זמן תוספת שבת

[מלבב]

התייחסתי למה שכתבת ״או ש'כוכבי היום' הם כמעט כל הכוכבים הנראים״
יש שלוש סימנים ללילה, הכסיף, ג כוכבים בינונים, וד׳ מיל, נכון שד׳ מיל הוא לא סימן לילה, אבל זה סימן לאיזה כוכבים דברו.
לשיטת הגר״א סימן ההכסיף והד׳ מיל צריך ליישב בדוחק, לשיטת ר״ת רק סימן הכוכבים צריך ליישב בדוחק.
ליישב שיטת ר״ת יש לומר בכמה אופנים, או כמו שכתב המהרי״ף שכל הכוכבים הנראים עד שקיעה שניה הם כוכבים גדולים הנראים ביום, ואם יוצאים כוכבים כיוצא בהם אחר השקיעה הם גדולים, וכוכבים שאין נראים אלא בלב הלילה הם קטנים, ורק דרגת כוכבים שגדלם הוא בין דרגות אלה הם הנקראים בינונים, וכן משמע מלשון הרמב״ם שאחר שכתב שלוש כוכבים בינונים חזר עוד הפעם וכתב לא כוכבים הנראים ביום ולא כוכבים הנראים בליליה אלא בינונים.
עוד יש לומר שכוכבים בינונים אינם דרגא בין הכוכב הכי גדול לכוכב הכי קטן, שאם כן הכוכב הראשון שיוצא אחר השקיעה הוא בינוני, וזה אפילו הגר״א לא סבר, שהרי כתב שצריך בקיאות גדולה לדעת אלו הם הבינונים ולכן צריך קטנים, וכן כתבו כמה ראשונים, ולכן צריך לומר שהבינונים הם הממוצע, וכיון שכוכבים קטנים מאוד יש כארבע אלף, וכוכבים גדולים מהם יש רק כמה מאות, יוצא שהממוצע הם בין הקטנים מאוד.
עוד יש לומר כעין זה, שכמאתיים כוכבים הראשונים שהם יוצאי דופן בגודלם והם מיעוט קטן מרוב המכריע של הכוכבים אינם בחשבון, ורק דרגא אחרי זה הם הגדולים, ודרגא אחר זה הם הבינונים, וכמו שכתב התפארת ישראל במסכת כלים שפירות בינונים אין מתחשבים בגדול שבגדולים כיון שפירות גדולים לא שכיחים, משא״כ בביצים שגדולים שכיחי לכן בינונים בהם הם בין הגדול שבגדולים לקטנים שבקטנים.

ולא הבנתי מה שהבאת מהזמנים ברומרו, הרי זמן יציאת כוכבים בינונים הוא בארץ ישראל כחצי שעה אחר השקיעה וברומרו כארבעים דקות אחר השקיעה, ו16.1 מעלות הוא ברומרו בימים הבינונים כשעה וחצי אחר השקיעה שזה ה מיל, ולכן כתבו כל ראשוני אשכנז וצרפת ה מיל.

[יואל שילה]

הגדרתי אחרת
אין כאן 'שלש סיבות', אלא סיבה אחת ושני סימנים
הכסיף איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, וגם ג' רבעי מיל איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, איזו חשיכה - זו שנראים בה הכוכבים [כשאין עננים], שהרי הלימוד מהפסוק הוא רק לג' כוכבים, ועם הלימוד הזה דחו את הלימוד האחר שהוצע 'למחשיך ובא קרא לילה'.
כך שכל הסימנים אמורים להצביע על הסיבה, שהיא הכוכבים, וממילא הכוכבים הם העיקר
ולומר שלר"ת אתי שפיר הכסיף וד' מילין ורק צריך ליישב את הכוכבים - משמעותו שזו שיטה דחוקה [כמובן רק לפי הביאור שר"ת עצמו כלל לא הסתפק בג' כוכבים אלא בד' מילין מהשקיעה הנראית, מה שלענ"ד לא נכון בדעתו ר"ת, כמש"כ לעיל].
הביאור שג' כוכבים הם סתם איזה כוכבים ערטילאים שאי אפשר לזהות ללא רוח הקודש או עכ"פ בקיאות יוצאת דופן - הוא ביאור מאד מאד מוזר, למרות שכך כתב המהר"ף.
אני מזכיר שגם נוגה, שבחלק מהזמן הוא הכוכב הכי מאיר בשמים לאחר השמש והירח - בתחילה נראה קטן, ורק כשמחשיך הוא נראה במלוא אורו.
סדר הדברים צריך להיות שיוצאים אלף כוכבים, ורק לאחר מכן פתאום יוצאים עוד שלשה כוכבים שאיש כלל לא יכול לשים לב אליהם - ורק זו הסיבה הברורה שכולם יודעים שכעת הוא לילה ולא לפני כן.
אם זה לא דחוק - מה זה 'דחוק'?
הזמן שבערך נראים בו ג' כוכבים קטנים, כלומר שברור שהוא לילה - בעירו של ר"ת הוא 43 דקות לאחר השקיעה בימי השוויון, [ובחורף 49, ובקיץ 57 דקות אחר השקיעה] - ולא מופקע בעיני שלזמן ארוך כזה ר"ת קרא ד' מילין, למרות שאם היה מפעיל שעון חול היה נוכח שזה עדיין לא באמת ד' מילין [בא"י מקסימום זמן זה הוא 37 דקות בקיץ].

