◆ שאלות והערות קצרות בעניני חנוכה ◆

דרך ישרה · הודעהעל ידי **דרך ישרה** » א' נובמבר 28, 2021 8:20 am

שיטת התוס' שבת כא: דא"א להיות גם מהדרין וגם מהדרין מן המהדרין, ואם הוא מן המהדרין המדליקין נר לכאו"א א"כ כשמוסיף והולך אין היכר בזה על מנין הימים, דיכולים לסבור שהוא מדליק רק נר א' לכאו"א כל יום והנרות המרובים שיש כאן זהו מנין בני הבית.
וצלה"ב, א"כ גם השתא אין יודעין אם הוא מהמהדרין המדליקין רק נר א' לכאו"א ואלו הנרות המרובים שיש כאן זהו מנין בני הבית, או שהוא מהמהדרין מן המהדרין ורק א' הדליק ומנין הנרות הוא מנין הימים.

דרך ישרה · הודעהעל ידי **דרך ישרה** » א' נובמבר 28, 2021 9:42 am

מצאתי:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 38#p200731

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ג' נובמבר 30, 2021 2:31 pm

הבנתי תמיד שרוב הספרדים לא מדליקים בהיותם בחורי ישיבה כי נחשבים שייכים לביתם [הגרע"י] והאשכנזים ,כיון שכל אחד מדליק ,אז גם בחורי ישיבה מדליקים.
אבל אינני מבין, גם לאשכנזים, המהדרין חייב להדליק בביתו ואם הישיבה היא ביתו, אז גם ספרדי צריך להדליק
אם כן, לכאורה השאלה אינה קשורה למחבר קמ"א אלא לדיון אחר- היכן ביתו?

בברכה המשולשת

אכן כן, ויעויין מש"כ בזה מע"כ הרה"ג יהושע שלמה ון דייק בשו"ת מבשן אשיב, בהרחבה

יוצא פוניבז'

מן הדרום כתב:הבנתי תמיד שרוב הספרדים לא מדליקים בהיותם בחורי ישיבה כי נחשבים שייכים לביתם [הגרע"י] והאשכנזים ,כיון שכל אחד מדליק ,אז גם בחורי ישיבה מדליקים.
אבל אינני מבין, גם לאשכנזים, המהדרין חייב להדליק בביתו ואם הישיבה היא ביתו, אז גם ספרדי צריך להדליק
אם כן, לכאורה השאלה אינה קשורה למחבר קמ"א אלא לדיון אחר- היכן ביתו?

ההנחה שאדם יכול להדליק רק במקום אחד אינה נכונה.
שהרי אכסנאי נשוי, יוצא בהדלקת אשתו, ואם היא לא מדליקה, אינו צריך למנות שליח להדליק בביתו, אלא משתתף עם בעל הבית היכן שהוא נמצא.
כך שגם אם נניח שבחור יוצא בהלקת אביו, הרי שאם לא מדליקים עליו בביתו, או שרוצה להיות מהמהדרין לפי מנהג אשכנז, יוכל להדליק גם במקום שהוא שוהה כעת.

עושה חדשות

בסי' תרעו דנו הפוסקים אם עדיף להדליק תחילה את הנר החדש או דוקא את הנר הראשון שהוא העיקר ולא רק הידור. לא מובן לפי מה נמדד מהו הנר החדש ומה הישן, האם המיקום היחסי לדלת, או המיקום ב'חנוכיה', או אולי הבזיכים קובעים, ומהיכ"ת שיהיה הגדרה כזאת.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' דצמבר 01, 2021 7:51 pm

במשנ"ב סי' תערב - "ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה: עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה".

האם סגי להקיץ את בה"ב לזמן ההדלקה, או שצריכים להיות נעורים חצי שעה?

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ד' דצמבר 01, 2021 8:45 pm

אולי אפשר לדמות לשבט הלוי ח קנו שאם הטעם של הדלקת בית הכנסת משום פרסומא ניסא מספיק שיהיה דלוק בשעת ההדלקה

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ד' דצמבר 01, 2021 9:31 pm

עושה חדשות כתב:במשנ"ב סי' תערב - "ומיהו ה"מ לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה: עד עמוד השחר ובברכה והיינו דוקא אם בני הבית נעורים אבל אם ישנים אין לברך עליהם אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה"נ לדידן. ואם בא לביתו קודם עה"ש ומצא ב"ב ישנים מן הנכון שיקיצם כדי שיוכל להדליק בברכה".

