ישא ברכה כתב:אני לא יודע מה חסידי גור חושבים בליבם.
אבל על דבר אחד אין ויכוח. הם מספיק אינטלגנטיים בשביל להבין איך לכתוב ומה לכתוב.
כזה חומר רדוד, יכול להיות רק ממתנגדי גור שבאים לנגח אותם.
בן מיכאל כתב:איש_ספר כתב:תוכן כתב:יש לציין, שהראשון שהוסיף אני מאמין, הוא האדמו"ר מביאלא שבסוף סידורו שהדפיס לפני לערך שלשים שנה בי"ג עיקרים, הוסיף שני אני מאמין. א', שכל דברי צדיקים אמת, או משהו בסגנון, וב' שכל הגילויים של הבעש"ט ושל האר"י אמת. והקונטרס הזה הוא פיתוח של שיטה זו.
אתה מתכוון לרה"צ בעל חלקת יהושע. כמדומני שהוא לא הדפיס את זה בסידור (אם בכלל הדפיס סידור) אלא חסידיו (למשפחת ויינר, חסידי האדמו"ר מביאלא לוגאנו) הם שהדפיסו את זה בסידור שלהם, והיה ע"כ פולמוס.
כמדומני שהיה על כך דיון ארוך בפורום, נחכה לרב מעט דבש שילנקק כדרכו.
בגור אין "משנה רעיונית" סדירה וברורה. החסידים הגדולים מצטיינים יותר ב"אינטלגנציה רגשית חסידית" מאשר בהגדרות שכליות.
עקרונית רוב החסידים הגדולים בכלל לא יסכימו לדון על המושג הזה שנקרא "רבי". הם יתמקדו בעיקר בתחושת הביטול שצריך להיות לחסיד מול רבו, ובכך שאין לנו השגה מה זה רבי. וכמו כן בציות וביטול הדעת וכו', דברים ששייכים יותר ל"אישיות" - לתודעה ולרגש, ולא לשכל המגדיר.
אחרי שזה אוחז כאן, כל חסיד רשאי לראות בכל מאמר בספר חסידי, או אפילו בכל מעשייה חסידית, בבואה לרבי הנוכחי, או לקשר שבינו לרבו, ואין מכלים. כי למאי נפקא מינה. הרי הוא מתעורר מזה, והרי הכל בהשגחה פרטית, ואם הוא מרגיש ככה וזה מעורר אותו ודאי שיש בזה משהו וכו'.
יתכן שהרבה תמיהות "מתנגדיות" יוסרו, כשיכירו את הנפשות הפועלות ופעולתן מבפנים.
איש_ספר כתב:כיון שהתפתח פה פולמוס זוטא על תפיסת החסידות והצדיק בחסד"ג, אעלה כאן מה שכתב לי באישי אחד המיוחד מחכמי הפורום הנמנה על קהילה קדושה זו.בגור אין "משנה רעיונית" סדירה וברורה. החסידים הגדולים מצטיינים יותר ב"אינטלגנציה רגשית חסידית" מאשר בהגדרות שכליות.
עקרונית רוב החסידים הגדולים בכלל לא יסכימו לדון על המושג הזה שנקרא "רבי". הם יתמקדו בעיקר בתחושת הביטול שצריך להיות לחסיד מול רבו, ובכך שאין לנו השגה מה זה רבי. וכמו כן בציות וביטול הדעת וכו', דברים ששייכים יותר ל"אישיות" - לתודעה ולרגש, ולא לשכל המגדיר.
אחרי שזה אוחז כאן, כל חסיד רשאי לראות בכל מאמר בספר חסידי, או אפילו בכל מעשייה חסידית, בבואה לרבי הנוכחי, או לקשר שבינו לרבו, ואין מכלים. כי למאי נפקא מינה. הרי הוא מתעורר מזה, והרי הכל בהשגחה פרטית, ואם הוא מרגיש ככה וזה מעורר אותו ודאי שיש בזה משהו וכו'.
יתכן שהרבה תמיהות "מתנגדיות" יוסרו, כשיכירו את הנפשות הפועלות ופעולתן מבפנים.
