ברכות והבטחות תמורת נתינת צדקה

[כדכד]

ואילו חז"ל אמרו קבל את האמת ממי שאמרה,
ו....,

איפה זה בחז"ל?

[עזריאל ברגר]

ואילו חז"ל אמרו קבל את האמת ממי שאמרה,
ו....,

איפה זה בחז"ל?

הרמבמז"ל בתחילת "שמונה פרקים"

[סגי נהור]

באופן כללי יש לדון עם מי הקב"ה יותר שמח, עם אלו התמימים שנופלים בפח של הקופות וקונים את הלוקש'ן ועי"ז נכשלים במצות צדקה [איש תם - שאינו חריף לרמות]

את אלו שנופלים בפח הקב"ה אולי אוהב, אבל את הרמאים שמפילים אותם בפח... (ג"כ אוהב, כמו שאוהב את כל החוטאים ומצפה שישובו מרשעם ומן החמס אשר בכפיהם).

[לכשיבקע]

הנקודה שהעלה הרב יושב סתר נכונה, כאשר מדובר על אדם שהיה מבזבז את הכסף על דברים אחרים. במקרה שהעליתי מדובר באברך יקר יר''ש ותמים שממש 'נחנק' כלכלית מחמת החובות.

דומה כי ההנאה מדחיפת מחלוקת לעוסה פלונית לכל מקום, כהנאה ב'הכאת המן' כשבעל הקורא חוזר על ה'המן' בשנית.

[צופה_ומביט]

על אותו המשקל:
מה עדיף, יהודים תמימים שמאמינים בשוגג בעבודה זרה ועובדים אותה [כי חושבים שזה רצון ה'] ונהנים מאיכות חיים שסומכים על אליל ומרגיעים את עצמם בעבודתו וכו', או יהודים קשי עורף עקשנים ודעתנים שלא מוכנים לקבל דעות [שמפיצים עסקנים] בענייני יסודי התורה מכל הבא ליד גם אם זה כיף ונוח אלא מבררים קודם [אצל רבותיהם] האם תואם ליסודות האמונה, ולכן החיים שלהם יותר מסובכים, למשל הם לא בטוחים בשטר/גזירה/ערבות שהם ובני ביתם יחיו השנה אלא מתחננים לקב"ה ומיטיבים מעשיהם אולי ירחם, ובכל מקרה סומכים רק על הקב"ה.

[עקביה]

באופן כללי יש לדון עם מי הקב"ה יותר שמח, וכו'

שאלה מצוינת. דא עקא שהיחיד שיכול לענות עליה הוא הקב"ה, כך שאין כ"כ תועלת בהצגתה כאן. צריך לכתוב אותה על פתק ולתוחבו בין אבני הכותל המערבי.

[גביר]

על אותו המשקל:
מה עדיף, יהודים תמימים שמאמינים בשוגג בעבודה זרה ועובדים אותה [כי חושבים שזה רצון ה'] ונהנים מאיכות חיים שסומכים על אליל ומרגיעים את עצמם בעבודתו וכו', או יהודים קשי עורף עקשנים ודעתנים שלא מוכנים לקבל דעות [שמפיצים עסקנים] בענייני יסודי התורה מכל הבא ליד גם אם זה כיף ונוח אלא מבררים קודם [אצל רבותיהם] האם תואם ליסודות האמונה, ולכן החיים שלהם יותר מסובכים, למשל הם לא בטוחים בשטר/גזירה/ערבות שהם ובני ביתם יחיו השנה אלא מתחננים לקב"ה ומיטיבים מעשיהם אולי ירחם, ובכל מקרה סומכים רק על הקב"ה.

אולי קשור - יש בכתבי מוהר"ן מברסלב, איני זוכר היכן, שמוטב שיאמינו בשקרים קטנים ובאמת גדולה, מאשר שידעו שהשקרים הם שקרים אבל מתוך כך יכחישו גם את האמת הגדולה [וכמדומה שראוי להוסיף שבוודאי טוב משניהם שידעו שהאמת היא אמת והשקר הוא שקר, אלא שבהינתן שתי ברירות המחדל האמורות הראשונה היא העדיפה].

[צופה_ומביט]

אני לא חושב שזה קשור. מימרא זו [וכיוצא בה מעוד גדולים, נדמה לי שיש בפורום על זה שמאמין בע"ז הוא טוב יותר מכופר, ומקורו כבר ברמב"ם מלכים יא, ד כידוע] מדברת על היכן שזה מוכרח, וכבר הרמב"ם כתב על מה שמוכרחים לומר לנשים וקטנים בחוסר ברירה אחרת [ועכ"ז כתב שח"ו לשנות מהאמת הצרופה עבור זה ביסודות האמונה שח"ו לשקר בהם או להאמין שקר], וכפי שכתבת בעצמך, שדבריך הם כשיש רק שני צדדים וכו' [אם כי משום מה כתבת את זה רק כ"ראוי", וזה אמור להיות לענ"ד הרבה יותר נחרץ מזה].
אבל בנידו"ד - מכניסי הדעות הכוזבות האלה הם עסקני הקופות, ואין לזה/להם שום הכרח אמוני, וזה בכלל לא בא מלמטה מאיזה צורך או בעיות באמונה שעלו מהציבור שהדעות הללו ניתנו לכך כסוג של מענה על פי הנחייתם של גדולי ישראל שישבו על המדוכה. הצורך היחיד בזה - שעבורו הומצא כל הענין - הוא כדי לשכנע/להכריח אנשים לתרום לקופה. וזה היכן שמענו? להכניס בעם ישראל דעות כוזבות ביסודי התורה כדי להתרים אנשים לצדקה.