האם סגי להקיץ את בה"ב לזמן ההדלקה, או שצריכים להיות נעורים חצי שעה?

ראשית צריך לדון מה הכוונה עד עלוה"ש - האם כפשוטו עד ממש או שמא חצי שעה קודם. ונחלקו בזה האחרונים יעוין בספר תורת היולדת פנ"ד ס"ז ובשה"ל ח"ח סי קנו אות ב ועוד.
ולדעות שעד הוא עד ממש א"כ פשיטא שאי"צ להיות נעורים.
וגם לדעה שצריך חצי שעה קודם הלא קיי"ל שאין דין להישאר ליד הנרות חצי שעה ורק הידור הוא - א"כ סגי להעירם ויחזרו למיטתם!

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' דצמבר 03, 2021 1:15 pm

תודה למשיבים.

ראיתי כעת בבני יששכר שכ' כך: הנה העדתי לך שלשה עדים נאמנים אשר הארת אור חנוכה הוא מבחינת אור הגנוז... וקראו לימים האלה חנוכה שהוא חינוך לגאולה העתידה שיתגלה האור הגנוז, וכל ימי עניינו ומרודינו משנפסקה הנבואה האיר הש"י לנו הארת אור הגנוז בתורה על ידי מצות נר חנוכה, וכבר ידעת שהאור הגנוז מביטין בו מסוף העולם ועד סופו, והארת נר חנוכה היא הארה מן האור ההוא במעט קט, ועל ידה אנחנו יכולין להביט בתורה אשר האור גנוז בה, הבן, והנה לבעבור זה הדורות שהן סמוכין לגאולה התחילו חכמי הדור לדבר מעניני המצוה הזאת מה שלא שיערו הראשונים, והוא סוד כמוס, והנה אדברה וירווח לי איזה ענינים מדברי הזוה"ק הסכת ושמע...

מה הוא מתכוין שהתחילו חכמי הדור וכו', האם המקובלים או החסידים גילו על מצות נר חנוכה יותר מאשר מה שחידשו בדברים אחרים?

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ו' דצמבר 03, 2021 2:01 pm

בחור ישיבה צריך לבקש משליח שידליק עבורו.יש שתי אפשרויות 1. אשכנזי שמברך על שלו, ואז ידליק לחבר 2. ספרדי שידליק רק עבורו ,ולא יברך כדברי הפוסקים ששליח יברך רק בפני במשלח
האם יש עדיפות לראשון? במילים אחרות ,האם מצוה עם ברכה היא יותר שלמה?
[נזכיר ,שבחנוכה יש ענין מיוחד בברכה כמוש"כ
במור וקציעה סימן תרעב בדעת הטור
דמצוה זו דנ"ח שאני ודאי דברכתה מעכבת, לפי שכל עיקרה לפרסומי ניסא, וכי מדליק בלא ברכה לא מידי עביד, דהרואה סבר לצרכו הוא דמדליק, ולא מינכרא מילתא כלל דלשם מצוה קעביד
אך השאלה היא לולי זה

עושה חדשות

משנה ברורה סי' תרעה כתב:ועיין בתשובת עולת שמואל סימן ק"ה דלדידן שמדליקין כ"א בפ"ע מ"מ אשה אינה צריכה להדליק דהויין רק טפילות לאנשים ואם רוצים להדליק מברכות דהוי כשאר מ"ע שהזמן גרמא דיכולות לברך.

משנה ברורה סי' תרעז כתב:מי שלא ידע שהדליקו עליו ובא באותו לילה לביתו ומצא שהדליקו עליו צריך להדליק דכיון שלא ידע מתחלה מסתמא היה דעתו להדליק בעצמו ולא לצאת בשל אשתו וממילא חל עליו תקנת חכמים ועיין במ"א שדעתו בזה דידליק בלא ברכה.

נראה לכאו' כסתירה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' דצמבר 09, 2021 2:52 am

עושה חדשות כתב:נראה לכאו' כסתירה.

לכאורה גם בלא הסתירה צ"ע הדמיון לשאר מ"ע שהזמ"ג, שהרי כאן האשה מחויבת אלא שיכולה לצאת בשל בעלה ומכוונת שלא לצאת, והרי היא כשאר בני הבית שמברכים מטעם זה. ובפתרון קושיא זו מן הסתם גם שאלת הסתירה תסולק.

