלך הזה, אורז לא קודם לתמר או לענב, כי עם כל הכבוד לו שברכתו מזונות, מכל מקום, הלא תמר הוא מין שבעה, ומין שבעה זו הקדימה הקודמת לכל, וכל הנפקא מינה בברכה היא רק אחרי שהקדמנו את המין שבעה.
ובעצם לפי דעה זו, זה שמזונות קודם להגפן, זה לא בגלל סדר ברכות מגע א"ש, אלא בגלל שחיטה ושעורה קודמים לגפן, וזה שהגפן קודם להעץ והאדמה זה בגלל שגפן קודם לתמר ולרימון, ובאמת, אם יש לפנינו זית ולחמניית שעורים, צריך להקדים את הזית ה'העץ' - לפני ה'מזונות' על הלחמניית שעורים, כי העיקר זה המין שבעה ולא המגע אש, וכל החשיבות של הברכות מג"ע א"ש, שמזונות חשוב יותר משהכל לדוגמא, הכל רק כשאין מין שבעה, שאז אורז שהוא מזונות יהיה קודם לברכות שמתחתיו, אבל באופן שיש כאן מין שבעה - אין כל נפקא מינה בברכה.
~ ויש מהלך שאומר שהקדימה של 'ברכה' קודמת לקדימה של 'מין שבעה', ולפי זה אורז גם יהיה קודם לתמר או לענב, אפילו שהוא לא מין שבעה והם כן, וזאת בגלל ברכתו החשובה. ולפי דעה זו, רק בתוך הברכות עצמם, והיינו בין מינים שברכתן שווה, שייכת קדימת מין שבעה. וקדימת מין שבעה שייכת בתוך כל ברכה וברכה מברכות מג"ע א"ש, מלבד ברכת 'בורא פרי הגפן'.
בתוך ברכת 'בורא מיני מזונות' יש דיני קדימה בין חיטה לשעורה, ובין שתיהן לכוסמין ולשיבולת שועל ושיפון, ובין כל אלו לבין אורז.
ובתוך ברכת בורא פרי העץ יש דיני קדימה בין גפן תאנה רימון זית ותמר ושאר מינים שברכתם 'בורא פרי העץ' ואינם מין שבעה.
ובתוך ברכת 'בורא פרי האדמה' יש גם כן דיני קדימה כמו בברכת 'בורא מיני מזונות'.
וגם בתוך ברכת 'שהכל נהיה בדברו' יש הרבה נפקא מינה בקדימת מין שבעה, כי הבא לשתות בירה ושמן זית, צריך להקדים השמן זית אל הבירה, והבא לשתות מיץ רימונים ולאכול דבש - עליו להקדים ולברך על הדבש ורק אחר כך לשתות את מיץ הרימונים.
~וכל מהלך ממהלכים אלו יש הרבה ראשונים ואחרונים שעומדים בשיטתו. ויש גם גישות משלבות, כדעה הסוברת שלעולם מג"ע א"ש כן קודם למין שבעה, ולכן אורז יקדם לתמר, אבל בנוגע לקדימת העץ והאדמה - שם קדימת מין שבעה תקדם.
עד כאן מתוך זכרוני, ואם שגיתי אשמח שתתקנני.