שאלני חד:
אדם שגדלו לו תבואה ופירות וכו', והפריש מהם מעשר עני כדין, האם הוא מחוייב גם ליתן מעשר-כספים מהריוח שנתווסף לו בצמיחת התבואה? או שזה 'כפל תקציבים'?
וכמדומה שאין בזה דברים מפורשים. אשמח לכל ידיעה.
מעשר עני זה מהתוצרת עצמה, ואילו מעשר כספים זה מהרוחים. לכן השני אפשרי בהחלט, ואילו הראשון קשה ביותר לקיימו במלואו.שש ושמח כתב:[האם יש אפשרות מציאותית היום לקיים חקלאות כשמפרישים שתי מעשרות? בקושי מעשר עני מפרישים].
שש ושמח כתב:לדעתי פשוט שגם אם זה מדין צדקה לא חייבוהו לתת יותר מעשירית מרוחיו, מ 2 סיבות: א, גם מעשר עני הוא בבחינת צדקה, שהרי ניתן לאותה תכלית. ב, כשם שלא חייבו כל אדם לתת יותר מעשירית לצדקה, משום שא"א לעמוד בזה, כך לא חייבו את החקלאי להפריש יותר מעשירית. [ונפ"מ בשנת מעשר שני].
[האם יש אפשרות מציאותית היום לקיים חקלאות כשמפרישים שתי מעשרות? בקושי מעשר עני מפרישים].
בברכה המשולשת כתב:לכאורה תלוי במקור למע"כ- אם זה מריבוי של "כל" ואז זה בדווקא לרווחים שאינם חייבים בתרו"מ, או שזה תקנה דומיא דמעשר עני ואז גם לא מסתבר לחייבו בשניהם.
אולם, אם זה חיוב מדין צדקה אז חייב לכאורה בכפל המעשרות.
שש ושמח כתב:בברכה המשולשת כתב:לכאורה תלוי במקור למע"כ- אם זה מריבוי של "כל" ואז זה בדווקא לרווחים שאינם חייבים בתרו"מ, או שזה תקנה דומיא דמעשר עני ואז גם לא מסתבר לחייבו בשניהם.
אולם, אם זה חיוב מדין צדקה אז חייב לכאורה בכפל המעשרות.
לא עיינתי כעת בכל המקורות, אבל מסברא נראה לי פשוט שגם אם הוא מדין צדקה, למדוהו חז"ל ממה שמצאנו בתורה דין מעשר עני [וכמדומני שכל אחד מאתנו גם אם לא היה שומע על דין מע"כ היה ממציא אותו לבד מכח דין מ"ע, אם לא בתורת חיוב אז בתור דבר ראוי שמתאים לרוח התורה]. האם יש מי שכותב להדיא לא כך?
שש ושמח כתב:לעושה חדשות: ברור. השאלה היתה האם מציאותי להפריש שניהם יחד. [ואין צריך לומר שנתינת מעשר עני בפועל קודמת למע"כ].
לברכה המשולשת: האם תגובתך היא על הקטע הראשון או על השני? כי על הקטע הראשון לא ענית כלום. חז"ל לא חייבו לתת יותר מעשירית למעשר כספים גם למי שאפשר לו ואפי' אם הוא עשיר כקורח [ומה שכתבתי "משום שא"א לעמוד בזה" אינו מדויק], משום שאין ראוי לחייב אדם להפסיד כ"כ מרכושו. ולכן מסתבר שלא חייבו חקלאי להפסיד יותר מעשירית מרוחיו. [את הקט השני כמובן שלא כתבתי בתור שיקול לשאלה העקרונית].
שש ושמח כתב:לא מובן מה קשור לכאן תקנת אושא. אנו דנים על המינימום ולא על המקסימום. לא כתבתי שאין לתת יותר ממעשר.
בברכה המשולשת כתב:שש ושמח כתב:בברכה המשולשת כתב:לכאורה תלוי במקור למע"כ- אם זה מריבוי של "כל" ואז זה בדווקא לרווחים שאינם חייבים בתרו"מ, או שזה תקנה דומיא דמעשר עני ואז גם לא מסתבר לחייבו בשניהם.
