עושה חדשות כתב:ב"ק דצ"ב / מכות ד"ט -
ודקא אמרת: הגוי גם צדיק תהרוג, הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא! נביא הוא, וכבר לימד; אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו, או על עסקי אשתו שואלין אותו, אשתך היא? אחותך היא? מכאן לבן נח שנהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד.
רמב"ם הל' מלכים פ"י -
בן נח ששגג ... אבל אם ידע שהוא אשת חבירו ולא ידע שהיא אסורה עליו, אלא עלה על לבו שדבר זה מותר לו, וכן אם הרג והוא לא ידע שאסור להרוג, הרי זה קרוב למזיד ונהרג, ולא תחשב זו להם שגגה מפני שהיה לו ללמוד ולא למד.
*
האם בן-נח מצווה ללמוד יותר מישראל? אז למה הוא נהרג על שהיה לו ללמוד וכו' ואילו ישראל פטור בשוגג?
מיכאל1 כתב:לא ברור לי שכל חיובי בני נח אפשר ללמוד אותם מהגיון, ודאי שעיקר ז' מצוות בני נח מבוססות על ההגיון והשכל אך יש מקרי גבול שבהם ניתנה הרשות לבעל דין לחלוק.
לדוג' נזקי בהמתו אם נכללים בגזל,אבר מן החי במפרכסת או מוות מוחי האם יש היגיון חד משמעי בזה?
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת: הראש' כ' דחיוב קרבן על עבירות בשוגג הוא ג"כ מה"ט דהיה לו ללמוד, (ומה"ט ל"ה כאונס). איזו תביעה יש על נערה בת י"ב ומחצה אם חטאה בשוגג ע"פ הוראת ב"ד וכל חכמי ישראל, לומר ש"היה לה ללמוד" ולכן צריכה להתכפר בקרבן?
פרי יהושע כתב:אי לא שעצם השאלה פסולה (כמו שאמרו אורח בא לעי' כלום וכו').
עזריאל ברגר כתב:פרי יהושע כתב:אי לא שעצם השאלה פסולה (כמו שאמרו אורח בא לעי' כלום וכו').
זה בדיוק מה שהגמרא אומרת: שעצם השאלה פסול, וניכר שהתשובה היא שקר ואין לסמוך עליה.
עושה חדשות כתב:תודה לכולם.
שאלה אחרת: הראש' כ' דחיוב קרבן על עבירות בשוגג הוא ג"כ מה"ט דהיה לו ללמוד, (ומה"ט ל"ה כאונס). איזו תביעה יש על נערה בת י"ב ומחצה אם חטאה בשוגג ע"פ הוראת ב"ד וכל חכמי ישראל, לומר ש"היה לה ללמוד" ולכן צריכה להתכפר בקרבן?
פרי יהושע כתב:אני שואל על עיקר הדבר- הלא אמר לו שאחותו היא וכמה אפשר לתבוע ממנו באמת בנקיון כפיו, אי לא שעצם השאלה פסולה (כמו שאמרו אורח בא לעי' כלום וכו').
ואם כך יש כאן הגדרה חדשה על "היה לו ללמוד ולא למד" מה ההשלכות של זה?
עושה חדשות כתב:תודה לכולם.
שאלה אחרת: הראש' כ' דחיוב קרבן על עבירות בשוגג הוא ג"כ מה"ט דהיה לו ללמוד, (ומה"ט ל"ה כאונס). איזו תביעה יש על נערה בת י"ב ומחצה אם חטאה בשוגג ע"פ הוראת ב"ד וכל חכמי ישראל, לומר ש"היה לה ללמוד" ולכן צריכה להתכפר בקרבן?
עושה חדשות כתב:
רמב"ם הל' מלכים פ"י -
בן נח ששגג ... אבל אם ידע שהוא אשת חבירו ולא ידע שהיא אסורה עליו, אלא עלה על לבו שדבר זה מותר לו, וכן אם הרג והוא לא ידע שאסור להרוג, הרי זה קרוב למזיד ונהרג, ולא תחשב זו להם שגגה מפני שהיה לו ללמוד ולא למד.
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת: הראש' כ' דחיוב קרבן על עבירות בשוגג הוא ג"כ מה"ט דהיה לו ללמוד, (ומה"ט ל"ה כאונס). איזו תביעה יש על נערה בת י"ב ומחצה אם חטאה בשוגג ע"פ הוראת ב"ד וכל חכמי ישראל, לומר ש"היה לה ללמוד" ולכן צריכה להתכפר בקרבן?
הבא על אשתו שלא בשעת וסתה וראתה דם בשעת התשמיש, הרי אלו פטורין מקרבן חטאת מפני שזה כאנוס הוא ולא שוגג, שהשוגג היה לו לבדוק ולדקדק ואילו בדק יפה יפה ודקדק בשאלות לא היה בא לידי שגגה ולפי שלא טרח בדרישה ובחקירה ואחר כך יעשה צריך כפרה, אבל זה מה לו לעשות הרי טהורה היתה ושלא בשעת וסתה בעל אין זה אלא אונס, ולפיכך בין שנמצא דם על עד שלה בין שנמצא על עד שלו פטורין
כל המחוייב חטאת קבועה על שגגתו ועשה בשגגה ונודע לו אחר שחטא אף על פי שלא היתה לו ידיעה בתחלה שזה חטא הוא הרי זה חייב חטאת, כיצד תינוק שנשבה לבין העכו"ם וגדל והוא אינו יודע מה הם ישראל ולא דתם ועשה מלאכה בשבת ואכל חלב ודם וכיוצא בהן, כשיודע לו שהוא ישראל ומצווה על כל אלו חייב להביא חטאת על כל עבירה ועבירה וכן כל כיוצא בזה
עזריאל ברגר כתב:מדברי הגמרא רואים, שבן נח נהרג על זה שהוא היה צריך להתנהג בצורה הגיונית ולא עשה זאת, ו"ללמוד" הוא לא (רק) ללמוד תורה אלא (גם) ללמוד דרך ארץ.
ושבע מצוות בני נוח הן דברים שהשכל והדרך-ארץ מכריחים אותם.
עושה חדשות כתב:וראה מש"כ בפי' מהר"י אבוהב על הרמב"ן.
וצריך לבדוק האם זה נכון בשאר דברים, שאם אשה סמכה על בעלה, וכן בת על אביה, והם הורו לה שלא כדין, תהיה פטורה מקרבן, כי היא אנוסה ואין עליה מעונש השגגות כלל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 236 אורחים