[ואוי"ל בפשטות, שהעולת שמואל קאי בהשיטה שגם שאר בני הבית יוצאים י"ח בנר של בעה"ב אלא שבחנוכה מברכים גם על ההידור (כמ"ש השפ"א בסוגיא דחנוכה), וממילא האשה שאינה מחויבת בהידור זה אינה מברכת אלא כשאר מ"ע שהזמ"ג. ואילו להשיטה שהברכה היא על עיקר המצוה כ"ש דשפיר מברכת וכנ"ל. ואילו המג"א מפרש שהברכה היא על עיקר המצוה וכמ"ש הפוסקים, וממילא אם כבר הדליקו עליו אינו יכול לברך. והכל א"ש].

מה שנכון נכון

סגי נהור כתב:לכאורה גם בלא הסתירה צ"ע הדמיון לשאר מ"ע שהזמ"ג, שהרי כאן האשה מחויבת אלא שיכולה לצאת בשל בעלה ומכוונת שלא לצאת, והרי היא כשאר בני הבית שמברכים מטעם זה. ובפתרון קושיא זו מן הסתם גם שאלת הסתירה תסולק.

בעו"ש נראה שמברכים על ההידור, אלא שס"ל שלא נתקן המהדרין לנשים (או שלא נהגו בזה), וע"כ דימה למעשהז"ג. אך המג"א אזיל לשיטתו תרעז, ט דהמהדרין מכוונים שלא לצאת בהדלקת בעה"ב, ורק לכן מברכים (ערע"א תנינא סי"ג), ול"ד להז"ג שע"י הדלקת בעה"ב נחשב שכבר קיימו המצווה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' דצמבר 09, 2021 3:02 am

ברוך שכיוונתי לדבריך...

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ב' דצמבר 19, 2022 10:34 pm

שייף נפיק כתב:כתב הרמ''א (תר''ע ב) ''יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב''
א. גבינה למה? למה לא חלב כעיקר המעשה? ואמנם יש שכתבו שהאכילתו גבינה או תבשיל של גבינה, אבל הרמ''א שמזכיר חלב למה לא חלב?
ב. למה לא יין, הרי לפי המסופר השקתו חלב וכשצמא נתנה לו יין ונרדם, אם כן היין זכה להיות הגומר במצווה?
ג. הנס נעשה גם בשמן, ולמה לא מזכיר הרמ''א שמן?

איו עושים זיכרון במשקה אלא באוכל, לפי שאין חשיבות למשקה חוץ מן היין.
יש חיוב מדין שמחה לשתות יין בחנוכה ולכן לא יעזור זה לזכרון הנס (אל תתפסוני על זה לפי שכתבתי את זה לאחר שתית רביעית יין האיטלקי)
כנ"ל לפי שאינו חשוב, וגם היכי עבדת? אם תשתה שמן בפנ"ע אוזוקי קמזיק ליה, ואם תאכלנו עם דברים אחרים הרי יהיה בטל במיעוטו. וגם יש לנו זיכרון אחר לשמן שאין לנו לחלב.

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ב' דצמבר 19, 2022 10:36 pm

עושה חדשות כתב:תודה למשיבים.

ראיתי כעת בבני יששכר שכ' כך: הנה העדתי לך שלשה עדים נאמנים אשר הארת אור חנוכה הוא מבחינת אור הגנוז... וקראו לימים האלה חנוכה שהוא חינוך לגאולה העתידה שיתגלה האור הגנוז, וכל ימי עניינו ומרודינו משנפסקה הנבואה האיר הש"י לנו הארת אור הגנוז בתורה על ידי מצות נר חנוכה, וכבר ידעת שהאור הגנוז מביטין בו מסוף העולם ועד סופו, והארת נר חנוכה היא הארה מן האור ההוא במעט קט, ועל ידה אנחנו יכולין להביט בתורה אשר האור גנוז בה, הבן, והנה לבעבור זה הדורות שהן סמוכין לגאולה התחילו חכמי הדור לדבר מעניני המצוה הזאת מה שלא שיערו הראשונים, והוא סוד כמוס, והנה אדברה וירווח לי איזה ענינים מדברי הזוה"ק הסכת ושמע...

מה הוא מתכוין שהתחילו חכמי הדור וכו', האם המקובלים או החסידים גילו על מצות נר חנוכה יותר מאשר מה שחידשו בדברים אחרים?

אכן כך הוא. ופוק חזי מקושיא אחת של הבית יוסף תרצו למעלה מאלף תרוצים. וכמה תירוצים נאמרו על קושית הבית יוסף באסמכתא?