[אליהו חיים]

על אותו המשקל:
מה עדיף, יהודים תמימים שמאמינים בשוגג בעבודה זרה ועובדים אותה [כי חושבים שזה רצון ה'] ונהנים מאיכות חיים שסומכים על אליל ומרגיעים את עצמם בעבודתו וכו', או יהודים קשי עורף עקשנים ודעתנים שלא מוכנים לקבל דעות [שמפיצים עסקנים] בענייני יסודי התורה מכל הבא ליד גם אם זה כיף ונוח אלא מבררים קודם [אצל רבותיהם] האם תואם ליסודות האמונה, ולכן החיים שלהם יותר מסובכים, למשל הם לא בטוחים בשטר/גזירה/ערבות שהם ובני ביתם יחיו השנה אלא מתחננים לקב"ה ומיטיבים מעשיהם אולי ירחם, ובכל מקרה סומכים רק על הקב"ה.

איזה שאלה משונה, ודאי הצד השני וח"ו הצד הראשון
אך אין זה קשור לעניינא דהאשכול כאן כלל.

[צופה_ומביט]

הכנסה בידיים של אמונות ודעות כוזבות וכפרניות בהמון עמך בית ישראל.

ואם אתה חושב שכולם יודעים את האמת וצוחקים ואיש לא מאמין לזה - צא וראה כמה שהגזירות וההבטחות האלה מריצות אנשים לתרום. פוק חזי. אולי לא מבני תורה [אא"כ מדובר במטומטמים כמו הנ"ל] אבל מהמון העם, וכפי שכבר כתבו לעיל מי קהל היעד של השטויות האלה, שהבעיה שאינם רק שטויות - אלא כפירה. וגם אם נפלפל ונדחוק ונחלק עד כמה כפירה - עכ"פ הוצאת את העדר לדהירה פרועה במדרון הכי תלול וחלק שאפשר, בדברים שצריך לקחת אלף צעדים אחורה אפילו במישור - כי הם הם עיקר היהדות ולב לבה, וכל השאר אינו אלא לצוות לזה.

לדעתי זה כן נושא האשכול. והביאו לעיל את הרב אקרמן שג"כ אמר כך.

[כדכד]

ואילו חז"ל אמרו קבל את האמת ממי שאמרה,
ו....,

איפה זה בחז"ל?

הרמבמז"ל בתחילת "שמונה פרקים"

ידעתי
אבל בדרך כלל המונח ,חז"ל" מתייחס לרבותינו מתקופות קדומות יותר

[בעל קורא]

.

[גביר]

דברים בנושא מאת הרב עמרם יוסף בשם אביו הרב יעקב יוסף - בתוך השיעור, אחרי שדן בבקשה מן השד בשבת [השיעור הוא על או"ח שז] -

https://www.youtube.com/watch?v=WPNJ6Zk1LHg

[ש. ספראי]

מצוב מאמר שכתבתי בענין

[ש. ספראי]

ומצו"ב מאמר בענין שכתבתי ביתד לפני כמה שנים.

[עזריאל ברגר]

לגבי עצם הענין של עישוי-צדקה בדרכים שאינן משקפות אמת ברורה, ראוי להעיר ממארז"ל במדרש ויקרא רבה לד טז:

רבי טרפון יהב לרבי עקיבא שית מאה קונטרין דכסף א"ל אזיל זבין לן חדא אוסיא דנהוון לעיין באורייתא ומתפרנסין מנה נסב יתהון ופליג יתהון לספרייא ולמתנייא ולאלין דלעין באוריתא לבתר יומין קם עמיה א"ל זבנת לן לההיא אוסייא דאמרית לך א"ל אין א"ל אית בך מחמי לה לי א"ל אין נסאתיה וחמאי ליה ספרייא ומתנייא ולאלין דלעין באורייתא א"ל אית בר נש יהב מגן אפוכי דידיה הן היא א"ל גבי דוד מלך ישראל דכתיב ביה (תהלים קיב, ט): "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד".

ובתרגום חופשי (כפי שמצאתי במרשתת):
"רבי טרפון נתן לרבי עקיבא שש מאות קונטרין (מטבעות חשובות) של כסף, אמר לו לך קנה לנו נחלה אחת שנהיה עמלים בתורה ומתפרנסים ממנה. לקח רבי עקיבא את הכסף וחילק אותו לסופרים שמלמדים תינוקות, ולאלו שמלמדים משניות, ולאלו שעמלים בתורה. לאחר ימים פגש בו רבי טרפון, אמר לו קנית לנו את אותה נחלה שאמרתי לך, אמר לו הן. אמר לו האם תראה לי אותה, אמר לו הן. לקח אותו והראה לו את הסופרים ואת מלמדי המשניות ואת עמלי התורה. אמר לו היכן שטר הראיה שזו הנחלה שלי, אמר לו אצל דויד מלך ישראל שכתוב בו (תהלים קיב, ט) 'פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד'."

וכמדומני שיש עוד סיפורים כאלו בחז"ל.