חדש - פשוטו של מקרא

פרנקל תאומים

מקדש מלך כתב:בילדותי לימדו אותי כך:

בראשית - בתחילה
ברא אלוקים - כשהאייבישטער ברא
את השמים ואת הארץ

טוב, אז כנראה שהנפילה ארעה כשתרגמו את היידיש לעברית...

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' נובמבר 17, 2021 2:45 pm

אותי לימדו כפי שכתבתי, בעברית.
רק ה"אייבישטער" נשאר באידיש.
ולימדו אותי כפי הטייטש שהביא הרב סנ"ג לעיל במקורי האידישאי.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' נובמבר 17, 2021 2:48 pm

אפשר כבר לפתוח אשכול:
בראשית ברא - תרגומי המלמדים...

וראה עוד להלן.

עושה חיל · הודעהעל ידי **עושה חיל** » ד' נובמבר 17, 2021 2:51 pm

העוסק בלימוד החומש, אם ייכנס לאשכול הזה, יקבל שוק אימים.

הרי כל הפרשנים בעלי הפשט, כולם ללא יוצא מן הכלל, לא טורחים לפרש כדרשות חז"ל אשר אינם מוכחות מפשט המקרא. או את הניסים הלא גלויים, כל עוד אין זה מיישב המקרא.

הן אמת שכל יהודי צריך ללמוד דבר ראשון את החומש עם רש"י הקדוש,
בו נמצאים יסודות הפשט והדרש, יסודות התורה שבכתב ושבע"פ,
וק"ו בן בנו של ק"ו, שכך צריך ללמד את התשב"ר,
מכל מקום, זו התחכמות והיתממות גדולה עד למכביר, עד כדי קונספירציה,
להתעלם מכל גדולי הראשונים והאחרונים שבפירושם למקרא, נמנעו כסדר מריבוי ניסים לא מפורשים וכדו'.

אין טענותיכם על ספר פשש"מ (שלצערי עדיין בקושי יצא לי להציץ שם),
אלא על גדולי הראשונים והאחרונים רודפי הפשט.
ואוי לנו כי נלין על מוסרי התורה.

כמובן כאן הבן שואל - אין הכי נמי, כך מוכח בראשונים בעלי הפשט, אבל באמת 'מה הפשט בזה'? מדוע הם נמנעים מהבאת הדרש שלא במקום ההכרח?

וכאן צריך גדולי תורה שיסבירו ויבארו את עומק התורה ואת סודותיה,
איך הדרש נדרש, במופתים ובהוכחות, ואיך עדיין כל זה משתלב עם הפשט.

כואב הלב שדווקא אותם שעשו זאת (כמו ר' ליב מינצברג זצ"ל), ניסו קנאים מסוג כזה להוקיע.
אך כידוע בסוף קיבל את הסכמות גדולי ישראל.
כי ראו את החכמה ואת התבונה ואת יראת האלקים השורה על דורשי ה'.

אין ברירה,
במקום להתעסק במריבה,
במקום לברוח, לטעון טענות לא לעניין,
במקום לדבר נגד רבותינו הראשונים והאחרונים, כי הפשט יפשט והדרש יידרש,
במקום כל זאת,
פשוט ללכת בדרך הישרה ולפרש כל מקום: מה הפשטים, ומה הדרשות, ואיך הדרשות יוצאות מהכתוב,
ואיך תורתינו אמת ומוסריה אמתיים וישרים.

ודי כבר עם הליצנות, כאילו הראשונים והאחרונים בעלי הפשט, הם לא התכוונו וכו'.
הרי כל אחד שפותח מקראות גדולות יודע מה בעלי הפשט מחפשים.
די כבר עם השטויות הללו.

אסיים עם דוגמא אחת מיני רבות:
מה היה חטא דור הפלגה?
כולם יידעו לצטט את רש"י.
אבל מה לעומת זאת סוברים כל גדולי הראשונים והאחרונים?
שומו שמים......

(אגב, ב'פשטות' בגיליון הראשון סקרתי את 'רודפי הפשט' (כלשון הרמב"ן שם) בעניין חטא דור הפלגה (דלא כרש"י), והראיתי שדווקא ה'ארכיאולוגים' וההיסטוריונים (אם שוים הם משהו) משערים כדברי רש"י. גם היה לי דיוק בעומק הפשט. עיי"ש. עכ"פ, מי שלא ילמד הפשט גם לא יוכל להתעמק בדרש, כי הלא את מה דורשים? - דורשים את הפשט!)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 17, 2021 2:58 pm

באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.

הרב עושה חיל, דוקא מתוך כבוד אני פונה אליך. באמת, די כבר עם הזעזועים, השוק הירך, והטפות המוסר. זה לא תורם כלום, בין אם זה מגיע מצד ימין או מצד שמאל.
עלו כאן ממצאים מעניינים וחשובים, יש לך מה להגיב לגופם, מוטב, אין לך, חדל ממנו. כאמור, עברנו את הגיל של ריש דוכנא.

פרנקל תאומים

איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.

אני הק' כתבתי על מה שהרעבע למד עם הבנים שלי נ''י.. וזה לא היה כ''כ מזמן וגם ממשיך להיות הלאה ב''ה..

מה שהמורה למדה אותי בכיתה א' בחינוך העצמאי אני כבר באמת לא זוכר.. זה בוודאי לא היה ביידיש..

עושה חיל · הודעהעל ידי **עושה חיל** » ד' נובמבר 17, 2021 3:06 pm

איש_ספר כתב:הרב עושה חיל, דוקא מתוך כבוד אני פונה אליך. באמת, די כבר עם הזעזועים, השוק הירך, והטפות המוסר. זה לא תורם כלום, בין אם זה מגיע מצד ימין או מצד שמאל.
עלו כאן ממצאים מעניינים וחשובים, יש לך מה להגיב לגופם, מוטב, אין לך, חדל ממנו. כאמור, עברנו את הגיל של ריש דוכנא.

גם אני אשיב מתוך כבוד, לגדול ממני בחכמה ובמניין, ואשר אני מעריך מאוד.

די עם הצביעות. כל האשכול כאן, כולל חלק גדול מהודעות כת"ר, עוסק ב"זעזוע הנורא ואיום" איך פירש דלא כרש"י, ואיך מיעט בניסים וכו' וכו'.
אז בבקשה, אל נא תאשים אותי על הטפת מוסר ועל הזעזוע.

כמו כן עניתי, כי כך דרכם של כמעט כל גדולי הפרשנים הפשטניים, שרדפו אחר פירוש המקרא על דרך הפשט והנראה מן הכתובים, ונטו הרבה מן הדרשות ומן הניסים ומדברי רש"י הקדוש.
הן אמת שרצוי לכל יהודי (כ"ש בן דורנו) להביא גם את דרשות חז"ל,
מכל מקום אני בהחלט מצטרף לזעזוע, אך מכיוון שונה, על האמירות הנוראיות נגד דרך הלימוד של הראשונים והאחרונים רודפי הפשט.