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ב' דצמבר 19, 2022 10:41 pm

שקלאוו כתב:
ברוך00 כתב:אדם בודד (לא נשוי) שגר לבדו בבית הכנסת. היכן מדליק?
זה ודאי שכשנמצא בבית הכנסת בשעת הדלקה הוא יוצא יד"ח בהדלקה. (דזה כל התקנה להדליק בבית הכנסת.
השאלה היא כשהוא לא היה בהדלקה של בית הכנסת והוא הגיע כשכבו הנרות, האם י"ל שהוא כבר יצא בהדלקה שהדליקו בבית הכנסת? או שלא, דנכון אמנם שהוא יושן בבית הכנסת אבל מכיון שהבית כנסת לא שייך לו, אין לו שום שייכות למקום?

איפכא מסתברא. בהדלקת ביה"כ לא יוצא, משום שההדלקה היא משום מנהג ולא משום תקנת המצוה וע"כ יש חסרון בכוונה ובמקום ההדלקה הראוי (ואף אם נאמר מניחו על שולחנו שם זה בכל הראוי לבילה וק"ל דאף אם הוא מהנוהגים להדליק בפנים חייב להדליק שוב).
ומאידך מחיובי מזוזה (יומא יא., טושו"ע רפ"ו) למדנו שיש דיורין בביה"כ ואם דר שם נחשב ביתו, ולכן חייב להדליק בזמנו ובמקומו בברכה.

לא ברור שהדלקת בית הכנסת הוא מנהג, דהא השו"ע פוסק כרמב"ם שאין מברכים על מנהג ואעפ"כ פסק שמברכים על נר ביהכ"נ והח"צ כתב דהוא ט"ס. ויש להאריך מאוד בזה

בן סופרים · הודעהעל ידי **בן סופרים** » ד' דצמבר 21, 2022 8:58 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בענין האורחים, לפלא שלא העירו עדיין מדברי המשנה ברורה הדן בזה להדיא
אוצר החכמה_200343.jpg

אין הנידון דומה לראיה, השאלה היתה על אורח בבית הכנסת שהפסיד את ההדלקה של בהכ"נ האם ידליק בבית הכנסת בתורת ביתו, ואילו המ"ב מדבר על אורח שיש לו אכסניא שנפטר בהדלקת בית הכנסת. ואם כוונתו להוציא מכאן את תוכן הענין - שבית הכנסת הוי כביתו והראיה שנפטר מלהדליק באכסניא שלו. אינו ראיה דפטורו משום שסו"ס כבר יצא ידי חובת פרסום הנס והדלקה שהודלק עבור אורחים.
השאלה שנשאלה היא שאלה חדשה האם בית הכנסת יש לו מטבע של בית לאורחים להדליק בפתח בית הכנסת כמו דין מזוזה ויש להוסיף ולשאול אי כמה אורחים יש שם אם יש חובת הדלקה לכל אחד ואחד, או דסגי בהדלקת חד מינייהו. ולגופו של ענין הסברא פשוטה לענ"ד, דגם אי חשיב בהכ"נ כמקום שיש בו דיורין לחיוב מזוזה, אבל עדין אין האורח נעשה בעה"ב להתחייב בהדלקה כשם שלא נחייבנו בבדיקת חמץ.

יעקל · הודעהעל ידי **יעקל** » ש' דצמבר 24, 2022 8:39 pm

האם יש חצרות חסידיים בהן נהוג להדליק בכניסה או בחלון ?

עושה חדשות

שמעתי להק' בהא דכ' המשנ"ב בסי' תרעד דאם כבה אחד מהנרות אין להדליקה מן האחרים כי אין בהדלקה זו מצוה מעיקר הדין דקי"ל כבתה אין זקוק לה, ולכאו' הרי לפי דעת המשנ"ב עצמו בסי' תרעא אין הידור בהדלקת ב' נרות ביום השלישי, וא"כ ברגע שכבה נר אחד וכבר אין מס' הנרות כמס' הימים, בטלה מצוות כל הנרות הנוספים על הראשון, ולמה לא יוכל להדליק מהם.

צופה_ומביט

עושה חדשות כתב:שמעתי להק' בהא דכ' המשנ"ב בסי' תרעד דאם כבה אחד מהנרות אין להדליקה מן האחרים כי אין בהדלקה זו מצוה מעיקר הדין דקי"ל כבתה אין זקוק לה, ולכאו' הרי לפי דעת המשנ"ב עצמו בסי' תרעא אין הידור בהדלקת ב' נרות ביום השלישי, וא"כ ברגע שכבה נר אחד וכבר אין מס' הנרות כמס' הימים, בטלה מצוות כל הנרות הנוספים על הראשון, ולמה לא יוכל להדליק מהם.

