נוטר הכרמים כתב:ועי' מהרי"ל דיסקין שהוסיף בזה תמיהה, היתכן שלא היו בניו של משה אצל מ"ת, הלא היו ג"כ לויים, ואם לא היו במ"ת, לא יכלו להיות לויים, [מה כוונתו?]. וע"כ צ"ל דבעת מ"ת שלח משה רבינו לקרוא אותם ובאו עם אמם, ומסתמא לא היה רוצה יתרו לשלח אותם עד שהבטיח לו משה שיחזירם, וזהו הפירוש 'ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שילוחיה', דהיינו ששילחה הרבה פעמים היינו ב' פעמים, א' כמו שפירש"י, ועוה"פ כמו שפירשנו, עכ"ד.
ערער בערבה כתב:באותו עניין ונא לא להתרגז:
היכן מצינו בחז"ל שגם הנשים היו במעמד הר סיני?
[לע"ע לא מצאתי ראיה אלא מסוגיא דפולטת, דמוכח שגם הנשים הוצרכו ליטהר].
ארי שבחבורה כתב:והשוה עוד לדברי רש"י בשם המכילתא: "כה תאמר לבית יעקב" - 'אלו הנשים'.ערער בערבה כתב:באותו עניין ונא לא להתרגז:
היכן מצינו בחז"ל שגם הנשים היו במעמד הר סיני?
[לע"ע לא מצאתי ראיה אלא מסוגיא דפולטת, דמוכח שגם הנשים הוצרכו ליטהר].
ארי שבחבורה כתב:בשבת מצאתי ב'חזקוני' (להלן פסוק כ"ח) את הדברים הבאים:
"...יש מפרשים כל הפרשה מ"וישמע יתרו" עד "וילך לו אל ארצו" לאחר מתן-תורה... ולפי שיטה זו צריך לומר - גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני. ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר - שלא הוזכרו מכאן ואילך בשום מקום בתורה".
והדברים מבהילים.
בהקשר זה יש כאן בנותן טעם להביא את דברי המדרש (במדבר-רבה כא,יד) בפרשת פנחס, וז"ל: "וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלוקי הרוחות וגו'" (במדבר כז,טו-טז)... מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות? אלא כיון שירשו בנות צלפחד אביהן אמר משה: הרי השעה שאתבע בה צרכי, אם הבנות יורשות בדין הוא שיירשו בני את כבודי. אמר לו הקב"ה: "נוצר תאנה יאכל פריה" (משלי כז,יח), בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה (יש לציין שברש"י על אתר ליתא למילים אלו), יהושע שרתך והרבה חלק לך כבוד... הואיל והוא שרתך בכל כוחו כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד שכרו, עכ"ל, ויעוין עוד ב'אבות דר' נתן' (פרק י"ז). ויש לעיין אם יש קשר בין הדברים.
כמובן שכל הדברים הללו רק מחזקים את השאלה - מדוע באמת לא שלח משה רבינו להביא את בניו ממדין כדי ש'יעמדו על הר סיני'? וצע"ג.
ערער בערבה כתב:כה תאמר לבית יעקב' לא נאמר במעמד מ"ת.
בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי אצל אחד מרבותינו שכתב שבני משה לא היו במתן תורה כי לא היו בצער השעבוד.
ארי שבחבורה כתב:בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי אצל אחד מרבותינו שכתב שבני משה לא היו במתן תורה כי לא היו בצער השעבוד.
איפה?
אוצרניק כתב:מונח לי בראש איזה פירוש, מדוע בני משה לא היו ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני. כדי שלפחות משה רבינו ע"ה יוכל לקיים את המצוה כפשוטה, של 'למען תספר באזני בנך ובן בנך וגו', וכן את המצוה של והודעתם לבניך ולבני בניך. שמצוות אלו לא היו שייכים כ"כ לבני אותו הדור, שגם בניהם ראו ושמעו כמותם, ומה שייך להודיעם ולספר להם. ומשה רבינו זכה לקיים מצוות אלו כפשוטם.
חקר כתב:ארי שבחבורה כתב:בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי אצל אחד מרבותינו שכתב שבני משה לא היו במתן תורה כי לא היו בצער השעבוד.
איפה?
בחיפוש באוצר נמצא ביאור זה בס' אור תורה [מגארי] בשם 'זר זהב', כמו"כ הגרב"ד פוברסקי בספרו בד קודש עה"ת חוזר על זה כמה פעמים.
ארי שבחבורה כתב:בשבת מצאתי ב'חזקוני' (להלן פסוק כ"ח) את הדברים הבאים:
"...יש מפרשים כל הפרשה מ"וישמע יתרו" עד "וילך לו אל ארצו" לאחר מתן-תורה... ולפי שיטה זו צריך לומר - גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני. ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר - שלא הוזכרו מכאן ואילך בשום מקום בתורה".
והדברים מבהילים.
בהקשר זה יש כאן בנותן טעם להביא את דברי המדרש (במדבר-רבה כא,יד) בפרשת פנחס, וז"ל: "וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלוקי הרוחות וגו'" (במדבר כז,טו-טז)... מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות? אלא כיון שירשו בנות צלפחד אביהן אמר משה: הרי השעה שאתבע בה צרכי, אם הבנות יורשות בדין הוא שיירשו בני את כבודי. אמר לו הקב"ה: "נוצר תאנה יאכל פריה" (משלי כז,יח), בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה (יש לציין שברש"י על אתר ליתא למילים אלו), יהושע שרתך והרבה חלק לך כבוד... הואיל והוא שרתך בכל כוחו כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד שכרו, עכ"ל, ויעוין עוד ב'אבות דר' נתן' (פרק י"ז). ויש לעיין אם יש קשר בין הדברים.
כמובן שכל הדברים הללו רק מחזקים את השאלה - מדוע באמת לא שלח משה רבינו להביא את בניו ממדין כדי ש'יעמדו על הר סיני'? וצע"ג.
חקר כתב:בבקשה
בעלזער כתב:מדברי החזקוני משמע כאילו היה חיוב על כל איש אשר הוא מזרע ישראל הוא להיות נוכח במעמד הר סיני ומי שלא נכח במעמד הר סיני נענש וכדו'.
ולא ידעתי מניין לו לומר כן
ארי שבחבורה כתב:בעלזער כתב:מדברי החזקוני משמע כאילו היה חיוב על כל איש אשר הוא מזרע ישראל הוא להיות נוכח במעמד הר סיני ומי שלא נכח במעמד הר סיני נענש וכדו'.
ולא ידעתי מניין לו לומר כן
לענ"ד כוונת ה'חזקוני' היא שמכיון שבניו של משה רבינו לא זכו להיות במתן תורה הם לא הצליחו להשיג את המעלות הרוחניות שהיה באפשרותם להשיג ['בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה'] וזה גרם לכך שהם לא נזכרו יותר בתורה, ואין כאן שום 'עונש', ופשוט.
בעלזער כתב:כפי הנראה לא התנסחתי מספיק ברור.
כיוונתי לשאול מניין לו לחזקוני לשאול מדוע לא הביא משרע"ה את בניו למעמד הר סיני ומהכ"ת לו שהיה חיוב לבוא ולהביא להר סיני כאשר הדבר פשוט שגם אלו שהתגלגלו בשום מקום ולא היו במעמד הר סיני נהפכו ליהודים מעצם הופעת הקב"ה על הר סיני.
גם מה שכתב החזקוני שאין הם מוזכרים בתורה, יש להעיר ממה שמבואר בפרשת במדבר לקהת משפחת העמרמי והכוונה כנראה לבני משה.
כמו כן יש לעיין לשיטתו של החזקוני לכאו' שאלו אשר לא היו במעמד הר סיני חסר להם בהשגות והרי גם אלעזר בן אהרן הכהן נשא לאשה את אחות צפורה ומעניין היכן היה הוא ופנחס בנו במעמד הר סיני ולא כתבתי אלא כמראה מקום בלבד ולא להקשות חלילה.
חכם באשי כתב:מטו משמיה דהגר"א, שאלו שנשתמדו במהלך הדורות, נכחו נשמותיהם במתן תורה אך לא אמרו 'נעשה ונשמע'.