ודי כבר עם הציניות,
אתה יודע טוב מאוד במה עוסקים מפרשי המקראות גדולות הפשטנים, וכן גדולי האחרונים (בפרט מבית המדרש הליטאי).

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' נובמבר 17, 2021 3:25 pm

איש_ספר כתב:כשחסיד בעלז מוציא שפ"א מוער, חסד"ג זועמים ומזלזלים, כשחסיד פולני מוציא תניא, חסידי חב"ד מבטלים, ועוד ועוד. אבל תורת ה', עיר פרוצה,

נזכרתי בסיפור מספר 'שיחות נפש' של הרב משה גולדשטיין:
הוא מספר, שקרוב משפחה שעסק בהוצאת חומשים פגש אותו באיזו שמחה, וביקש ממנו איזה 'משפט עוצמתי' לרשום בדף הראשון שלפני החומש.
הוא אמר לו: תוציא דף ועט, ואקריא לך.
וכך הכתיב לו:

כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של למוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב כדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה, בינו זאת.

כשתהה המו"ל על מקורן של המילים העוצמתיות, אמר לו: 'זה מהקדמת בני המחבר לחידושי רבנו חיים הלוי...'.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' נובמבר 17, 2021 4:42 pm

איש_ספר כתב:לא נדיר למצוא טיפוסים ירושלמים כאלה, שלא נבהלים ממסקנות נועזות של ר' גדליה נדל ומוצאים גם טעם באיזה וורט חסידי עסיסי.

אני נזכר במה ששח לי פעם ידיד (המתגורר בעיר מהבילה במרכז הארץ), שבמקומו ובסביבתו, אם אדם מדבר 'במנגינה הנכונה' יוכל לכפור בתחיית המתים ודבריו יתקבלו. ואם ידבר במנגינה הלא נכונה גם אם יאמר דיבורי תורה ואמונה יוקע כמזרחניק ר"ל. ויש לדון בפירוש המדובר, אם נכתב במנגינה הנכונה אם לאו.

בתוך הגולה

אני מנצל את מה שנראה בעיני כדמדומי האשכול כדי לומר בו כמה מילים.
כככל דנו כאן החכמים בכמה וכמה נושאים.
1. המעלות והחסרונות בגישת פשוטו של מקרא.
2. הזכות לפרש אחרת מחז"ל והפרשנים המקובלים.
3. את"ל שיש זכות כזו מה נאמר במלקט שמקרב ומרחיק ע"פ דעתו.
4. את"ל שאף ליקוט כזה מותר. האם ניתן לעשות זאת ללא ביקורת והסכמה מחכמי הדור.
5. האם חיבור כזה ראוי להיכנס בבתי אולפנא לילדים או שמא רק למי שמילא כרסו במדרשות ואגדות.

לי הקטן אין חו"ד ברוב ככל הנושאים אלו ואף בגוף החיבור הנידון כאן לא נתקלתי בו באף אחד מביה"ד וביהכ"נ אותם אני פוקד (למעט חוברת אחת מחומש זה הכוללת את הפירוש לפרשת ויצא ואולי גם פרשות נוספות מחומש בראשית וממנה אזכיר בהמשך). אבל לענ"ד יש מעלה גדולה בלימוד מקרא ע"פ פשוטו כי באמת בצורה בה אנו רגילים ללמוד חומש הרי שפעמים רבות 'מרוב עצים לא רואים את היער' ומרוב מדרשי הלכה ואגדה, מוסר ומחשבה, רמז וסוד, דרש ופלפול קשה לנו (עכ"פ לי) לזכור מה התורה מספרת לנו. ותשוח"ח לרב עושה חיל שהביא כאן מדברי ר' פנחס מפולצק הקובע שבגלל הדרשות לא בקיאים במקרא. ובעוניי לא מצאתי כאן שהביאו דעה גמורה נגד עצם שיטה זו (אף אם לא כקביעה בפי תשב"ר כאמור)

אלא שכאן ראוי להקדים הקדמה חשובה שהסתייגות גדולה בתוכה. וראשיתה בבירור המושג פשט.
הנה לכל מילה כמובן יש משמעות וכך ראוי לפרשה אלא שפעמים רבות אין זה נכון לפרש כפי המשמעות. למש' המפרש 'יש לאל ידי לעשות עמכם רע' שלבן היה יכול להרע ליעקב בידיו (ולא ברגליו) אי"ז פשט כמובן. והכוונה ודאי למשמעות הכוללת של המילה יד.
הנושא מסתבך בדברים התלויים בעולם המושגים של המפרש. למשל בפרשתן נאמר 'ואחר נגש יוסף ורחל' ומפרש הרשב"ם 'לפי הפשט דרך להזכיר את האיש תחילה'. היינו שלפי דעת הרשב"ם יותר פשוט להניח שהכתוב מזכיר איש תחילה מלפרש כאן את המדרש (המובא ברש"י) שיוסף רצה להסתיר את אמו. (מן הסתם פירוש פמיניסטי בן ימינו יעדיף לפרש ההפך)
לענ"ד זה כוונת הרשב"ם בדבריו הידועים משום רש"י על הפשטות המתחדשות בכל יום, כי מה נקרא פשט זה תלוי כאמור בנקודת המבט של הפרשן (בשונה כאמור מהמושג משמעות שהוא קבוע).

מכאן לנושא הניסים במקרא. ברור לכל שמושג פשט כולל גם התאמה ליכולת של הדבר להתרחש. לדוגמא שהגמרא מספרת לנו שאין לחוש לגמלא פרחא (יבמות קטז א) ברי לנו שאין לפרש כמשמעותו גמל בעל כנפיים אלא גמל מהיר במיוחד כי הפשטות היא לא לתלות בדבר שלא קיים במציאות הידועה לנו. (אף שהגמרא מזכירה שם גם אפשרות ניסית של קפיצת הדרך).
וכאן נפתחה לנו שאלה גדולה בסיפורי המקרא. כי כל יהודי מאמין יודה בפה מלא שהמקרא כולו מלא בניסים ומן הניסים המפורסמים האלה עדות על כל הקורה עמנו שאינם בכלל טבע אלא הכל בגזירת עליון. ומ"מ שיטת חלק מחכמינו ועל ראשם הרמב"ם ('הרציונליסטים') למעט הנס ולעמעמו ואכ"מ להאריך בזה.
ואין כמו האמור בפרשתנו להמחיש את התנגשות בין תפיסות אלו כי סיפור מאבקו של יעקב עם המלאך לא מעורר קושיי אצל בבית המדרש של בעלי הפשט האשכנזי-צרפתי אבל מאלץ את הרמב"ם לפרש שהכל היה במחזה ובחלום. כמובן שפירוש זה עוקר את המשמעות לגמרי וכבר העיר הרמב"ן שכל צליעת יעקב אינה מיושבת לפי"ז (והדוחק שנדחק הריטב"א ליישב זאת גלוי לכל).
בקצרה. ניתן להיות פשטן גמור ולא לפרש דברים את המקרא כרומז לניסים וכד' במקום שאין רמז לזה בגוף המקרא אבל מי שמסרב לפרש כפשוטו בגלל שמנקודת מבטו יש עניין לצמצם את מושג הנס כמה שיותר אזי צריך לומר שאינו רק פשטן אלא גם רציונליסט וזו כבר פרשה אחרת לגמרי.

