תוכן כתב:אינך יודע על מה אתה סח. בחסידות סטמר יש תנועה ענקית של יציאה בשאלה היינו חילון גמור בין בגלוי ובין בסתר, וחלק מהיציאה בשאלה הזאת מתאפיינת בפניה להשכלה. אלו שמתעניינים בפשוטו של מקרא, הם אלו שמזמינים את פרופסור קרלוס פרנקל להרצות על שפינוזה, הם אלו שכותבים, עורכים וקוראים עיתוני השכלה. הם אלו שמפרנסים גלריות לאומנות והצגות בבברודוואי, ונלאיתי למצוא קישורים. בקיצור, לא על חסידי סטמר תפארתך.
אראל כתב:לאקשן בחרוסת
תוכן כתב:אפשר, ואפשר גם שאתה לא מודע.
בתוך הגולה כתב:עד לפני כחודש לא הכרתי כלל את החומש המדובר (היינו פשוטו של מקרא. פשוטו של רש"י יש לי בביתי). בעקבות הפולמוס שהתלקח יצאתי לחפשו באוצרות בתי כנסיות ומדרשות שבסביבותיי.
מתוך כ-12 אוצרות ספרים מצאתיו בחמשה מהם, כולם בבתי כנסיות חסידיים! (וזו חלוקת שבעת האחרים: א' חסידי, א' ספרדי וחמישה 'ליטאיים' 'דגל התורה'))
איני טוען כמובן שמסלול ההליכה שלי יכול לייצר סטטיסטיקה (וגם לרבות [url=https://forum.otzar.org/viewtopic.php?[size=85]f=7&t=20852&start=200#p734979]מש"כ[/url]על המצוי בביה"ד בעלז) אבל מעניין אותי מה התרשמות שאר החברים כאן.
אראל כתב:הסכמת חתנו של הגרח"א פריינד שליט"א, חבר הבד"ץ
אראל כתב:הסכמת הגרח"א פריינד שליט"א, חבר הבד"ץ
איש_ספר כתב: בישיבות תו"ת מן הסתם לא תמצא תניא של פאר מקדושים, (ובעבר לא היו ספרים של הצ"צ שיצאו בידי נכדים שאינם שייכים לרבותינו נשיאינו)
חרסון כתב:איש_ספר כתב: בישיבות תו"ת מן הסתם לא תמצא תניא של פאר מקדושים, (ובעבר לא היו ספרים של הצ"צ שיצאו בידי נכדים שאינם שייכים לרבותינו נשיאינו)
פאר מקדושים תמצא גם תמצא, ואפילו את ספרו החדש של הרב פנחס פרידמן על התניא. לגבי ספרי הצ"צ, המניעה מללמדם ע"י החסידים הייתה מטעם אחר, אבל הרבי הסיר את ההתנגדות כהשהדפיסם בעצמו (תוך מתן מלוא הקרדיט למו"ל הראשון ז"ל), כדרכו בקודש להרבות בלימוד ובהפצת התורה ככל הניתן.
תוכן כתב:אראל כתב:לאקשן בחרוסת
אפשר, ואפשר גם שאתה לא מודע.
תוספת בשעת הגהה:
כשאני אומר 'תנועה ענקית', איני מתכוין באחוזים, אלא במספרים. זאת אומרת, שיש מאות או אלפי יוצאים בשאלה בסטמר ברמה זו או אחרת. בציבור של 100,000 איש, זה אולי אחוז זניח, אבל במספרים מדובר בציבור גדול, שחלקו מוכשר, אפילו מאד.
גימפעל כתב:מצאו את דברי ה'כפירה'
https://drive.google.com/file/d/1KNX7DP ... ml3F0/view
אתגר למומחים לחפש מקורות לכל דברי ה'כפירה'
(לא צריך לטרוח הרבה יש אוצר מפרשי התורה)
כפי השמועה לפני ימים אחדים הוא דיבר על הפירוש בפהרסיא וגינה אותם בלשונות קשים. כמי שקרוב אליו אולי תברר את הדברים.אראל כתב:ואגב כדאי להזכיר, אחד מהתלמידי חכמים הגדולים בסאטמאר, מפורסם ביותר בשיעוריו בחומש ורש"י על עומק הפשט, ה"ה הגאון הגר"ש גרינבוים בעל סיעתא דשמיא שליט"א
אהרן חן כתב:כפי השמועה לפני ימים אחדים הוא דיבר על הפירוש בפהרסיא וגינה אותם בלשונות קשים. כמי שקרוב אליו אולי תברר את הדברים.אראל כתב:ואגב כדאי להזכיר, אחד מהתלמידי חכמים הגדולים בסאטמאר, מפורסם ביותר בשיעוריו בחומש ורש"י על עומק הפשט, ה"ה הגאון הגר"ש גרינבוים בעל סיעתא דשמיא שליט"א
אהרן חן כתב:המגילות הארוכות שלך, שכמו תמיד אין בהם שום עובדה ושום ידיעה ושם כלום.
