סופגניות ולביבות - מנין?

[אריה הכהן]

סופגניות ולביבות בחנוכה – מנין?

כתב בספר זיו המנהגים (עמ' רסב'), נוהגים לאכול בחנוכה לביבות או סופגניות מטוגנות בשמן, במאמר שלפנינו בעז"ה ננסה לחקור בקצרה אחר מנהג זה הנהוג בתפוצות ישראל בימי החנוכה, מהו המקור לכך, ומה הטעם? ישנם מאכלים הנאכלים במועדים שונים ומקורם בספרי ההלכה והמנהג, כגון אכילת מאכלי חלב בחג השבועות וכדו'. ויש שאפי' מפורשים בגמ' כגון סימנים בראש השנה, דגים בשבת וכו'. אך מהיכן נובע המנהג הנ"ל בחנוכה, והאם זה גם מרומז בזמירות המיוחדות לשבת חנוכה?
כתב רבינו מיימון בן יוסף (אבי הרמב"ם - בחיבורו על התפילה בלשון ערבי), בפירושו על ענין חנוכה: אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה לפרסם הנס (של חנוכה), שעשה השם יתברך עמנו באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין בערבי אלספינ"ג והם הצפיחיות בדבש ובתרגום האיסקריטין, והוא מנהג הקדמונים משום שהם קלוים בשמן זכר לברכתו. וכתב רבינו נסים במגילת סתרים, כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה. והראש בראש השנה (עי' במרדכי ריש מס' יומא), החלב בפורים (עי' הטעם ספר יפה ללב, לרבי רחמים יצחק נסים פלאג'י, סי' תרצ"ה י'. י"ל באזמיר בשנת תרל"ב) ובמוצאי פסח (מובא בספרים שהוא מנהג קדמון וטעמו עמו), והפולים ביום הושענא רבה. ואותם המנהגים אין לנו לבזותם ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא כי הם מעיקרים נעשים. ולא יבוזו במנהג האומה וכבר אמר הנביא ע"ה: ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב, ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות נזכרו מנהגים כמו אלה בהנהגותיהם בסיפוריהם, ולא יתבזה דבר ממה שעשו הקדמונים, עכ"ל (מובא בקובץ שריד ופליט, אוסף לדברי תורה ולמדע היהדות, מאת רבי יעקב טולידאנו, רבה הראשי לת"א יפו, קובץ א', עמ' 8, י"ל בשנת תש"ה).
מנהג זה מובא גם בספר 'אבן בוחן' לרבי קלונימוס בן קלונימוס (נולד בצרפת בשנת ה"א מז' – 1287. היה חכם וגדול בתורה – ראה אודותיו בספר אוצר השירה והמליצה, עמ' 172. י"ל בשנת תרפ"ב) וז"ל: ובחודש התשיעי בכסלו יאספו הנשים החשובות, בקיאות לעשות הבריה וללבב בלביבות עגולות גדולות, בהקף המרחשת ומראיהן טוב ייני וארגמני כמראה הקשת, יאפו את הבצק מינים יעשו מטעמים מהעיסה, הביץ קדירה ובן דיסא, ועל הכלי קחו סולת חיטין, ויעשו ממנו הסופגנין והאסקריטין...
בסידור 'בית יעקב' לרבי יעקב עמדין, הביא זמר לשבת חנוכה וחתום עליו 'אברהם הוא אבן עזרא' (ראה להלן בענין זה): אכלו משמנים וסולת רבוכה וכו', ע"ש.
בספר זיו המנהגים (שם) כתב טעם למנהג, דהוא זכר לנס שנעשה בשמן כאמור. רש"ז אויערבך (מובא בספר הליכות שלמה – חנוכה פי"ז) נתן עוד טעם למנהג אכילת הסופגניות בחנוכה, לפי שבחנוכת בית חשמונאי טיהרו את כל המקדש. ואילו את אבני המזבח ששקצום היוונים לא ידעו לטהרם וגנזום (עי' במסכת ע"ז דף נב' ע"ב). והצטערו על כך. ולכן נהגו במאכלים שמברכים עליהם ברכת מעין שלוש, שבה מזכירין 'ועל מזבחך', משא"כ בברכת המזון שאין מוזכר בה המזבח ביחוד (א"ה: סופגניות גם אם קובע עליהם סעודה מברך 'מזונות' ו'על המחיה', עי' שו"ע סי' קסח' יג' ומ"ב ס"ק עה', דאין שם פת עליו כיון שלא אפו אותם, נחשבות הם למעשה קדירה. ולכן נראה שקבעו דוקא על דבר שתמיד ברכתו האחרונה תהיה מעין שלוש. אמנם בשו"ע שם מבוא' שירא שמים יזהר מלאכול סופגניות בשיעור קבעת סעודה, ע"ש. וכן לגבי הפרשת חלה, אם עשה עיסה עבה (מקמח כשיעור) עבור סופגניות לטגנן, פטור מהפרשת חלה – שו"ע יור"ד סי' שכט' סעי' ג'. אמנם בש"ך שם כתב, שיש להחמיר להפריש חלה בלא ברכה).
ויש מי שכתב טעם למנהג, ע"ד מה שארז"ל (הוריות יג' ע"ב), חמשה דברים מחזירים את הלימוד, וא' מהם הוא שמן זית שמשיב את הלימוד של שבעים שנה, ואמרינן ב'על הניסים': להשכיחם תורתיך. וזוהי סגולה כנגד השכחה ועל כן אוכלים מאכלים בשמן.
ומעניין הוא הדבר שלגבי אכילת לביבות בחנוכה, אחד המקורות לכך הוא בכדי להימנע מלומר ברכה מעין שלוש בחנוכה, וכך כתב בספר מועדים וזמנים (חלק ח', ליקוטי הערות עמ' לו'), דהנה הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל ובנו הרב אברהם זצ"ל העלו בספרם, שיש לחוש בחנוכה שצריך להזכיר במעין שלוש על הניסים, ולכן דקדקו לא לאכול מזונות כלל בחנוכה, כדי לא ליכנס לספק בברכה אחרונה, ולפי"ז שפיר מצאנו טעם לאכול מאכלים מתפוחי אדמה כעין מזונות, כיון שלא אוכלים מזונות שלא ליכנס לספק בברכה אחרונה, ולמעשה כבר הכריעו הפוסקים (עי' מ"ב סי' תרפב' ס"ק ב') שאין צריך להזכיר במעין שלש את חנוכה, ע"ש. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

[תרשישי]

בספר 'מנהג ישראל תורה' באו"ח הל' חנוכה (אינו כעת תח"י לציין הסימן) הביא כמה מקורות קדומים על זה.

[מי אנוכי]

בספר 'מנהג ישראל תורה' באו"ח הל' חנוכה (אינו כעת תח"י לציין הסימן) הביא כמה מקורות קדומים על זה.

סימן תר"ע אות ג'.

[גביר]

יעוין ירחון האוצר גליון י עמ' נט.

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=611347

[עתניאל בן קנז]

מן הראוי להדגיש,
שכל המקור של רבי מיימון מפוקפק ביותר!!!

[כדכד]

למה?

[עתניאל בן קנז]

למה?

כי המקור שלו הוא הר' ו. מטבריא, שחשוד טובא על 'המצאת' כל מיני דברים וייחוסם לקדמונים.