[יואל שילה]

שכללתי את הטבלה דלעיל
הוספתי אימתי הוא ג' רבעי מיל
וכן כמה דקות לאחר השקיעה המקומית הוא כל אירוע
אגב, בארץ ישראל הטור הראשון שלאחר השקיעה - הוא 14-15 דקות אחר השקיעה, בכל ימות השנה

[מלבב]

הגדרתי אחרת
אין כאן 'שלש סיבות', אלא סיבה אחת ושני סימנים
הכסיף איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, וגם ג' רבעי מיל איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, איזו חשיכה - זו שנראים בה הכוכבים [כשאין עננים], שהרי הלימוד מהפסוק הוא רק לג' כוכבים, ועם הלימוד הזה דחו את הלימוד האחר שהוצע 'למחשיך ובא קרא לילה'.
כך שכל הסימנים אמורים להצביע על הסיבה, שהיא הכוכבים, וממילא הכוכבים הם העיקר
ולומר שלר"ת אתי שפיר הכסיף וד' מילין ורק צריך ליישב את הכוכבים - משמעותו שזו שיטה דחוקה [כמובן רק לפי הביאור שר"ת עצמו כלל לא הסתפק בג' כוכבים אלא בד' מילין מהשקיעה הנראית, מה שלענ"ד לא נכון בדעתו ר"ת, כמש"כ לעיל].
הביאור שג' כוכבים הם סתם איזה כוכבים ערטילאים שאי אפשר לזהות ללא רוח הקודש או עכ"פ בקיאות יוצאת דופן - הוא ביאור מאד מאד מוזר, למרות שכך כתב המהר"ף.
אני מזכיר שגם נוגה, שבחלק מהזמן הוא הכוכב הכי מאיר בשמים לאחר השמש והירח - בתחילה נראה קטן, ורק כשמחשיך הוא נראה במלוא אורו.
סדר הדברים צריך להיות שיוצאים אלף כוכבים, ורק לאחר מכן פתאום יוצאים עוד שלשה כוכבים שאיש כלל לא יכול לשים לב אליהם - ורק זו הסיבה הברורה שכולם יודעים שכעת הוא לילה ולא לפני כן.
אם זה לא דחוק - מה זה 'דחוק'?
הזמן שבערך נראים בו ג' כוכבים קטנים, כלומר שברור שהוא לילה - בעירו של ר"ת הוא 43 דקות לאחר השקיעה בימי השוויון, [ובחורף 49, ובקיץ 57 דקות אחר השקיעה] - ולא מופקע בעיני שלזמן ארוך כזה ר"ת קרא ד' מילין, למרות שאם היה מפעיל שעון חול היה נוכח שזה עדיין לא באמת ד' מילין [בא"י מקסימום זמן זה הוא 37 דקות בקיץ].

לכמה ראשונים סימן הכוכבים הוא רק לרבי יוסי ולרבי יהודה הסימן הוא רק הכסיף, גם לראשנים שסימן הכוכבים הוא גם לרבי יהודה, אבל כתבו התוספת והרשב״א ועוד שלרבי יהודה מספקא ליה איזה הם הכוכבים הבינונים, וכל הכוכבים משקיעה השניה ולרב יוסף מהכסיף התחתון עד הכסיף העליון הם בכלל הספק, ובזה סרה טענתך השניה שצריך רוה״ק או בקיאות יוצא דופן, אמת נכון הדבר, אם התנאים לא ידעו כנראה שצריך בקיאות יוצא דופן, וכן כתב הגר״א בהלכות מילה שצריך בקיאות גדולה בכוכבים לכן אין לסמוך על כוכבים רק על הכסיף.
ולומר שכל הראשונים טעו וחשבו שבשתי מיל כבר עבר ד או ה מיל, אם זה לא דחוק מה זה דחוק.

[מלבב]

אף אחד לא מביא את החידוש של המנחת כהן שגם לפני ד מיל לילה לר״ת, הכל רק דיוקים, אבל זה שג׳ מיל ורביע אחר השקיעה מקילים אפילו בערב שבת, זה דברים מפורשים

[מאירים א]

כל מי שרק למד הסוגיא רואה שהרבה אחרונים מביאים את שיטת המנחת כהן, ובראשם הפרי חדש שמסכים עם שיטותו בהתלהבות.

כבר השבתי לך הרבה פעמים, תשב נא ללמוד הסוגיא בעיון, ואז אולי לא תכתוב כ"כ הרבה שטויות.

הרבה פעמים הבאת את הפרי חדש, (כשחלק ממשמעות דבריו נראים טוב בשבילך), ואפילו לא למדת את ספרו בעיון פעמים ושלוש.
ובעבר כבר הראתי לך איך הוא מסכים לדברי המנחת כהן ואף מיקל יותר ממנו, ומחקת את דבריו מהזכרון שלך, וכותב בשמו היפך דבריו, רק כדי לגלות פנים שלא כהלכה.

עד כדי כך שוה לך?

ירא הקהל וישפוט, רק דוגמא אחת ! הפרי חדש גם לא ידע פשט בהמחבר סימן רס"א ?

דבי שמשא 24-Nov-2021 18-59-55.pdf

(871.3 KiB) הורד 117 פעמים

[מאירים א]

אין רצוני להכנס בדו"ד אתך, כי כדברך כן הוא, אפיקורסות הוא לדבר בזלזול נגד גדולי האחרונים אעפ"י שלדעתך הם טעו. לך נא ראה בשו"ת דברי יציב באיזו יראה ופחד גישתו על גדולי האחרונים, אולי תשוב מדרכך וה' הטוב יכפר.

ואולי אין אתה רוצה להגיד שאתה יודע שהפרי חדש כתב את ספרו בהיותו גר עוד באיטליה, ואז עדיין לא ראה המציאות בארץ ישראל, והוא מסכים לדברי המנחת כהן בהתלהבות ועוד מיקל יותר ממנו.

ויש לי עוד להראות לך בשאר האחרונים שמסכימים עם המנחת כהן, זה היה רק דוגמא אחת.

ובאם "באמת" רוצה ללמוד היכן טעית וסלפת דברי אלקים חיים באופן מבהיל תסמר שערות אנוש, מוכן אני ללמדך ולהעמידך על האמת, אבל רק באופן אישי.

ודי בזה אם באמת אתה רוצה לדעת.

[יואל שילה]

כשמונים אחוז מהכוכבים יוצאים אחר ד' מיל.

מהיכן לך זאת?
הרי המכשיר הרגיש חש באור הראשון 81.5 דקות לפני עלוה"ש, כמובא בספר זמנים כהלכתם, וממילא גם בתחילת הלילה הוא חושך גמור מעט אחר 72 דקות אחר השקיעה [ואם מיל הוא 22.5 דקות - הרי שהוא חושך גמור לפני תום ד' מילין, והוא לכאורה סתירה גלויה מהמציאות לשיטה זו]
וכיצד יתכן שרק 20 אחוז מהכוכבים יראו לפני ד' מילין?

