חדש - פשוטו של מקרא

[צופה_ומביט]

נלענד שלפי הרמא שאין ללמוד קבלה לפני שמילא כריסו בנגלה
הה וכשכ שאין ללמוד פשמ לפני חז"ל
דבר ראשון יש את מה שכל יהודי חייב לדעת
ורק אח"כ אפשר לדון על הוספות ובלבד שלא יהיו על חשבון העיקר שזה התורה שעפ חז"ל הק

בענין סדר הקדימה שכתבת, אולי יש להביא את הגמרא בברכות כח, ב:

מנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים.

רש"י [ומהרש"א]:

לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא.

מהרש"א:

וגם אם לא באו עדיין לשנים שראויים למשנה ותלמוד.

צל"ח:

והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים, גם בילדותם בלמדם מקרא קח לו מלמד תלמיד חכם וירגילו תיכף גם במשנה וגמרא.

ושמעתי פעם שההמשך "והושיבום" וכו' היינו באיזה אופן כן תלמדו אותם מקרא, רק על פי ת"ח שיודעים את קבלת חז"ל בתושפע"פ, וכן יודעים מה לקרב ומה לרחק, ובאיזה אופן/סדר ללמוד מקרא וכו'.

[צופה_ומביט]

דאתינן להיכא דאתינן, יצויין מקו"א כאן [מן הסתם יש עוד] שכבר עסקו בשאלת פשש"מ מהו וכיצד וכו':
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=42716

הובאו שם [ביתר הרחבה] דברי הנצי"ב בהקדמת העמק שאלה שצויינו לעיל. וראה גם בהקדמת העמק דבר:

כך [כמו שירה] הוא טבע כל התורה, שאין הסיפור שבה מבואר יפה, אלא יש לעשות הערות ופירושים לדקדוקי הלשון, ולא נקרא 'דרוש' אלא כך הוא פשט המקרא [כמו שהוא בשירה עיי"ש]. ומושכל עוד שאין אדם יכול לעמוד על דקדוק דבר ה' אם לא שמכוין לאיזה דבר הלכה או מוסר ואגדה הבא בקבלה בדברי חז"ל. ולו מתוק האור של הדיוק ביותר.

והרב "איש פלוני" כתב שם:

שמעתי ממו"ר הגר"ש פישר שליט"א שתנ"ך יש ללמוד 3 פעמים. פעם א' עם מפרשי הפשט, כמצודות ורד"ק. פעם ב' עם מפרשי הדרש, ופעם ג' ללא מפרשים.

והוסיף אח"כ שלפי מה שהבין ממנו הכוונה בסדר הזה.

[יותם]

בעקבות כל מיני הודעות כאן, חלקן תמות וחלקן מיתממות, ראוי אולי לכתוב דברים פשוטים ולחדד קצת את הענין (כתבתי מה שנראה בדעתי הענייה בלבד, ולא ראיתי זאת בשום ספר ולא שמעתי מאף אחד, ויש לקחת את הדברים בהתאם כנקודה למחשבה בעלמא).

בהלכה מצינו שיטות שונות, ואם כי 'אלו ואלו דברי אלקים חיים', מכל מקום יש איזה חילוק בין השיטות. ולא יתכן שיקום מישהו ויפתח בית מדרש 'בית שמאי', שבו כל היום יעסקו רק בשיטת בית שמאי ומגמתו של בית המדרש תהיה לעסוק בהסברת שיטת בית שמאי ובהפצת עלונים מנוקדים לילדים שיזכו להיחשף לעומק הדעת שבשיטת בית שמאי דוקא.

ומבואר על כך בספרי מחשבה, שאם כי כל התורה היא אמת הרי יש דרגות, ויש 'אמת לאמיתו', ויש 'אמת' סתם, ויש 'שפת אמת' (שפה מלשון שולי הבגד), ואכמ"ל.

וכמובן שבשעת הלימוד אנו לומדים גם את שיטת בית שמאי ומפלפלים בהם ויתכן גם שאחד הלומדים יחשוב בדעתו שהוא מתחבר יותר לשיטת בית שמאי, וזה לגיטימי ונכון, אבל המסקנה הסופית צריכה להיות כפי ההלכה המסורה לנו כבית הלל וזה צריך להיות עיקר הדגש.

גם במפרשים לאחר מכן, אם מישהו יקים 'מכון המאירי' ויתמקד כל חייו להסביר ולהפיץ למה דוקא המאירי צודק בכל דבר, זה יהיה מוזר ולא נכון, ומקובל בישיבות וכו' שמדייקים ומתעמקים בלשונות הרמב"ם הרבה יותר מאשר מדייקים בלשון המאירי כי הרמב"ם זכה למעלה גדולה יותר (לאו דוקא הרמב"ם כאישיות, המדובר כאן הוא על החיבור). כך גם בהמשך הדורות זכו הב"י והרמ"א למעמד מיוחד במינו. וכן על זה הדרך.

כעין זה הוא בלימוד 'פשוטו של מקרא', שיש בזה דרגות שונות, ובהחלט נכון לומר שהרשב"ם והראב"ע לא זכו למה שזכה רש"י, ורש"י הוא ה'אמת לאמיתו' של הפשט, והראשונים שבאו אחריו הם בבחינת 'אמת' סתם, והאחרונים כמו המלבי"ם ועוד לא הגיעו אפילו לדרגא זו, ויש את פירושי הרש"ר הירש שלמעשה ברוב תפוצות ישראל כמעט ולא נתקבלו מלכתחילה, ותן לחכם ויחכם עוד.

ערבוב קלאסי בין פסיקת הלכה לאגדה ופירוש המקרא.

אגב, גם שיטת חב"ד לא התקבלה ברוב תפוצות ישראל, וממילא אולי יש לאסור על אי מי לפעול להפצתה ולהתמקד רק בה. לא כך?

[יותם]

...

זה נושא מעניין לדון בו במקום אחר.
כאן השאלה איננה רש"י לעומת הרשב"ם, אלא לפנינו פירוש רש"י, ולצדו (כיון שכמ"ש לעיל אין מדובר בלקט מפרשי הפשט, אלא בפירוש רציף המיוסד על מפרשים לפי ראות עיני המחבר) - פירושו של ר' משה זוכמיר.
ולא באתי לזלזל בכותבים שהם בוודאי ת"ח, אבל עכ"פ אני הקונה (כרוב ככל הקונים) לא חפצתי בפירושם לתורה, ועבורי הרי זה פירוש ר' משה זוכמיר. פירוש ר' משה זוכמיר לתורה, המוצג לצד (מעל...) פירוש רש"י, ומוכתר בכתר "פשוטו של מקרא".

עכשיו זו טענה חדשה שיש כאן הטעיה של הקונים? למה בדיוק הם ציפו מהחומש שהם קנו?

