לאחרונה הסתערה ארה"ב בסיפור מוזר למאד.
איש אחד נכנס לבית חב"ד באחד המקומות בארה"ב, והם קירבו אותו ולימדו אותו וכו' וכו'.
גרושה אחת מקהלה דתית בברוקלין נפגשה עמו מאיזה סבה, ובסופו של דבר החליטו להתחתן ביחד.
למרות שבא"י יש נוהלים לברר יהדותם של מועמדי נישואין, בחו"ל מאז ומקדם לא נהגו כן. אמנם השליח החב"די לא טען מעולם שבירר את יהדותו של האיש, והם טוענים שאמרו להמסדר קדושין שאין נוטלים שום אחריות על יהדותו ועל המסדר קדושין לברר בעצמו. המסדר קדושין לא בירר, והם התחתנו, ואחרי כמה שבועות ראתה האשה בין המסמכים שלו שאינו אלא גוי לבנוני שמעולם לא התגייר (הקהלה שלה לא היתה מקבלת גר ולא היו נותנים לה להתחתן אתו אף אם היה מתגייר), והם נתפרדו. הלה הודה שלא נולד ישראל ולא התגייר מעולם, אמנם טען שלא היו לו כוונות רעות, ובאמת אוהב הוא את היהודים ורצה להצטרף אתם.
האתרים מלאים הגוסיפ העסיסי הזה, ולא ראיתי שואלים את השאלה האם היא צריכה גט. למה יהא נאמן עכשיו לומר שהוא גוי? האם אין היא צריכה גט? (לכהונה היא פסולה בלא"ה, שהרי גרושה היא)
בסוגיא דיבמות מז. מבואר שהאומר שהוא יהודי, ללא ידיעה חיצונית, מאמינים לו (עיי"ש בתוס'). רק כאשר אנו יודעים שהיה גוי. האם הדרכון והסיפור של המשפחה מבררת לנו למפרע שהיה כאן חזקת גוי ואינו נאמן?