עד דכליא ריגלא דתרמודאי - מיהם\ מתי\ והיכן. חלקים א+ב.+מפה.

[יהודהא]

א,התרמודאים -
תופסים מקום בגמרא בכלל,ובהלכות חנוכה בפרט. אולם יש חוסר בהירות בשיבוץ שלהם במסגרת ההיסטורית ובחשיבות שלהם בכלל,

כולם מכירים את התקופות של שלשלת מסירת התושבע, : 1 – הזוגות , 2 - התנאים ,.
3 – האמוראים (_סבוראים),
תקופות השלטון בא"י תואמים את הנל , ולכן : 1 - מלכות חשמונאי = הזוגות, 2 – הרומאים = התנאים, 3 – הביזנטים = האמוראים,
כל הנל :יוון ,רומא וביזנטים מקורם ממערב, אולם מה קורה במזרח בזמן זה: פרס מדי בבל ואשור, ולגבינו מעניינים בעיקר מרכזי התורה בבבל,
והתשובה גם כאן יש אותו סדר (בערך) , 1 – יוון –הסלווקים( וגולש אל החלק המוקדם של הפרתים,) =הזוגות, 2 - האימפריה הפרתית = התנאים, 3 - האימפריה הסאסאנית = האמוראים,

ב,
אולם מי ? מה, איפוה ?
ובכמה מילים : לגבי הפרתים (תקופת התנאים) , זהו עם ממזרח (צפונה מזרחה לפרס ומדי) ,שתרבותם דתם ומנהגיהם שונים מהפרסים,,ושלטו באיזור עד 224 למניינם, בירתם היתה קטיספון המוכרת לנו מהגמרא, הם עצמם לא השאירו מקורות היסטוריים כתובים – וכל ידיעותינו עליהם הוא ממה שאחרים כתבו עליהם, בלוחמה הם התפרסמו הודות "לירייה הפרתית" , ,יריית חיצים תוך כדי רכיבה ובהפניית הגוף אחורה, שחייליהם הצטיינו בכך ,
במקורותינו יש לציין את הקשר לחשמונאים, כאשר בשנת 41- הם פלשו לארץ ישראל והמליכו את מתתיהו אנטיגונוס השני למלך, והוא היה המלך החשמונאי אחרון, ואת אחיו הורקנוס הגלו לבבל,
ורק ב 37- הרומאים הדיחוהו .והמליכו את הורדוס האדומי ואת שושלתו ליותר ממאה שנה ,
אירוע נוסף במלכות הפרתים הוא : מרד האחים חנילאי וחסינאי (בשנים 10- 20) שהקימו מדינה עצמאית למשך עשרים שנה באיזור נהרדעא,! על פי י,ב,מ,
גם ההתגיירות של הילני המלכה ומשפחתה כמוזכר בגמרא אירעה בתקופתם,

ג,
בשנת 224 חוזרים הפרסים החדשים המכונים ה "סאסאנים" ,(תקופת האמוראים) ומשתלטים על האיזור במזרח למשך כחמש מאות שנה, הם מדברים מתנהגים ומאמינים בדת הפרסית,ובכדי לשלול את אליליהם אנו מתפללים "יוצר אור ובורא חושך " .
בתקופה זו מוקמות הישיבות נהרדעא סורא פומפדיתא , ותחת שלטונם נלמד ונוצר התלמוד בבלי, והוויות אביי ורבא, הם הם החברים עובדי האש, (שבת כא, עב, ובדף מה,א )בתוספות: מכי אתי חברי לבבל,הם המכשפים האמגושים( סנהדרין ,ח,א,), ובשלהם נרות החנוכה נכנסו הביתה,
היו מהם שליטים טובים שהיו מטיבים לחזל : שבור מלכא - לשמואל בנהרדעא, ואיזגדר ה 1 = יזדגר הטיב לר הונא,
, והיה גם פירוז רשיעא , ארדשיר ועוד,, גם הם נלחמו פלשו ,ועד לירושלים הגיעו בשנת 614 ,והיהודים שעזרו להם נטבחו עי הרקליוס שכבש את ירושלים בחזרה,

ו איך משתבצים לכאן התרמודאים , בהמשך איה.