[עקביה]

מצאו את דברי ה'כפירה'
https://drive.google.com/file/d/1KNX7DP ... ml3F0/view
אתגר למומחים לחפש מקורות לכל דברי ה'כפירה'
(לא צריך לטרוח הרבה יש אוצר מפרשי התורה)

קראתי כעת.
גועל נפש מרוכז.
כולו מקשה אחת של שנאה טהורה.
קשה לי לחשוב על מי שיזדהה עם הביקורת הנמצאת שם ולו בשל הסגנון המבחיל, המעורר התנגדות אוטומטית.

[חברא]

חובות הלבבות, שער עבודת האלקים, פרק ד

ומפני היות התורה מלות וענינים, נחלקו בני אדם בחכמת התורה על עשר מעלות:
תחלתם, אנשים למדו החומש והמקרא והספיק להן בגירסת הפסוק מבלי הבנת ענין ואינם יודעים פירוש המלות ושמוש הלשון, והם בתכונת חמור נושא ספרים.

והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

והשלישית אנשים ראו חסרון מי שקדם זכרם והשתדלו לדעת עילת הנקוד והטעמים וחברו אליהם דעת שמוש הלשון ודקדוקו ודעת השמות והפעלים ותיבות הטעם והסמוך והנפרד וספור העבר בלשון עתיד והצווי בלשון המקור והשלם והחסר והנח והכפול והנראה והנסתר והדומה לזה.

והרביעית אנשים שהוסיפו על מה שהקדמנו זכרם בפרוש המלות המסופקות בספרי הקדש והנראה מן הפשט, וחקרו עם זה על ידיעת העובר והאמתי בלשון העברית והשמות הדומים ושאינם דומים והנגזרים ושאינם נגזרים והזרים וכן בתארים ובפעלים והדומה להם...

[סגי נהור]

...

זה נושא מעניין לדון בו במקום אחר.
כאן השאלה איננה רש"י לעומת הרשב"ם, אלא לפנינו פירוש רש"י, ולצדו (כיון שכמ"ש לעיל אין מדובר בלקט מפרשי הפשט, אלא בפירוש רציף המיוסד על מפרשים לפי ראות עיני המחבר) - פירושו של ר' משה זוכמיר.
ולא באתי לזלזל בכותבים שהם בוודאי ת"ח, אבל עכ"פ אני הקונה (כרוב ככל הקונים) לא חפצתי בפירושם לתורה, ועבורי הרי זה פירוש ר' משה זוכמיר. פירוש ר' משה זוכמיר לתורה, המוצג לצד (מעל...) פירוש רש"י, ומוכתר בכתר "פשוטו של מקרא".

עכשיו זו טענה חדשה שיש כאן הטעיה של הקונים? למה בדיוק הם ציפו מהחומש שהם קנו?

לא טענה חדשה (ראה מה שכתבתי כאן ושוב כאן), ולא הטעיית הקונים (גם הודעתי ראויה לקריאה בדרך הפשט).

[דרומי]

אין לי את החומש ולא ראיתי אותו, אבל לפי כל מה שקראתי כאן נראה שהיו צריכים לכתוב בפירוש 'הפירוש נערך על פי שיטתו המחודשת והנפלאה של הרב בעל 'בן מלך''. וכיוצא בזה.

ואולי כתבו כן?

[יותם]

זה נושא מעניין לדון בו במקום אחר.
כאן השאלה איננה רש"י לעומת הרשב"ם, אלא לפנינו פירוש רש"י, ולצדו (כיון שכמ"ש לעיל אין מדובר בלקט מפרשי הפשט, אלא בפירוש רציף המיוסד על מפרשים לפי ראות עיני המחבר) - פירושו של ר' משה זוכמיר.
ולא באתי לזלזל בכותבים שהם בוודאי ת"ח, אבל עכ"פ אני הקונה (כרוב ככל הקונים) לא חפצתי בפירושם לתורה, ועבורי הרי זה פירוש ר' משה זוכמיר. פירוש ר' משה זוכמיר לתורה, המוצג לצד (מעל...) פירוש רש"י, ומוכתר בכתר "פשוטו של מקרא".

עכשיו זו טענה חדשה שיש כאן הטעיה של הקונים? למה בדיוק הם ציפו מהחומש שהם קנו?

לא טענה חדשה (ראה מה שכתבתי כאן ושוב כאן), ולא הטעיית הקונים (גם הודעתי ראויה לקריאה בדרך הפשט).

למה אתה חושב שלא זה מה שביקש הקונה? הרי הוא קנה להדיא פירוש רצוף מהמלוקט, ופשוט שזה יוצר דבר חדש.

[אראל]

קיבלתי מחכ"א:

ח"י טבת יומא דהילולא קדישא של מרן רביה"ק אדמו"ר רבי ר' הערש מיילך בעל בני יששכר מדינוב זיעועכי"א

בענינא דיומא בנידון לימוד מקרא עם פירושי הפשט של הקדמונים "הרשב"ם והרד"ק", שיש מבלבלים להסתייג מללמוד אותם ברגילות בלימוד החומש רש"י [וכן המימרא של הג' בעל סייעתא דשמיא שרד"ק לא למדו..], אולם ראה ראיתי הוראה מפורשת בנידון מרבינו הק' בעל ההילולא בעל בני יששכר זי"ע ועכ"י.

הנה בספרו הק' "מעין גנים" כותב רבינו מהרצ"א בתו"ד: "לא ילמוד לבנו פירושים שונים מבעלי הפשט כי אם פירש"י וכדומה פירושי הקדמונים אשר בשרד דברי חז"ל פשטי הפסוקים יתארו וייפוהו בדבריהם הנעימים קרוב לפשוטו ומחבבים מדרשות חז"ל בכל מקום באומרם הדרשה תדרש...".

אמנם בעוד שרבינו הבנ"י במעין גנים סתם ולא פירש לנו מי הם הקדמונים בעלי הפשט אשר הורה והדריך ללמוד לבנינו, הרי ד"ת עשירים במק"א, ובספרו קונטרס "תמכין דאורייתא" שהם תקנות רבות אשר העמיד ותיקן בעיר ק"ק מונקאטש בשנת תקפ"ח בעת אשר כיהן שם כרב דמתא, ובאחת התקנות כותב בענין זה, וגילה לנו מי הם הקדמונים בעלי הפשט אשר נכון למלמדי תינוקות ללמדם בד בבד עם פרש"י, וזה לשון קדשו (סי' ג' אות ד'): "מלמדי מקרא יהי' לימודם בפירושי רבותינו הקדושים נוחי נפש אשר כל בית ישראל נשען עליהם כגון פירש"י רשב"ם ורד"ק וכיוצא לאפוקי המלמד אשר נסתה כף רגלו ללמוד תנ"ך בפירושים שונים בלשונות זרים אשר נתהוו כעת לקוץ מכאוב ולסילון ממאיר לבית יעקב בעוה"ר הרחק ירחיקו המלמד ההוא מאליהם אפי' אם יקבל עליו שלא יעסוק עוד בפירושים ההם כי חזקה שכל מעשיו מקולקלים".

