נוטר הכרמים כתב:דברי הגרח"י קפלן שליט"א ועוד.
עמ' 3-5
אגיב עתה שוב, אחר שלא הצלחתי להשיב את הודעתי הנעלמת.
אני משער שהודעתי הקודמת שנכתבה בזירוז הכעס (ועל כן נמחקה) היתה מוצלחת יותר. ניצחוני.
1.כמה משעשע, מצחיק ומזעזע לגייס את הרמב"ם למלחמה נגד פשוטו של מקרא, או לכל מלחמה אחרת נגד השכל.
הרמב"ם היה הכי 'מוקצה' מבחינת לבלרי העלון הזה.
2. הובאו שם דברים בשם הגאון ר' דוד כהן, שהביא הגרח"י קפלן בועד.
אז ליתר דיוק, מדובר בהערה שנוספה באחת מהמהדורות של הועד שהודפס.
המשגיח קידש מלחמה נגד החומש בדיבור בישיבה, וזה נראה (בגדר השערה בלבד על פי העדות דלקמן) שהוא מנסה להכניס את ר' דוד כהן לתמונה, כפי שכבר הביאו לעיל באשכול.
שמתי לב לסוגריים שם והדגשתי, אם זה נכון, זה אכן משנה את המבט על 'הדברים שאמר ר' דוד':
אור עולם כתב:איני רוצה לעסוק בעניין, אך הגרח"י קפלן דיבר נגד החומש בוועד שמסר ל4 בחורים. הוועד הודפס והופץ בישיבה, ועורר סערה, ולאחמ"כ הודפסו עוד 2 מהדורות ובכל אחת נוספו דוגמאות חדשות וביטויים חריפים נוספים, וכן שהמשגיח שמע בעניין מהגר"ד כהן (אע"פ שאח"כ הוברר שהוא זה שפנה לר' דוד והראה לו את הדוגמאות שנכתב שר' דוד הראה לו, שאגב דבר זה מצוי בשיחותיו של המשגיח וכידוע לשומעיו).
3. וכאן אדון בדברי המשגיח בשיחה בישיבה:
'נתחלף להם בין פשוטו של מקרא לפשוטם של אנשים'
'לא פשוטו של מקרא מעניין אותם, מעניין אותם פשוטו של אנשים'
'אומרים הם, לא, הפשוטו של מקרא הוא - אנשים פשוטים'
לענ"ד נגע המשגיח בנקודת הויכוח.
אכן בדרך הפשט לפעמים הרובד יהיה 'פשוט', 'לפשוטם של אנשים' ו'לפשוטה של מציאות'.
ואם אכן נשארים ברובד הפשוט, בפרט בסיפורי התורה, עלולים לאבד את המבטים העמוקים והדרשנים.
עלולים לאבד מסרים חשובים שלעיתים הם אף חשובים יותר. אוי לנו כי נסתפק ב'פשט'!
אבל, טוענים בעלי הפשט:
גם להפך! אוי לנו כי נאבד את המבט הפשוט!
אם נלמד רק את העומק, רק את הדרש, ולא נביט ונלמד גם את ה'פשט' שבתורה,
מלבד שנסטה מן האמת, ונסלף את ההקשר, נעקם את הראש, ונאבד כיוון בקריאה,
אנחנו עלולים לאבד את המסר ל'פשוטו של אדם' שנמצא בנו. רובד הפשט שבנו יישאר מיותם מתורה וממוסר, ויסתאב.
(וכל זה בלי להזכיר כי הכופר באחד מחלקי הפרד"ס, הרי הוא כופר באחד מחלקי התורה. ואינני חושד בזה את המתנגדים חלילה. רק מזכיר ש'פשט' הוא בכלל הפרד"ס)
וכאן המקום להביא מה שכתבו רבותינו, כי כפי שיש פרד"ס בתורה, כך יש פרד"ס באדם. וזה כנגד זה נתן לנו ה':
פשוטו של תורה לפשוטו של אדם.
מדרשו של תורה למדרשו של אדם.
ואידך זיל גמור.
וברור זה לכל מתבונן.
ועיין ב'אמת ליעקב' על הפרשה האחרונה (ויגש), כי זו הדרך להסביר את הסתירה בין פשט לדרש בסיפורי התורה ובפירוש דברי אבותינו הנדרשים בכמה פנים.
- בכל אדם יש פרד''ס1 - אמת ליעקב.JPG (91.8 KiB) נצפה 6779 פעמים
- בכל אדם יש פרד''ס2 - אמת ליעקב.JPG (63.82 KiB) נצפה 6779 פעמים
וכן עיין בפחד יצחק:
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=147112.
ולענ"ד קיימת סכנה אדירה למתעלם מדרך ה'פשט' ומ'פשוטו של אדם' ומ'פשוטה של מציאות'.
כי אם חלילה נלמד רק את הדרש העמוק והמפולפל ולא נדע לקרוא גם את הפשוט (לא יודע אם יתכן דבר כזה),
אז נרגיל עצמינו לעקם את השכל, לגנוב, לשקר, כי על דרך העומק, הדברים מתהפכים פעמים רבות.
לפעמים אדם הוא בגדר רוצח על פי העומק, אבל על פי הפשט הוא רק הונה את חבירו. האם נוציא אותו להיהרג?
ע"ד הדרש אדם נשפט בצורה אחרת מע"ד הפשט. וראה עד"ז מדרשי חז"ל רבים.
ומשפטי אמת צדקו יחדיו! צריך את שניהם - את הפשט ואת הדרש, את הדין ואת הרחמים.
אם נסתלק מהפשט ונחליט שיש 'שכל של תורה' ו'מציאות של תורה' ונחיה בעולם מקביל - שם נקיים מצוות ונרדוף את הצדיק ונצדיק את הרשע, נוציא דברים מהקשרם, נסלף את דברי הראשונים....
(ולא ארחיב כמו בהודעה הנעלמת, כדי שלא תיעלם אף זאת)מה יהא עלינו?!