ישא ברכה כתב:כזה חומר רדוד, יכול להיות רק ממתנגדי גור שבאים לנגח אותם.
באמונתו כתב:
בלקוטי מוהר"ן - תנינא נב:מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים, זֶהוּ מֻכְרָח לִהְיוֹת, כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, כַּמּוּבָא, וּכְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, כְּמוֹ כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק, כִּי הוּא מִתְדַּמֶּה אֵלָיו יִתְבָּרַך, וּבְעִנְיָן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מַרְגְּלָא בְּפֻמֵּהּ לוֹמַר אַדְּרַבָּא, כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך, לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך, וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת, כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל, וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ אִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ.
איש_ספר כתב:כיון שהתפתח פה פולמוס זוטא על תפיסת החסידות והצדיק בחסד"ג, אעלה כאן מה שכתב לי באישי אחד המיוחד מחכמי הפורום הנמנה על קהילה קדושה זו.בגור אין "משנה רעיונית" סדירה וברורה. החסידים הגדולים מצטיינים יותר ב"אינטלגנציה רגשית חסידית" מאשר בהגדרות שכליות.
עקרונית רוב החסידים הגדולים בכלל לא יסכימו לדון על המושג הזה שנקרא "רבי". הם יתמקדו בעיקר בתחושת הביטול שצריך להיות לחסיד מול רבו, ובכך שאין לנו השגה מה זה רבי. וכמו כן בציות וביטול הדעת וכו', דברים ששייכים יותר ל"אישיות" - לתודעה ולרגש, ולא לשכל המגדיר.
אחרי שזה אוחז כאן, כל חסיד רשאי לראות בכל מאמר בספר חסידי, או אפילו בכל מעשייה חסידית, בבואה לרבי הנוכחי, או לקשר שבינו לרבו, ואין מכלים. כי למאי נפקא מינה. הרי הוא מתעורר מזה, והרי הכל בהשגחה פרטית, ואם הוא מרגיש ככה וזה מעורר אותו ודאי שיש בזה משהו וכו'.
יתכן שהרבה תמיהות "מתנגדיות" יוסרו, כשיכירו את הנפשות הפועלות ופעולתן מבפנים.
בהמשך לכך: חלק מתהליך הפיכת תנועת הרגש לשיטה קבועה ועומדת הוא העלאת הדברים על הכתב...חרסון כתב:איש_ספר כתב:כיון שהתפתח פה פולמוס זוטא על תפיסת החסידות והצדיק בחסד"ג, אעלה כאן מה שכתב לי באישי אחד המיוחד מחכמי הפורום הנמנה על קהילה קדושה זו.בגור אין "משנה רעיונית" סדירה וברורה. החסידים הגדולים מצטיינים יותר ב"אינטלגנציה רגשית חסידית" מאשר בהגדרות שכליות.
עקרונית רוב החסידים הגדולים בכלל לא יסכימו לדון על המושג הזה שנקרא "רבי". הם יתמקדו בעיקר בתחושת הביטול שצריך להיות לחסיד מול רבו, ובכך שאין לנו השגה מה זה רבי. וכמו כן בציות וביטול הדעת וכו', דברים ששייכים יותר ל"אישיות" - לתודעה ולרגש, ולא לשכל המגדיר.
אחרי שזה אוחז כאן, כל חסיד רשאי לראות בכל מאמר בספר חסידי, או אפילו בכל מעשייה חסידית, בבואה לרבי הנוכחי, או לקשר שבינו לרבו, ואין מכלים. כי למאי נפקא מינה. הרי הוא מתעורר מזה, והרי הכל בהשגחה פרטית, ואם הוא מרגיש ככה וזה מעורר אותו ודאי שיש בזה משהו וכו'.
יתכן שהרבה תמיהות "מתנגדיות" יוסרו, כשיכירו את הנפשות הפועלות ופעולתן מבפנים.
יפה!
כדאי בכל זאת להעיר לתופעה מצויה בלא מעט קהילות קדושות (ושייכת גם לדיון המרכזי כאן), שמה שאצל הראשונים היה בגדר "אינטליגנציה רגשית" ו"הנחה נפשית" וגם "להט אמונה", נעשה אצל האחרונים, בעל כרחם - באשר חסרו כל אלה, ל"שיטה קדושה", נחושה ומבוססת וכביכול-אנליטית. ובעוד שלעולם הנפש והרגש יש רכות, ועדינות, וגמישות מסויימת, וגם חן ונועם, הרי שהשכל הוא 'נוקשה', יבש וחד, טוטלי ודורסני לעיתים ובעיקר נטול חינניות. ודו"ק היטב, כי זה הסבר לכמה וכמה תופעות וגלגוליים.
איש_ספר כתב:בהמשך לכך: חלק מתהליך הפיכת תנועת הרגש לשיטה קבועה ועומדת הוא העלאת הדברים על הכתב...חרסון כתב:איש_ספר כתב:כיון שהתפתח פה פולמוס זוטא על תפיסת החסידות והצדיק בחסד"ג, אעלה כאן מה שכתב לי באישי אחד המיוחד מחכמי הפורום הנמנה על קהילה קדושה זו.בגור אין "משנה רעיונית" סדירה וברורה. החסידים הגדולים מצטיינים יותר ב"אינטלגנציה רגשית חסידית" מאשר בהגדרות שכליות.
עקרונית רוב החסידים הגדולים בכלל לא יסכימו לדון על המושג הזה שנקרא "רבי". הם יתמקדו בעיקר בתחושת הביטול שצריך להיות לחסיד מול רבו, ובכך שאין לנו השגה מה זה רבי. וכמו כן בציות וביטול הדעת וכו', דברים ששייכים יותר ל"אישיות" - לתודעה ולרגש, ולא לשכל המגדיר.
אחרי שזה אוחז כאן, כל חסיד רשאי לראות בכל מאמר בספר חסידי, או אפילו בכל מעשייה חסידית, בבואה לרבי הנוכחי, או לקשר שבינו לרבו, ואין מכלים. כי למאי נפקא מינה. הרי הוא מתעורר מזה, והרי הכל בהשגחה פרטית, ואם הוא מרגיש ככה וזה מעורר אותו ודאי שיש בזה משהו וכו'.
יתכן שהרבה תמיהות "מתנגדיות" יוסרו, כשיכירו את הנפשות הפועלות ופעולתן מבפנים.
יפה!
כדאי בכל זאת להעיר לתופעה מצויה בלא מעט קהילות קדושות (ושייכת גם לדיון המרכזי כאן), שמה שאצל הראשונים היה בגדר "אינטליגנציה רגשית" ו"הנחה נפשית" וגם "להט אמונה", נעשה אצל האחרונים, בעל כרחם - באשר חסרו כל אלה, ל"שיטה קדושה", נחושה ומבוססת וכביכול-אנליטית. ובעוד שלעולם הנפש והרגש יש רכות, ועדינות, וגמישות מסויימת, וגם חן ונועם, הרי שהשכל הוא 'נוקשה', יבש וחד, טוטלי ודורסני לעיתים ובעיקר נטול חינניות. ודו"ק היטב, כי זה הסבר לכמה וכמה תופעות וגלגוליים.
איש_ספר כתב:בעבר היה כאן בתחילת דרכו של הפורום כותב מצוין הנמנה על חסד"ג שתיאר באופן אירוני מהו "מנהג גור", ויש להסמיך לאשכול זה.
איש_ספר כתב:דוגמא שאינה אלא בדיחה להפיכת המית לב למילה קבועה, כבר הזכרתי בפורום על צדיק אחד שבסערת ליבו היה מתפלל: מהר מהר והבא עלינו וכו', ועוד כיו"ב, והדפיסו בתוך סידור וקראו לו נוסח פלוני.
איש_ספר כתב:דוגמא שאינה אלא בדיחה להפיכת המית לב למילה קבועה, כבר הזכרתי בפורום על צדיק אחד שבסערת ליבו היה מתפלל: מהר מהר והבא עלינו וכו', ועוד כיו"ב, והדפיסו בתוך סידור וקראו לו נוסח פלוני.
ישא ברכה כתב:אני לא יודע מה חסידי גור חושבים בליבם.
אבל על דבר אחד אין ויכוח. הם מספיק אינטלגנטיים בשביל להבין איך לכתוב ומה לכתוב.
כזה חומר רדוד, יכול להיות רק ממתנגדי גור שבאים לנגח אותם.
ישא ברכה כתב:בן מיכאל כתב:עקביה כתב:קיבלתי מחבר.
הוא טען שזה מגיע מ'גור', אם כי לא היה בטוח בכך (את שם הקובץ אני נתתי).
אכן מגור.
אני לא אוהב את גור, אבל אני בטוח שאם זה קשור לגור, אז זה הגיע מגור השני.
ודי למבין.
בית הגנזים כתב:ישא ברכה כתב:בן מיכאל כתב:עקביה כתב:קיבלתי מחבר.
הוא טען שזה מגיע מ'גור', אם כי לא היה בטוח בכך (את שם הקובץ אני נתתי).
אכן מגור.
אני לא אוהב את גור, אבל אני בטוח שאם זה קשור לגור, אז זה הגיע מגור השני.
ודי למבין.
כעת נתפרסם ברבים כחלק מ"סדר הדלקת נר חנוכה - אור זרוע לצדיק" בעמ' 13 עם שם המחבר
ונתנו ידידים כתב:איני יודע מי זה המחבר
בית הגנזים כתב:ונתנו ידידים כתב:איני יודע מי זה המחבר
הרב שפרונביץ הוא יו"ר האגודה למען טוהר מחנינו, לשעבר משגיח בישיבה לצעירים דחסידי גור בירושלים
חיים שאול כתב:בענין סופר סת"ם שאין לו גנרטור מרן הגרח"ק שליט"א אינו יחיד
שמעתי מסופר מבוגר שכתב למרן הגר"ח גריינימן זללה"ה ולמשפחתו ס"ת ומזוזות שלפני הפעם הראשונה בא הבן הג"ר יוסף שליט"א לשאול אם הוא "שומר שבת" (הוא הכיר את הנפשות הפועלות והבין מיד למה הכוונה ולו נפגע...), (אותו סופר השיב שיש לו גנרטור והוא לא מטלטל אבל על מים של שבת אינו מקפיד, ומרן הגר"ח ז"ל הסכים שיכתוב לו)
אמנם הוא לא פסל לגמרי אבל הוא נמנע מכה"ג
גביר כתב:האם זה הרב ספרנוביץ שהיה בישיבת גור ששכנה בזמנו במתחם ישיבת איתרי ?
באמונתו כתב:הגדלות והשלֵמות של מרן, הרי כשמש בצהריים, א"צ עדות והוכחות. כל הקושיות כאן - הלא מצחיקות.
אך ידועים ומוכרים לי, שלושה סוגי אנשים (מתחלקים דרך כלל לחוגים ידועים), אשר יש להם בעיה בעניין הזה, המעיקה להם, וטעמיה דמר - לאו כי טעמיה דמר... מסתבר שרוב ככל בעלי הקושיות, שייכים לאחד מאלו:
יש, בעקבות תמיכתו בספר אחד מפורסם בעניין הגר"א ז"ל.
אחרים, מפני עמדתו הנודעת, אשר במחלוקת חרדית אחרת.
שלישי, אנשים אשר כל עצם מושג של אמונת חכמים, דהיינו "ביטול הדעת" מפניהם, נוגד דרכם והילך רוחם.
מדובר דרך רוב, במושפעים מהתפיסה הכללית, ר"ל שמחוץ לציבור שלנו, והכול עומד לדעתם דווקא על: "הבנתי" או "לא הבנתי".
כל עיקר רעיון ההערצה לצדיק, כשעיקר כוונתי היא לכניעה וכפיפות קומה לקבל דברי הצדיק, החלטותיו, פסיקותיו ועצותיו "על ימין שהוא שמאל", היפך כל גישתם וגידולם ואופן חינוכם, בו העיקר זה "השכל שלי מסכים" א"ל.
לזרא לרוחם, ולקוץ הוא בעיניהם, חשכות ובערות ופרימיטיביות, מצב בו האדם מעביר בינתו ודעתו, במקום "דעת תורה", הנשמעת מפי שר תורה הקדוש שליט"א.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 216 אורחים