[מלבב]

הכוכבים הנראים הם כחמש אלפים מאתיים
מתוך קונטרס לעשות את השבת
הכוכבים הקטנים שלפי המידע שקיבלנו מאנשי התכונה הם בערך 4500+ במספר, והם נקראים כוכבים בגודל מס' 5, ומס' 6, שהם יוצאים לאחר 72 דק', )עיי' בספר הזמנים בהלכה )ח"ב עמ' תפ"ו( טבלא, כמה כוכבים יש מכל גודל(, וכ"כ בס' התלמוד ומדעי התבל להרי"א קאמלהאר )ש"ג ענף י'( שהכוכבים ממדרגה החמישית הם יוצאים לאחר 18 מעלות דהיינו לאחר 81 דק' מהשקיעה בערך, הובא בספר אורות חיים )פ"ב אות ד' בהגהה(. וא"כ יוצא שלשיטת ר"ת כל הכוכבים שיוצאים עד 58 וחצי דק' מתחילת השקיעה הם "הגדולים הנראים ביום", ולאחר 72 דק' הם שאר הבינונים ו"הקטנים הנראים בלילה" ומה שבין זה לזה הם ה"ג' כוכבים בינונים" שזהו מחלוקת התנאים בזמן ביהשמ"ש מתי יוצאים אלו הג' בינונים, כמ"ש התוס' הנ"ל ותו' הרא"ש
ברכות ב

[מאירים א]

יצאה בת קול ואמרה, מי זה שגילה רז זה לבני, שהדורות הקדמונים, תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים, לא היו ראוים לזה, ואפילו בזמן הבעש"ט ותלמידיו, חת"ס ותלמידיו, לא היו ראויים לדעת רז חשבון הזה.

עמד "מלבב" על רגליו ואמר, אני הוא שגיליתי רז זה לבניך, למען ראיתי כי בניך הקדושים בכל הדורות חללו את השבת, כי לא ידעו, ולא יבנו, וגם את כבודי דרשתי, למען תהי' לי המלה האחרונה, והלכה כמותי !
ומעכשיו כל דברי ופירושי הראשונים והאחרונים בסימני הכסיף וכו' וסימנך כוותא. בטלים ומבוטלים לא שרירים ולא קיימים.

אשריך "מלבב" שזכית, וזיכית את כל כלל ישראל, ועכשיו כולנו יענו אחריך מקודש מקודש.

[מלבב]

כבר גילו האחרונים כהמהרי״ף והפרמ״ג בספרו תיבת גומא שכל הכוכבים הנראים עד ד מיל הם כוכבים גדולים הנראים ביום, זה לא החידוש שלי
וכן הב״ח והמג״א והחיי אדם כתבו שזמן הדלקה להיראים הוא כשעתיים לפני הלילה נמצא שחשבו ללילה קרוב לד׳ מיל לפי מעלות, וכן הפר״ח כתב שעינינו רואות שיש שעה ועוד מהשקיעה עד צאת הכוכבים, וכעין זה כתב הבגדי ישע על המרדכי שעינינו רואות שיש ה מיל מזמן ישיבת התרנגולים עד צאת הכוכבים
וכן יוצא מדברי החת״ס שכתב שמה שכתב הרמב״ם שעלות השחר הוא ד מיל ולא ה מיל זה מפני שכמו שבערבית יש בין השמשות כן בשחרית, הרי שגם בערבית זמן צאת הכוכבים לחת״ס הוא ה מיל
נראה ברור מכל זה שהם לא החשיבו הכוכבים הראשונים שנראים אחר השקיעה לבינוניים כמו המנחת כהן, וכל הדיוקים שלך באחרונים הם דיוקים קלושים.

[מאירים א]

אז אתה לא רוצה להיות מודה על האמת.

האם באמת אתה חושב שכל האחרונים שכתבו החשבון אחורה מצאת הכוכבים הנראים, לא ידעו לכתוב בפירוש שכוונתם לחשוב מן השקיעה?

כבר הראיתיך הרבה פעמים. שהפרי חדש כתב בפירוש שהוא מסכים בכל עוז עם המנחת כהן?

מה כותב הפרי מגדים בספרו תיבת גומא?

החיי אדם כותב בפירוש שבחורף מיד אחרי השקיעה יוצאים הכוכבים ?

הב"ח?

בטח ראית את התשובה שאם נולד תינוק בשבת לפני ג' רבעי מיל, קודם שנראים ג' כוכבים בשמים בהירים ולא נתקשרו בעבים, נימול בשבת.

האם ראית באחד מן הראשונים או אחרונים ששערו צאת הכוכבים בשיעור מעלות?

כבר הראיתיך הרבה פעמים ולא היה מענה בפיך.

[מלבב]

כבר עניתי על רוב דבריך ואתה במקום לענות על התשובה תוקף, ואח״כ אתה שואל שוב כאילו לא עניתי לך, אני לא אחזור שוב ושוב על אותם ויכוחים.

[מלבב]

עכשיו ראיתי עוד ראיה דלא כשיטה המגוחכת מדברי הר״מ קזיס בחידושיו לשבת שכתב שהחמה כשנכנסת לרקיע נתכסה קודם חלק התחתון ועד שנכנסת כולה נתכסה לגמרי וכן בנץ החמה בבוקר, והזמן משנכנסת כולה ברקיע עד שעוברת עובי הרקיע הוא שעה וחומש ואז הוא צאת הכוכבים עכ״ל בערך, הרי שמדבר משקיעת החמה המקובלת שהרי כתב שנתכסה קודם חלק התחתון.

[מאירים א]

עכשיו ראיתי עוד ראיה דלא כשיטה המגוחכת מדברי הר״מ קזיס בחידושיו לשבת שכתב שהחמה כשנכנסת לרקיע נתכסה קודם חלק התחתון ועד שנכנסת כולה נתכסה לגמרי וכן בנץ החמה בבוקר, והזמן משנכנסת כולה ברקיע עד שעוברת עובי הרקיע הוא שעה וחומש ואז הוא צאת הכוכבים עכ״ל בערך, הרי שמדבר משקיעת החמה המקובלת שהרי כתב שנתכסה קודם חלק התחתון.

רק עכשיו ראית? כבר הבאת אותו הרבה פעמים

[מלבב]

לא שמתי לב לדיוק הזה שמוכיח דלא כהשיטה המגוחכת

[מאירים א]

.

[מאירים א]

טוב, אז עכשיו תשים לב עוד.

גם המנחת כהן ושאר אחרונים יש שהמונח שקיעה היה (לכאורה) שקיעת החמה הנראה באופק,.