[סגי נהור]

זה נושא מעניין לדון בו במקום אחר.
כאן השאלה איננה רש"י לעומת הרשב"ם, אלא לפנינו פירוש רש"י, ולצדו (כיון שכמ"ש לעיל אין מדובר בלקט מפרשי הפשט, אלא בפירוש רציף המיוסד על מפרשים לפי ראות עיני המחבר) - פירושו של ר' משה זוכמיר.
ולא באתי לזלזל בכותבים שהם בוודאי ת"ח, אבל עכ"פ אני הקונה (כרוב ככל הקונים) לא חפצתי בפירושם לתורה, ועבורי הרי זה פירוש ר' משה זוכמיר. פירוש ר' משה זוכמיר לתורה, המוצג לצד (מעל...) פירוש רש"י, ומוכתר בכתר "פשוטו של מקרא".

עכשיו זו טענה חדשה שיש כאן הטעיה של הקונים? למה בדיוק הם ציפו מהחומש שהם קנו?

לא טענה חדשה (ראה מה שכתבתי כאן ושוב כאן), ולא הטעיית הקונים (גם הודעתי ראויה לקריאה בדרך הפשט).

למה אתה חושב שלא זה מה שביקש הקונה? הרי הוא קנה להדיא פירוש רצוף מהמלוקט, ופשוט שזה יוצר דבר חדש.

אני מניח שרוב הקונים לא עמדו בדיוק על טיב הפירוש כשקנו את הספר. אבל עכ"פ זו אינה טענתי. אני טוען טענה על גוף הפירוש, שהוא פירוש ר' משה זוכמיר המתיימר להיות "פשוטו של מקרא". אלא שהערתי שאין כוונתי בזה לדון לגופו של אדם, מפני שעל כל פנים עבור רוב ככל הקונים, שאינם מכירים את הכותבים המסוימים ואין להם חפץ בפירושם של כותבים אלה לתורה, אין כאן אלא פירוש ר' משה זוכמיר.

[צופה_ומביט]

בענינא דיומא בנידון לימוד מקרא עם פירושי הפשט של הקדמונים "הרשב"ם והרד"ק".

הנה בספרו הק' "מעין גנים" כותב רבינו מהרצ"א בתו"ד: "לא ילמוד לבנו פירושים שונים מבעלי הפשט כי אם פירש"י וכדומה פירושי הקדמונים אשר בשרד דברי חז"ל פשטי הפסוקים יתארו וייפוהו בדבריהם הנעימים קרוב לפשוטו ומחבבים מדרשות חז"ל בכל מקום באומרם הדרשה תדרש...".

ד"ת עשירים במק"א, ובספרו קונטרס "תמכין דאורייתא" שהם תקנות רבות אשר העמיד ותיקן בעיר ק"ק מונקאטש בשנת תקפ"ח בעת אשר כיהן שם כרב דמתא, ובאחת התקנות כותב בענין זה, וגילה לנו מי הם הקדמונים בעלי הפשט אשר נכון למלמדי תינוקות ללמדם בד בבד עם פרש"י, וזה לשון קדשו (סי' ג' אות ד'): "מלמדי מקרא יהי' לימודם בפירושי רבותינו הקדושים נוחי נפש אשר כל בית ישראל נשען עליהם כגון פירש"י רשב"ם ורד"ק וכיוצאו.

יש ללמוד כן מגוף דבריו במעין גנים, שמורה באצבע ואומר שכוונתו למפרשי הפשט המבארים דברים נעימים קרוב לפשוטו - ומחבבים דרשות חז"ל באומרם הדרשה תידרש - והם הם בעלי הפשט שמפרשים את הפשט דלא כדרשות חז"ל, ועל זה הם אומרים הרבה פעמים "זהו פשוטו של מקרא - והדרשה תידרש"... פוק חזי.
וכלומר שבא לאפוקי את המפרשים פשט כי בועטים ח"ו בחז"ל, ולא מחבבים דבריהם אפילו בכדי לומר שהדרשה תידרש.
וזה ברור לענ"ד.

[יותם]

זה נושא מעניין לדון בו במקום אחר.
כאן השאלה איננה רש"י לעומת הרשב"ם, אלא לפנינו פירוש רש"י, ולצדו (כיון שכמ"ש לעיל אין מדובר בלקט מפרשי הפשט, אלא בפירוש רציף המיוסד על מפרשים לפי ראות עיני המחבר) - פירושו של ר' משה זוכמיר.
ולא באתי לזלזל בכותבים שהם בוודאי ת"ח, אבל עכ"פ אני הקונה (כרוב ככל הקונים) לא חפצתי בפירושם לתורה, ועבורי הרי זה פירוש ר' משה זוכמיר. פירוש ר' משה זוכמיר לתורה, המוצג לצד (מעל...) פירוש רש"י, ומוכתר בכתר "פשוטו של מקרא".

עכשיו זו טענה חדשה שיש כאן הטעיה של הקונים? למה בדיוק הם ציפו מהחומש שהם קנו?

לא טענה חדשה (ראה מה שכתבתי כאן ושוב כאן), ולא הטעיית הקונים (גם הודעתי ראויה לקריאה בדרך הפשט).

למה אתה חושב שלא זה מה שביקש הקונה? הרי הוא קנה להדיא פירוש רצוף מהמלוקט, ופשוט שזה יוצר דבר חדש.

אני מניח שרוב הקונים לא עמדו בדיוק על טיב הפירוש כשקנו את הספר. אבל עכ"פ זו אינה טענתי. אני טוען טענה על גוף הפירוש, שהוא פירוש ר' משה זוכמיר המתיימר להיות "פשוטו של מקרא". אלא שהערתי שאין כוונתי בזה לדון לגופו של אדם, מפני שעל כל פנים עבור רוב ככל הקונים, שאינם מכירים את הכותבים המסוימים ואין להם חפץ בפירושם של כותבים אלה לתורה, אין כאן אלא פירוש ר' משה זוכמיר.

לא הבנתי מה הסתירה בין 'פירוש ר' משה זוכמיר' לבין "פשוטו של מקרא". הסתירה נעלמת ממני.

ובכל מקרה לא הבנתי, לפי שעדיין לא הסברת, מה הקונים התכוונו לקנות? את פירוש רשב"ם? זה יש במדף ליד.

[דרומי]

אם באמת לא הבנת, אז כנראה שאין טעם להסביר שוב.

[גימפעל]

בקיצער, ההר הולד עכבר,
מפירוש מלא כפירה ואפיקורסות הגעתם לטענות מינוריות וזוטות.

[מעיין]

הנה כמו שכבר כתבתי יש להבחין בין דור הראשון שבעיקר התנגדו להביאור משום ההעתק האשכנזי [הויכדייטש] שמביא ללמוד חכמות חיצוניות ולחבק חיק נכריה, מדור השני והשלישי שכבר עמדו וראו בעיניהם והריחו ביראת אלקים אל מה שהובילו דור המאספים גם בעצם לימוד פשוטו של מקרא ועוד.
ומה שכתוב הרב צופה ומביט בענין הבני יששכר במעין גנים שמה שנראה מדבריו שהרחיק רק דברי הפוקרים הבועטים בדברי חז"ל, המעיין היטב גם בריש דבריו שהוא עצמו בריש דרכו הי' בזה סדר לימודו, יראה שאם שודאי עיקר החשש הוא מהבועטים והם המסכילי"ם מ"מ משום סחור סחור הרחיק גם בשרא דתורה הם הקדמונים והטובים מן האחרונים שהן עמר נקי מ"מ אם יש בהם החשש עמד על זה שבדורותיו צריך להרחיק מהם.