כאמור לא היה לפני את החומש המדובר לזמן רב ואיני יודע האם כשיטה קבעו שם לדחוק את הפשט כדי לצמצם את הנס אבל בכמה דקות שהיה לפני את החלק לפרשת ויצא צרם לי שם מאד מש"כ עה"פ 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך' שיעקב חלם שהתקפלה הארץ תחתיו*.
בזה לענ"ד רכבו אתרי ריכשי כי אם רצו לפרש כפשטו לא היו זקוקים כלל למדרש שהארץ התקפלה תחתיו (עי"ש ברשב"ם ועוד). הגישה להזכיר את הנס מחד ולצמצמו מאידך והכל מתוך העיקרון של פשטש"מ נראית מוזרה.

[* הרב סעדיה העיר בצדק שכ"כ בחזקוני. אלא שאי"ז סתירה לדברים כמובן. אאל"ט החיבור כולו מלוקט מספרי רבותינו ראשונים גם אחרונים ואין בו מחידושי העורך. אני תמהתי על החפץ. אם העניין לפרש כפשוטו הרי שיש לנו פירושים אחרים שלא נזקקים לקיפול הארץ. ומאידך אם לדעתו קיפול הארץ הוא הפירוש הפשוט לשם מה הדוחק בכך שיעקב חלם זאת. החזקוני לעומ"ז ראה צורך לפרש דברי חז"ל שהתקפל הערץ תחתיו ולכן פי' שהיה זה בחלום (וקרוב לכך ברד"ק)]

בקיצור לענ"ד דווקא בפרשה זו חשוב לחטט לא רק ב'חפצא' של החיבור שכאמור יש בו פנים לכאן ולכאן אלא גם ב'גברא' ולוודא שבאמת לא היה אצל היוזם והעורך והעורך-משנה וכו' וכו' שום כוונה 'לתפוס טרמפ' על החיבור ולהכניס בו כוונות נוספות מעבר לעצם העניין של מקרא מפורש כפשוטו.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ד' נובמבר 17, 2021 5:42 pm

בתוך הגולה כתב: מש"כ עה"פ 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך' שיעקב חלם שהתקפלה הארץ תחתיו.

כדאיתא בחזקוני.

יהודי טבעי

נוטר הכרמים כתב:ואם בהגרל"מ ותלמידיו עסקינן,
ילמדונו תלמידיו, האומנם בהטלת רפש ובוץ על תלמידיו של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל שמנימוקיו עמו
יצא (יחד עם אחיו להבחל"ח הגאון ר' עזריאל שליט"א) להגנת רבם בשעותיו הקשות, תצאו ידי חובת 'הכרת טובה'?

ישנה שאלה שמטרידה אותי לא אחת,
למה תמיד השמרן והפרומער יותר צריך להוכיח באותות ובמופתים את טוהר כוונותיו,
ואילו החדשנים ומטשטשי הגבולות שגבלו ראשונים הם כמובן 'בלתי לד' לבדו...

נעזוב לרגע את הלכסיקון של 'הפלס' עם המינים והאפיקורסים,
מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??

יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?

אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהגר"ש אויערבאך זצוק"ל יצא מגדרו בדברי הסכמתו להגר"ל
וקדמו לו יתר גדולי ישראל הגריש"א והגר"ש וואזנר
ואין מקום לומר שנתנו הסכמתם ללא ידיעה במהותו ודרכו
כי לא נתנו אותה רק אחר התבוננות ובירור וחקירה יסודית בדרכו והדרכתו,
ונודע לכל דרכו בחינוך והדרכת הציבור שהוא הוגה בחומש בשופי בדרך הפשט.
וזו טפיחה שאין כמותה בפרצופם של המקטרגים

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' נובמבר 17, 2021 6:29 pm

כמדומה שעיקר גדלותו של רל"מ זצ"ל, היה דווקא בשילוב ובהראות כיצד דברי חז"ל הקדושים מוכרחים בעומק פשט הכתוב.
מה שפחות משתקף בספר 'פשוטו של מקרא'.

והרבה יש להבדיל בין פירושי בן מלך לפירוש פשש"מ. למרות ששניהם מבדילים באיזשהו מקום בין הפשט לדרש, אבל רבי לייב תמיד התאמץ - כפי שמשתקף בספרי בן מלך - איך לכלול/להכריח/למזג את דברי חכמים וחידותם בתוך כלל כוונת המקרא, כאשר ברוב ככל ביאוריו מתגלה כי לא רק שאין 'סתירה' אלא דברי חז"ל ודרושיהם צומחים וגדלים מתוך ערוגת הפשט עצמו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 17, 2021 7:14 pm

דודי צח כתב:כמדומה שעיקר גדלותו של רל"מ זצ"ל, היה דווקא בשילוב ובהראות כיצד דברי חז"ל הקדושים מוכרחים בעומק פשט הכתוב.
מה שפחות משתקף בספר 'פשוטו של מקרא'.

והרבה יש להבדיל בין פירושי בן מלך לפירוש פשש"מ. למרות ששניהם מבדילים באיזשהו מקום בין הפשט לדרש, אבל רבי לייב תמיד התאמץ - כפי שמשתקף בספרי בן מלך - איך לכלול/להכריח/למזג את דברי חכמים וחידותם בתוך כלל כוונת המקרא, כאשר ברוב ככל ביאוריו מתגלה כי לא רק שאין 'סתירה' אלא דברי חז"ל ודרושיהם צומחים וגדלים מתוך ערוגת הפשט עצמו.

דודי צח כתב:הספר המפורסם "רש"י כפשוטו" ואחריו "מקרא מפורש" - הוא פרי יצירתו של תלמידו המובהק הגאון רבי נפתלי אנשין, וכן כל צוות העורכים והמסייעים, בפרט בראשית הדרך הם מתלמידי הגר"ל זצוק"ל.
ואכן שמעתי ממנו באחד השיחים שהוא מרגיש שבאמצעות מהדורת החומש הזה תורתו מתרחבת

היכלו שניהם יחדיו?

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ד' נובמבר 17, 2021 7:32 pm

פרנקל תאומים כתב:בחיידר של בניי נ''י הרעבע'ס דקלמו עם הילדים:

"בראשית, בהתחלה,
ברא אלוקים, ה' ברא".

כמדומני כ"ה ב'בינת המקראות'.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ד' נובמבר 17, 2021 8:00 pm

איש_ספר כתב:
דודי צח כתב:כמדומה שעיקר גדלותו של רל"מ זצ"ל, היה דווקא בשילוב ובהראות כיצד דברי חז"ל הקדושים מוכרחים בעומק פשט הכתוב.
מה שפחות משתקף בספר 'פשוטו של מקרא'.

