נטיעת עצים בנגב בשנת השמיטה

[ברוז]

התפרסם כי הרב דב ליאור מתיר את הדבר בשל קדושת המאבק על הנגב.
היש מקור מוסמך לידיעה זו?

[מקדש מלך]

אין לי מושג בקשר למקור, אבל לגופו של דיון, נטיעת עצים דרבנן, ורב ציוני יכול בהחלט להשוות זאת לקניית בית בארץ ישראל, שמותר לכתוב בשבת שטר מכירה באופן שהוא איסור דרבנן משום ישוב ארץ ישראל.
ואף שאין מדמין בשבותין, הרי הכלל הזה אינו ברור במאה אחוז, בפרט שיש כאן עוד צדדים לקולא.

[ש. ספראי]

הרה"ר התירה כבר בשמיטה הקודמת לנטוע נטיעות מב' סיבות: א) לנושאים בטחוניים, כמו נטיעות שנועדו להסתרת ישובי עזה מעין האויב. טוענים שיש בזה ענין בטחוני. ב) נטיעות לצורך שמירת קרקעות המדינה.
הוי אומר, הנושא הראשון הוא נושא של פיקו"נ ברמה מסויימת. היינו שבאופן עקרוני היה אפשר לבנות קיר, אך מסיבות פרקטיות מעדיפים עצים.
הנושא השני הוא כנ"ל, רעיון ציוני דתל"י, ואינני נכנס להשקפה.
רק נידון הלכתי, האם נטיעות שלא נועדו לגידול עצים, אלא לשליטה ריבונית, הוא בכלל האיסור.
ברמב"ם פ"א ה"ה ובכס"מ ודרכ"א כתוב שאסור ליטע אף עצי סרק שנועדו לנוי וצל. ובחזו"א שביעית ר"ס יט כותב שאסור אף ע"י גוי.
אך אולי זה חלק מהנאת העץ, משא"כ שליטה ריבונית הוא נושא חיצוני לגמרי?!
דעתכם?

[פלוריש]

התיר זאת כבר לפני כמה שמיטות הגר"א בקשי-דורון, שו"ת בנין אב ח"ג סי' מא.
[ואגב, ב'מלחמת הטרקטורים' בשעלבים, החרישה היתה בשבת שחלה בשנת שמיטה]

[ש. ספראי]

תוכל במטותא להעלות את תשובתו הרמה?

[אשרי יושבי ביתך]

תוכל במטותא להעלות את תשובתו הרמה?

אוצר החכמה_בנין אב -תשובות ומחקרים- - ג - בקשי דורון, אליהו_184_189.pdf

(2.01 MiB) הורד 119 פעמים

[ש. ספראי]

כך כתב לי כעת ידידי הגאון הנודע רבי ש"ז רווח שליט"א:
הבה ונתבונן שתילת עץ סרק עם גושו, באופן שאינו מונה לו שנות ערלה, לו היה עץ פרי.

יש מתירים בשמיטה לחלוטין, וכ"כ הגרי"מ טוקצינסקי בספר השמיטה, וכן הסכים איתו הגאון בעל ילקוט יוסף.

אני הקטן כתבתי דהוי איסור דרבנן, והארכתי לחלק בין ערלה לשמיטה, וכאן יש ריבוי יניקה ברור וגדול, וחושש אני לעושה את זה לאיסור דרבנן, וגם אם איסור ינקה שרי, עדיין ודאי נראה כזורע, וכדברי מעשה רוקח על הרמב"ם בפ"א, ושוב הבאתי שכך ס"ל להחזו"א וכל זה מבואר בשביתת השדה פרק חמישי ומצורף כאן.

והשתא דבאיסור דרבנן איירי, יש כללי הלכתיים שהתירו אפילו בשבת איסורי דרבנן היכא שנכרים באים ליקח השדות. ועל פי זה כתבו להתיר גם המתירים בימינו היכא שיש חשש ליקח השדות.

ועל כן אין אני אומר שסברותיהם רחוקים מהלכה, ואדרבה מעוגנים הם, וכבר התיר מרן החזו"א חרישה באופן שהיה חשש כזה.

אולם יש לבדוק בנידו"ד שכם הם הנתונים, ושמירה רגילה לא תסייע, ויש לבדוק המציאות.

[איש_ספר]

היתר החזו"א לחברי מחנה ישראל

מחנה ישראל.PDF

(947.96 KiB) הורד 135 פעמים

[בתוך הגולה]

לגבי עצי סרק בשביעית אני מעתיק מרשימה ישנה שלי ולא בדקתי אחריה כעת (וגם לא עיינתי במר"מ שהוזכרו לעיל)

כתב באגלי טל (זורע ס"ק ב אות ה) שלדעת רשב"ג אין איסור עבודה בשביעית בגידולי סרק כיון שאין בהם קדושת שביעית ואף רבנן שחלקו על רשב"ג וכוותיהו קיי"ל מודו שמדאוריתא שרי רק מדרבנן אסור. וכ"כ בערוך השלחן (זרעים שמיטה ויובל סי' יט' סע' ה').
ובשו"ת מהרי"ל דיסקין (פסקים כז' אות כד') צידד להתיר לנטוע עצי סרק לצורך אויר טוב, ע"י גוי. וביאר דבריו הגר"ב זילבר בספרו הלכות שביעית (סי' א' כסא דוד יט') שדעתו שעצי סרק איסורם רק מדרבנן. והחזיק באריכות בדעה זו גם כדעה זו ובספר ר"מ סירוביץ בספרו דבר השמיטה (פ"ד ה"ד).
אבל בחזו"א (שביעית יט כ' מהוספות שנדפסו סוף פרה) כתב שרבנן פליגי לגמרי וס"ל שמדאוריתא אסור ואין חילוק בין עושי פרי לגידולי סרק.

[נחומצ'ה]

הלכתית, גם התירו חילול שבת לצורך הגנה על ערי ספר, שצרו עליהם עכו"ם ואפי' על עסקי קש ותבן. [סימן שכ"ח].
השקפתית. זה כבר קשור לאהבת הארץ. לא היה לי ספק, שיצוץ היתר רבני לנטיעת בשנת שמיטה, לצורך חיזוק המולדת.
[טכנית, הרי הם סומכים על היתר מכירה. ובלא"ה הארץ של נכרים, רק יש ספק אם חובת שביתה גם על הגברא. ובנגב, בכלל המצב 'הפקר'].

[בברכה המשולשת]

עכשיו פורסמה תשובת הגר"ד ליאור שליט"א
והמהלך הוא- נטיעה בגוש, על גבי נטיעה של עצי סרק, לצורך יישוב א"י מול האוייב.

[מן הדרום]

עכשיו פורסמה תשובת הגר"ד ליאור שליט"א
והמהלך הוא- נטיעה בגוש, על גבי נטיעה של עצי סרק, לצורך יישוב א"י מול האוייב.

אפשר להעלותה? תודה

[ש. ספראי]

תגובה שקיבלתי מח"כ הרב אורי מקלב, מדברי הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

[כמעיין המתגבר]

תגובה שקיבלתי מח"כ הרב אורי מקלב, מדברי הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

הדימוי למחנה ישראל רחוק מאוד.
נראה יותר דומה להיתר של מהרי"ל דיסקין לגבי עצי אקליפטוס לייבוש ביצות.