הודלקו שלושה ולא שנים, והדלקה עושה מצוה, ומה אכפת לן שאחד כבה ואין זקוק לו, מהכ"ת שפקעה המצוה מכל הנרות שהודלקו כדין הידור כהוגן ועדיין דולקים.
על כה"ג לא דיבר המשנ"ב כלל.

איתן נוי · הודעהעל ידי **איתן נוי** » ב' נובמבר 27, 2023 8:43 am

1. פירסמתי כאן viewtopic.php?f=17&t=44415&p=814677#p814677 שאלה אשמח למי שיוכל להעביר לאשכול של חנוכה. תודה מראש.
2. אכסנאי שמתארח רק לאכילה ושתיה, אך ישן בדירה אחרת כגון מפאת חוסר מקום האם צריך להדליק במקום שישן או עדיין נגרר אחרי המארח לאכילה ושתיה?

עושה חדשות

משנ"ב תרעא,ז - אם השמן הוא ביוקר מוטב להדליק בנרות שעוה ולהיות מוסיף והולך כמו שכתוב בפנים ממה שידליק בשמן זית נר א' בכל לילה לבד.
ובשעה"צ - חיי אדם בכלל קנ"ג ותשובת בנין עולם סימן ל"ד, אכן דעתו שם דבלילה הראשונה יראה על כל פנים להדליק בשמן זית אף על גב דלאחר כך לא יוכל לקיים להיות כמהדרין מן המהדרין בשאר לילות, לא דחינן מצוה החביבה בשעתה ממה שעל ידי זה לא יוכל אחר כך לקיים מצוה מן המובחר יותר, עיין שם.

ולא נתבאר למה סברא זו שייכת דוקא בלילה הראשון, הרי י"ל כן גם בשאר הלילות, כל היכא דאם ידליק היום בשמן זית לא ישאר בידו להדליק מחר כמהדרין. (ובשונה"ל כ' דאיה"נ, אבל בלשון הבנין עולם קשה להעמיס כן).

מה שנכון נכון

עושה חדשות כתב:משנ"ב תרעא,ז - אם השמן הוא ביוקר מוטב להדליק בנרות שעוה ולהיות מוסיף והולך כמו שכתוב בפנים ממה שידליק בשמן זית נר א' בכל לילה לבד.
ובשעה"צ - חיי אדם בכלל קנ"ג ותשובת בנין עולם סימן ל"ד, אכן דעתו שם דבלילה הראשונה יראה על כל פנים להדליק בשמן זית אף על גב דלאחר כך לא יוכל לקיים להיות כמהדרין מן המהדרין בשאר לילות, לא דחינן מצוה החביבה בשעתה ממה שעל ידי זה לא יוכל אחר כך לקיים מצוה מן המובחר יותר, עיין שם.

ולא נתבאר למה סברא זו שייכת דוקא בלילה הראשון, הרי י"ל כן גם בשאר הלילות, כל היכא דאם ידליק היום בשמן זית לא ישאר בידו להדליק מחר כמהדרין. (ובשונה"ל כ' דאיה"נ, אבל בלשון הבנין עולם קשה להעמיס כן).

כנר' מילתא דפסיקתא נקט. כי בשאר הלילות אם יכול להדליק רק נר' א' בשמן זית, אין לעשות כן, דצריך הנר הנוסף להיות דומה לעיקר, ומשכח"ל רק אם יכול להדליק הכל בשמן זית.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' דצמבר 04, 2023 9:02 am

מה שנכון נכון כתב:מילתא דפסיקתא נקט.

יתכן. חשבתי אולי לומר חידוש, שביום השני והלאה שכבר חלה עליו המצוה להיות מהדרין של מוסיף והולך, כבר צריך לחשב גם את ההידור של מחר, משא"כ ביום הראשון שעדיין אין בו את ההידור בכלל. גם זה יתכן?

מה שנכון נכון

עושה חדשות כתב:
מה שנכון נכון כתב:מילתא דפסיקתא נקט.
יתכן. חשבתי אולי לומר חידוש, שביום השני והלאה שכבר חלה עליו המצוה להיות מהדרין של מוסיף והולך, כבר צריך לחשב גם את ההידור של מחר, משא"כ ביום הראשון שעדיין אין בו את ההידור בכלל. גם זה יתכן?