יורה דעה כתב:לאחר שראיתי כל הנ"ל, תמה אנוכי מהעובדא הידועה של פיוט האקדמות, שאנו קוראים בחג השבועות קודם קריאת תורה. לפי המסופר, פיוט זה נתחבר ע"י רבי מאיר ב"ר רבי יצחק, אשר נסע אל מעבר נהר הסמבטיון, שם "התגוררו בני משה, שהיו כולם צדיקים, עובדי ה', ואף סנהדרין הדנים דיני נפשות יש בתוכם".
אולי מישהו יוכל לברר מקורו של סיפור זה, (לפני יש רק את הסיפור כפי שמובא ב"הפיוט המבואר" מהרב אהרן לוי), ואיך אפשר ליישבו עם דברי המדרש שבני משה לא עסקו בתורה.
בית שביעי כתב:היה מאמר ארוך בחד מעיתונות החרדיות אודות המעפילים שיש חזלי"ם או ראשונים שהם היו משבט [מכיר בן] מנשה והניחו שדותיהם ורכושם בא"י וגם נשארו בא"י ובמיוחד מעבר לירדן [שאכן נחלו שם ביחד עם בני גד וראובן] והמעפילים דאגו לנכסיהם ולאחיהם שנשארו שם שלא ירדו עם בני יעקב למצרים, ומביא עוד פסוקים וחזלי"ם שעומדים בקנה אחד עם תיאוריה הזאת.
וע"כ הצריך יהושע לקיים עמם הברית שכרת עם אחיהם אחר מעמד הר סיני. מאמר מאלף.
ארי שבחבורה כתב:ערער בערבה כתב:באותו עניין ונא לא להתרגז:
היכן מצינו בחז"ל שגם הנשים היו במעמד הר סיני?
[לע"ע לא מצאתי ראיה אלא מסוגיא דפולטת, דמוכח שגם הנשים הוצרכו ליטהר].
ומה הנשים עשו באותו זמן? הכינו עוגות גבינה? ואולי בכלל הן המשיכו לישון...
למה צריך לחפש הוכחות לדבר שנראה כה פשוט?
והשוה עוד לדברי רש"י בשם המכילתא: "כה תאמר לבית יעקב" - 'אלו הנשים'.
ערער בערבה כתב: וכמדומני [לא לחלוטין בטוח, אבדוק תיכף] שגם במפרשי התורה יש מי הפשט משום קדושה ולא משום פולטת.
ארי שבחבורה כתב:אוצרניק כתב:מונח לי בראש איזה פירוש, מדוע בני משה לא היו ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני. כדי שלפחות משה רבינו ע"ה יוכל לקיים את המצוה כפשוטה, של 'למען תספר באזני בנך ובן בנך וגו', וכן את המצוה של והודעתם לבניך ולבני בניך. שמצוות אלו לא היו שייכים כ"כ לבני אותו הדור, שגם בניהם ראו ושמעו כמותם, ומה שייך להודיעם ולספר להם. ומשה רבינו זכה לקיים מצוות אלו כפשוטם.
פירוש תמוה ביותר - וכי בשביל שאבא שלהם יוכל לקיים מצוה כלשהי ביתר הידור הילדים שלו צריכים לסבול? אתמהה.
אוצר החכמה כתב:ארי שבחבורה כתב:ערער בערבה כתב:באותו עניין ונא לא להתרגז:
היכן מצינו בחז"ל שגם הנשים היו במעמד הר סיני?
[לע"ע לא מצאתי ראיה אלא מסוגיא דפולטת, דמוכח שגם הנשים הוצרכו ליטהר].
ומה הנשים עשו באותו זמן? הכינו עוגות גבינה? ואולי בכלל הן המשיכו לישון...
למה צריך לחפש הוכחות לדבר שנראה כה פשוט?
והשוה עוד לדברי רש"י בשם המכילתא: "כה תאמר לבית יעקב" - 'אלו הנשים'.
כיוון שציווה משה שלא יקרבו אל אשה כדי שהנשים יהיו טהורות במעמד הר סיני מוכח שהיו וזו ראיה פשוטה וברורה. (ואיני מבין למה לקרוא לזה סוגיא דפולטת מפחית את הראייה)
נוטר הכרמים כתב:ועי' מהרי"ל דיסקין שהוסיף בזה תמיהה, היתכן שלא היו בניו של משה אצל מ"ת, הלא היו ג"כ לויים, ואם לא היו במ"ת, לא יכלו להיות לויים, [מה כוונתו?].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 151 אורחים