זה לא. עלה ולא מוריד להלכה, בימינו שאין לנו בית המקדש. (רק לאלו שרוצים להחמיר בערב שבת כשיטת הנראים, כמו שכתב המג"א בשם הב"ח, שעתיים "קודם הלילה" ולילה להם היה צאת הכוכבים הנראים לסתם בני אדם כמו שכתב הב"ח בעצמו בתשובה קנ"ד שהבאתי לעיל. (אותו התשובה שמלבב לא רוצה לדעת. כי הוא סתירה לכל שיטתו). וא"כ גם המג"א הבין כן צאת הכוכבים

השאלה היא מי מכל הפוסקים האחרונים אשר מפיהם אנו חיים וכל בית ישראל נשען עליהם מביא את המהר"ם קזיס, אין אף אחד, אז מה ראיה יש לנו מזה "להלכה"?

וכמו שהמהרי"ף אין אף אחד מהנ"ל מביא להלכה, זה סימן שדבריו נדחו מהלכה, ואף הוא בעצמו הסתיר את חידושו זה קרוב לחמישים שנה כמו שכתב הוא בעצמו, והודה גם הוא שזה חידוש שלו ואין זה מובא להלכה בהפוסקים. (אם כי למד כן בדעת המחבר), ולא כן נהגו כל ישראל. וידע שכתב כל הקונטרס רק לעצמו.

א"כ אני לא מבין, מה אתה מנסה לעשות כאן. תסביר לי בבקשה.

אם להלכה ולמעשה באת, אין לנו לחדש הלכות מה שלא פסקו האחרונים אשר כל כל בית ישראל נשען עליהם. ולפסוק כדעת יחידים נגד דעת רוב הפוסקים האחרונים.

ואם לחזק דעת רבותיך באת, תכתוב שכן דעת רבך האדמו"ר.... זצוקללה"ה. והבוחר יבחר, אם לקרב או לרחק.

אבל להעמיס ולדחוק בדברי הפוסקים האחרונים היפך כוונתם, זה עון בל יכופר.

נ"ב,
הקונטרס "לעשות את השבת" נתחבר ע"י כמה אברכים בק"ק ראחמיסטריווקא. מתוך הבנה שהאדמו"ר שלהם שנה מדרכי אבותיו ונוהג כשיטת ר"ת.
ע"כ גה הם חפשו ומצאו, את הזיוף של מחבר הקונטרס "בין אור לחושך" ושוכפלו אותו. והוסיפו נופך משלהם, כיון שלפי דעתם זה דעת האדמו"ר, וכן בטח הלכה כבר פסוקה.
הדפסוהו ופרסמוהו וכן פזרו אותו על פני כל ביהמ"ד שלהם, וחשבו שעכשיו תיקנו את העולם ...

ע"כ הנני מצרף כאן מה ששלח לי אחד מו"ץ גדול שם בביהמ"ד ראחמיסטריווקא.

....כנראה כוונת מע"כ לחיבור 'בין אור לחושך' של ר' זאב שכטר. ואגב הוא נפטר לפני כמה שבועות ל"ע (ושבוע שבועיים אחריו נפטר ג"כ אביו).
המכתב של ר' דוד שליט"א הוא נגד שני אברכים מראחמיסטריווקא אשר היות שראו שהאד"ש התחיל לנהוג כר"ת בהרבה ענינים ועזב מנהג אבותיו שנהגו לגמרי כהגאונים, החליטו שא"כ על כרחך ששיטה זו היא השיטה האמיתית והיחידה... ולכן הוציאו קונטרס בשם 'לעשות את השבת' (אשר רובו ככולו הוא בדרכו של 'בין אור לחושך' הנ"ל. אגב בין הדברים העתיקו דברי הגאונים - בשיטת רב יוסף - שכל זמן שהאדמומית נראית ע"פ מערב יום הוא. אך כמובן וכידוע ליודעי ספר שזה בס"ה פלגא דנקא... אבל העובדות לא מבלבלות אותם). הגר"ד טברסקי בראותו את הקונטרס הנ"ל בביהמ"ד ראחמיסטריווקא, ציוה מיד לאסוף הכל ולהוציא מהביהמ"ד. כמובן שאברכים הללו באו אליו בטענה מה הוא רוצה מהם, הרי בס"ה הם ביררו הלכה ולמה הוא מורה להוציאם מביהמ"ד. הגר"ד אפילו לא רצה להתווכח עמם, אך הם באו אליו שוב ושוב ואמרו לו שאם יש לו תשובות על מה שכתבו, אזי הם מצפים שישיב להם. לאחר שראה שאינם נותנים לו מנוחה, כתב להם מכתב זה, ומאז הם כבשו פנים בקרקע, ושוב אינם מפרסמים כלום מהבליהם

[מאירים א]

מי ייתן וראו מנהלי "האוצר" את המכתב הזה, ויוציאו את הקונטרס מן האוצר למען לא יכשלו בם תמימי ישראל.

ובחדא מחתה, גם את הזיוף "בין אור לחושך" כי תועבת השם גם שניהם.

[מלבב]

טוב, אז עכשיו תשים לב עוד.

גם המנחת כהן ושאר אחרונים יש שהמונח שקיעה היה (לכאורה) שקיעת החמה הנראה באופק,.

זה לא. עלה ולא מוריד להלכה, בימינו שאין לנו בית המקדש. (רק לאלו שרוצים להחמיר בערב שבת כשיטת הנראים, כמו שכתב המג"א בשם הב"ח, שעתיים "קודם הלילה" ולילה להם היה צאת הכוכבים הנראים לסתם בני אדם כמו שכתב הב"ח בעצמו בתשובה קנ"ד שהבאתי לעיל. (אותו התשובה שמלבב לא רוצה לדעת. כי הוא סתירה לכל שיטתו). וא"כ גם המג"א הבין כן צאת הכוכבים

השאלה היא מי מכל הפוסקים האחרונים אשר מפיהם אנו חיים וכל בית ישראל נשען עליהם מביא את המהר"ם קזיס, אין אף אחד, אז מה ראיה יש לנו מזה "להלכה"?

וכמו שהמהרי"ף אין אף אחד מהנ"ל מביא להלכה, זה סימן שדבריו נדחו מהלכה, ואף הוא בעצמו הסתיר את חידושו זה קרוב לחמישים שנה כמו שכתב הוא בעצמו, והודה גם הוא שזה חידוש שלו ואין זה מובא להלכה בהפוסקים. (אם כי למד כן בדעת המחבר), ולא כן נהגו כל ישראל. וידע שכתב כל הקונטרס רק לעצמו.