דרומי כתב:כמו שכתבתי כמה פעמים, פירוש 'מהפכני' צריך חיזוק והסכמה ברורה לכל לראש. כל עוד אין לנו הסכמה, אפילו אם לא תהיה התנגדות ברורה, עלינו להתייחס אליו באופן של 'חשדהו וחשדהו וחשדהו וחשדהו'!
ה'חזקת מריה קמא' נמצאת אצל המתנגדים, ומי שרוצה לתמוך הוא שצריך להביא עדותו, ובינתיים למרבה הפלא לא יצא (ככל שראיתי) מכתב תמיכה אחד ברור, אפילו לא מ'רבנים מטעם'...
[ובינינו, גם לצדיקים גדולים חסר לפעמים חוש ביקורת בסיסי, וזה שיהודי פלוני מאריך בתפלה ומכוון את כל כוונות האר"י לא הופך אותו ליותר 'מבין' בענינים של הוצאה לאור ופרשנות המתאימה לנשים וילדים, והדברים כל כך פשוטים למי שבאמת מבקש אמת].
דרומי כתב:ה'חזקת מריה קמא' נמצאת אצל המתנגדים
אראל כתב:אהרן חן כתב:כפי השמועה לפני ימים אחדים הוא דיבר על הפירוש בפהרסיא וגינה אותם בלשונות קשים. כמי שקרוב אליו אולי תברר את הדברים.אראל כתב:ואגב כדאי להזכיר, אחד מהתלמידי חכמים הגדולים בסאטמאר, מפורסם ביותר בשיעוריו בחומש ורש"י על עומק הפשט, ה"ה הגאון הגר"ש גרינבוים בעל סיעתא דשמיא שליט"א
להרב הנ"ל יש לו עמי קרבת משפחתי, אי"ה אברר
אמסור לך גופא דעובדא ששמעתי מכלי ראשון בלי להזדקק לגופן של דברים
אמר לי ידידי ..., הג' ר' שמעי ציווה בשבוע העבר לגבאי ביהמ"ד הגדול ראדני [ביהמ"ד סאטמאר בוויליאמסבורג] להוציא כל החומשים פשוטו של מקרא מאוצר הביהמ"ד אך אמר להם שיהיה בהשכל ודעת בשתיקה באופן שלא יוגרם רעש בביהמ"ד,
אמר לי הדיין ... שליט"א, שר' שמעי' אמר לי שהחומש הזה איז נישט אויסגעהאלטן וכו', ושאלתי לו, מה החילוק בחומש שלו [פירוש סיעתא דשמיא] שג"כ פירש המקרא ע"ד הפשט דלא כרש"י, השיב לי ר' שמעי' שהוא הקפיד שכל ביאור ופירוש יהי' מבוסס על דברי חז"ל ומדרשים הקדמונים, ולא הביא ביאורים חדשים שאין לו מקור בחז"ל ומדרש אפי' שכתוב במפרשי המקרא,כדוגמ' רד"ק וכו', ואמר לי שרד"ק גווענדליך לא למדו על פירוש הכתובים וכו' ! וכ"ש פירושי הרש"ר הירש לא הי' לימוד אצלינו כלל וכלל, והג' ר' שמעי' הביע לו מורת רוחו על העזתו 'די געוואגטקייט' פון דעם מחבר פשוטו של מקרא לעשות דבר חדש כזה שלא הי' נפוץ אצלינו מעולם, וזה יהי' כתחליף לימוד חומש רש"י הנהוג עד כה
ואמר לי הדיין ... שליט"א, שצריך לברר בחומש סייעתא דשמיא אם כנים הדברים... שאינו מפרש המקראות רק על דרך הנ"ל, וגם אם זה חילוק נכון, וה' הטוב יכפר, ע"כ.
אראל כתב:אמר אראל: אני בדקתי את החומש 'סיעתא דשמיא' [נמצא באוצר], ונכונים הדברים
רב ייבי כתב:גם אם זה נכון שהוא התנהג ככה, מאן יימר שהחילוק הוא חילוק נכון, כפי שכבר העיר הדיין ע"ז, ומה לנו כי נלין על מו"ל חומש כפשוטו שהתנהגו אחרת?
זאת ועוד, הלא הרד"ק והאבע"ז חזקוני ספורנו ר"י בכור שור, והמשך חכמה, והרש"ר הירש, ואטו כי רוכלא, מכריעים את הכף בפירושיהם שלא סברו כמותו.
בתוך הגולה כתב:מהחומש של ר' שמעיה יצא עוד חלקים חוץ ממה שבאוצר (שמות-בשלח)?
אראל כתב:רב ייבי כתב:גם אם זה נכון שהוא התנהג ככה, מאן יימר שהחילוק הוא חילוק נכון, כפי שכבר העיר הדיין ע"ז, ומה לנו כי נלין על מו"ל חומש כפשוטו שהתנהגו אחרת?