והרבה יש להבדיל בין פירושי בן מלך לפירוש פשש"מ. למרות ששניהם מבדילים באיזשהו מקום בין הפשט לדרש, אבל רבי לייב תמיד התאמץ - כפי שמשתקף בספרי בן מלך - איך לכלול/להכריח/למזג את דברי חכמים וחידותם בתוך כלל כוונת המקרא, כאשר ברוב ככל ביאוריו מתגלה כי לא רק שאין 'סתירה' אלא דברי חז"ל ודרושיהם צומחים וגדלים מתוך ערוגת הפשט עצמו.

דודי צח כתב:הספר המפורסם "רש"י כפשוטו" ואחריו "מקרא מפורש" - הוא פרי יצירתו של תלמידו המובהק הגאון רבי נפתלי אנשין, וכן כל צוות העורכים והמסייעים, בפרט בראשית הדרך הם מתלמידי הגר"ל זצוק"ל.
ואכן שמעתי ממנו באחד השיחים שהוא מרגיש שבאמצעות מהדורת החומש הזה תורתו מתרחבת

היכלו שניהם יחדיו?

לטעמי, בעל פשש"מ התעסק בקומת הקרקע והיסוד של הגר"ל, בסגנון שהתעסק בהם יותר בשנות הל' והמ', שם נטע בערוגת התלמידים שלו את האהבה והשאיפה למצוא את ה'פשט' בכל דבר, ולהבין את הגבולות והפרופורציה מהו דרש ומהו פשט. מה היא תוספת על החומש ומה אומר החומש עצמו.
אולם אין ספק, כפי שסדרת ספרי 'בן מלך' מעידה ומראה לכל מעיין ולומד, כי הגר"ל בהמשך שנותיו, בנה קומה חדשה ונוספת, בה התמקד בהתעסקות יתירה ועמוקה, למצוא איך דברי חז"ל צומחים ואף מתמזגים מתוך ובתוך פשט הכתוב עצמו. וביגיעה רבת שנים הציב על כך כל מיני כללים ודרכים, כפי שנודעו לתלמידיו ומשתקפים בספריו.

היינו שהדרש והפשט הם 'תרין ריעין דלא מתפרשין'.
אין הדרש מסרס ומפריך את הפשט, ומוחק אותו מכל וכל, כנגד הדעת הפשוטה שהלומד הפשוט ישכיל להבין על דבר אמת כוונת התורה בביאורי המילים עצמן.
מאידך, אין הדרש דבר חיצוני שהלבישו חכמים בדרכי רמז בעלמא במילות הכתוב, אבל באמת הם נפרדים.
אלא הם אמנם 'שתי דרכים', אך הם 'דבוקים ולא מתפרשים' זה מזה.
יש פשט פשוט, ויש דרש הנובע מתוך עמקות והבנה של חז"ל אשר 'דרשו חקרו וחיפשו' בתוך מעמקי הפשט, ומצאו יסודות לבנות את דבריהם, הן באגדה, וביותר בהלכה ובשמעתתא.
אין כאן קונפליקט שזה צריך להיות כפוף לזה, כמו שסברו רבים בדור האחרון (וכתוצאה מכך, יש שזלזלו בפשטים הפשוטים, והסיקו כי התורה כולה היא רק שמות וקודים שלא ניתנו להשגת בן אנוש, וכך הניחו והשאירו את התורה בשמים, ולא הסכימו שבכל זאת ירדה לארץ כמפורש במקראות ועוד טובא באגדות מלהיבות של חכמים, לבני אדם. ומנגד יש שזלזלו בדרשות וברמזים, מפני הפער הגדול שבין הדרש לפשט, והגיעו עד כדי הרס הדת. וידוע מה שהעיד הרב יעקב ליפשיץ בספרו 'זכרון יעקב' מתכתבותיהם של ראשי המשכילים, שאכן ביקשו ללמד את הילדים דווקא בנטרול גמור מפירושי חז"ל כדי להשריש בליבותיהם את הפער בין דברי חכמים לדברי התושב"כ), אלא זה צומח מעל זה.

ולכן עורך פשוטו של מקרא, ניכר בו שהוא תלמיד וותיק, שיודע ולמד והתייגע למקד את האור על הפשט, ולא בסברות כרס בעלמא, אלא שבקי ורגיל בדרך ה'לימוד' הלזה. ולו מן הסתם מתודות די ברורות. שחלקן הוארו לכאורה בדבריי למעלה. אבל כאמור, דרך זו אינה משקפת בעליל את דרכו המגובשת והסופית של הגרל"מ, שעל פיהם שורטטו ספרי בן מלך, כפי שעיני כל מעיין תחזינה מישרים. בהם לא נשארו בקומת הפשט בלבד (וכמו שהגדיר מישהו לעיל כי הפשט הוא 'הגג'), אלא הבניין המשיך להיבנות.

ומה מאוד ינעמו בזה דברי הרמב"ם בהגדרת "גמרא" ['שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא']:
יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן, עד שיידע היאך הוא עיקר המדות, והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה - וענין זה הוא הנקרא 'גמרא'.
הלכות תלמוד תורה א, יא.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' נובמבר 17, 2021 8:01 pm

רש"י בראשית ג, ז

וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה:

כאן רש"י אינו טורח אפילו להביא את ה'פשט' הפשוט, אלא רק קושיא ותירוץ על פי הדרש.
וכבר היה מי שטעה בזה, שלפי רש"י פירוש המקרא כפשוטו הוא 'וידעו כי עירומים הם מן המצות' (והסתבך עם סיפא דקרא), ראה כאן.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' נובמבר 17, 2021 8:06 pm

לענ"ד שאלת התרגום המדוייק של 'בראשית ברא' אינה ענין לכאן.

כמו שכתבתי לעיל, לא תמיד קל להסביר לתלמידים הצעירים את דברי רש"י, ובפרט כשמפרשי רש"י חלוקים בכוונתו (דוגמא בולטת: מי היה יותר גדול לפי רש"י - שם או חם?), ולכאורה לא נורא 'לעגל פינות' ולקצר לפי ראשונים אחרים למען הילדים הרכים שלא יתבלבלו.

בכל מקרה, יש הבדל בין תרגום מלה או שנים באופן שונה מרש"י או בכלל מחז"ל, לגבי מצב שבו באים ומספרים את הסיפור הכללי מחדש.

וכגון אחד מחברי בית מדרשנו שליט"א שפעם העלה רעיון שאולי בעצם לפי הפשט רחל אמו של יוסף היתה בחיים בעת שמכרו אותו אחיו.

זה כבר לא שאלת התרגום המדוייק של המלה הספציפית, זה פשוט לספר את תולדות אבותינו מחדש.

עליך עיננו

דודי צח כתב:
איש_ספר כתב:
דודי צח כתב:כמדומה שעיקר גדלותו של רל"מ זצ"ל, היה דווקא בשילוב ובהראות כיצד דברי חז"ל הקדושים מוכרחים בעומק פשט הכתוב.
מה שפחות משתקף בספר 'פשוטו של מקרא'.

