התחיל להדליק נ"ח ונזכר שלא הבדיל בתפלה

[אראל]

נשאל שאלה בביהמ"ד:
משמש ביהמ"ד שהתחיל בהדלקת נרות חנוכה במוצ"ש, וכבר בירך ברכת להדליק אבל עדיין לא הדליק, ואחר שגמר לברך הברכה נזכר שלא אמר 'אתה חוננתנו' במעריב, וא"כ עדיין אסור בעשית מלאכה, מה עליו עתה לעשות?

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש מכתב תשובה של הראש"ל ר' יצחק יוסף שליט"א.

[אראל]

יש מכתב תשובה של הראש"ל ר' יצחק יוסף שליט"א.

איפה יאסאלע?

[קרית מלך]

נשאל שאלה בביהמ"ד:
משמש ביהמ"ד שהתחיל בהדלקת נרות חנוכה במוצ"ש, וכבר בירך ברכת להדליק אבל עדיין לא הדליק, ואחר שגמר לברך הברכה נזכר שלא אמר 'אתה חוננתנו' במעריב, וא"כ עדיין אסור בעשית מלאכה, מה עליו עתה לעשות?

ראיתי בחוברת שיו"ל בימי החנוכה בבני ברק שנחלקו בזה הגר"ח קניבסקי דס"ל שיאמר ברוך המבדיל ואין זה הפסק בין הברכה להדלקת הנרות, ודמיא לגביל לתורא דאינו הפסק ודעת הגראי"ל שטינמן זצ"ל דנחשב הפסק כי ההבדלה אינה צורך ההדלקה.

[מה שנכון נכון]

עיין רמ"א רעא, ה בבירך המוציא קודם הבדלה דמשמע דל"ה ההבדלה הפסק. ועמ"א שם שי"א דהוי הפסק, ורק באיסור דאו' (כגביל לתורא לשיטתם) ל"ה הפסק. ולכאו' ה"נ בעשיית מלאכה תלוי בפלוגתא זו. [וה"ה בנזכר אחר הברכה שלא הפריש תו"מ או חלה, אך שם יש לדון עוד דאולי חשיב ברכה ע"ד האסור שלא חלה כלל. וי"ל].

[אשרי יושבי ביתך]

נשאל שאלה בביהמ"ד:
משמש ביהמ"ד שהתחיל בהדלקת נרות חנוכה במוצ"ש, וכבר בירך ברכת להדליק אבל עדיין לא הדליק, ואחר שגמר לברך הברכה נזכר שלא אמר 'אתה חוננתנו' במעריב, וא"כ עדיין אסור בעשית מלאכה, מה עליו עתה לעשות?

מצו"ב תשובת מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל (בספר וישמע משה, ח"א עמ' ריז):

[אשרי יושבי ביתך]

מצו"ב תשובת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (בספר כאיל תערוג, חנוכה, עמ' תקסח):

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין רמ"א רעא, ה בבירך המוציא קודם הבדלה דמשמע דל"ה ההבדלה הפסק. ועמ"א שם שי"א דהוי הפסק, ורק באיסור דאו' (כגביל לתורא לשיטתם) ל"ה הפסק. ולכאו' ה"נ בעשיית מלאכה תלוי בפלוגתא זו. [וה"ה בנזכר אחר הברכה שלא הפריש תו"מ או חלה, אך שם יש לדון עוד דאולי חשיב ברכה ע"ד האסור שלא חלה כלל. וי"ל].

ושם נזכר שמלאכה קלה ל"צ לחזור, ואמר הראש"ל הגרי יוסף, דהדלקה הוי מלאכה קלה.
כעת ראיתי שכן סבר מרן הגריש"א.

[מה שנכון נכון]

עיין רמ"א רעא, ה בבירך המוציא קודם הבדלה דמשמע דל"ה ההבדלה הפסק. ועמ"א שם שי"א דהוי הפסק, ורק באיסור דאו' (כגביל לתורא לשיטתם) ל"ה הפסק. ולכאו' ה"נ בעשיית מלאכה תלוי בפלוגתא זו. [וה"ה בנזכר אחר הברכה שלא הפריש תו"מ או חלה, אך שם יש לדון עוד דאולי חשיב ברכה ע"ד האסור שלא חלה כלל. וי"ל].

ושם נזכר שמלאכה קלה ל"צ לחזור, ואמר הראש"ל הגרי יוסף, דהדלקה הוי מלאכה קלה.
כעת ראיתי שכן סבר מרן הגריש"א.

איני יודע מאי קאמרת, (ומה זה 'לחזור', לא עסקינן בענין טעה בזו ובזו). הדלקת הנרות נזכרה ברמ"א עצמו רצט, י כמלאכה קלה שיש מקילים לעשותה קודם אמירת המבדיל, וכתב הרמ"א שהעיקר לאסור כדעת מרן, וכ"כ המ"ב.

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין רמ"א רעא, ה בבירך המוציא קודם הבדלה דמשמע דל"ה ההבדלה הפסק. ועמ"א שם שי"א דהוי הפסק, ורק באיסור דאו' (כגביל לתורא לשיטתם) ל"ה הפסק. ולכאו' ה"נ בעשיית מלאכה תלוי בפלוגתא זו. [וה"ה בנזכר אחר הברכה שלא הפריש תו"מ או חלה, אך שם יש לדון עוד דאולי חשיב ברכה ע"ד האסור שלא חלה כלל. וי"ל].