[חגי פאהן]

רש"י כתב "שם אומה מלקטי עצים". למה אתה מניח שהם אמורים להיות אומה ששלטה במזרח התיכון? דוקא מוכח מזה שהם היו אומה עניה.
והם מוזכרים גם בדף לא. "מפני מה עיניהם של תרמודיים תרוטות... מפני שדרים בין החולות". ושמעתי שעירם היא היא תדמור שבמדבר סוריה שהוקמה על ידי עבדי שלמה, וששרידי מקדשיה פוצצו על ידי ארגון דאע"ש.

[יהודהא]

רש"י כתב "שם אומה מלקטי עצים". למה אתה מניח שהם אמורים להיות אומה ששלטה במזרח התיכון? דוקא מוכח מזה שהם היו אומה עניה.
והם מוזכרים גם בדף לא. "מפני מה עיניהם של תרמודיים תרוטות... מפני שדרים בין החולות". ושמעתי שעירם היא היא תדמור שבמדבר סוריה שהוקמה על ידי עבדי שלמה, וששרידי מקדשיה פוצצו על ידי ארגון דאע"ש.

-----------------------------
אני התייחסתי למפורסם ולמקובל,
ועיין כאן
אברהם קוסמן ואליעזר אייזיקוביץ, "ממלכת תדמור", משפחה, מוסף "קולמוס" 57.
או http://www.matmoney-eretz.org/wp-conten ... tamdor.pdf

[יהודה בן יעקב]

בנימוקי יוסף [שבת כא, ב] לכא' העתיק לשון רש"י, וכתב "שם אומנות מלקטי עצים דקים".
האם יש מישהו נוסף שהעתיק כך?
האם הכת"י זמין לצפיה, לראות שאכן כך נכתב במקור?

[יהודהא]

חלק ב - המשך

ברצונך להיזכר לנצח -יש דרך מצויינת -
באם שמך ייזכר בחזל/בהלכה !

א.
התשובה לגבי התדמורים היא : תרומתה לעולם שולית ,חוץ מאדריכלות מפוארת שמשכה אליה תיירות – וגם זה נהרס לבסוף עי דאעש, ב 2015,

לגבי היהודים השפעתם רבה יותר , א,העיר נבנתה עי שלמה המלך ,והושיב בה את עבדיו שנישאו לנשים יהודיות ,וההתבוללות בקרב היהודים שם היתה רבה,[מחלוקת ביבמות].
פפא בר נצר שליט תדמור, כבש והרס את העיר ואת הישיבות בנהרדעא ,
צבא תדמור השתתף במלחמה ביהודים בשתי החורבנות,וטימאו נשים יהודיות,
ולכן גם יש ביטויים חריפים בחזל כנגדם, ויש עוד איזכורים בחזל,

"וירש זרעך את שער אויביו. ר' אומר זו תרמוד. אשרי כל מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד, שהייתה משותפת בשני חורבנות..." " בחרבן הבית ראשון ובחרבן הבית השני בחרבן ראשון העמידה שמונים אלף קשתים ובחרבן השני העמידה שמונת אלפים קשתים"(בראשית רבה נו, יט,ויש כמה גירסאות).

"אין מקבלים גרים מן התרמודים..." מאי טעמא לא?... משום בנות ירושלים... תריסר אלפי גברי (נכנסו עם צבאות האויב לירושלים). בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב, והם נפנו על בנות ירושלים, שנאמר (איכה ה, יא) נשים בציון עינו..." (יבמות טז, א-ב).

