ראיית מומי בכור ביום טוב

[כדכד]

האם והיכן יש דיון בראשונים בסוגייא מה הטעם שאסור לראות מומי בכור ביום טוב ואם יש נפקא מינות ביניהם?

[רציני]

האם והיכן יש דיון בראשונים בסוגייא מה הטעם שאסור לראות מומי בכור ביום טוב ואם יש נפקא מינות ביניהם?

עיין תוספות הרא"ש ביצה כו, א ובהערות מוה"ק שם.

[איש_ספר]

בכור-בהמה-טהורה* בזמן הזה, שאי אפשר לאוכלו אלא כשנפל בו מום, לדעת ר' שמעון והלכה כמותו אין מראים אותו לחכם ביום טוב1 , ויש סוברים מפני שנראה כמתקן2 , שאינו דומה לשאר הוראת חכם, שאין האיסור וההיתר תלוי בהוראת פי המורה אלא בידיעת הדבר אבל בכור שאפילו יש בו מום גמור כל שלא התירו אותו חכם או שלוש הדיוטות ושחטו אסור3 , לפיכך כשמתירו הרי הוא כמתקנו4, או שבכור יש בו חזקת איסור ולפיכך הוראה בו חשובה תיקון5 .
----------------
1 משנה ביצה כו א; רמב"ם יו"ט פ"ב ה"ג; טוש"ע סי' תצח.

2. עי' רש"י שם ד"ה אין ושם ב ד"ה ביו"ט ותוס' שם א ד"ה בכור בשמו ומהר"ם שם בד'; עי' רמב"ן במלחמות שם פ"ג ד' יד ב: שהוא יוצא מכלל קדשי מזבח לפסולי המוקדשין בהתירה זו נמצא שהוא מתיר את האיסור; עי' ר"ן על הרי"ף שם; מ"מ יו"ט פ"ב ה"ג: יש מי שכתב; מהר"י ברונא סי' מו: תיקון גמור. וכ"מ שם כז א. ועי' רש"י ורמב"ם וראב"ד שם ומ"מ שם טעמים נוספים. ועי' ציון 1196 ואילך, לענין איסור מתקן בדברי אכילה ביו"ט.

3. ע"ע בכור ציון?

4. שו"ע הרב שם סי"ז; מ"ב שם ס"ק נ. ועי' תרה"ד סי' נד, שציין לד' ר"מ ביצה כז א, לענין בכור שנשחט ואח"כ הראוהו לחכם ומה שחילקו שם בגמ' בין זה לבין ראית טריפה, ועי' מחצה"ש סי' תצח ס"ק יז בד'.

5. מהר"י ברונא סי' מו. ועי' ציון 1609.

העיר הרב משה אהרן לב: המקור אינו מהר"י ברונא, אלא מפורש ברש"י (ביצה כו:) והוא על מה דאמרינן שאם נולד ביו"ט ומומו עמו שאם ביקרו מבוקר, פירש"י (ד"ה ושוין): "שאין בזה משום תקון ומשום דין, שלא היתה בו חזקת איסור מעולם" (ומה שהוסיף רש"י אח"כ דמיירי דיתבי דייני התם, עיין ב"י או"ח תצח שלפי הפוסקים אין צריך לזה רק למ"ד יש מוקצה לחצי שבת). ואין זה טעם אחר למה נחשב תיקון, אלא חילוק בדין, שרק אם היה לו חזקת איסור מעיקרא חשיב תיקון.