א"כ אני לא מבין, מה אתה מנסה לעשות כאן. תסביר לי בבקשה.

אם להלכה ולמעשה באת, אין לנו לחדש הלכות מה שלא פסקו האחרונים אשר כל כל בית ישראל נשען עליהם. ולפסוק כדעת יחידים נגד דעת רוב הפוסקים האחרונים.

ואם לחזק דעת רבותיך באת, תכתוב שכן דעת רבך האדמו"ר.... זצוקללה"ה. והבוחר יבחר, אם לקרב או לרחק.

אבל להעמיס ולדחוק בדברי הפוסקים האחרונים היפך כוונתם, זה עון בל יכופר.

נ"ב,
הקונטרס "לעשות את השבת" נתחבר ע"י כמה אברכים בק"ק ראחמיסטריווקא. מתוך הבנה שהאדמו"ר שלהם שנה מדרכי אבותיו ונוהג כשיטת ר"ת.
ע"כ גה הם חפשו ומצאו, את הזיוף של מחבר הקונטרס "בין אור לחושך" ושוכפלו אותו. והוסיפו נופך משלהם, כיון שלפי דעתם זה דעת האדמו"ר, וכן בטח הלכה כבר פסוקה.
הדפסוהו ופרסמוהו וכן פזרו אותו על פני כל ביהמ"ד שלהם, וחשבו שעכשיו תיקנו את העולם ...

ע"כ הנני מצרף כאן מה ששלח לי אחד מו"ץ גדול שם בביהמ"ד ראחמיסטריווקא.

....כנראה כוונת מע"כ לחיבור 'בין אור לחושך' של ר' זאב שכטר. ואגב הוא נפטר לפני כמה שבועות ל"ע (ושבוע שבועיים אחריו נפטר ג"כ אביו).
המכתב של ר' דוד שליט"א הוא נגד שני אברכים מראחמיסטריווקא אשר היות שראו שהאד"ש התחיל לנהוג כר"ת בהרבה ענינים ועזב מנהג אבותיו שנהגו לגמרי כהגאונים, החליטו שא"כ על כרחך ששיטה זו היא השיטה האמיתית והיחידה... ולכן הוציאו קונטרס בשם 'לעשות את השבת' (אשר רובו ככולו הוא בדרכו של 'בין אור לחושך' הנ"ל. אגב בין הדברים העתיקו דברי הגאונים - בשיטת רב יוסף - שכל זמן שהאדמומית נראית ע"פ מערב יום הוא. אך כמובן וכידוע ליודעי ספר שזה בס"ה פלגא דנקא... אבל העובדות לא מבלבלות אותם). הגר"ד טברסקי בראותו את הקונטרס הנ"ל בביהמ"ד ראחמיסטריווקא, ציוה מיד לאסוף הכל ולהוציא מהביהמ"ד. כמובן שאברכים הללו באו אליו בטענה מה הוא רוצה מהם, הרי בס"ה הם ביררו הלכה ולמה הוא מורה להוציאם מביהמ"ד. הגר"ד אפילו לא רצה להתווכח עמם, אך הם באו אליו שוב ושוב ואמרו לו שאם יש לו תשובות על מה שכתבו, אזי הם מצפים שישיב להם. לאחר שראה שאינם נותנים לו מנוחה, כתב להם מכתב זה, ומאז הם כבשו פנים בקרקע, ושוב אינם מפרסמים כלום מהבליהם

לא המהר״ם קזיס ולא המהרי״ף חידשו שום דבר, רק פסקו כר״ת ומוכח מדבריהם וכן מעוד הרבה אחרונים שהבאתי שלא למדו לא כהמנחת כהן ולא כהשיטה המגוחכת, לכן לא הבנתי מה אתה מוכיח מזה שלא הביאו דבריהם כשאין בדבריהם שום חידוש.

גם לא הבנתי מה אתה מוכיח מהב״ח הרי כבר הסברתי שכוכבים בינוניים הם הממוצעים לא האמצע כדמוכח מהפרי חדש והבגדי ישע ועוד כמה ראיות שהבאתי, ולכן אין שום ראיה ממה שכתב הב״ח כוכבים בינוניים או קטנים, אפשר להגיד שלא ממש 72 לפי מעלות אבל יותר קרוב ל72 מאשר הזמן של המנחת כהן, שהרי במקום המג״א והב״ח היה 72 לפי מעלות קצת יותר משעה וחצי אחר השקיעה, וזמן המנחת כהן היה כשלוש רבעי שעה אחר השקיעה, א״כ אם סברו כהמנחת כהן יוצא שעתיים קודם הלילה שעה ורבע קודם השקיעה, ובשביל מה צריך זמן כל-כך מוקדם, הרי כתבו הטעם בגלל זמן היראים, ואם אני לא טועה להדיא כתב הב״ח שזמן לילה הוא שעה וחצי אחר השקיעה וזה להדיא לא כהמנחת כהן, בע״כ כנ״ל שיש לנו טעות אופטית בגלל שאין אנו רגילים בכוכבים פצפונים בגלל התאורה משא״כ בזמניהם היה להם הסתכלות אחרת על כוכבים בינוניים וקטנים, וכל הבלבול התחיל מאז שנפוץ תאורת רחוב.

גם מהתניא מוכח שלא למד כהשיטה המגוחכת שהרי כתב שמתחילת השקיעה עד ג מיל ורביע מותר לעשות מלאכה, אח״כ כתב שיש אומרים שאפשר לקבל שבת שעה ורבע לפני תחילת השקיעה, ולא מסתבר שמדבר משתי שקיעות ודו״ק.

[מאירים א]

כבר גילו האחרונים כהמהרי״ף והפרמ״ג בספרו תיבת גומא שכל הכוכבים הנראים עד ד מיל הם כוכבים גדולים הנראים ביום, זה לא החידוש שלי

הפרי מגדים לא כתב כן בשום מקום.
אכן המהרי"ף כותב כן, אבל דבריו לא מובאים להלכה בשום מקום וא"כ נדחו דבריו מהלכה.