ב.
אולם - גדולתה לא היתה משל עצמה , אלא בשל מיקומה : א -בצומת דרכים, ב- בין שתי המעצמות. ג- ניצול שעת כושר, (בין השמשות מדיני),
תדמור שוכנת כ 200 קמ צפונית מזרחית לדמשק,(ראה מפה בהמשך) על צומת דרכי הסחר החשובות ממזרח למערב,ובדרך שבין דמשק לבין מסופוטאמיה. תדמור הייתה תחנת דרכים בנאת מדבר, מקום מנוחה לשיירות שבחרו בדרך המדבר הקצרה במסעיהם מחופי ארץ ישראל וסוריה אל ארצות הפרת והחדקל. וכן שכנה בגבול ובתווך בין המעצמות : הסאסנית במזרח לרומאית ששכנה במערב.
אולם זה לא מספיק, אלא כאשר ניצלה את המשבר ברומא בתקופה שאותה מכנים ההיסטוריונים 'חמישים שנות האנרכיה' – תקופת השפל העמוקה ביותר שידעה האימפריה מעודה (235 – 285 ) כאשר עשרות מלכים עלו וירדו בזה אחר זה, ותדמור מנצלת זאת לכיבושים וכו, או אז היא הופכת במאה ה-3 לממשלה אדירה. זה ביחס לעולם -שכן ביחס לעמ"י גם בימי בית ראשון נחשבה כבר אז לממלכה גדולה.

.ג.
בבית שני יש להם איזכורים בגמרא " בנזיר פרק ו, תנן על יהודיה שהיתה נזירה בזמן בית המקדש, בשם מרים התרמודאית.
וגם לאחר החורבן מצאנו שהיו שם גם יהודים, ובבית שערים נמצאו ארונות קבורה שלהם,ועוד הרבה,
אך הם עירבבו יהדות עם אליליות וכדומה,,,
לשיא כוחה והשפעתה הגיעה תדמור כמאתיים שנה אחרי חורבן בית שני, . בשלב זה מסוים השיגו בני תדמור עוצמה רבה שאיפשרה להם ליסד ממלכה עצמאית רחבת ידיים שהשתרעה ממצרים ועד בבל, שנכבשה ב 259 על ידי פפא בר נצר,,שנקם ביהודים והרס את נהרדעא כנל, למרות ששמועות אמרו שבדמו זורם דם יהודי ומוצאו היה ממשפחות המתבוללים,
לאחר מותו עלתה לשלטון המלכה זנובייה אשתו ,ויחסה ליהודים היה טוב, עד כי היו בגויים שכינוה המלכה היהודייה, אולם כל ימי גדולתה זו של ממלכת תדמור, היו 12 שנה בלבד,

וכפי שפתחנו ,לולא שדיני חנוכה נתלו ונקשרו בשמה , היתה נדחית לשוליים ונשכחת,

[תרשישי]

ברוב הראשונים (עי' ערוך, רי"ף, רש"י, פסקי הרי"ד, ריטב"א, ס' הישר לר"ת, ס' המאורות, ועוד) כתבו כי הכוונה למוכרי עצים (יש שהוסיפו עניים).

ולמ"ש הנ"ל שהיא מדינה - עי' נדה (נ"ו ע"ב)"זאת אומרת מקבלין גרים מתרמוד", שבת (ל"א ע"א) "תרמודיין". ועי' מהרש"א ח"א מגילה (ו' ע"א) בד"ה שהיא יושבת. וע"ע זוה"ק פ' משפטים (דף ק' ע"ב).

ועי' בס' ברכות שמים (להגה"צ מקאשוי זצ"ל) עה"ג הנ"ל בשבת (כ"א ע"ב) שהביא נפק"מ למעשה אם הם ישראלים או לא.

[תרשישי]

בנימוקי יוסף [שבת כא, ב] לכא' העתיק לשון רש"י, וכתב "שם אומנות מלקטי עצים דקים".
האם יש מישהו נוסף שהעתיק כך?
האם הכת"י זמין לצפיה, לראות שאכן כך נכתב במקור?

לע"ע לא מצאתי בספרייה הלאומית כתב יד זמין על מס' שבת

[יהודה בן יעקב]

בנימוקי יוסף [שבת כא, ב] לכא' העתיק לשון רש"י, וכתב "שם אומנות מלקטי עצים דקים".
האם יש מישהו נוסף שהעתיק כך?
האם הכת"י זמין לצפיה, לראות שאכן כך נכתב במקור?

לע"ע לא מצאתי בספרייה הלאומית כתב יד זמין על מס' שבת

בהודעה פרטית שלחו לי קישור להודעה זו, שם מופיע קישור לכת"י של רש"י הכותב: אומנות.