כשמובא בתוך ספר פסוק מהתורה, האם עדיף לציין לפי החומש (כגון "ויקרא כה ד") או לפי הפרשה ("בהר כה ד") ?
בדרך כלל מקובל לפי "חומש", אך יש שמציינים לפי פרשה (כגון בספר המצוות להרמב"ם מהדו' פרנקל), מה עדיף ? (לכאורה יש עדיפות לפי "פרשה" שיידעו מיד באיזו פרשה הפסוק, אבל מאידך יתכן שישנם אנשים שלא יידעו באיזה חומש לחפש. האם באמת מצויים אנשים שלא יודעים באיזה חומש כל פרשה ?).
שאלה נוספת: האם עדיף לעשות פסיק בין ציון הפרק לפסוק (כגון "ויקרא כה, ד"), או לא ?
תודה מראש למשיבים (אשמח לשמוע "מילתא בטעמא")