ב"ה
על הגרי"ז סג"ל זצ"ל שהוזכר בדף הראשן של האשכול ועל השקפת עולמו במדור "אישי ישראל" בעלון "שבת בשבתו", גיליון 1361, פרשת "תצוה", ח' באדר א' תשע"א (12/02/2011):
[0]רבי יהודה זרחיה סג"ל / הרב אורי דסברג ז"ל[/size][/color][/b]
בשנות החמישים במאה הקודמת הוקמה בדרום תל-אביב השכונה קרית שלום. השכונה אוכלסה על ידי ותיקי הארץ, חברי ההסתדרות אנשי צבא הקבע וחניכי בית"ר, וכן הוקם בסמוך לשכונה זו שיכון הפועל המזרחי הראשון. לרבה של שכונה זו נתמנה הרב יהודה זרחיה סג"ל. אביו, הרב שפטיה, היה תלמיד-חבר של האור-שמח בדווינסק.
הרב יהודה זרחיה נולד בירושלים, ובינקותו עברו הוריו לגור בנוה-שלום שביפו. בהיותו בן שנה וחצי הוא נחטף, וכפסע היה שאנחנו כבר לא נדע מיהו. אביו מצאו בתוך שק על שכמו של ערבי. כבר בהיותו ילד כבן 8-7 היה הציבור נהנה מדרשותיו. כשהתבגר למד בישיבת לומז'ה שבפתח-תקוה. החזון-איש אמר עליו שהוא ארי בין אריות. אבל הוא עצמו כתב: "אני מכריז ומודיע שאני לצערי מקטני בני ישראל - גם במעשים טובים וגם בהשגות וגם בתורה וביראת שמים...".
בסוף ספרו "ראשית העבודה" העתיקו מכתב ידו, שלמד "דף היומי למשך שנותי עד כה (56)", וקיבל עליו "להשלים ולהמשיך עד 120 בעז"ה ללמוד כל יום 2 דף עם תוס' לאט ועיון בראשונים ולחזור 11 פעמים ולעבור במהירות 5 דפים עם פרש"י ועיון היטב בכל התוס' ורא"ש ולחזרם 11 פעמים", ולמה דווקא 11 פעמים? כי כך במשך 3 שנים יימצא שלמד את הש"ס 33 פעמים, כש-20 מתוכם משלימים שנים שלא למד בהן. פעם אחת ענה לשאלת קרובו שמאמר חז"ל מסוים נמצא בסנהדרין דף קי"ד, כשבאמת הוא נמצא בדף קי"א. כעבור שלוש שנים הגיע אליו אותו קרוב משפחה והתלונן שהוא שוכח כל מה שלמד. ענה לו הרי"ז סגל: אתה מתלונן?! הרי נוכחת לדעת שגם אני שוכח. התפלא אותו קרוב: הרי החטאת את המטרה רק בשלושה דפים! אבל אחרי שלומדים אותה מסכת ארבע מאות פעם, ענה לו הרב סגל, גם שכחה כזאת היא אסון.
הרב סג"ל כתב מאמרים בעשרות כתבי עת היוצאים לאור על ידי חוגים שונים, כי הוא לא השתייך לאף חוג, אלא היה כלל ישראלי. מאמריו קובצו לספריו "חידושי רבי יהודה זרחיה" ו"צמח יהודה" (5 חלקים). "בחג העצמאות תשל"ז" (כך בלשונו) כתב לרצי"ה קוק מכתב ברכה, ובו שיבח אותו על שהוא "משמש אורה זו תורה לאלפי צעירים ומתסיס לאהבת ארץ ישראל", על כל חלקיה (שני עברי הירדן), "ובלי ספק זכותו רבה מאד והמקום יעזרנו לשמש בכהונה גדולה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו". את יום העצמאות עצמו הוא מכתיר כ"יום גדול זה אשר בו מוקם כבוד שמים ומוחזרת השכינה לישראל כי כבוד ה' המחולל בגויים הולך ומתקדש בעצם קיום המדינה ומרכז לנדחי ישראל וממנה יתד וממנה פנה לחלות הנבואה בעמנו."