תוכל לשלב עם מש"כ לעיל. לא רק בגלל ש'חלה עליו' על הגברא, אלא בגלל שזה המעשה שבו עוסק. היינו כיון דבלילה השני בע"כ מיירי שמדליק בשמן זית גם את את נרות ההידור וכנ"ל, והמוסיף והולך של כל הימים הוא ענין אחד, [כ"ה לטעם ימים היוצאים, וגם לטעם מעלין בקדש מוכרחים לראות כל ח' ימים כהמשך א', דאל"כ ממה צריך 'להעלות'. ואע"פ שאין יום א' מעכב חבירו מלנהוג בו הידור], לא שייך לומר חביבה מצוה בשעתה לדחות מצוה אחרת שתבוא אח"כ כשמדובר בחלקי אותה המצוה, ולכן לא נאמר שיקיים את המוסיף והולך של יום ב' בהידור על חשבון עיקר קיום המוסיף והולך שבשאר הימים. [ואם כי משכח"ל אופנים אחרים, כגון שמדליק את שאר הנרות בשאר שמנים ולא בשעוה, נדון דידיה בשעוה הוה, ומילתא דפסיקתא וכו'].

לענד · הודעהעל ידי **לענד** » ג' דצמבר 05, 2023 2:06 am

לבני אשכנז שכל אחד מדליק, האם יש ענין שבעה"ב ידליק בראשונה, כדי שיהא הדלקתו על עיקר המצוה, ולא רק מהדרין [לפי הסוברים דהכל יוצאים בהדלקה הראשונה, ולא לפי רעק"א ופרמ"ג דס"ל דיש כוונה שלא לצאת בבעה"ב, דלפ"ד אין חילוק]

איתן נוי · הודעהעל ידי **איתן נוי** » ג' דצמבר 05, 2023 4:00 pm

ראיתי שהביא הר' אופיר מלכא בספרו על חנוכה בשם 'דעת תורה' שישנה עדיפות להדליק דוואק בשמן מוצק מארש בנוזלי מאחר והשמן שמצאו היה מוצק. וכן שמעתי שכתוב מבדרש, שהשמן שמצאו היה מזמן מקדש ראשון.
ולכאורה הדבר תמוה, מאחר ולא מצינו להדליק "דומיא דנס". רק דומיא דמקדש. ומאחרו מבקדש הדליקו רק בשמן נוזלי ולא במוצק, מהיכי תיתי לתעדף את המוצק על פניו.
כמו"כ הביא הרב אופיר מלכא הנ"ל, שכתב שבט הלוי שאע"פ שבמקדש הדליקו בשמן נוזלי, אעפ"כ מאחר ואין חיוב שיהיה בדיוק כהמקדש רק 'דומיא', לכן שפיר להדליק גם במוצק.

כן מסתבר · הודעהעל ידי **כן מסתבר** » ג' דצמבר 05, 2023 9:32 pm

איתן נוי כתב:ראיתי שהביא הר' אופיר מלכא בספרו על חנוכה בשם 'דעת תורה' שישנה עדיפות להדליק דוואק בשמן מוצק מארש בנוזלי מאחר והשמן שמצאו היה מוצק. וכן שמעתי שכתוב מבדרש, שהשמן שמצאו היה מזמן מקדש ראשון.
.

כנראה כוונתו למובא במגילת אנטיוכוס שהשמן היה חתום בטבעתו של הכהן הגדול שהיה בימי שמואל הנביא, והיינו כנראה אחד מהכהנים שמבית עלי הכהן, ואם כן היה זה עוד לפני בנין בית המקדש הראשון, אך צ”ע איך הגיע לבית המקדש שמן שזמנו לפני בנינו

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' דצמבר 07, 2023 1:23 am

'כנגד ימים היוצאין'. בפשטות הכוונה שהנס של היום החמישי מרובה יותר מהיום הרביעי בהתמדת הנס לזמן ממושך, ולפיכך מדליקים בו יותר נרות לפרסם את גודל הנס של היום. האם יש מקום/מקור לבאר שהמכוון הוא שבכל יום מדליקים נר גם עבור הנס שאירע באותו יום וגם עבור הניסים שאירעו בימים הקודמים?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' דצמבר 07, 2023 8:45 pm

האחרונים הק' על מציאת השמן הטהור בפך, דהלא צמיד פתיל אינו מציל לקודש, והאריכו בזה.

ונראה דהפייטן רבי מנחם בר מכיר יישב קו' זו בדרך הילוכו, ובשני אופנים. (ומסתמא עמדו בזה).
חדא שהפך היה טמון בשיתין, (ויש כהאי לישנא גם בא' ממדרשי חנוכה). ועוד שהיה עשוי מאבן שיש.