והרבה יש להבדיל בין פירושי בן מלך לפירוש פשש"מ. למרות ששניהם מבדילים באיזשהו מקום בין הפשט לדרש, אבל רבי לייב תמיד התאמץ - כפי שמשתקף בספרי בן מלך - איך לכלול/להכריח/למזג את דברי חכמים וחידותם בתוך כלל כוונת המקרא, כאשר ברוב ככל ביאוריו מתגלה כי לא רק שאין 'סתירה' אלא דברי חז"ל ודרושיהם צומחים וגדלים מתוך ערוגת הפשט עצמו.

דודי צח כתב:הספר המפורסם "רש"י כפשוטו" ואחריו "מקרא מפורש" - הוא פרי יצירתו של תלמידו המובהק הגאון רבי נפתלי אנשין, וכן כל צוות העורכים והמסייעים, בפרט בראשית הדרך הם מתלמידי הגר"ל זצוק"ל.
ואכן שמעתי ממנו באחד השיחים שהוא מרגיש שבאמצעות מהדורת החומש הזה תורתו מתרחבת

היכלו שניהם יחדיו?

לטעמי, בעל פשש"מ התעסק בקומת הקרקע והיסוד של הגר"ל, בסגנון שהתעסק בהם יותר בשנות הל' והמ', שם נטע בערוגת התלמידים שלו את האהבה והשאיפה למצוא את ה'פשט' בכל דבר, ולהבין את הגבולות והפרופורציה מהו דרש ומהו פשט. מה היא תוספת על החומש ומה אומר החומש עצמו.
אולם אין ספק, כפי שסדרת ספרי 'בן מלך' מעידה ומראה לכל מעיין ולומד, כי הגר"ל בהמשך שנותיו, בנה קומה חדשה ונוספת, בה התמקד בהתעסקות יתירה ועמוקה, למצוא איך דברי חז"ל צומחים ואף מתמזגים מתוך ובתוך פשט הכתוב עצמו. וביגיעה רבת שנים הציב על כך כל מיני כללים ודרכים, כפי שנודעו לתלמידיו ומשתקפים בספריו.

היינו שהדרש והפשט הם 'תרין ריעין דלא מתפרשין'.
אין הדרש מסרס ומפריך את הפשט, ומוחק אותו מכל וכל, כנגד הדעת הפשוטה שהלומד הפשוט ישכיל להבין על דבר אמת כוונת התורה בביאורי המילים עצמן.
מאידך, אין הדרש דבר חיצוני שהלבישו חכמים בדרכי רמז בעלמא במילות הכתוב, אבל באמת הם נפרדים.
אלא הם אמנם 'שתי דרכים', אך הם 'דבוקים ולא מתפרשים' זה מזה.
יש פשט פשוט, ויש דרש הנובע מתוך עמקות והבנה של חז"ל אשר 'דרשו חקרו וחיפשו' בתוך מעמקי הפשט, ומצאו יסודות לבנות את דבריהם, הן באגדה, וביותר בהלכה ובשמעתתא.
אין כאן קונפליקט שזה צריך להיות כפוף לזה, כמו שסברו רבים בדור האחרון (וכתוצאה מכך, יש שזלזלו בפשטים הפשוטים, והסיקו כי התורה כולה היא רק שמות וקודים שלא ניתנו להשגת בן אנוש, וכך הניחו והשאירו את התורה בשמים, ולא הסכימו שבכל זאת ירדה לארץ כמפורש במקראות ועוד טובא באגדות מלהיבות של חכמים, לבני אדם. ומנגד יש שזלזלו בדרשות וברמזים, מפני הפער הגדול שבין הדרש לפשט, והגיעו עד כדי הרס הדת. וידוע מה שהעיד הרב יעקב ליפשיץ בספרו 'זכרון יעקב' מתכתבותיהם של ראשי המשכילים, שאכן ביקשו ללמד את הילדים דווקא בנטרול גמור מפירושי חז"ל כדי להשריש בליבותיהם את הפער בין דברי חכמים לדברי התושב"כ), אלא זה צומח מעל זה.

ולכן עורך פשוטו של מקרא, ניכר בו שהוא תלמיד וותיק, שיודע ולמד והתייגע למקד את האור על הפשט, ולא בסברות כרס בעלמא, אלא שבקי ורגיל בדרך ה'לימוד' הלזה. ולו מן הסתם מתודות די ברורות. שחלקן הוארו לכאורה בדבריי למעלה. אבל כאמור, דרך זו אינה משקפת בעליל את דרכו המגובשת והסופית של הגרל"מ, שעל פיהם שורטטו ספרי בן מלך, כפי שעיני כל מעיין תחזינה מישרים. בהם לא נשארו בקומת הפשט בלבד (וכמו שהגדיר מישהו לעיל כי הפשט הוא 'הגג'), אלא הבניין המשיך להיבנות.

ומה מאוד ינעמו בזה דברי הרמב"ם בהגדרת "גמרא" ['שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא']:
יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן, עד שיידע היאך הוא עיקר המדות, והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה - וענין זה הוא הנקרא 'גמרא'.
הלכות תלמוד תורה א, יא.

ייש"כ על העמדת דברים על דיוקם!

אהרן תאומים

חברא כתב:רש"י בראשית ג, ז
וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה:

כאן רש"י אינו טורח אפילו להביא את ה'פשט' הפשוט, אלא רק קושיא ותירוץ על פי הדרש.

גדרתי עצמי לא להתעסק בפורום עם המסביב אלא בתורה עצמה ובפירושה, אבל קראתי בשקט, ועלה קבס במעי, ושלחתי את תחושותי באישי לאחרים, אבל כאן קפצתי כי להוציא משפט כזה מזלזל ברש"י הוא המראה (ראי) של הסכנה שבכל חיבורים אלו ובמצדד לחשיבותם, הכל הופך להיות מכני קר בלי מחשבה, וכמדומני שאמליץ לבית הכנסת להוציא את הסט החדש שהגיע לאחרונה של הכפשוטו של מקרא, כי מתוך הדברים הוברר כאן שלא מדובר בחומש עם ביאור פשטני שבמקרה קיבל שם מפוצץ לפשש"מ, אלא מערכת מכוונת להכנסת דיעות ושיטות חדשות

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' נובמבר 17, 2021 10:07 pm

מעניין אם גם כשלמדת את הדיון בגמ' אם 'מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא', עלתה בך תחושת קבס.

ואם יש באוצר הספרים אצלכם מהר"י בירב על קידושין, כדאי ג"כ להוציאו, כי כך כתב (דף לא.):

אמר רב יוסף מריש ה"א. ק"ל אדאמ' מאן דאמ' לי דאין הלכה כר' יהודה, והלא אין הלכה כר' יהודה. ורציתי לומר שעל זה אמ' רש"י בזה עבידנא יומא טבא לרבנן, סעודה לתלמידים ר"ל דבר מועט, אבל ביומא טבא לרבנן שלמעלה לא אמ' כלום, ר"ל שלמעלה היא סעודה גדולה לכולהו רבנן, ועל זה לא טרח לפרש, וזה דרך צחות לתקן רש"י.