וכן הב״ח והמג״א והחיי אדם כתבו שזמן הדלקה להיראים הוא כשעתיים לפני הלילה נמצא שחשבו ללילה קרוב לד׳ מיל לפי מעלות,

אין ב"ח כזה, וממילא גם אין מג"א כזה, והחיי אדם כותב בפירוש שבחורף יוצאים הכוכבים מיד לאחר השקיעה.

וכן הפר״ח כתב שעינינו רואות שיש שעה ועוד מהשקיעה עד צאת הכוכבים,

שיטת הפרי חדש הוא בדיוק כמו המנחת כהן

וכעין זה כתב הבגדי ישע על המרדכי שעינינו רואות שיש ה מיל מזמן ישיבת התרנגולים עד צאת הכוכבים

זמן ישיבת התרנגולים הוא הרבה לפני השקיעה.

וכן יוצא מדברי החת״ס שכתב שמה שכתב הרמב״ם שעלות השחר הוא ד מיל ולא ה מיל זה מפני שכמו שבערבית יש בין השמשות כן בשחרית, הרי שגם בערבית זמן צאת הכוכבים לחת״ס הוא ה מיל.

.

זה סילוף דברי מרן החת"ס באופן מבהיל, בתשובה אורח חיים סימן פ' כותב בפירוש זמן הלילה 8:55 שהוא פחות משעה אחר השקיעה.
היוצא מכל מה שכתבת,

השיטה של החתם סופר, כפי פירוש תלמידיו ונכדיו, (רבי עקיבא יוסף שלעזינגער, המהרי"ץ דושינסקי, אפריון חתנים, ועוד) עליהם אתה כותב בלי בושה "שיטה מגוכחת".



*ירא הקהל וישפוט*

[מחשבות]

בחידושו של המנחת כהן יש לעיין, כי כל חידושו הוא חידוש עצמי שלא קבלו או ראו באיזה פוסק, והוא מחדש שביומי ניסן ותשרי נראים באמסטרדם כוכבים בינונים אחרי כ 48 דקות
ומוסיף וכותב ""ואני תמה איך יש במדינה הזאת שיעור כל כך מועט בין השקיעה לצאת הכוכבים שהוא פחות משעה וחומש שאמר ר יהודה בהיות שכפי הנראה היה ראוי שיהיה יותר מן השיעור ההוא כיון שזאת המדינה רחוקה מן הקו השוה ומשוכה לפאת צפון יותר מארן ישראל בכמו שמונה עשרה מעלות ושמא יש בזה סבה אחרת ואנכי לא ידעתי"
הרי שברור להמנחת כהן שבא"י השיעור הוא שעה וחומש לפחות, ורק באמסטרדם הוא רואה אותם קודם, ואילו המנחת כהן היה רואה שהכוכבים עליהם הוא מדבר נראים בא"י בפחות מ 40 דקות, וודאי שהיה חוזר בו, ואומר דברים שכתבתי טעות הם בידי, והכוכבים שאני רואה הם לא הכוכבים שעליהם דיבר רבי יהודה, אלא הם בהחלט גדולים שאינם מוכיחים על דיני לילה
ואכן אחרי שהמנחת כהן כתב מה שכתב, ואף אחד לא ידע שבא"י הכוכבים האלו נראים הרבה לפני זמן המנ"כ, התחילו הרבה לנהוג כדבריו, על אף שכיום כל אחד יכול להוכיח שדבריו בטעות יסודם
וגם הביה"ל שלא ידע את המציאות בא"י העתיק דברו
ולפלא שכיום שכל אחד ואחד יכול לראות ולהיווכח שהכוכבים הנראים באמסטרדם ב 48 דקות, נראים בא"י לפני כן, וא"כ איך אנשים מעיזים להוציא שבת לפי המנ"כ כשהוא בעצמו שדא ביה נרגא גדולה ההורסת ושוברת את כל חידושו
ובפרט בא"י ששם מודה המנ"כ שלא יתכן כוכבים בינונים לפני ד' מיל

[יואל שילה]

בדקתי את זווית השמש באמסטרדם 48 דקות אחר השקיעה, כפי התאריך שהוא כותב, ומצאתי שהכוכבים שהוא מכנה 'בינונים' הם המכונים אצלנו 'קטנים'
כלומר, זווית זו של השמש תחת האופק מקבילה בא"י בימי השוויון לבערך 35 דקות אחר השקיעה [אינני זוכר בדיוק כמה], שבהם מתאפשר לראות כמות לא קטנה של כוכבים קטנים.
הוא אכן לא ידע את העובדה הזו
אך לא היתה לו בעיה להבין שלר"ת ד' מילין הם לא בדיוק המכונה 'ד' מילין' אצלנו.

[מחשבות]

הוא בגמ' כן הבין מצוין, והוא כותב מפורש שלרבי יהודה השיעור הוא שעה וחומש, ולהבנתו וגם לכל הפוסקים, אין איך לעשות קיצורי דרך וכולם הבינו שרבי יהודה מדבר על ד' או ה' מיל, וגם המנ"כ לא חשב חלילה שאפשר לקצר את הזמן, אלא שלדעתו לא הזמן של ד' מיל הקובע, רק הכוכבים הבינונים הקובעים, ולהבנתו שהכוכבים שהוא רואה ב 48 דקות הם הבינונים של רבי יהודה והם נראים בא"י רק אחרי ד' מיל, ולכן אם באמסטרדם הם נראים לפני כן, אז הלילה באמסטרדם מקדימה, ואחרי שאנו רואים שהכוכבים באמסטרדם לא מקדימים אלא מאחרים ברור שהיה אומר טעיתי ואין לבנות על דברי בזה שום דבר, ולמעשה אין דעה אחת מהגמ' עד אחרוני הראשונים שחשבו שצאה"כ הוא פחות מ ד' מיל,
וזמן הלילה הוא דבר שהתורה קבעה את זמנה, ואין דרך לשנותה, וכל מי שמחליט לעשות קיצור דרך על חשבון המנ"כ, וכשברור שהוא טעה, הוא בעצם מפר את דעת תורה ומחלל שבת, בדיוק כמו שיחליטו לשנות את השבת ליום אחר בשבוע

[מלבב]

בדקתי את זווית השמש באמסטרדם 48 דקות אחר השקיעה, כפי התאריך שהוא כותב, ומצאתי שהכוכבים שהוא מכנה 'בינונים' הם המכונים אצלנו 'קטנים'
כלומר, זווית זו של השמש תחת האופק מקבילה בא"י בימי השוויון לבערך 35 דקות אחר השקיעה [אינני זוכר בדיוק כמה], שבהם מתאפשר לראות כמות לא קטנה של כוכבים קטנים.
הוא אכן לא ידע את העובדה הזו
אך לא היתה לו בעיה להבין שלר"ת ד' מילין הם לא בדיוק המכונה 'ד' מילין' אצלנו.