על ראיה חודרת ושמימית יש ללמוד מסיפורו של אחד מבני קהילתו שבאמצע התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו: "קח את הטלית ולך הביתה". הלה התפלא על שהוא כביכול מגורש מבית הכנסת, ופנה אל ביתו. שם מצא את אשתו מחוסרת הכרה. "משמים שלחו אותך הביתה להזעיק עזרה" אמרו לו הרופאים בבית החולים לאחר שחיי אשתו ניצלו.
הרב נפטר לפני 10 שנים, בט' באדר תשס"א. הוא לא השאיר אחריו צאצאים, ואולי דווקא בשל כך היה מקרב אליו ילדים, ועל אף מעמדו הרם כרב שכונה היה אוהב לשיר איתם ביחד בקולו הערב.
לז' באדר. נפסק בשו"ע (יו"ד רמב,לו): "האומר לחבירו איני מקבל ממך אם היית כמשה - מלקין אותו, משום בזיון". המפרשים ביארו שהבזיון הוא שכאילו יכול מישהו להיות כמשה רבנו, והרי כתוב "לא קם כמשה עוד". אמנם הרמב"ם כתב (הל' תשובה ה,ב): "כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו", אבל זה רק בתחום אחד, בצדיקות. שכן הגמרא (ר"ה כא,ב) אומרת שמשה רבנו זכה לכל נ' שערי הבינה חסר אחד. לשאוף להיות כמשה רבנו בכל שערי הבינה שזכה להם - בזה יש משום בזיון.יש לציין ששמו המלא: הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סג"ל ושם אביו הרב שפטיה שעפטל סג"ל, מצאצאי השלה"ה הקדוש.
הערך עליו בחב"דפדיה (בעבוד החסומים מגישה לאתרים ברשת):
יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים סגל[/size][/color]
רבי יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל נולד בירושלים בשנת תרפ"ד לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, שהיה מצאצאי השל"ה הקדוש.
בשנת תשי"ג נעשה לרב ואב"ד בקריית שלום בדרום תל אביב.
עידוד מהרבי בעבודת הרבנות
כאשר דיבר עימו הרב איסר יהודה אונטרמן בשנת תשי"ג בענין קבלת הרבנות בתל אביב, היו רבנים בסביבת שכונת קריית שלום שחששו שמינוי רב נוסף באזור יזיק לפרנסתם, ורצו להפריע למינוי. אביו ר' שפטיה הציע לו לכתוב על כך אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולבקש ברכתו. כשנודע לרבנים על הברכה והעידוד שהתקבלו מיד מהרבי - ביטלו דעתם ועזרו לו לקבל המישרה להתבסס בשכונה ולהשפיע בכל האזור.
באותו מכתב ברכה כותב אליו הרבי שרב בישראל צריך לדרוש מקהל עדתו עניינים של קיום תורה ומצוות במעשה בפועל, ולא להסתפק בדרשות בעלמא. כמו-כן כותב לו אודות לימוד חת"ת (חומש תהלים ותניא) בכל יום, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
הוא דיווח לרבי על כל פעולותיו עד שכמעט ולא עבר חודש ולכל היותר חודשיים בלי שישלח דו"ח מפורט. כתוצאה מעבודתו המסודרת יש כיום אלפי משפחות שומרי תורה, וביניהם בני תורה רבים בשכונה זו.
כמו-כן קיים קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל אביב, הרב יהושע זאב שוורצמן, (אביו של הרב רבי בערל שוורצמן שליט"א ראש ישיבת "בית התלמוד"), הרב אלכסנדר סענדר יודאסין, הרב לוי גרוסמן והרב שאול דב זיסלין. קשר מיוחד של לימוד תורה והתחזקות בדרכי החסידות, היה לו עם בן דודו של אביו הרב משה אריה לייב שפירא (בעל "טבעות החושן" ו"נמוקי מלב"ם", ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים).