ודעותיי אינן מושפעות מהסט של 'פשוטו של מקרא', כי פשוט לא עיינתי בו הרבה, ואין לי שום קשר אליו.

זאב ערבות

חברא כתב:ודעותיי אינן מושפעות מהסט של 'פשוטו של מקרא', כי פשוט לא עיינתי בו הרבה, ואין לי שום קשר אליו.

אתה כותב זאת שוב ושוב וזה בעצמו מעורר מין חשד, שכן כל הזמן אתה מחפש לימוד זכות. אם כדבריך אתה רק מעיין שם באופן אקראי, מנין לך שבסה"כ יש פה מגמה? הלא כשמבקרים ספר צריך לקרוא את כולו מתחילתו ועד סופו ולא רק בעיון מקופיא, וכאן על סמך עיון שטחי פה ושם (שוב, כפי שמשתמע מדבריך) אתה קובע שהספר כשר להכניסו לבית.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' נובמבר 17, 2021 10:56 pm

התייחסתי לטענות שעלו פה באשכול ותו לא. איני מבקר של הספר, ולא קובע לאף אחד מה לעשות בנידון.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' נובמבר 17, 2021 11:11 pm

מכאן:

איש_ספר כתב:אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.

אמנם בהמשך האשכול שם כתב:

[לגבי דעת מקרא והרב ישראלי, יצוין כי משפחת קוסבסקי (בני חתנו ר' עמנואל שליט"א - אותו לא שאלתי) טוענים ששקר הדבר והוא לא הסכים לקחת אחריות על הפירוש].

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' נובמבר 17, 2021 11:20 pm

ועוד הובא שם מתקנות קראקא שנת שי"א:

"עם תלמיד ששכלו משיג להבין פירוש רש"י אסור לו למלמד ללמוד עמו פירוש אחר אלא פירוש רש"י, שהוא הפירוש הנכון ע"פ פשוטו של מקרא ועל פי האמת".

זאב ערבות

חברא כתב:התייחסתי לטענות שעלו פה באשכול ותו לא. איני מבקר של הספר, ולא קובע לאף אחד מה לעשות בנידון.

זו בדיוק הטענה, לא נראה שאיש מהמשתתפים בדיון עבר על כל הפירוש בעיון ורק מוציאים בפינצטה פסוקים פה ושם. על סמך כך לא ניתן לקבוע עובדות כאשר יבא מישהו ויטען שעבר על כל הפירוש בעיון והגיע למסקנה זו או אחרת, נוכל לדון בכך, שכן מכל ספר כלשהו ניתן להוציא דברים ולהוציאם מהקשרם או מהטון הכללי של הספר, וזה אכן דבר שנעשה ולא בצדק.

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ה' נובמבר 18, 2021 2:49 am

בתוך הגולה כתב:צרם לי שם מאד מש"כ עה"פ 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך' שיעקב חלם שהתקפלה הארץ תחתיו*.
בזה לענ"ד רכבו אתרי ריכשי כי אם רצו לפרש כפשטו לא היו זקוקים כלל למדרש שהארץ התקפלה תחתיו (עי"ש ברשב"ם ועוד). הגישה להזכיר את הנס מחד ולצמצמו מאידך והכל מתוך העיקרון של פשטש"מ נראית מוזרה.

[* הרב סעדיה העיר בצדק שכ"כ בחזקוני. אלא שאי"ז סתירה לדברים כמובן. אאל"ט החיבור כולו מלוקט מספרי רבותינו ראשונים גם אחרונים ואין בו מחידושי העורך. אני תמהתי על החפץ. אם העניין לפרש כפשוטו הרי שיש לנו פירושים אחרים שלא נזקקים לקיפול הארץ. ומאידך אם לדעתו קיפול הארץ הוא הפירוש הפשוט לשם מה הדוחק בכך שיעקב חלם זאת. החזקוני לעומ"ז ראה צורך לפרש דברי חז"ל שהתקפל הערץ תחתיו ולכן פי' שהיה זה בחלום (וקרוב לכך ברד"ק)]

לענ"ד הפשט הפשוט במדרש זה הוא שזה היה במראה הנבואה ולא במציאות הגשמית, ולפרש על פי מדרש זה זה בהחלט יכול להיחשב כפשוטו של מקרא (כי אף על פי שאפשר להבין אחרת אבל גם הבנה זו מתאימה למה שכתוב גם ברמת פשט).
ואגב, לפי הפירוש שמדובר במראה הנבואה ולא במציאות הגשמית אז אין כאן נס כלל, ולא כפי שהגדרת זאת "כהזכרת הנס מחד וצמצומו מאידך". אך אין זה מגיע מרצון להכחיש נסים חלילה אלא מהבנה שחז"ל לא התכוונו לומר שהיה כאן נס.

ביקורת תהיה

דודי צח כתב:יש פשט פשוט, ויש דרש הנובע מתוך עמקות והבנה של חז"ל אשר 'דרשו חקרו וחיפשו' בתוך מעמקי הפשט, ומצאו יסודות לבנות את דבריהם, הן באגדה, וביותר בהלכה ובשמעתתא.

מַטעמת:
viewtopic.php?f=46&t=47513&p=735198#p735198

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' נובמבר 18, 2021 10:40 am

פרנקל תאומים כתב:
איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.

אני הק' כתבתי על מה שהרעבע למד עם הבנים שלי נ''י.. וזה לא היה כ''כ מזמן וגם ממשיך להיות הלאה ב''ה..

מה שהמורה למדה אותי בכיתה א' בחינוך העצמאי אני כבר באמת לא זוכר.. זה בוודאי לא היה ביידיש..

כיון שעלה, נוסיף עוד קצת זוטי דברים (תרתי משמע) ו'ראה ויספרה'.

כיון שהעליתי בזכרוני את ימי ינקותי, שמתי לב לדבר מופלא.
כמעט ואיני זוכר מאומה מכיתה גן. אבל כן זכור לי את הרב'ה מצביע על האות א', וכולנו צועקים בהתרגשות - פעם אחר פעם: "אל"ף".
לאחר מכן מתערפל, אבל שני הפסוקים הראשונים של החומש עם הטייטש, זכורים לי היטב.
(לזכרון מתלווה גם הסבר המלומד של הרב'ה על ה'אלף הגדולה' וה'אלף הקטנה' שלפני הבראשית...).
ושוב מתערפל הזכרון, עד ה"רש"י הראשון", בפרשת וירא (המלמד רצה ללמוד את הרש"י ד"ה "סורו נא", אבל קלט מיד שזה רש"י מסובך ועבר ל"ויסורו אליו").

אין לי מושג האם אני יוצא דופן או שיש רבים כך, אבל אני רואה שעל כל פנים אצלי מערכת הזכרונות עבדה בשיטתיות ברורה: "פתח דברך יאיר".
שמעתי פעם טענה, שזכרונות הילדות המוקדמים נושאים איתם משמעות עמוקה.
אולי יש בכך לימוד למעשה, איך לייקר את ההתחלות הללו, ואיזה מטען להוסיף בהם?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' נובמבר 18, 2021 11:06 am

איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.

