ישא ברכה כתב:דרומי כתב:צירוף של יותר מידי מקרים מזעזעים בציבור החרדי מתחיל להזכיר אתר ידוע...
ה' ירחם.
צודק. למרות שבוודאי אסור להתעלם מתופעות שליליות במחננו בתחום המיני. פעמים רבות הדישה בהם רצוא ושוב איננה לתועלת ואדרבה יש גם תאווה כל שהיא בעצם הפיטפוט בעניני מין. במיוחד אין טעם בהבאת מעשיות, שקשה מאד לגזור מהם דבר. אם מעוררים כאן על הצורך בשימת לב על תופעה מצויה, אז כל אחד מכיר זאת מסביבתו, ואילו סיפורים קשים וחריגים אינם תורמים מאומה לדיון.
אוהב עמו כתב:לפני שנגזר דינו של אשכול חשוב זה להמחק, אבקש מכל הת"ח דפה להפסיק לדון בסיפורי אמריקע, ולחזור לעצם הנושא.
ואתכבד בהחזרת האשכול למסלול:
דרומי כתב:החפץ חיים לא קשור לכאן.
גם אם מצד דיני לה"ר מותר ומצוה לפרסם שם מסויים, אין לזה קשר לפורום דידן, כמובן וגם פשוט.
זאב ערבות כתב:עד כמה שלא נסביר לילדים, תמיד ימצאו אנשים שפלים שיצליחו לבצע את זממם והראיה שלא רק נטפלים לילדים אלא אף לנוער ולמבוגרים כאשר רואים פרצה.. זה לא שונה מכל הנוכלים למיניהם שלא משנה כמה מזהירים להשמר מהם תמיד הם מוצאים איזה פטנט חדש לעבוד על התמימים ולהוציא מהם את כספם.
אמנם טוב וראוי ללמד את הילדים כיצד להזהר מאנשים המציעים להם סוכריות וגלידה, אך יותר מכך חשוב שהנוכלים ידעו שאם יתפסו ינקטו נגדם את מלא הדין ללא רחמנות, לפרסם את שמם בחוצות עם תמונותיהם ושירקבו בכלא. הבעיה היא שהם יודעים שיש מי שילמד עליהם סנגוריה ויחפה עליהם וימציא כל מיני סיפורים וכך הם ימשיכו ללכת ביננו בלא מפריע
זאב ערבות כתב:אוהב עמו כתב:לפני שנגזר דינו של אשכול חשוב זה להמחק, אבקש מכל הת"ח דפה להפסיק לדון בסיפורי אמריקע, ולחזור לעצם הנושא.
ואתכבד בהחזרת האשכול למסלול:
אם זה אשכול חשוב מדוע שימחק? כבר כתב מישהו בהתחלה שהנושא נידון בפורום ולולי סיפורי אמריקה לא היה מגיע לחמש עמודים.
אוהב עמו כתב:לפני שנגזר דינו של אשכול חשוב זה להמחק, אבקש מכל הת"ח דפה להפסיק לדון בסיפורי אמריקע, ולחזור לעצם הנושא.
ואתכבד בהחזרת האשכול למסלול:
1. כל מי שמתעסק עם ילדים [אני הקטן מתעסק עם בחורי ישיבה מכלל המגזרים] יודע שיש רמה מסויימת של פגיעות.
2. למיטב ידיעתי, ובירוריי אין אפשרות לדעת על אומדן אמיתי, כי ברור שלא כל מקרה מדווח, גם בציבור הכללי וגם בציבור החרדי.
גם לציבור החילוני ישנו קו אנונימי המיועד לנשים שחוו תקיפה מינית, והגורמים מדברים שלפעמים רק שנים אחרי הפגיעה אוזרת הבחורה/האשה כח ואומץ להתמודד עם הדבר בפומבי ולהודות בו בריש גלי.
3. גם הגדרת המושג פגיעה היא מאד רחבה וסובייקטיבית, לדוג' הגב' ג' סברסוב שמתעסדקת עם הציבור החרדי טוענת שכל חרדי שני עובר פגיעה, אך לדבריה הסתכלות ממושכת במקווה וכדו' מהווה פגיעה. ואני הק' אומר נו נו.