מספר אברכים חסידי חב"ד כיום, התקרבו אל הרבי ותורתו בזכות ששלח אותם לרבי. בתקופות שונות היה מוסר שעורי תורה בבית הכנסת פא"י בקריית שלום ובבית-הכנסת "יוצאי אירופה" בספר התניא, ב"תורה אור", ובמאמרי וחידושי הרבי. קשרי מכתביו עם הרבי אגרות קודש רבות זכה לקבל מהרבי במשך עשרות שנים, מלאות בהדרכה בהנהגת הרבנות בתל אביב. זאת בנוסף לתשובות וביאורים בעניינים שונים בהלכה ובחסידות.
בא' טבת תשט"ו אישר הרבי את הודעתו כי קנה בית בתל אביב, ובירכו תוך שמבאר לו את עניין קניין הבית ברוחניות על פי חסידות.
בו' תשרי תשט"ז (אגרת ג'תתטו) ענה על שאלתו בהלכה בעניין אם מותר לתלמיד להזכיר שם רבו בצירוף תואר כבוד.
בכ"א טבת תשט"ז (אגרת ד'מה) התפלא הרבי שאינו מזכיר במכתבו אם השתתף בהתוועדות י"ט כסלו.
באיגרת ד'שנב מהתאריך כ' אייר תשט"ז אישר הרבי בשמחה את ההודעה שהגאון קיבל פרס על חידושי תורה שכתב, וביאר על-פי תורה את עניין דפרס ושלא-על-מנת לקבל פרס, ועורר על פעולתו בהפצת תורה ויהדות בסביבתו, ועל דרך זה גם במכתב מיום א' שבט תשי"ח (אגרת ו'כז).
בכ"ב מנחם אב תשט"ז (איגרת ד'תרמג) הודיע הרבי שיזכירהו כבקשתו על הציון ושאל אם הייתה לו הזדמנות להפגש ולשוחח בדברי תורה עם התלמידים השלוחים לארץ הקודש.
בשלהי אדר תשי"ז (איגרת ה'שכה) עוררו על לימוד החסידות, וענה על שאלתו בספר "חנוכת התורה" בעניין אחי יוסף שדנוהו ע"ש סופו שיצא ממנו ירבעם בן נבט.
בט"ו אלול תשי"ז (איגרת ה'תשמב) עודדו להדפיס ספר מדריך לנשואין עם כל פרטי הדינים על-פי הפוסקים האחרונים, עם כל השאלות שהתעוררו בתקופתנו.
בי"א סיון תשי"ח ביאר לו את פתגם הבעש"ט שכל ענין של לימוד התורה צריך להיות קשור עם אהבת ישראל.
באגרת ו'תרלא מיום ו' טבת תשי"ט ענה על שאלותיו בספר תורה אור.
בי"ד שבט תש"כ (איגרת ז'קצב) אישר הודעתו אודות התוועדות י"ט כסלו וביאר עניין האור שבתורה ושבכוחו של יהודי להוסיף בתורה על ידי חידושיו.
במכתב מיום ח' כסלו תשכ"ג (איגרת ח'תקנו), ענה הרבי על שאלתו "בשו"ע יו"ד סו"ס רמ"ב: אם היית כמשה, אמר ר"ע מלקין אותו". הוא הקשה על זה ממאמרי חז"ל המוכיחים שאפשר להגיע לדרגת משה רבנו, והרי ענה באריכות, תוך שהוא נוגע גם בביאור דרגתו של מלך המשיח שעליו נאמר "ונשא ממשה". הקדמתו לספר "כבודה של תורה" בשנת תשמ"ג כתב בהקדמה לחידושי-תורה שמסר לספר "כבודה של תורה", שיצא בתל-אביב לכבוד הרבי: "מוקדש לכ"ק אדמו"ר שליט"א עטרת ראשנו, פאר הדור העמוד הימיני נר ישראל, הגאון האמיתי מורה הדור המלמד דעת ה' לכל דורנו, שזכה להניף את הדור כלפי מעלה, בהגיעו לגבורות. השי"ת יחזקהו ויאמצהו לאורך ימים וינחהו במעגלי צדק".