מצורף לשונו בשני נוסחאות:

: רבי מנחם בר מכיר.png (25.72 KiB) נצפה 5268 פעמים

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' דצמבר 12, 2023 1:23 am

קושיא כ"כ פשוטה, ועד הגראי"ל אף אחד לא עמד בזה? ומה אפשר לתרץ?

תוספות שבת כא:
והמהדרין מן המהדרין - נראה לר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים אבל אם עושה נר לכל אחד אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית.

: אילת השחר שבת.png (15.86 KiB) נצפה 5163 פעמים

מה שנכון נכון

סדר של 1,2,3 יתלו הרואים בתוספת הנס בכל יום, אבל בריבוי נרות (כגון 3,6,9 וכ"ש יותר) לא כ"כ ניכרת התאמתם לסדר הימים, ונראה כב"ב רבים.
[אה"ן שהרואים ביום מסוים (למשל ארבע נרות) יתכן שלא ידעו אם הנרות בגלל הימים או בגלל בני הבית, אבל הנפ"מ כשרואים יום אחר יום].

צופה_ומביט

מה שנכון נכון כתב:סדר של 1,2,3 יתלו הרואים בתוספת הנס בכל יום, אבל בריבוי נרות (כגון 3,6,9 וכ"ש יותר) לא כ"כ ניכרת התאמתם לסדר הימים, ונראה כב"ב רבים.
[אה"ן שהרואים ביום מסוים (למשל ארבע נרות) יתכן שלא ידעו אם הנרות בגלל הימים או בגלל בני הבית, אבל הנפ"מ כשרואים יום אחר יום].

ייש"כ.

גם אני הק' התקשיתי בשאלת הגראי"ל זה מכבר, וכך [פחות או יותר] עניתי לעצמי.
הגם שהיה בעיניי דוחק שא"כ כמש"כ מעלתו כל ההבחנה היא למי שעוקב ורואה הנרות מדי יום, אבל א. בדר"כ הרואים הם השכנים, והם רואים מדי יום, ב. כל החשש "ליכא היכרא שיסברו וכו'" הוא חידוש, וממילא אם תיקננו את השכנים די בזה, ומה שאפשר לתקן מתקנים ולא צריך לחוש יותר מזה.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' דצמבר 12, 2023 5:30 pm

יש"כ.

וחכ"א כתב לי - נראה אולי כך, שלפי האמת, כיון שעדיף לעשות את המהדרין מן המהדרין מאשר המהדרין, הרי שאם הדליק 5 ודאי שזה המהמה"מ, כי הרי זה אותו מספר, ואיזה טעם יש לומר שהוא רוצה לקיים את מה שפחות מהודר. אך אם היה הדין במהמה"מ להדליק 50, הבינו תוס' להיפך, שכל הענין הגדול במהמה"מ ומה שהוא עדיף מהמהדרין, זה רק משום שיש כאן את ב' ההידורים יחד, אבל כל אחד בפ"ע אין לו עדיפות על חבירו, וממילא לא יהיה מינכר מנין הימים.

איתן נוי · הודעהעל ידי **איתן נוי** » ג' דצמבר 12, 2023 9:30 pm

כן מסתבר כתב:
איתן נוי כתב:ראיתי שהביא הר' אופיר מלכא בספרו על חנוכה בשם 'דעת תורה' שישנה עדיפות להדליק דווקא בשמן מוצק מאשר בנוזלי מאחר והשמן שמצאו היה מוצק. וכן שמעתי שכתוב מבדרש, שהשמן שמצאו היה מזמן מקדש ראשון.
.

כנראה כוונתו למובא במגילת אנטיוכוס שהשמן היה חתום בטבעתו של הכהן הגדול שהיה בימי שמואל הנביא, והיינו כנראה אחד מהכהנים שמבית עלי הכהן, ואם כן היה זה עוד לפני בנין בית המקדש הראשון, אך צ”ע איך הגיע לבית המקדש שמן שזמנו לפני בנינו

בכ"א איך זה עונה על דומיא דמקדש ולא דומיא דנס?

כן מסתבר · הודעהעל ידי **כן מסתבר** » ג' דצמבר 12, 2023 10:12 pm

איתן נוי כתב:בכ"א איך זה עונה על דומיא דמקדש ולא דומיא דנס?

היכן נזכר דבר זה?

כן מסתבר · הודעהעל ידי **כן מסתבר** » ג' דצמבר 12, 2023 10:13 pm

עושה חדשות כתב:האחרונים הק' על מציאת השמן הטהור בפך, דהלא צמיד פתיל אינו מציל לקודש, והאריכו בזה.

