אליהו חיים כתב:באמונתו כתב:אליהו חיים כתב:סוכה מו ב'
והיה אם שמע תשמע וגו' אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע ד"א אם שמוע בישן תשמע מחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע.
פסוק בפרשת השבוע [כי תבוא]. ובגליון שם שיש גורסים ויאמר אם שמוע תשמע פסוק בפ' בשלח וכן הגירסא בברכות מ'.
ולכ' ניחא לפי הגורסים כך דנקט הגמ' פסוק ראשון שבתורה לדרוש הימנו אבל לפי הגורסים כגרסתנו [ובכת"י הגמ' ב'הכי גרסינן יש ב' גרסאות בזה בין הכת"י] למה לא דורשים מפרשת והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שבפ' עקב (קריאת שמע) וממתינים עד פסוק שבפרשתנו כדי לדרוש הנ"ל [ולא מצאתי לגרוס כן באף גירסא שם] וצ"ע.
לענ"ד, המבוקש זהו מקרא שנאמר בו "תשמע" דווקא, לא "תשמעו", והרי הצד ההופכי, מדרשו מן הכתוב:
וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ - וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע, בלשונם בסוף:
ואם יפנה לבבך - שוב לא תשמע, עיין רש"י שהפנה לפסוק ההוא. "תשמע" לעומת "לא תשמע"!
לבד זה, הלא אין הקבלה והתאמה:
אם שמוע - תשמעו(?), ואם לאו -
לא תשמעו(?), דבר אחר:
אם שמוע בישן -
תשמעו(?) בחדש, לפתוח ב"שמוע" - לסיים ב"תשמעו" ולא "תשמעו"?!
הדרש גם מכוון לכל אחד ואחד, ולא שייך כאן לשון רבים בשום פנים.
סיבה נוספת, מפני קרבת שתי מקראות אלו דווקא, בהם מפורש שני הצדדים. בפרשת כי תבוא:
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ - תִּשְׁמַע֙... פרשת נצבים:
וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ - וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע...
לפי פשוטו, פסוקים אלה, הרי שניהם מדברי הברית תוכחה, ויש לפנינו דבר והיפוכו. והיה אם שמוע, לעומת ואם יפנה לבבך - ולא תשמע.
יישר כח, אמנם כעת ראיתי שברש"י על התורה בפ' עקב מפרש והיה אם שמוע תשמעו אם תשמע בישן תשמע בחדש, וכן אם שכח תשכח אם התחלת לשכוח סופך שתשכח כולה וכו' (ועל תחילת דברי רש"י מצויין המקור מגמ' דידן סוכה, אך כמובן אין הציון מרש"י) ולרש"י גם בפ' עקב סמיכות קראי דפסוק אם שכח תשכח גם בפ' עקב וצ"ע.
אמנם, לא בברכות ולא בסוכה, הגמרא מביאה הפסוק "תשמעו", באף אחד מעדי הנוסח. המדובר ביותר מ25 כ"י שונים! אשר מתחלקים בין מסכתות אלו.
ברם, מסתבר שגרסת רש"י מהכתוב "ויאמר אם שמוע תשמע", עיין הערות רש"י - מהדורת ארנד, המדייק כן, גם מלשון רש"י כאן. לכן, לרש"י, אין הטעם אלא מפני שאותו פסוק כתוב בתחילה, וה"ה "והיה אם שמֹע - תשמעו".
אך כאן, הלא קושיית מעלתו הייתה לפי הנוסח השני, הגורס "והיה אם שמוע - תשמע", עפ"י המופיע בדפוס אצלנו, ובמקצת מעדי הנוסח פה ובברכות, וכיו"ב בפי' ר"ח ז"ל כאן.
נוסח זה הוא באמת תמוה, וכנ"ל, על כך באו דברינו בס"ד.
רש"י פ' עקב, גם ודאי מתבסס על לשון הספרי - פרשת עקב פיסקא מח:
דבר אחר, כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, מנין אתה אומר, שאם שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ומקיימו, כשם שראשונים מתקיימים בידו - כך האחרונים מתקיימים בידו, שנאמר כי אם שמור תשמרון, ומנין שאם שומע ראשון ראשון ומשכחו, כשם שאין הראשונים מתקיימים בידו - כך אין האחרונים מתקיימים בידו, תלמוד לומר והיה אם שכח תשכח, אי אתה מעלים עיניך ממנו עד שילך לו, שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו, וכתוב במגילת [חסידים] יום תעזבני - יומים אעזבך.