4. כפי שהקדמתי אני נחשף לבחורי ישיבה, ושם לכאורה בציבור החסידי יש יותר פגיעות בין בחורים או אנשים ובחורים.
5. חובה קדושה על כל אב ואם להכין את ילדיהם גם לדבר הזה, בצורה נאותה וראוייה. וחובה לזכור שרוב מוחלט של פגיעות בילדים מגיעים מאדם שאינו זר לילד אלא מוכר לו! ולכן ה'שפראך' צריך להפסיק להיות בשפה של חוטף ילדים או איש רע, אלא יותר בכיוון של אני וגופי וכדו', וכמובן שתהיה פתיחות רבה ככל האפשר בין הילד להוריו, ולעולם לא להאשים את הילד במה שקרה, ולשדר לילד שגם אם יקרה משהו הדבר לא יהיה באשמתו.
6. וכמובן כמו בכל דבר להתפלל לסיעתא דשמיא.
את השאלה של בדיעבד אם ח"ו קרה מקרה אם למסור או למסור אני משאיר לגדולים וטובים ממני. [השבוע דיבר איתי - בקו אנונימי- בחור חסידי שנפגע מאברך שלומד או מגיע לישיבתו, ושיכנעתי אותו שידווח על כך למשגיח שלו, מה היה המשך הסיפור אין לי דרך לדעת...טוב שאינני רופא ילדים]
נוטר הכרמים כתב:לענ"ד, עלינו לחזור לדברי התוה"ק "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני". הפתרון הוא להתרחק מקלי דעת ופוחזים מכל סוג שהוא,
גם אם הם מתעטרים בכל מיני תוארים ו'שטלעס' ותמיכה מרבנים.
אגב, כידוע, הגאון בעל משמר הלוי זצוק"ל יצא נגד הסופר הנ"ל בחריפות יתירה. בתמוז תשפ"א פרסם בד"ץ העדה החרדית נגד ספריו של ולדר "אשר רחוקים המה מהשקפת עולמם של יראי ה' ונגוע בנגע ההשכלה הארורה... וכל אב ואם וכל מחנך לצעירי הצאן יתן אל לבו לא לתת לכתבים כאלו להיכנס אל ביתו ולהרחיקם בתכלית".
המעניין הוא שהגרמ"מ התבטא עליו שהוא חשוד בג' עבירות חמורות!!
העמק דבר כתב:אחרי מה שהתפרסם על הסופר הידוע , היה קשה לי להאמין שהמעשים נעשו אך ככל שעובר הזמן נחשפים עוד ועוד סיפורים , והשכל הישר אומר שאכן נעשו המעשים
אני מרגיש רע . אדם שהוא דמות חינוכית שאין בית חרדי מיינסטרימי שאין לו א' מספריו , שאנשים סמכו עליו ושלחו את היקרים להם מכל לטיפול אצלו . ניצל את חולשת הנפגעים כדי לפגוע באכזריות
וכמו אחרי הסיפור הקודם שהתפרסם על מ.ז מסתבר שהרבה ידעו ושתקו ופחדו . והטורפים הללו המשיכו לפגוע
בשני המקרים מדובר על עשרות שנים של פגיעות ועל כל מקרה שפורסם יש כמה וכמה מקרים שסופרו רק למשפחה ויש שאפילו לא אוזרים אומץ לספר , הם שומרים סוד אפל שאוכל את נשמתם עד מאה ועשרים
הראשון שנחשף משלם את עונשו וגם הסופר הנכבד עוד יתן על כך דין וחשבון
השאלה היא - איך מונעים את הטורף הבא? מדובר על אנשים רבי כוח עוצמה וקשרים בכל מקום מוערכים תדמיתית בציבור החרדי או הכללי - למה שנפגעים יצאו למערכה נגדם ?
למרות הידיעות הברורות
אין ולו רב א' שמדבר בענין או שפועל
הסיפורים מתפוצצים על ידי עיתון חילוני ועל ידי כתב אנטי ממסדי
כי כל הממסד שותק ובמקרה הנוכחי חלקם אפילו מסייע לטורף האכזרי הזה . ישנם טענות שהנ'ל בתפקידו כיועץ מטפל ואיש חינוך מחזיק בשלדים בארון וסודות לא נעימים על הרבה אנשים לדוג' לפלוני יש בן עם בעיה נפשית מטופלת או בעיות כאלה ואחרות שאין שירצה שידעו עליהם ברה"ר
האם רק עיתון חילוני שמחוץ למחננו ואינו חת מפני איש אלא רק מפני תביעת דיבה יכול לטהר את מחננו?
מן הסתם גם כעת מסתובבים פוגעים שכאלו בינינו האם נוכל כציבור לטפל בהם בעצמנו או שאנו מודים בכישלון הציבורי וניתן לאנשים מבחוץ שלא תמיד יש להם האינטרס או הכוח לעזור
מה יהיה?
נוטר הכרמים כתב:לענ"ד, עלינו לחזור לדברי התוה"ק "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני". הפתרון הוא להתרחק מקלי דעת ופוחזים מכל סוג שהוא,
גם אם הם מתעטרים בכל מיני תוארים ו'שטלעס' ותמיכה מרבנים.
אגב, כידוע, הגאון בעל משמר הלוי זצוק"ל יצא נגד הסופר הנ"ל בחריפות יתירה. בתמוז תשפ"א פרסם בד"ץ העדה החרדית נגד ספריו של ולדר "אשר רחוקים המה מהשקפת עולמם של יראי ה' ונגוע בנגע ההשכלה הארורה... וכל אב ואם וכל מחנך לצעירי הצאן יתן אל לבו לא לתת לכתבים כאלו להיכנס אל ביתו ולהרחיקם בתכלית".
המעניין הוא שהגרמ"מ התבטא עליו שהוא חשוד בג' עבירות חמורות!!
עליך עיננו כתב:מחילה, אבל לא מתאים לפורום תורני לדון בנושא!
נוטר הכרמים כתב:לענ"ד, עלינו לחזור לדברי התוה"ק "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני". הפתרון הוא להתרחק מקלי דעת ופוחזים מכל סוג שהוא,
גם אם הם מתעטרים בכל מיני תוארים ו'שטלעס' ותמיכה מרבנים.
אגב, כידוע, הגאון בעל משמר הלוי זצוק"ל יצא נגד הסופר הנ"ל בחריפות יתירה. בתמוז תשפ"א פרסם בד"ץ העדה החרדית נגד ספריו של ולדר "אשר רחוקים המה מהשקפת עולמם של יראי ה' ונגוע בנגע ההשכלה הארורה... וכל אב ואם וכל מחנך לצעירי הצאן יתן אל לבו לא לתת לכתבים כאלו להיכנס אל ביתו ולהרחיקם בתכלית".
המעניין הוא שהגרמ"מ התבטא עליו שהוא חשוד בג' עבירות חמורות!!
עקביה כתב:דבריו של רממ"ש ממחישים את הכלל: מה שלא שואה לא קיים.
יותם כתב:אני תמיד חשבתי שהתורה אומרת לאדם איך לדבר ואפילו מה לחשוב. אבל אין להאריך מפני הכבוד.
עכ"פ כיון שלא נחשוד לרוב גדולי ישראל מהדור האחרון חלילה וחס, נראה לי שלפחות בנידו"ד כדאי לשים בצד את המובאה הזו.
תוכן כתב:יותם כתב:אני תמיד חשבתי שהתורה אומרת לאדם איך לדבר ואפילו מה לחשוב. אבל אין להאריך מפני הכבוד.
עכ"פ כיון שלא נחשוד לרוב גדולי ישראל מהדור האחרון חלילה וחס, נראה לי שלפחות בנידו"ד כדאי לשים בצד את המובאה הזו.
אני לא אוהב את ההצטדקות המזויפת הזאת. עיין שו"ת חוות יאיר ותראה איך קדושי עליון מדברים. כשמשהו מפריע לאנשים הם צועקים. ות"ח דרתח אורייתא קא מרתחא ליה. ומי שלא רותח, זה לא בגלל שהוא בעל מדות, אלא בגלל שלא איכפת לו!