ע"כ אמרתי בעוניי הגם שעד היום נתתי מקום לפירושי בעלי הפשט בפשטיות הפסוקים מתנ"ך כמשארז"ל אין מקרא יוצר מידי פשוטו, הנה זה היום שראית כמה וכמה שערוריות בפירושי הרב' מהפשטנים המשכיל על דרך לא ילמוד לבנו פירושים שונים מבעלי הפשט כי אם פירש"י וכדומה פירושי הקדמונים אשר בשרד דברי חז"ל פשטי הפסוקים יתארו וייפוהו בדבריהם הנעימים קרוב לפשוטו, ומחבבים מדרשות חז"ל בכל מקום באומרם הדרשה תדרש, כי התורה כפטיש יפוצץ סלע אבל אלו בעלי הפשט החושבים להתחכם בחכמתם ולהוציא הפסוקים לגמרי מדברי חז"ל, הרחק תרחיקו את בניכם מזה, וזה לדעתי מה שהזהירו רז"ל מנעו בניכם מן ההגיון....

והגם שקאי שם במעין גנים פ' י"ב או' ו' על דברת האור החיים לר' יוסף יעב"ץ שמעתיק שם מדברי האברבנאל על הרלב"ג, לא נראה שהבנ"י נודע עכשיו מענין זה והגם שתחלת דבריו מתחיל

ע"כ=[על כן] אמרתי בעוניי הגם שעד היום...הנה זה היום שראיתי...

שיש משמעות קצת שזאת מה שקרא כאן גרם לשנות דרכו, אבל כנראה רק סמך דבריו על דברי האור החיים אבל עיקר דבריו הוא שראה מה שראה בדורותיו, ונתעוררו דברים וחששות מדורות שעברו בספרד, דו"ק. [וגם בדורינו אלה יש חשש ואין כל חדש...]
ויש להבחין בין הזמנים ויש לראות זמן כתיבת התמכין דאורייתא, וגם כתיבת המעין גנים, וגם יש להבחין בין הפירושים רשב"ם רד"ק אבן עזרא רלב"ג ועוד, ולא באתי להבחין בגדלותם רק מה שנכנס יותר בדבריו בחששתו.
----
ולעניננו לענ"ד לימוד פשוטו של מקרא המוגש באופן קליל ונגיש לכל בני נעורים [וזקנים שדעתן כבני נעורים שלא מלאו כרסם בדרשות חז"ל], יש מקום לחשוש מזה, וזאת גם באופן שלא כוונו כלל לשום דבר פיגול בדבריהם, בפרט בדורינו אלה שלהיודעים יש חוגים ופינות שלומדים תנ"ך בגובה העיניים, ויש יצה"ר לפשוטו של מקרא, באופן המביא לידי מכשול, ובענין וחששות אלו אכן צורת העימוד וגם שם המדור ודאי בכגון דא יש טעם כעיקר דשמא קגרים ודברים חיצוניים בזה הם דברים עיקריים בנושא כזה, ודלא כמו מי שצחק מזה.

[עושה חיל]

אפשר להתפלץ מרמת היושר של מעט מהתוקפים.
דיברו כאן על הדברים הכי חמורים, שלא לדבר על העלונים שציטטו משם על 'עין תחת עין' כמו הקראים... (שקרו אותם, אבל לא היתה התנצלות כשמיד התברר כהשמצה שקרית.)
ולא מיניה ולא מקצתיה ולא קרב לזה.
בורות מוחלטת בכל הנוגע בהכרת פירושי הראשונים לתורה (אמירה כמו 'פירוש בסגנון חדש', כביכול לא פתחו מעולם מקראות גדולות).
ובכלל, בסוף מתברר שלפלוני יש טענה א' ולאלמוני טענה ב', וסתם לא ראוי לכתוב פירוש מקיף על התורה... וכהאי גוונא תירוצים ודחוקים.

אז אולי כדאי ללמוד פשט, ואז נהיה כנים יותר.

אין לי את החומש ולא ראיתי אותו, אבל לפי כל מה שקראתי כאן נראה שהיו צריכים לכתוב בפירוש 'הפירוש נערך על פי שיטתו המחודשת והנפלאה של הרב בעל 'בן מלך''. וכיוצא בזה.

ואולי כתבו כן?

כי כל הקטע הזה של פשש"מ, של אלה שלא זכו.. זה בסגנון של ר' ליב...
פשוט עולם מקביל.
אני שואל את כת"ר ברצינות:
באיזה מקראות גדולות לומד כבוד תורתו? האם יש שם פרשנים ראשונים (מלבד רש"י), או זה בעיקר מספרי החסידות?

[עושה חיל]

אני ממליץ שנפתח אשכול ונראה פסוק פסוק, איך מבארים בעלי הפשט הראשונים והאחרונים,
לפחות גם יהיה דברי תורה באופן רציף על סדר הפרשיות.
ואז נראה וניווכח, האם דרך הפשט המקובלת לנו מרבותינו היא דרך ישרה ומקובלת מדורי דורות, או שמא זו דרך חטאים וליצים וקטנים וחגבים, כופרים ואפיקורסים, שטחיים ובטלנים.
ואולי רווח קטן נרוויח,
כי יש רבים וגדולים (שמרוב חסידותם וצידקותם וגדלותם בתושבע"פ - כפי שכתב הרשב"ם) שלא זכו להכיר את דרכם של כמה מפרשני המקרא הראשונים הבסיסיים, כרס"ג, רשב"ם, ר"י קרא, ר"י בכור שור, חזקוני, רד"ק, ראב"ע, וכמובן חלקים נרחבים ברמב"ן.

[דרומי]

מה ענין מקראות גדולות לכאן לא הבנתי.

סתם אם אתה מאוד מתעניין אני משתמש הרבה ב'תורת חיים' של מוה"ק.

וכנ.ב. אני חייב להבהיר שאני באופן אישי מעולם לא השתמשתי במלה 'כפירה', 'אפיקורסות' ועוד כיו"ב. יש כאן בהחלט מגמה בעייתית שצריך לשים לב אליה ולהיות מודע לה, וזהו.

[סגי נהור]

בקיצער, ההר הולד עכבר,
מפירוש מלא כפירה ואפיקורסות הגעתם לטענות מינוריות וזוטות.

אפשר להתפלץ מרמת היושר של מעט מהתוקפים.
דיברו כאן על הדברים הכי חמורים, שלא לדבר על העלונים שציטטו משם על 'עין תחת עין' כמו הקראים... (שקרו אותם, אבל לא היתה התנצלות כשמיד התברר כהשמצה שקרית.)
ולא מיניה ולא מקצתיה ולא קרב לזה.
בורות מוחלטת בכל הנוגע בהכרת פירושי הראשונים לתורה (אמירה כמו 'פירוש בסגנון חדש', כביכול לא פתחו מעולם מקראות גדולות).
ובכלל, בסוף מתברר שלפלוני יש טענה א' ולאלמוני טענה ב', וסתם לא ראוי לכתוב פירוש מקיף על התורה... וכהאי גוונא תירוצים ודחוקים.

חוסר היושר הוא של מי שמדביק דבריו של פלוני לדבריו של אלמוני, ואז טוען שחזר בו.
אני הקטן טענתי טענה אחת מתחילה ועד סוף, כמצויין לעיל. בעיני, לא מינורית כלל (מדבריך נראה שלא הבנת אותה).
והבוחר יבחר.

[גימפעל]

מה ענין מקראות גדולות לכאן לא הבנתי.

סתם אם אתה מאוד מתעניין אני משתמש הרבה ב'תורת חיים' של מוה"ק.

וכנ.ב. אני חייב להבהיר שאני באופן אישי מעולם לא השתמשתי במלה 'כפירה', 'אפיקורסות' ועוד כיו"ב. יש כאן בהחלט מגמה בעייתית שצריך לשים לב אליה ולהיות מודע לה, וזהו.

המגמה הבעייתית שכבודו מדבר התחילה בש"ס המבוארת של שטיינזלץ ומשניות קהתי, שיצאו נגדם בחרב ובחנית עד שבמשך הזמן התרגלו,
לא קשה לשכוח שפעם גם הבתי כנסת שהכניסו ש"ס מבואר (ארטסקרול - שוטנשטיין) לא העזו להכניסו לתוך היכל בית הכנסת אלא רק בחדר צדדי בארון מוסתר,
והיום באוצר הספרים של ישיבת מיר יש ש"ס מתיבתא.

[דרומי]

אין קשר בין משניות קהתי לפירוש הנידון כאן.

ראשית, לרב קהתי לא היתה שום אג'נדה מיוחדת ולא היה שייך לשום בית מדרש בעל שיטה מסויימת ולא היה שום פולמוס קודם על צורת לימוד המשניות הנכונה.

שנית, המשנה כתובה בצורה הרבה יותר ברורה מהמקרא, וקשה מאוד להגיע לטעויות מאוד משמעותיות.

שלישית, המקרא הוא דבר הרבה יותר 'רגיש', הוא מדבר ישירות על האבות הקדושים ומעלתם, ועל חטאים שונים והגדרתם. זה משהו אחר לגמרי. זה דורש זהירות ואחריות כפולה ומכופלת.

רביעית, המקרא נלמד על ידי ילדים יותר צעירים ועל ידי יותר נשים ובנות.

ועוד...

[עושה חיל]

מה ענין מקראות גדולות לכאן לא הבנתי.

סתם אם אתה מאוד מתעניין אני משתמש הרבה ב'תורת חיים' של מוה"ק.

וכנ.ב. אני חייב להבהיר שאני באופן אישי מעולם לא השתמשתי במלה 'כפירה', 'אפיקורסות' ועוד כיו"ב. יש כאן בהחלט מגמה בעייתית שצריך לשים לב אליה ולהיות מודע לה, וזהו.

לא נתכוונתי חלילה להאשים אותך או את הרב סגי נהור במילים 'כפירה'.
לא זכרתי ולא בדקתי דבריכם, לכן לא התייחסתי אליכם ספציפית.
אבל באופן כללי באשכול, אכן מדובר במגמה של השמצות פרועות, עולים כאן לאשכול כל מיני עלונים שמבזים לא רק את מחבריהם ורבותיהם, אלא אף את רבותינו הראשונים והאחרונים, כביכול הם פירשו שלא על דרך התורה. וזו כמובן חוצפה ועזות מצח כלפי רבותינו הראשונים והאחרונים בעלי הפשט.

ומה שהזכרתי עניין המקראות גדולות, כיון שרוב הפרשנים שם הולכים בקו הזה של הספר פשש"מ - שזה אומר לחתור להבנת הפשט, ומעט מהם גם תוך ניסיון הבנת הדרשות, כולל דחיית דבריהם ז"ל.
זו היא הדרך שרואים אצל רבותינו שאת חלקם מניתי למעלה.
ואידך זיל גמור.

כל זה כמובן בלא קשר לנושא איך ללמד תשב"ר, שבזה צריך להנחות המלמדים בעיקר ע"ד רש"י הקדוש. שם אין ויכוח.

[דרומי]

אני מציע לקרוא שוב את כל האשכול מתחילתו, נאמרו כאן כמה סוגים של טענות, שבעצם הנקודה החופפת עליהם היא אחת:

יש כללים והגבלות בלימוד 'פשוטו של מקרא', צריך זהירות ואחריות בתחום הזה.

יש כמובן כאלה שהקצינו והשתמשו בביטויים חריפים מידי, [אני בעצמי הערתי על כמה דוגמאות שהביאו שאין בהם בעיה אמיתית], אפשר בהחלט להתווכח על פרט זה או אחר, ועדיין הרוח הכללית נשארת.

[עושה חיל]

אני מציע לקרוא שוב את כל האשכול מתחילתו, נאמרו כאן כמה סוגים של טענות, שבעצם הנקודה החופפת עליהם היא אחת:

יש כללים והגבלות בלימוד 'פשוטו של מקרא', צריך זהירות ואחריות בתחום הזה.

יש כמובן כאלה שהקצינו והשתמשו בביטויים חריפים מידי, [אני בעצמי הערתי על כמה דוגמאות שהביאו שאין בהם בעיה אמיתית], אפשר בהחלט להתווכח על פרט זה או אחר, ועדיין הרוח הכללית נשארת וכמו שניסח יפה הרב בר נש בתחילת האשכול, עיי"ש.

אני מציע שאת הכללים וההגבלות יתנו מי שמבין בלימוד החומש על דרך הפשט,
ולא כפי שראינו בעלונים ובאשכול תוכחות שווא, שנובעים מבורות או עקימות של ממש בדברי רבותינו רודפי הפשט.

[איש_ספר]

מצטרף לדברי הרב דרומי.

השתדלתי לקרוא את רוב ההודעות כאן, לעשות אזני כאפרכסת, לשמוע דברי המצדדים לחיוב, ואחרי כל זה, לעניות דעתי, המחאה כנגד החומש ומגמתו, מוצדקת לגמרי. חבל שהתלוו אליה מילים וביטויים מוגזמים ולעיתים גם מופרעים. (מאידך, יתכן שביקורת מינורית לא הייתה משיגה את מה שהמוחים ביקשו להשיג ומוקדם מלהעריך מה הישגיהם), אכן מי שהכניס את עצמו למפעל יומרני שכזה, בחר בשם בעייתי שכזה, מוזר יהיה למצוא אותו מופתע.

[יותם]

אם באמת לא הבנת, אז כנראה שאין טעם להסביר שוב.

שים נא ליבך ממי ביקשתי הסבר.
מכבודו שאלתי איך יותר ללמד ולעסוק במשנת שיטה מסויימת זו או אחרת ומענה לא קיבלתי.

[בריה נמוכה]

אני מציע לקרוא שוב את כל האשכול מתחילתו, נאמרו כאן כמה סוגים של טענות, שבעצם הנקודה החופפת עליהם היא אחת:

יש כללים והגבלות בלימוד 'פשוטו של מקרא', צריך זהירות ואחריות בתחום הזה.

יש כמובן כאלה שהקצינו והשתמשו בביטויים חריפים מידי, [אני בעצמי הערתי על כמה דוגמאות שהביאו שאין בהם בעיה אמיתית], אפשר בהחלט להתווכח על פרט זה או אחר, ועדיין הרוח הכללית נשארת.

מה הכללים והגבלות שאתה מציע ? למי שלומד פשוטו של מקרא אדרבה תפרט

ומדוע לא מספיק אם כתוב שהחומש נועד להביא פשוטו של מקרא בדרכם של הראשונים והאחרונים
זה מספיק לאדם שרואה את החומש ומבין שהכונה כפשוטו ממש להביא פשש"מ ומי שבחור ללמוד רק דרש שלא יקנה את החומש
או שלא יכניסו לביה"ד או שיזרוק מהבהמ,ד כמו שעשו בפוניבז צעירים רחוב האדמור מצאנז בבני ברק
אך מה הטעם לשלול לגיטמציה להדפיס חומש כזה

[דרומי]

לאחר שדיברו כאן יותר 'באוויר', ופחות או יותר מוצו הצדדים השונים - אולי באמת מן הראוי להעלות כאן דפים מתוך החומש וישפטו הקוראים בעצמם.

אני הייתי מעוניין לדוגמא לדעת כיצד פירשו בברכת יעקב לבניו, וכגון כיצד פורש הפסוק 'לא יסור שבט מיהודה .. עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים'.

גם בנבואת בלעם מעניין לדעת כיצד בדיוק פירשו בפסוקים השונים.

אודה למי שיש ברשותו את החומש ויכול להעלות דף או שנים.

[דרומי]

למעשה ראיתי עכשיו פרסומים על כך שהמו"ל הולך להוציא את הספר מחדש בשינויים מפליגים, זאת אומרת, שקיבלו את התלונות והבינו (אולי בכפייה מסויימת) שאכן נדרשת כאן יותר זהירות ויותר אחריות.

[ואגב יש להעיר כי אם כבר עורכים את הספר מחדש, אולי כדאי גם את הפירוש 'רש"י כפשוטו' להעביר שוב בבדיקה רצינית. ואכמ"ל].

[סגי נהור]

זה נושא מעניין לדון בו במקום אחר.
כאן השאלה איננה רש"י לעומת הרשב"ם, אלא לפנינו פירוש רש"י, ולצדו (כיון שכמ"ש לעיל אין מדובר בלקט מפרשי הפשט, אלא בפירוש רציף המיוסד על מפרשים לפי ראות עיני המחבר) - פירושו של ר' משה זוכמיר.
ולא באתי לזלזל בכותבים שהם בוודאי ת"ח, אבל עכ"פ אני הקונה (כרוב ככל הקונים) לא חפצתי בפירושם לתורה, ועבורי הרי זה פירוש ר' משה זוכמיר. פירוש ר' משה זוכמיר לתורה, המוצג לצד (מעל...) פירוש רש"י, ומוכתר בכתר "פשוטו של מקרא".

עכשיו זו טענה חדשה שיש כאן הטעיה של הקונים? למה בדיוק הם ציפו מהחומש שהם קנו?

לא טענה חדשה (ראה מה שכתבתי כאן ושוב כאן), ולא הטעיית הקונים (גם הודעתי ראויה לקריאה בדרך הפשט).

למה אתה חושב שלא זה מה שביקש הקונה? הרי הוא קנה להדיא פירוש רצוף מהמלוקט, ופשוט שזה יוצר דבר חדש.

אני מניח שרוב הקונים לא עמדו בדיוק על טיב הפירוש כשקנו את הספר. אבל עכ"פ זו אינה טענתי. אני טוען טענה על גוף הפירוש, שהוא פירוש ר' משה זוכמיר המתיימר להיות "פשוטו של מקרא". אלא שהערתי שאין כוונתי בזה לדון לגופו של אדם, מפני שעל כל פנים עבור רוב ככל הקונים, שאינם מכירים את הכותבים המסוימים ואין להם חפץ בפירושם של כותבים אלה לתורה, אין כאן אלא פירוש ר' משה זוכמיר.

לא הבנתי מה הסתירה בין 'פירוש ר' משה זוכמיר' לבין "פשוטו של מקרא". הסתירה נעלמת ממני.

סבורני שאין ר' משה זוכמיר כדאי לצרף את דברי המפרשים השונים למהלך משלו שהוא לדעתו מהלך המקרא, ולהגיש ספר זה להמון, למורים ולמורות לתלמידים ולתלמידות, כ"פשוטו של מקרא". זו יומרה וחוצפה. יכול שיוציא ספר "פניני ר' משה זוכמיר לפרשת השבוע" ושם ידרוש את המקרא לפי טעמו. זו הסתירה.

ובכל מקרה לא הבנתי, לפי שעדיין לא הסברת, מה הקונים התכוונו לקנות? את פירוש רשב"ם? זה יש במדף ליד.

על עצמי אוכל להעיד שסברתי (בלי עיון) שיש כאן לקט של מפרשי המקרא, שתפקידו להקל על מי שמתקשה לעיין ולמצוא את מבוקשו במקורות עצמם, בסגנון המקובל בדורנו דור יתום. יחד עם סדרה זו רכשתי גם כמה עותקים של חומש ארטסקרול שיש בו מדור כזה (ושמא גם הוא צריך בדיקה?). את הפתעתי כשהתחוור לי טיב הפירוש תיארתי בהודעה זו. אבל אחזור ואכתוב בשלישית שלא זו הנקודה. גם אם מורה פלונית בבית יעקב רכשה את הספר כי נהנתה מהפירוש ש"מסביר נורא יפה", יש להודיע לאותה מורה שאינו ראוי שתלמד את תלמידותיה את פירושו של ר' משה זוכמיר!

[דרומי]

אם אני מבין נכון את דברי הרב סג"נ, הוא אומר במלה אחת:

אין זה מלקט, אלא מפרש.

[בתוך הגולה]

לאחר שדיברו כאן יותר 'באוויר', ופחות או יותר מוצו הצדדים השונים - אולי באמת מן הראוי להעלות כאן דפים מתוך החומש וישפטו הקוראים בעצמם.

...

אודה למי שיש ברשותו את החומש ויכול להעלות דף או שנים.

באתר של מכון לשם יש דוגמית של פרשת המן
[קרדיט: הרב ליבי במערב במקו"א]

[בתוך הגולה]

ואם כבר זוטות אז אני ממשיך בחפירות ביחס ל'מצבת העורכים' בחיבור הנזכר.