הוא כותב שצריך לומר שבארץ ישראל מאחר הצאת הכוכבים מה שהתברר שהוא נגד המציאות

[יואל שילה]

נכון, אבל לא קשור
משום מה הסתדר לו שד' מילין לר"ת הם לאו דווקא 72 דקות

[מחשבות]

נכון, אבל לא קשור
משום מה הסתדר לו שד' מילין לר"ת הם לאו דווקא 72 דקות

אולי תנסח יותר נכון שלא מסתדר לך שד' מיל לר"ת זה דווקא 72 דקות, אבל למה לומר בדבריו דבר שהוא לא חלם לשנות כהוא זה מדברי התנא רבי יהודה והראשונים, ובפרט בדיני דאורייתא

[יואל שילה]

היכן אני בעסק?
אם למנחת כהן היה ברור שבאמסטרדם 48 דקות הן צה"כ - הרי שלא הפריעה לו העובדה שהם ד' מילין, שעל זה הוא כמובן לא חלק.

[מחשבות]

היכן אני בעסק?
אם למנחת כהן היה ברור שבאמסטרדם 48 דקות הן צה"כ - הרי שלא הפריעה לו העובדה שהם ד' מילין, שעל זה הוא כמובן לא חלק.

לא הבנתי את המשפט " הרי שלא הפריעה לו העובדה שהם ד' מילין, שעל זה הוא כמובן לא חלק.
אבל כדאי לעשות סדר בדבריו, ונראה למה אתה מסכים ולמה לא
א. המנ"כ טוען שעיקר הסימן ללילה הם הכוכבים הבינונים, ולא ד' מיל, כך שאם לפני ד' מיל נראים ג' מהכוכבים הבינונים אז מתחיל הלילה, ואם אחרי ד' מיל עדיין אין ג' כוכבים בינונים אז יצטרכו לחכות יותר מ ד' מיל כדי להוציא שבת, ובעצם הד' מיל הוא טכני שזה הזמן הוא בא"י מסכים או לא מסכים
ב. למנ"כ פשוט שבא"י בימים השווים, נראים הכוכבים הבינונים רק אחרי ד' מיל, כי כך אמר רבי יהודה, מסכים או לא מסכים
ג. המנ"כ חשב שהכוכבים הנראים באמסטרדם בימים השווים, אחרי כ 48 דקות הם הכוכבים הנראים בא"י אחרי 72 דקות, ולכן באמסטרדם אחרי 48 דקות אפשר להוציא שבת, מסכים או לא מסכים
ד. ההנחה של המנ"כ שהכוכבים הנראים באמסטרדם אחרי 48 דקות הם הכוכבים הנראים בא"י רק אחרי 72 דקות, זה טעות דמינכר, כי למעשה רואים את הכוכבים האמסטרדמים בא"י כבר אחרי 36 דקות, ואילו הכוכבים הנראים בא"י אחרי 72 דקות יראו באמסטרדם זמן רב אחרי 72 דקות, מסכים או לא מסכים,
ה. לדעתך, אילו המנ"כ היה מגלה את שאנו יודעים היום, שהכוכבים הנראים באמסטרדם אחרי 48 דקות הם לא הכוכבים הנראים בא"י אחרי 72 דקות, מה הוא היה מגיב
1. טעיתי ואין אפשרות להוציא שבת באמסטרדם לפני שיראו את הכוכבים הנראים בא"י אחרי 72 דקות
2. אני רואה כוכבים, ולא מעניין אותי דברי רבי יהודה ח"ו
3. או שיש לך אפשרות אחרת במנ"כ לאוקימתא דברי רבי יהודה

[יואל שילה]

כדי להשיב לא בשליפה מהשרוול אני חייב ללמוד את דבריו שוב, וזה כנראה לא יקרה בימים הקרובים
רק ידעתי שמבחינתו 48 דקות הם זמן הכוכבים הבינוניים
וכשבדקתי את הלוחות של אמסטרדם - זווית הרכנת שמש זו היא זמן יציאת הכוכבים המכונים אצלנו 'קטנים', ולא 'בינונים', כלומר כ-35 דקות בא"י.

[מחשבות]

כדי להשיב לא בשליפה מהשרוול אני חייב ללמוד את דבריו שוב, וזה כנראה לא יקרה בימים הקרובים
רק ידעתי שמבחינתו 48 דקות הם זמן הכוכבים הבינוניים
וכשבדקתי את הלוחות של אמסטרדם - זווית הרכנת שמש זו היא זמן יציאת הכוכבים המכונים אצלנו 'קטנים', ולא 'בינונים', כלומר כ-35 דקות בא"י.

כבר ציטטתי לעיל את דברי המנ"כ בשתי שורות, כך שלא צריך לימים שלימים להבין את טעותו, ובפרט שגם לדעתו ברור שבא"י זמן הכוכבים הבינונים הם 72 דקות, ואצטט שוב

""ואני תמה איך יש במדינה הזאת שיעור כל כך מועט בין השקיעה לצאת הכוכבים שהוא פחות משעה וחומש שאמר ר יהודה בהיות שכפי הנראה היה ראוי שיהיה יותר מן השיעור ההוא כיון שזאת המדינה רחוקה מן הקו השוה ומשוכה לפאת צפון יותר מארן ישראל בכמו שמונה עשרה מעלות ושמא יש בזה סבה אחרת ואנכי לא ידעתי"

[יואל שילה]

אתה שאלת מגוון של שאלות, שהתשובה עליהן מצריכה לשוב ללמוד את כל דבריו, ולא די בציטוט משפט זה.