ושם נזכר שמלאכה קלה ל"צ לחזור, ואמר הראש"ל הגרי יוסף, דהדלקה הוי מלאכה קלה.
כעת ראיתי שכן סבר מרן הגריש"א.

איני יודע מאי קאמרת, (ומה זה 'לחזור', לא עסקינן בענין טעה בזו ובזו). הדלקת הנרות נזכרה ברמ"א עצמו רצט, י כמלאכה קלה שיש מקילים לעשותה קודם אמירת המבדיל, וכתב הרמ"א שהעיקר לאסור כדעת מרן, וכ"כ המ"ב.

הרמ"א הביא שיש שהקילו בזה, הבאה"ל הביא שבמלאכה, יש אמרים אפילו מלאכה גמורה אינו חוזר, בצירוף זה יש להקל שימשיך ודו"ק.

[מה שנכון נכון]

עיין רמ"א רעא, ה בבירך המוציא קודם הבדלה דמשמע דל"ה ההבדלה הפסק. ועמ"א שם שי"א דהוי הפסק, ורק באיסור דאו' (כגביל לתורא לשיטתם) ל"ה הפסק. ולכאו' ה"נ בעשיית מלאכה תלוי בפלוגתא זו. [וה"ה בנזכר אחר הברכה שלא הפריש תו"מ או חלה, אך שם יש לדון עוד דאולי חשיב ברכה ע"ד האסור שלא חלה כלל. וי"ל].

ושם נזכר שמלאכה קלה ל"צ לחזור, ואמר הראש"ל הגרי יוסף, דהדלקה הוי מלאכה קלה.
כעת ראיתי שכן סבר מרן הגריש"א.

איני יודע מאי קאמרת, (ומה זה 'לחזור', לא עסקינן בענין טעה בזו ובזו). הדלקת הנרות נזכרה ברמ"א עצמו רצט, י כמלאכה קלה שיש מקילים לעשותה קודם אמירת המבדיל, וכתב הרמ"א שהעיקר לאסור כדעת מרן, וכ"כ המ"ב.

הרמ"א הביא שיש שהקילו בזה, הבאה"ל הביא שבמלאכה, יש אמרים אפילו מלאכה גמורה אינו חוזר, בצירוף זה יש להקל שימשיך ודו"ק.

לא הצלחתי לדו"ק, וכאמור נראה שכבודו מערבב את היוצרות.
א. מלאכה קלה והדה"נ מקורם אינו מהראש"ל ומהמרן שהזכרת אלא מהרמ"א.
ב. לדינא הרמ"א אוסר הכל וכן הכריע המ"ב, ופשיטא שלמרן אסור.
ג. הבה"ל לענין לחזור בעשיית מלאכה (בסימן רצד) מדבר על דין טעה בזו ובזו, ובכל המלאכות, ואינו שייך כלל לענין היתר לעשות מלאכה לכתחילה.
וק"ל אפי' בלי לדו"ק.

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין רמ"א רעא, ה בבירך המוציא קודם הבדלה דמשמע דל"ה ההבדלה הפסק. ועמ"א שם שי"א דהוי הפסק, ורק באיסור דאו' (כגביל לתורא לשיטתם) ל"ה הפסק. ולכאו' ה"נ בעשיית מלאכה תלוי בפלוגתא זו. [וה"ה בנזכר אחר הברכה שלא הפריש תו"מ או חלה, אך שם יש לדון עוד דאולי חשיב ברכה ע"ד האסור שלא חלה כלל. וי"ל].

ושם נזכר שמלאכה קלה ל"צ לחזור, ואמר הראש"ל הגרי יוסף, דהדלקה הוי מלאכה קלה.
כעת ראיתי שכן סבר מרן הגריש"א.

איני יודע מאי קאמרת, (ומה זה 'לחזור', לא עסקינן בענין טעה בזו ובזו). הדלקת הנרות נזכרה ברמ"א עצמו רצט, י כמלאכה קלה שיש מקילים לעשותה קודם אמירת המבדיל, וכתב הרמ"א שהעיקר לאסור כדעת מרן, וכ"כ המ"ב.

הרמ"א הביא שיש שהקילו בזה, הבאה"ל הביא שבמלאכה, יש אמרים אפילו מלאכה גמורה אינו חוזר, בצירוף זה יש להקל שימשיך ודו"ק.

לא הצלחתי לדו"ק, וכאמור נראה שכבודו מערבב את היוצרות.
א. מלאכה קלה והדה"נ מקורם אינו מהראש"ל ומהמרן שהזכרת אלא מהרמ"א.
ב. לדינא הרמ"א אוסר הכל וכן הכריע המ"ב, ופשיטא שלמרן אסור.
ג. הבה"ל לענין לחזור בעשיית מלאכה (בסימן רצד) מדבר על דין טעה בזו ובזו, ובכל המלאכות, ואינו שייך כלל לענין היתר לעשות מלאכה לכתחילה.
וק"ל אפי' בלי לדו"ק.

בע"ה אברר דברי יותר מאוחר כעת אין הפנאי איתי.