לעיל הבאתי שינוי מעניין בין מהד' ראשונה (תשע"ה) למהד' שניה (תשע"ז) ביחס למעמדו של הרב אורי הולצמן.
כעת בדקתי היטב ומצאתי שישנם עוד שינויים. ג' עורכים שנמחקו מהמדורה ובראשם ר' אהרן סאמעט (הידוע בההדרותיו בייחוד בטור של שירת דבורה-מכון י-ם); ר' גמליאל רבינוביץ ('גם אני אודך'?) והרב י"צ ערנטל. כנגדם נוספו שם כמה עורכים אחרים.
ואל תאמרו שמא אותם עורכים עזבו את המכון מאיזה טעם. זה אינו כי שמותיהם של הרבנים הללו מוזכרים גם במהד' שישית של החומש רש"י כפשוטו בשנת תשע"ט.

ביני לביני מצאתי עיינתי עוד במהד' שלישית (תשע"ט) ורביעית (תש"פ) ואף בהם ישנם שינויים בשמות העורכים (צירפתי צילומים בהודעה ההיא)
בלי להטריח את הקוראים בכדי אציין את הנוגע לעניין שבמהד' תש"פ נמחה שמו של הרב הולצמן לגמרי.
האם כבר התחילו אז לפשפש בכתיבותיו וראשי המכון החליטו שיפה לו השתיקה?
(נציין כי מהד' זו נדפסה לאחר חודש אדר בשנה שעברה שכן הרב אברהם יונתן גוטליב מוזכר שם בברכ"מ והוא נפטר בח"י לאדר).

לגוף החיבור מעניין לברר האם השינויים בשמות העורכים מלמדים על שינויים בגוף המהדורה (כנכ"ל אני השוויתי בין מהד' ראשונה לשניה ולא מצאתי כאלו אך אין לא מצאתי ראיה).

כעת הצלחתי למצוא איזה הבדל בין מהד' אלו (עכ"פ בחומש דברים שהיו לפני את ב' המהדורות) והוא ביחס לשמו של הרש"ר הירש.
במהד' תשע"ה קראו לו הר"ש בהר"ר הירש ואילו במהד' תשע"ז תיקנו (יותר נכון: עיוותו. מן הסתם כדי להתאים לשונם ללש' בנ"א) והוא מכונה הגרש"ר.

* שו"ר שגם תיקון זה אינו אלא בכיתוב המקור שבסוף כל קטע אבל בתוך הקטעים עצמם המשיכו לקרוא לו ר"ש בהר"ר הירש. (כך מצאתי בשמות לב א וילע"ע)

ואגב דאירינן. מדברי הכותבים כאן לעיל ניכר יחס מעט 'מנוכר' לתורת הרב הירש. (הדוגמא הבולטת ביותר לכא' היא בדברי הרב ליבי במערב במקו"א).
יתכן מאד וגם לזה יש שייכות לבתי המדרש השונים של החברים דכאן. כמדומה שבחוגי הישיבות ישנה הערצה לרש"ר הירש שבגינה מקבלים במידה ידועה גם את השקפותיו (ובלש' של הגרא"מ שך בהסכמה לשמש מרפא 'דברי הגאון המחבר זצ"ל בהלכה ובהשקפת התורה אין צריכין חיזוק והסכמה'. ושורש היחס הוא בדברי גאוני ליטא כר' ישראל סלנט, הגריא"ס והגרח"ע ואכ"מ)
נראה שבבית המדרש החסידי לא התחנכו באופן זה ומכאן גם היחס לפירושיו.
אזכיר כאן עוד את דברי הגאון רמ"מ שולזינגר בהספדו על הגאון ראי"ש ברמן שהיה דבוק וחבוק בפי' הרש"ר לתורה (ועלה האיש עמ' נב).
אגב גם בעל המשמרות גופו מזכיר כמ"פ את דברי הרשר"ה וכרגיל אצלו מתוך עיטורי לשון וסלסולי כבוד.

לאיזון התמונה נזכיר את האמור לעיל

אגב, לא עברתי על הפירוש באופן יסודי, אבל מהצצה פה ושם, ראיתי את שמו של הגרש"ר הירש שוב ושוב. לא רק בפירושי מילים, אלא גם ברעיונות והגיונות (בתוך קטעי הרקע וההסבר וכו'). חונכתי על הערצת אדם גדול זה ומפעלותיו הכבירים. ועדיין נשמע לי מוגזם לגמרי לקבוע את רעיונותיו - במידה גדושה שכזו - בפירוש פופולארי שכזה.

[עושה חיל]

מאוד מוזר לי שאנשים שחרתו על דגלם את תורתו של בעל התניא או ספרים אחרים חשובים, אבל מחודשים שחלקם אף שנויים במחלוקת,
קובעים אלו פירושי ראשונים מרבותינו מורי התורה שבכתב, מוסרי תורת הנגלה, צריך לדעתם לקרב ואלו לדעתם צריך לרחק.

מצטער, אבל הגיעו מים עד נפש, חובה כבר לומר את האמת בפרצוף.
מדובר כאן בחומש המיוסד כולו על פירושי רבותינו בעלי הפשט, מורי התורה שבכתב,
ולמי שמוצא לנכון להיות מעוזבי התורה שבכתב, ולמחוק את כל תורת הפשט, שלא יתלונן אם בעיני רבים הוא ממש אפיקורס. גם אם הוא עדיין לא קבע מסמרות בעניינים מסוכנים כמו הצמצום.

אותם בעלי ההשקפה החדשה, שחרתו על דגלם רק תורות אחרונים מחודשים, הם אלו שבאים להעמיד את הראשונים בפינה, ויורקים על תורתם דרכם ומשנתם של רבותינו.

וזו האמת. מי שמבזה את פשטי המקראות לסוגיהם מתורת רבותינו מפרשי החומש, הוא בבחינת בוזי התורה.

ובל"נ זו הודעתי האחרונה כאן באשכול.
מדובר כאן ממש בעיקרי הדת.
אנשים כאן מבזים את החומש, מבזים את רבותינו הראשונים והאחרונים,
ואת שאר המשתתפים החשובים בדיון, כל מה שמעניין זה שם הספר ושאר דקדוקי עניות על יומרה של המו"לים, ודקדוקי פוליטיקה משעממת.

[סגי נהור]

ובכן, המבקש להעיר הערה, מה יעשה? אם יאמר דבריו בחריפות, יותקף בזעזוע ובזעם קדוש. אם יהיו דבריו קהים, יאמרו: הא, טענות מינוריות. דקדוקי עניות על יומרה של המו"ל.
בקיצור, הרי עיקרי השיטה הדמגוגית: טענות מסוימות יש לנפח, טענות אחרות יש להקטין ולבטל, ויצא הספר נקי וזך.
כל זאת בלי להתייחס לנסיון המכוון לדרדר את הדיון מטה מטה.

[לבי במערב]

'כמדומה' שראשי היוצאים כנגד הספר אינם חסידים...

[איש_ספר]

מאוד מוזר לי שאנשים שחרתו על דגלם את תורתו של בעל התניא או ספרים אחרים חשובים, אבל מחודשים שחלקם אף שנויים במחלוקת,
קובעים אלו פירושי ראשונים מרבותינו מורי התורה שבכתב, מוסרי תורת הנגלה, צריך לדעתם לקרב ואלו לדעתם צריך לרחק.

מצטער, אבל הגיעו מים עד נפש, חובה כבר לומר את האמת בפרצוף.
מדובר כאן בחומש המיוסד כולו על פירושי רבותינו בעלי הפשט, מורי התורה שבכתב,
ולמי שמוצא לנכון להיות מעוזבי התורה שבכתב, ולמחוק את כל תורת הפשט, שלא יתלונן אם בעיני רבים הוא ממש אפיקורס. גם אם הוא עדיין לא קבע מסמרות בעניינים מסוכנים כמו הצמצום.

אותם בעלי ההשקפה החדשה, שחרתו על דגלם רק תורות אחרונים מחודשים, הם אלו שבאים להעמיד את הראשונים בפינה, ויורקים על תורתם דרכם ומשנתם של רבותינו.

וזו האמת. מי שמבזה את פשטי המקראות לסוגיהם מתורת רבותינו מפרשי החומש, הוא בבחינת בוזי התורה.

ובל"נ זו הודעתי האחרונה כאן באשכול.
מדובר כאן ממש בעיקרי הדת.
אנשים כאן מבזים את החומש, מבזים את רבותינו הראשונים והאחרונים,
ואת שאר המשתתפים החשובים בדיון, כל מה שמעניין זה שם הספר ושאר דקדוקי עניות על יומרה של המו"לים, ודקדוקי פוליטיקה משעממת.

באופן אישי לא אצטער שזו הודעתך אחרונה באשכול.
לצערי הוכחת שהיכולת לרדת לדקות הדברים ולמשמעותם, חסרה לך לגמרי. היכולת לנהל שיח מכבד, גם היא טעונה שיפור.
כתבת כמה דברים מענינים, חזרת על כמה דברים ידועים, וכל השאר היה ציונים לזה, העלבות על ההוא, הכללות על המגזר הזה, וצל"ש למגזר ההוא. כלום שבכלום.
צר לי.

[שמואל שלומוביץ]

מצטרף לדברי הרב דרומי.

השתדלתי לקרוא את רוב ההודעות כאן, לעשות אזני כאפרכסת, לשמוע דברי המצדדים לחיוב, ואחרי כל זה, לעניות דעתי, המחאה כנגד החומש ומגמתו, מוצדקת לגמרי. חבל שהתלוו אליה מילים וביטויים מוגזמים ולעיתים גם מופרעים. (מאידך, יתכן שביקורת מינורית לא הייתה משיגה את מה שהמוחים ביקשו להשיג ומוקדם מלהעריך מה הישגיהם), אכן מי שהכניס את עצמו למפעל יומרני שכזה, בחר בשם בעייתי שכזה, מוזר יהיה למצוא אותו מופתע.

יורשה לי לא להבין, איזו מחאה אתה רואה כמוצדקת,
למראית עיני ולבטח אפשר לבדוק את זה לאורך האשכול, המילים והביטויים המוגזמים [והמופרעים] לא הגיעו כאיזה ענין מתלווה, ולא נכתבו ע"י איזה ניק עלום,
אלו הם שהיו לב ליבו של המאבק, ע"י שופרות המאבק הרשמיים בעיתונות ובעלונים, ובמאמריהם ודרשותיהם של גדולי התורה שהם באופן רשמי הסמכות שעליה מסתמכים לנהל אותו.

אז נגיד שלא מקובל במחוזותינו שמתפרסמות הבהרות והתנצלויות ע"י רבנים על טעויות אנוש, התרגלנו.
אבל ללכת אחורה ולטעון שזה מוצדק??
נגיד שישנה ביקורת נכונה מסויימת זו סיבה מספיק טובה כדי לטפול עליהם האשמות שווא.

ואם האשמתי את השכן שלי שלבש פראק בטרם כלו לו חודשיו, בהשנאת שמועותיו בפי כל, בשווקים וברחובות,
זה לא ממש משנה אם זה נכון או לא, העיקר הוא שביקורת מינורית לא הייתה מסלקת אותו מהמשרה החדשה שהוא השיג,
ושלא יהיה מופתע בבקשה, יומרנות מתירה את דמו.

אקווה שאין יומרנות בנסיון שלי להבין.

[עושה חיל]

(סליחה שאני מוסיף הודעה אחרונה חביבה)

כבוד הרב איש ספר (והרב סגי נהור).
אני מבין מה מפריע לכם, אבל עדיין:

אני תיארתי לעצמי דיון פורה מסוג אחר.
- הצגת הבעיות של החומש.

כך זה התחיל כשנכנסתי.
גם אני טרחתי להביא בעיות שאחרים מצאו.

אבל אז פירקנו אחת לאחת,
ואיזה פלא - הכל מיוסד על רבותינו בעלי הפשט, הראשונים כמלאכים.

אבל התוקפים, אחר שנתברר בורותם במקראות גדולות, לא חזרו.
גם פתאום התברר שפשוט יש כאן מכונה משומנת של הוצאת דברי רבותינו מוסרי התורה מהקשרם.
וגם אחר כל זאת, לא חזרו התוקפים להשיב בטעם.

מה הם כן עשו?
- הם הביאו עלונים וציטוטים נוספים שגם הם הבל.
או, שחזרו לדון בגופם של אנשים או קהילות או בתי מדרש...
או סתם לטעון טענה כמו - 'לא יעלה על הדעת לכתוב פירוש מקיף על התורה'/'צריך כללים וגדרים'...
העיקר לא לדון בנושא ובגוף הפירוש האם יש בו בעיות,
או שמא הוא פשוט הולך בדרכי הקדמונים.




למשל, על הטענה המהדהדת בכל העולם - "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", אבל בסוף התברר שכל המפרשים פירשו כמו בחומש פשש"מ, מלבד רש"י הקדוש, אבל אכן בחומש הביאו גם פירוש רש"י שם על כסא כבודו וגם פירוש הראשונים כמלאכים.

עכשיו, מה עשו כל המוחים כאן אחר שנתברר להם הבורות המוחלטת במקראות גדולות, נעלמו.
נעלמו וחזרו עם ציטוטים אוויליים נוספים.
הרי נאמרו על פירוש הנ"ל של 'רוח אלוקים' הטענות החמורות ביותר, אפיקורסות כפירה ושטחיות. אבל מה לעשות שכל הטענות הנ"ל הולכות כנגד הראשונים ובראשם הרס"ג והרמב"ן.
אלא מאי,
להשמיץ את הראשונים מותר.
בתנאי שאחר כך נעלמים וממשיכים לעסוק בנושאים פוליטיים או להבדיל חינוכיים, שלא נראה לי שיש מי שחולק על כך.