[מלבב]

כבר גילו האחרונים כהמהרי״ף והפרמ״ג בספרו תיבת גומא שכל הכוכבים הנראים עד ד מיל הם כוכבים גדולים הנראים ביום, זה לא החידוש שלי

הפרי מגדים לא כתב כן בשום מקום.
אכן המהרי"ף כותב כן, אבל דבריו לא מובאים להלכה בשום מקום וא"כ נדחו דבריו מהלכה.
הפרמ״ג אכן כתב כך לא בתיבת גומא רק בספר המגיד נמצא בהוצאת הרב משולם יהודה פולטשק אבות פרק ד משנה ה, וכן כתב הביאור הלכה בדעת המחבר וכתב באוצר הזמנים שכתבו הרב אחרונים וכן כתב בטל ירושלים בשם השר שלום מבעלז שאמר כן בשם הרבה גדולים

וכן הב״ח והמג״א והחיי אדם כתבו שזמן הדלקה להיראים הוא כשעתיים לפני הלילה נמצא שחשבו ללילה קרוב לד׳ מיל לפי מעלות,

אין ב"ח כזה, וממילא גם אין מג"א כזה, והחיי אדם כותב בפירוש שבחורף יוצאים הכוכבים מיד לאחר השקיעה.
הב״ח כתב כן להדיא ברס״א הובא דבריו במגן אברהם וחיי אדם

וכן הפר״ח כתב שעינינו רואות שיש שעה ועוד מהשקיעה עד צאת הכוכבים,

שיטת הפרי חדש הוא בדיוק כמו המנחת כהן
איך אם כותב להדיא היפך מדבריו?

וכעין זה כתב הבגדי ישע על המרדכי שעינינו רואות שיש ה מיל מזמן ישיבת התרנגולים עד צאת הכוכבים

זמן ישיבת התרנגולים הוא הרבה לפני השקיעה.
עיין היטב בדבריו תראה שמוכח מדבריו שהזמנים כמעט שווים

וכן יוצא מדברי החת״ס שכתב שמה שכתב הרמב״ם שעלות השחר הוא ד מיל ולא ה מיל זה מפני שכמו שבערבית יש בין השמשות כן בשחרית, הרי שגם בערבית זמן צאת הכוכבים לחת״ס הוא ה מיל.

.

זה סילוף דברי מרן החת"ס באופן מבהיל, בתשובה אורח חיים סימן פ' כותב בפירוש זמן הלילה 8:55 שהוא פחות משעה אחר השקיעה.
היוצא מכל מה שכתבת,
מניין לך הילוך השעון בזמן ובמקום החת״ס שהיה שונה בכל מקום
השיטה של החתם סופר, כפי פירוש תלמידיו ונכדיו, (רבי עקיבא יוסף שלעזינגער, המהרי"ץ דושינסקי, אפריון חתנים, ועוד) עליהם אתה כותב בלי בושה "שיטה מגוכחת".

הם ניסו לתרץ בדוחק אבל כשמעיינים היטב רואים שזה לא רק דוחק רק גם מגוחך

*ירא הקהל וישפוט*

[מחשבות]

אתה שאלת מגוון של שאלות, שהתשובה עליהן מצריכה לשוב ללמוד את כל דבריו, ולא די בציטוט משפט זה.

אבל די בציטוט זה שלדעת המנ"כ בא"י זמן הכוכבים הוא אחרי שעה וחומש, ולא כפי שכתבת שהשיעור הוא 35 דקות,

[יואל שילה]

נכון
לא חלקתי בנקודה הזו
לא מחייב שהמנחת כהן ידע לחשבן את התאוריות המורכבות של זויות ושיפועים
אבל עם ר"ת עצמו לא היתה לו בעיה - שאף שקיבל את הד' מילין - טען שזה מתקיים ב-48 דקות

[מחשבות]

נכון
לא חלקתי בנקודה הזו
לא מחייב שהמנחת כהן ידע לחשבן את התאוריות המורכבות של זויות ושיפועים
אבל עם ר"ת עצמו לא היתה לו בעיה - שאף שקיבל את הד' מילין - טען שזה מתקיים ב-48 דקות

לדבריך, באיזה מקום בעולם הוא קיבל את ה ד' מיל

[מחשבות]

[quote="יואל שילה"]
או ששקיעה היא שיקעת החמה תחת האופק, אבל ג' הכוכבים הם כוכבים שנראים רק לפני עלות השחר [וכשיֵראו בלילה - הם הם הכוכבים שאינם כוכבי יום], אין צריך לבאר עד כמה שיטה זו דחוקה
עד כאן מדברי הרב יואל שילה

אולי תבאר למה שיטה זו שהיא שיטת הגמ' והראשונים המשווים בין עלוה"ש לצאה"כ דחוקה
אתה מובן, באם אתה נעול על דברי הגר"א שיש מושג של צאת כל הכוכבים אחרי ד' מיל , אך בינתיים אף חכם בחכמת התכונה, לא יודע לפרשה במציאות,
ובפרט שכתוב בזוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעא עמוד ב
רוב משריין דככביא ומזלי כלהו נפקין בראשיתא דלילא עד תלת שעתי חסר רביעא, מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין,
אני פונה אליך בבקשה אם יש לך אפשרות להשיג ולהעתיק תמונת מצב הכוכבים בזמן 18.833- ותמונת מצב בזמן 22- ונודה לך מאוד

[יואל שילה]

לומר שלאחר שנראים כבר אלפי כוכבים - ניתן לכל אחד להבחין בדיוק בהופעת שלשה כוכבים חדשים - ו'זה הכוכבים שחיכינו להם' - זה דחוק ביותר
לגמ' יש שתי אפשרויות - לא שלש
יש לה אפשרות שכפי שבבוקר למאיר ובא קרא יום, כך למחשיך ובא קרא לילה
ואפשרות של ג' כוכבים
אין לגמ' אפשרות שכפי שבבוקר מיעוט אור הוא יום - כך גם בלילה כל עוד יש מעט אור הוא יום
אינני מכיר דרך להוריד מפות כוכבים נראים לפי כמות אור

[יואל שילה]

אלו תמונות מסך מאתר סטלריום, היום, 75 ו-88 דקות אחר השקיעה
אם אתה מסוגל להבחין במשהו - לבריאות

[יואל שילה]

אם חשקה נפשך בתמנה מוגדלת - הרי אזור כוכב הצפון באותן שעות, 75, ו-88 דקות אחר השקיעה היום
ככל שמתקרבים לשקיעה אכן כוכבים רבים מתבהרים ולא נראים
כשרואים בתוכנה - רואים חלליות עוברות שם - כך שצריך שלא למנות אותן במניין הכוכבים החדשים