ב"כבודה של תורה" ח"ג תשמ"ו שיבח את תקנת הרמב"ם היומי.
בקובץ הנ"ל חלק ד' בשנת תשמ"ח שנדפס לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, כתב: "רבנו אדמו"ר הגאון מליובאוויטש שליט"א, שניחון בכושר מנהיגות עצום חד בדרא לנווט את בעיות הדור השונות. וכן את הבעיות האישיות של כל הפונים אליו. הוא מתגלה בהדרו ולצערנו גם תוך כאבו, בהתגברו על האבל על הרבנית החסודה נוות ביתו . . כשהוא מתעלה מעל הכל . . ויכול להתנחם בכל המון החסידים שדבוקים בו". הקדמתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" בראש חידושי-תורה שמסר בתשמ"ט לספר "כבוד חכמים - עטרת פז", כתב: "מוקדש ליום הולדת כ"ק עטרת ראשנו, עמוד הימיני של הדור אדמו"ר שליט"א. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. "המלך" כבר פירשו חז"ל (גיטין סב, א) "מאן מלכי רבנן" ע"ש. ואנו תפלה להשי"ת שיוסיף למלך זה בתורה ובחסידות, שנים טובות. ולאיזה סוג שנים אנו מייחלים? על זה עונה סיפא דקרא "שנותיו כמו דור ודור". שנים משובחות של פעילות טובה ותקינה. כאלה שמקיימים בכל דור ודור את היהדות.
"ויד ה' נטויה על הגאונים הפעילים האלה, ששרשרת הדורות מהר סיני ואילך תקבל עליה עול מלכות שמים באהבה, ללמוד וללמד ולקיים כל מצוותיה של תורה. ובימיו ובימינו תשרה השכינה בבית המקדש ויקוימו יעודי הנביאים אמן . . ומהמקום נבקש סיוע תמיד שנמצא חן וחסד לפניו, ואורך ימים טובים לכ"ק עטרת ראשנו מנהיגנו הגאון האמיתי אדמו"ר שליט"א, שלא רבים יחכמו להבין אף אפס קצות ארחותיו הקדושים. ויזכהו השי"ת עוד רבות בשנים להוסיף להנחותנו, ובימיו ובימינו יבוא גואל צדק אכי"ר". תשובת הרבי "לבדוק את התפילין" באחד השנים חלה וחש בלבו. כאשר שכב בבית הרפואה בא לבקרו הרה"ח יוסף גרליצקי. הוא ביקש מהרב גרליצקי שיכתוב עבורו פ"נ אל הרבי להזכירו לרפואה שלימה. התשובה שהגיעה מהרבי הייתה שהרב שליט"א ימסור לבדיקה את התפילין שלו, והרבי מוסיף שהוא מבקש להודיע לו את תוצאות הבדיקה.
כאשר שמע זאת הרב סגל הוא התפלא מאד, מכיון שקנה זמן קצר לפני זה תפילין חדשות - שני זוגות רש"י ור"ת, וכתב את הפרשיות אצל סופר מומחה ונודע, ומסרם פעמיים להגהה. הוא נתן את התפילין לרב גרליצקי שימסרם לבדיקה, ונמצא פסול במילה "לבבך", עד שהיה צורך להחליף את הפרשיות.כן מובא שם מכתב של הגרי"ז סג"ל ליום הולדתו ה-70 של הרבי:
"דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד.
"זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן.
"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העוה"ז, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו.
"ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפלות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר זצ"ל, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים כ"ק אדמו"ר שליט"א את ברכתו ועצתו לחסידים".
ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר זצ"ל הגאון בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן זי"ע ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה.
"כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסט"א, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד". מקור:
http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%9C