ונראה דהפייטן רבי מנחם בר מכיר יישב קו' זו בדרך הילוכו, ובשני אופנים. (ומסתמא עמדו בזה).
חדא שהפך היה טמון בשיתין, (ויש כהאי לישנא גם בא' ממדרשי חנוכה). ועוד שהיה עשוי מאבן שיש.

מצורף לשונו בשני נוסחאות:

רבי מנחם בר מכיר.png

על אף דוחק הלשון הייתי מעדיף לבאר בכוונתו שהפך היה טמון מתחת לריצפת שיש, מאשר לבאר שהפך עצמו היה עשוי משיש, שזה דבר חסר תקדים

עושה חדשות

מה שנכון נכון כתב:סדר של 1,2,3 יתלו הרואים בתוספת הנס בכל יום, אבל בריבוי נרות (כגון 3,6,9 וכ"ש יותר) לא כ"כ ניכרת התאמתם לסדר הימים, ונראה כב"ב רבים.
[אה"ן שהרואים ביום מסוים (למשל ארבע נרות) יתכן שלא ידעו אם הנרות בגלל הימים או בגלל בני הבית, אבל הנפ"מ כשרואים יום אחר יום].

צופה_ומביט כתב:גם אני הק' התקשיתי בשאלת הגראי"ל זה מכבר, וכך [פחות או יותר] עניתי לעצמי.
הגם שהיה בעיניי דוחק שא"כ כמש"כ מעלתו כל ההבחנה היא למי שעוקב ורואה הנרות מדי יום, אבל א. בדר"כ הרואים הם השכנים, והם רואים מדי יום, ב. כל החשש "ליכא היכרא שיסברו וכו'" הוא חידוש, וממילא אם תיקננו את השכנים די בזה, ומה שאפשר לתקן מתקנים ולא צריך לחוש יותר מזה.

עושה חדשות כתב:וחכ"א כתב לי - נראה אולי כך, שלפי האמת, כיון שעדיף לעשות את המהדרין מן המהדרין מאשר המהדרין, הרי שאם הדליק 5 ודאי שזה המהמה"מ, כי הרי זה אותו מספר, ואיזה טעם יש לומר שהוא רוצה לקיים את מה שפחות מהודר. אך אם היה הדין במהמה"מ להדליק 50, הבינו תוס' להיפך, שכל הענין הגדול במהמה"מ ומה שהוא עדיף מהמהדרין, זה רק משום שיש כאן את ב' ההידורים יחד, אבל כל אחד בפ"ע אין לו עדיפות על חבירו, וממילא לא יהיה מינכר מנין הימים.

שו"ר -

הפרי חדש בסי' תרעא כתב:אבל התוספות [שם ד"ה והמהדרין] כתבו, דבית שמאי ובית הלל לא קיימי אלא אנר איש וביתו, משום דאיכא היכרא שרואין בלילה הראשון אחד, ובכל לילה הולכין ומוסיפין, דליכא למימר שכל כך בני אדם שיש בבית הדליקו, דלא מיתרמי מילתא דבלילה ראשונה לא נמצא אלא איש אחד בבית, ובכל לילה ניתוסף איש אחד. משא"כ כשבלילה הראשונה עושין נר לכל אחד ואחד, שאז כשרואין בלילה השנייה רבוי נרות, אומרים, לפי שיש כך בני אדם בבית הדליקו כל כך. השתא כיון דנפישי, לא מיכווני לראות אם הוכפלו הנרות בכל לילה כנגד הנרות שהדליקו בלילה ראשונה. ואין זה מוכרח, וגם הרב המגיד כתב, שפירוש הרמב"ם הוא נכון.

בבית הלוי חנוכה כתב:ובזה מבוארים דברי התוס' כפשוטן ולא קשה כלל מה שמפורסם הקושיא בפי העולם דגם לשיטתם יטעו דהוא רק מן המהדרין ורק כך בני אדם יש בבית, וזה אינו דמהיכי תיתי יאמרו כן אחר שרואין שמדליק כמנין הימים בודאי הוא מן המהדרין, ורק אם נאמר דקאי על מהדרין ונמצא דבליל שלישי מדליק שלשים או ארבעים ביחד ואין הנרות כמספר הימים כלל יטעו דהוא מן המהדרין.

וע"ע לש' הריטב"א שם "לא יכירו העולם וכו' אלא שיאמרו בני הבית נתרבו או נתמעטו", ודו"ק.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר