בן ירושלים כתב:יש הרבה מה להתייחס בכתוב כאן. יש הרבה דברים שהמבט הוא חד צדדי בעוד אצל הגר"ש זצ"ל היתה הסתכלות רחבה יותר על כל ענין (ולכן קשה מאד לצמצם זאת למאמר בעיתון), למשל אם נרכז את ביטויי הקנאות שלו זה יוכל גם להופיע ב"העדה", אבל יהי להם אשר להם.
אבל משפט אחד דורש תגובה - מחאה: מצטייר שאמר שצריך לשרת בצבא והחרדים שלא משרתים הם פרזיטים. לא חלקם , לא אלו שלא לומדים ברצינות, לא אמירה שיש מקום לצבא, אלא כך פשוט: חרדים= פרזיטים, ומשרתים בצבא זה האידיאל (ולכן בתו רצתה להינשא רק למי ששרת).
שומו שמיים! כך הוא חשב על רוב ככל בניו, חתניו, נכדיו, משפחתו, תלמידיו הרבים בעזתה, באיתרי, במרכז הרב?!
כך הוא ראה למשל את הרב יצחק גולדשטיין זצ"ל? את הרב אריאב עוזר? את עשרות החברותות שלו שלמדו איתו שנים בהתמדה?
יש גבול גם ליכולת הספיגה של הנייר המודפס.
אני מסכים הכתבה מציגה רב ציוני אנטי חרדי, ובכן, הרב טען שאין לדתיים לאומים ת"ח, אחד מהרבנים שהזכיר הכותב שהיה בלויה טען הרב שהוא ע"ה, הוא ובנו (וד"ל), מעולם לא שמעתי ממנו בעד הצבא, ושמעתי ממנו דברים, מעשה שהיה (בקיצור נמרץ) שמספר אברכים דתיים לאומים בקשו ממנו שימסור להם שיעור הוא אמר להם שהם הם צינורות של זהב אבל לא מחוברים לצינורות התורה, כיון שהם אומרים אביי(מלרע) ורבא (מלרע), הם לא מחוברים לר' שמעון ור' אלחנן.
הרב לא אמר הלל ביום ירושלים.
הרב לא נפגש עם החזו"א - "לא ידעתי איפה אגד!".
מעשה:
כשהיה במיר היה נרדף ע"י הבחורים המבוגרים כיון שהיה רק בן 11, כך לא נכנס לחבורת קדשים, אחיו ר' ישראל יעקב אמר לו שהוא ילמד איתו. בביתו של ר' ישראל כולם היו ישנים עם מזרונים על הרצפה מלבד אמה על אמה שבה היה כסא וסטנדר שם היה ר' ישראל לומד כל הלילה בלא יכולת לקום ממקומו אף לא לשירותים, כאשר ר' שלמה הגיע ללמוד, היכן הוא ילמד? אז הוציאו את הסטנדר ושניהם למדו בעמידה עם נר במשל כל הלילה, וכשהם (בחבורת קדשים) סיימו 40 דף סיפר ר' שלמה, אנחנו סיימנו זבחים!
חבל על דאבדין