זאת ועוד, הלא הרד"ק והאבע"ז חזקוני ספורנו ר"י בכור שור, והמשך חכמה, והרש"ר הירש, ואטו כי רוכלא, מכריעים את הכף בפירושיהם שלא סברו כמותו.
כוונתו פשוטה ומובנת, לא מצינו מעולם שהעמידו 'פירוש שלם הקובע שכך הוא פשוטו של מקרא' מיוסד על פירושי אחרונים
שמעתי שאמרו בעלי הפרשים שבאיוב יקרא האדם פי' הרלב"ג וירוה צמאונו ובמשלי יקרא פי' עמנואל ובתהילים יקרא פי' ר' דוד קמחי ואתנח סימנא שפת א'מ'ת' תכון ל'ע'ד אמ"ת ר"ת איוב משלי תהילים לעד ר"ת לוי עמנואל דוד והם כסדרן.
ובסדה"ד כתב ר' עמנואל ממשפחת הצפרוני וכו' וחיבר פי' התורה וספר שירים הגם שיש אנשים שתפסוהו עכ"ל דף נ"ח ע"ב. ואני הצעיר כתבי עליו בגליון לא אנשים תפשוהו כ"א רבן של ישראל מרן הקדוש בש"ע או"ח סי' ש"ז סעי' ט"ז עיי"ש דבה"ק.
שומר אחד יש לישראל בגלותו, והוא שנאת העמים אליו, ותולדתו הגטו, יש לו לאדם רגש הנקרא פאר-געפיל,
המבשר סכנה קרובה, כדברי חז״ל אע״ג דאיהו לא חזי מזליה חזי, הרגש הזה נראה גם אצלנו, בראשית צמיחת
האסימילציע [- התבוללות] וגם עתה אצל החרדים, בשעה שלא היה עוד לעיניהם מופת חותך אשר יורה להם, כי
דקדוק מביא לידי חקירת הפשט, חקירת הפשט לידי חקירה במופלא בכלל, או שפיאות קצרות מביאות לידי אהבת
היופי, אהבת היופי לידי דברים אחרים, מזלייהו חזו כי הדרכים החדשים האלה יביאו סוכ״ס לאסימילציע מסוכנת.
אראל כתב:אראל כתב:אהרן חן כתב:אראל כתב:
אמר לי הדיין ... שליט"א, שר' שמעי' אמר לי שהחומש הזה איז נישט אויסגעהאלטן וכו', ושאלתי לו, מה החילוק בחומש שלו [פירוש סיעתא דשמיא] שג"כ פירש המקרא ע"ד הפשט דלא כרש"י, השיב לי ר' שמעי' שהוא הקפיד שכל ביאור ופירוש יהי' מבוסס על דברי חז"ל ומדרשים הקדמונים, ולא הביא ביאורים חדשים שאין לו מקור בחז"ל ומדרש אפי' שכתוב במפרשי המקרא,כדוגמ' רד"ק וכו', ואמר לי שרד"ק גווענדליך לא למדו על פירוש הכתובים וכו' ! וכ"ש פירושי הרש"ר הירש לא הי' לימוד אצלינו כלל וכלל, והג' ר' שמעי' הביע לו מורת רוחו על העזתו 'די געוואגטקייט' פון דעם מחבר פשוטו של מקרא לעשות דבר חדש כזה שלא הי' נפוץ אצלינו מעולם, וזה יהי' כתחליף לימוד חומש רש"י הנהוג עד כה
ואמר לי הדיין ... שליט"א, שצריך לברר בחומש סייעתא דשמיא אם כנים הדברים... שאינו מפרש המקראות רק על דרך הנ"ל, וגם אם זה חילוק נכון, וה' הטוב יכפר, ע"כ.
אמר אראל: אני בדקתי את החומש 'סיעתא דשמיא' [נמצא באוצר], ונכונים הדברים
אליעזר בלוי כתב:נלענד שלפי הרמא שאין ללמוד קבלה לפני שמילא כריסו בנגלה
הה וכשכ שאין ללמוד פשמ לפני חז"ל
דבר ראשון יש את מה שכל יהודי חייב לדעת
ורק אח"כ אפשר לדון על הוספות ובלבד שלא יהיו על חשבון העיקר שזה התורה שעפ חז"ל הק
דרומי כתב:...
אליעזר בלוי כתב:...שאין ללמוד פשמ לפני חז"ל
...
מי שאינו תלמיד חכם, אין לו להתקשט בכ"ד מקראי קודש. פירוש שאין לו לעשות פירושים ולהפשיט ומי שרוצה להפשיט לפי דעתו כל עוד לא עמד על דעת חז"ל, יש לחוש שהוא אפיקורס ומטה המקראות אחר דעתו
מי שאינו ת"ח אין לו להיות זריז ולפרש מליצת המקרא לפי דעותיו ואם מפשיט המקרא הרי"ז חשוד לסור מן הדרך שהטעות מצוי ורק רשאי להיות בקי במקרא אבל לא לפרש אם לא שהוא ת"ח ובקי בתלמוד
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 456 אורחים