בנוגע אלי, אני לא זוכר כיצד לימדו אותי בחיידר, מה שאני זוכר הוא כיצד ילדים אחרים למדו, וכן זכור לי שלפני שנים לא מעטות אבי שליט"א העיר על כך שהילדים לא לומדים את 'בראשית ברא' כרש"י אלא כאונקלוס.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' נובמבר 18, 2021 1:09 pm

הרב נוטר הכרמים, עמדתי לכתוב לך באישי, ושוב ראיתי שכבר העלו זאת הכותבים כאן, הייתי מאד שמח לשמוע ממך ברור יותר, מה סבר באמת הגרש"א כשהגן על רל"מ [למשל, האם הסכים עם דעותיו, או עכ"פ סבר שאינם בעייתים כ"כ, או שאדרבה סבר שהגרל"מ לא סבר כן ומדובר בהשמצות שווא, או שמא סבר, שאין ראוי לצאת נגדו מפני שכוונתו לש"ש אף שדבריו אינם ראויים], והאם באופן כללי נכונות השמועות שבענייני השקפה וכו' היה פתוח ביותר [וזאת בניגוד לעניינים שבפועל, שבזאת כידוע היה בעל דעות מחמירות ביותר]?
ומענין לענין באותו ענין, מסופר עליו כי עסק רבות בחכמת הקבלה וכו', האם הוא נטה בזה משיטת רבו ה'אבי עזרי', או שגם רבו סבר שזוהי דרך ליחידי סגולה ורק התנגד להכנסת לימודים אלו לעולם הישיבות?
בקיצור, בעיני יש איזו חידה בין השקפתו של הגרש"א שעל פניו נשמעת ליברלית ומכילה וכו' [אולי ההגדרה לא מדוייקת], לבין דרכו של הגרש"א ועמדתו בנושאים כגיוס וכו', בהם היה קרוב בדעותיו לבני נטורי קרתא.
אני מניח שיש לך בענין הרבה תורה שבע"פ, ואם לא נוח לך לדוש בכך ברבים, אשמח לשמוע באישי.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' נובמבר 18, 2021 1:14 pm

דרומי כתב:לענ"ד שאלת התרגום המדוייק של 'בראשית ברא' אינה ענין לכאן.

כמו שכתבתי לעיל, לא תמיד קל להסביר לתלמידים הצעירים את דברי רש"י, ובפרט כשמפרשי רש"י חלוקים בכוונתו (דוגמא בולטת: מי היה יותר גדול לפי רש"י - שם או חם?), ולכאורה לא נורא 'לעגל פינות' ולקצר לפי ראשונים אחרים למען הילדים הרכים שלא יתבלבלו.

בכל מקרה, יש הבדל בין תרגום מלה או שנים באופן שונה מרש"י או בכלל מחז"ל, לגבי מצב שבו באים ומספרים את הסיפור הכללי מחדש.

וכגון אחד מחברי בית מדרשנו שליט"א שפעם העלה רעיון שאולי בעצם לפי הפשט רחל אמו של יוסף היתה בחיים בעת שמכרו אותו אחיו.
זה כבר לא שאלת התרגום המדוייק של המלה הספציפית, זה פשוט לספר את תולדות אבותינו מחדש.

מאחר וכוונת כת"ר לכותב השורות, אציין כי מצאתי מקור מסויים לדברים, כי במדרש החיצוני 'יוסף ואסנת' נאמר, כי בנימין היה בן שמונה עשרה שנים כאשר הגיעו יעקב ובניו למצרים, ולפי זה נולד ארבע שנים לאחר מכירת יוסף! אך כמובן שאין זה מקור מספיק.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' נובמבר 18, 2021 2:04 pm

בן מיכאל כתב:הרב נוטר הכרמים, עמדתי לכתוב לך באישי, ושוב ראיתי שכבר העלו זאת הכותבים כאן, הייתי מאד שמח לשמוע ממך ברור יותר, מה סבר באמת הגרש"א כשהגן על רל"מ [למשל, האם הסכים עם דעותיו, או עכ"פ סבר שאינם בעייתים כ"כ, או שאדרבה סבר שהגרל"מ לא סבר כן ומדובר בהשמצות שווא, או שמא סבר, שאין ראוי לצאת נגדו מפני שכוונתו לש"ש אף שדבריו אינם ראויים], והאם באופן כללי נכונות השמועות שבענייני השקפה וכו' היה פתוח ביותר [וזאת בניגוד לעניינים שבפועל, שבזאת כידוע היה בעל דעות מחמירות ביותר]?
ומענין לענין באותו ענין, מסופר עליו כי עסק רבות בחכמת הקבלה וכו', האם הוא נטה בזה משיטת רבו ה'אבי עזרי', או שגם רבו סבר שזוהי דרך ליחידי סגולה ורק התנגד להכנסת לימודים אלו לעולם הישיבות?
בקיצור, בעיני יש איזו חידה בין השקפתו של הגרש"א שעל פניו נשמעת ליברלית ומכילה וכו' [אולי ההגדרה לא מדוייקת], לבין דרכו של הגרש"א ועמדתו בנושאים כגיוס וכו', בהם היה קרוב בדעותיו לבני נטורי קרתא.
אני מניח שיש לך בענין הרבה תורה שבע"פ, ואם לא נוח לך לדוש בכך ברבים, אשמח לשמוע באישי.

[נא להמשיך את הדיון באשכול על הגרש"א כי שם מקומו]

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' נובמבר 18, 2021 3:34 pm

איש_ספר כתב:[נא להמשיך את הדיון באשכול על הגרש"א כי שם מקומו]

viewtopic.php?f=19&t=39001&p=735249#p735249

אהרן חן · הודעהעל ידי **אהרן חן** » ה' נובמבר 18, 2021 11:38 pm

מאד יהיה מעניין לשמוע את דברי ר' נוטר הכרמים בנוגע לייחסי ר' שמואל ור' לייב זצ"ל. אבל לגופו של דבר, אני חושב שהמחלוקת נגד ר' לייב הגיעה לכך שנטען עליו שהוא אפיקורס ח"ו ושצריך להוציא אותו ואת קהילתו החוצה רח"ל. ר' שמואל ועוד כמה גדולים, יצאו להגנתו והזימו את הטענות החריפות נגדו. אבל א"א ללמוד מזה שהם שבעו נחת מדברי תורתו. (יתכן שכן, ואני לא יודע, אבל גם אם אין נחת עדיין לדעתם ההאשמות באפיקורסות וכו' היו שקריות).

בענין החיבור פשוטו של מקרא, אני מיודד עם אחד מהעוסקים בעניין והנה כמה ידיעות ששמעתי ממנו. (מיועד למי שמתעניין בידיעות כאלה).