אולם, אם זה חיוב מדין צדקה אז חייב לכאורה בכפל המעשרות.
לא עיינתי כעת בכל המקורות, אבל מסברא נראה לי פשוט שגם אם הוא מדין צדקה, למדוהו חז"ל ממה שמצאנו בתורה דין מעשר עני [וכמדומני שכל אחד מאתנו גם אם לא היה שומע על דין מע"כ היה ממציא אותו לבד מכח דין מ"ע, אם לא בתורת חיוב אז בתור דבר ראוי שמתאים לרוח התורה]. האם יש מי שכותב להדיא לא כך?
זה פשט הרמב"ם והשו"ע שזה גדר במצוות צדקה ולא חיוב עצמאי.
עושה חדשות כתב:שאלני חד:
אדם שגדלו לו תבואה ופירות וכו', והפריש מהם מעשר עני כדין, האם הוא מחוייב גם ליתן מעשר-כספים מהריוח שנתווסף לו בצמיחת התבואה? או שזה 'כפל תקציבים'?
וכמדומה שאין בזה דברים מפורשים. אשמח לכל ידיעה.
עושה חדשות כתב:ובענין אחר,
הא ודאי שאין להפריש מעשר כספים מתשלומי גזילות, (דהיינו שהנגזל אינו מפריש מעשר מהגזילה המושבת), ומאידך נראה שבתשלומי כפל ודו"ה כן יהיה חובת מעשר.
ומה הדין בתשלומי בושת או צער, יש בהם חובת מעשר?
ואיך דנים תשלומים ע"פ בית משפט דפה, כגון אם הטילו על שכנגדו לשלם לו הוצאות המשפט וכד', חייב להפריש מזה מעשר?
עושה חדשות כתב:ובענין אחר,
הא ודאי שאין להפריש מעשר כספים מתשלומי גזילות, (דהיינו שהנגזל אינו מפריש מעשר מהגזילה המושבת), ומאידך נראה שבתשלומי כפל ודו"ה כן יהיה חובת מעשר.
ומה הדין בתשלומי בושת או צער, יש בהם חובת מעשר?
ואיך דנים תשלומים ע"פ בית משפט דפה, כגון אם הטילו על שכנגדו לשלם לו הוצאות המשפט וכד', חייב להפריש מזה מעשר?
עושה חדשות כתב:ובענין אחר,
הא ודאי שאין להפריש מעשר כספים מתשלומי גזילות, (דהיינו שהנגזל אינו מפריש מעשר מהגזילה המושבת), ומאידך נראה שבתשלומי כפל ודו"ה כן יהיה חובת מעשר.
ומה הדין בתשלומי בושת או צער, יש בהם חובת מעשר?
ואיך דנים תשלומים ע"פ בית משפט דפה, כגון אם הטילו על שכנגדו לשלם לו הוצאות המשפט וכד', חייב להפריש מזה מעשר?
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:ובענין אחר,
הא ודאי שאין להפריש מעשר כספים מתשלומי גזילות, (דהיינו שהנגזל אינו מפריש מעשר מהגזילה המושבת), ומאידך נראה שבתשלומי כפל ודו"ה כן יהיה חובת מעשר.
ומה הדין בתשלומי בושת או צער, יש בהם חובת מעשר?
ואיך דנים תשלומים ע"פ בית משפט דפה, כגון אם הטילו על שכנגדו לשלם לו הוצאות המשפט וכד', חייב להפריש מזה מעשר?
האם צריך להפריש מעשר כספים מתשלומים והחזרים של חברות ביטוח?
עושה חדשות כתב:ובענין אחר,
הא ודאי שאין להפריש מעשר כספים מתשלומי גזילות, (דהיינו שהנגזל אינו מפריש מעשר מהגזילה המושבת), ומאידך נראה שבתשלומי כפל ודו"ה כן יהיה חובת מעשר.
ומה הדין בתשלומי בושת או צער, יש בהם חובת מעשר?
ואיך דנים תשלומים ע"פ בית משפט דפה, כגון אם הטילו על שכנגדו לשלם לו הוצאות המשפט וכד', חייב להפריש מזה מעשר?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 413 אורחים