א. הגרח"י קפלן משגיח של ישיבת חברון דיבר בישיבה כנגד החיבור, בקרוב יהיה בידי את השיחה.
ב. הגר"ד כהן ראש הישיבה, הרים טלפון לכמה מהסמינרים להזהיר שלא יאפשרו שימוש בחומש. (מפי הגרח"י קפלן).
ג. הגר"א אריאלי, חם מאד בענין זה, הגדיר את הפירוש "שטיינזלץ", וסיפר שפתח את הספר בהו"ר להקשיב למשנה תורה, וכששם לב במה מדובר - לא רצה להשתמש בו כלל, גם לא כחומש.
ד. הגרא"י אולמן פועל נמרצות כדי להוציא הבהרה מטעם העדה המתנערת מהספר.
ה. הגר"נ קופשיץ התבטא בחריפות גדולה על הפירוש.

יותם · הודעהעל ידי **יותם** » ו' נובמבר 19, 2021 11:50 am

איש_ספר כתב:הלא כבר הביאו כאן מכתר ראש הוראת הגר"ח ללמוד תנ"ך עם רש"י ומצודות, ויש גם בשאילתות שרשם תלמידו ממנו: "תנ"ך טוב ללמוד עם פירוש רש"י ואין צריך לכל הפירושים", ויש עוד בהנהגות הצריז"ס תלמידו, ללמוד חומש עם רש"י ורמב"ן, והוא כרש"י ותוס' על התלמוד.

ואיך כל זה עולה עם הסכמתו של הגר"ח לפירוש המלוקט מכל הפרשנים שמנה רש"ד?

אני לא בקי בפרשת הביאור של רש"ד, אך האם ביאורו לא פנה לאותו קהל יעד אליו פנה מנדלסון בתרגומו, קרי יהודי מערב אירופה? ולא ליהודים לומדי חומרש"י? (אגב, לא כל חומש בראשית התפרש ע"י רש"ד ויש לברר כל פרשה ופרשה).

האם לאור כל האמור לעיל מר' חיים בכמה וכמה נוסחאות, נדמה בעינך שהיה ניח"ל עם בני הישיבה למשל (ואיני מדבר על המקרי דרדקי) היו קובעים לימודם בביאור זה?

האם ההבדל בין העולה מן ההדרכות לבין הסכמתו, לא תומך בהשערה שהביאור וההדרכות לא יועדו לאותו קהל?

יושם לב, לא מדובר כאן בהסכמה של ר' חיים מול תיאוריה שלי. אלא בהסכמת ר' חיים מול הדרכות שלו עצמו !

על כרחינו נייסד, שגם אם הרב סבור שדרך פלונית היא המשובחת ללימוד התנ"ך, לא ימנע עצמו לשבח ולברך מי שיוציא פירוש בדרך אחרת, ונהרא נהרא ופשטיה.
נתחזק נא גם אנו בזה.

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ו' נובמבר 19, 2021 12:01 pm

אהרן חן כתב:מאד יהיה מעניין לשמוע את דברי ר' נוטר הכרמים בנוגע לייחסי ר' שמואל ור' לייב זצ"ל. אבל לגופו של דבר, אני חושב שהמחלוקת נגד ר' לייב הגיעה לכך שנטען עליו שהוא אפיקורס ח"ו ושצריך להוציא אותו ואת קהילתו החוצה רח"ל. ר' שמואל ועוד כמה גדולים, יצאו להגנתו והזימו את הטענות החריפות נגדו. אבל א"א ללמוד מזה שהם שבעו נחת מדברי תורתו. (יתכן שכן, ואני לא יודע, אבל גם אם אין נחת עדיין לדעתם ההאשמות באפיקורסות וכו' היו שקריות).

בענין החיבור פשוטו של מקרא, אני מיודד עם אחד מהעוסקים בעניין והנה כמה ידיעות ששמעתי ממנו. (מיועד למי שמתעניין בידיעות כאלה).

א. הגרח"י קפלן משגיח של ישיבת חברון דיבר בישיבה כנגד החיבור, בקרוב יהיה בידי את השיחה.
ב. הגר"ד כהן ראש הישיבה, הרים טלפון לכמה מהסמינרים להזהיר שלא יאפשרו שימוש בחומש. (מפי הגרח"י קפלן).
ג. הגר"א אריאלי, חם מאד בענין זה, הגדיר את הפירוש "שטיינזלץ", וסיפר שפתח את הספר בהו"ר להקשיב למשנה תורה, וכששם לב במה מדובר - לא רצה להשתמש בו כלל, גם לא כחומש.
ד. הגרא"י אולמן פועל נמרצות כדי להוציא הבהרה מטעם העדה המתנערת מהספר.
ה. הגר"נ קופשיץ התבטא בחריפות גדולה על הפירוש.

איני רוצה לעסוק בעניין, אך הגרח"י קפלן דיבר נגד החומש בוועד שמסר ל4 בחורים. הוועד הודפס והופץ בישיבה, ועורר סערה, ולאחמ"כ הודפסו עוד 2 מהדורות ובכל אחת נוספו דוגמאות חדשות וביטויים חריפים נוספים, וכן שהמשגיח שמע בעניין מהגר"ד כהן (אע"פ שאח"כ הוברר שהוא זה שפנה לר' דוד והראה לו את הדוגמאות שנכתב שר' דוד הראה לו, שאגב דבר זה מצוי בשיחותיו של המשגיח וכידוע לשומעיו).
יש תח"י הן את דברי המשגיח, והן תגובה לדבריו שנכתבה ע"י כמה מבני הישיבה.
אלא שלענ"ד הדיון הוא עקר,
כי הדיון הוא (עכ"פ אצל ראשי המתקיפים וראשי המותקפים) לא בעובדות אלא בדעות, וע"כ אנשים לא ישתכנעו לכאן או לכאן.
רק אעיר הערה אחת שלא הבנתי מדברי הדיון למעלה - מה מקום יש לשאול "איך בחרו להביא פי' כזה ולא את דברי חז"ל המובאים ברש"י" וכיוצ"ב, בזמן שכל מטרת פירושם היא 'להוסיף' על פרש"י ולהביא את ה'פשט' (להבנתם) שהוא לא הביא?

הכתב והמכתב

איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.

הרב עושה חיל, דוקא מתוך כבוד אני פונה אליך. באמת, די כבר עם הזעזועים, השוק הירך, והטפות המוסר. זה לא תורם כלום, בין אם זה מגיע מצד ימין או מצד שמאל.
עלו כאן ממצאים מעניינים וחשובים, יש לך מה להגיב לגופם, מוטב, אין לך, חדל ממנו. כאמור, עברנו את הגיל של ריש דוכנא.

... גם אם לא תזכור את המלמד תזכור את הטייטש בבראשית
זה כמו שבששתא דעל. אנחנו מפסיקים ללמוד חומש בגיל 11-12, ומאז כל פעם שקוראים שמו''ת אנחנו חוזרים בראש על הסיפור כפי שהמלמד סיפר אותו כי מה יש בפרשה יותר מזה... [ואם מעמיקים אז או בחסידות או במוסר או בווארטים וחשבונות יפים] ובגיל 40 רמת ההבנה שלנו בחומש כמו בגיל 12.
כמו מי שלמד בב''מ בגיל 12 ועל סמך זה הוא מרגיש בגיל 40 שהוא מבין מה כתוב בב''מ.