איש_ספר כתב:אבל מה נעשה עם הסופר הידוע, זה שאחראי במידה רבה על מהפכה אדירה, כזו שהמגמה שלה לשים את הילד ועולמו במרכז, להקשיב לילד, להביט על הילד, אותו אחד מתוך עשרה, ולראות את צרכיו שלו המיוחדים לו ואת עולמו הפנימי. את המגמה הזו הוא ביטא בספריו, בטיפולו ובכל מקום. וכאן הבן בוכה למשפחותיו. איך יתכן שאדם בעל הבנה שכזו, היודע מה הן ההשלכות של פגיעות מהסוג הזה מסוגל לעולל כך? האם יתכן שאת הבנתו הוא פיתח מתוך חוויה אישית...? זה נשמע שטני, אבל זו כנראה המציאות. אין לזה שום הסבר המניח את הדעת.
איש_ספר כתב:הנושא כ"כ מטלטל ומזעזע ומעורר כ"כ הרבה תהיות שבאמת מיותר לעסוק בסוגיא איך גדולי ישראל כשלו בו. כי האדם - כולל גדולים וחכמים - יראה לעיניים. הזכירו כאן את השואה, זה יכול לשמש כמשל, אע"פ שאין שום שאלה (לי ולדכוותי) כיצד גדולי ישראל לא שיערו מה הגרמני זומם ומסוגל לבצע, עכ"ז אנו מספרים בהתפעלות על הבודדים (ולאו דוקא מהגדולים ביותר) שדיברו והעלו אפשרות שכזו.
עליך עיננו כתב:הרי האדם הזה טיפל במאות ילדים ואף אחד לא דיבר מעולם? כולם השתיקו? כולם פחדו?
מקדש מלך כתב:איש_ספר כתב:אבל מה נעשה עם הסופר הידוע, זה שאחראי במידה רבה על מהפכה אדירה, כזו שהמגמה שלה לשים את הילד ועולמו במרכז, להקשיב לילד, להביט על הילד, אותו אחד מתוך עשרה, ולראות את צרכיו שלו המיוחדים לו ואת עולמו הפנימי. את המגמה הזו הוא ביטא בספריו, בטיפולו ובכל מקום. וכאן הבן בוכה למשפחותיו. איך יתכן שאדם בעל הבנה שכזו, היודע מה הן ההשלכות של פגיעות מהסוג הזה מסוגל לעולל כך? האם יתכן שאת הבנתו הוא פיתח מתוך חוויה אישית...? זה נשמע שטני, אבל זו כנראה המציאות. אין לזה שום הסבר המניח את הדעת.
אני באמת לא יודע. האם נכון לשים את הדגש על ה"בין אדם לחבירו"? ואולי ה"בין אדם למקום" הוא הסיפור העיקרי? (לאו דווקא כאן. איני מכיר את הסיפור הספציפי שמדברים עליו ואיני מביע דעה לגביו. השאלה היא באופן כללי על מקרים כאלו).
ברור שאין שום צורך לכמת ולתת פרופורציות לאף איסור שבתורה. לא בין אדם למקום ולא בין אדם לחבירו. אבל כשמדובר בחטא גילוי עריות, מהחטאים החמורים ביותר בתורה וכו' וכו', מפריע לי שנתפסים שוב ושוב רק לאכזריות ולאספקט החיה הטורפת.
האויצרניק כתב:כותבי הפורום כאן שוכחים שיש גם בדיקת פוליגרף מאומתת שם הוא מכחיש את כל המיוחס לו, ונמצא דובר אמת
מקדש מלך כתב:הוא לא אמר שהתורה לא יכולה להגיד לו איך לדבר ולחשוב.
הוא אמר ש"אתה" לא יכול להגיד לו איך לדבר ואיך לחשוב.
לא שאני מזדהה עם החשיבה והדיבור שלו, אבל דעות הרבה בבני האדם. וזוהי הדעה שלו.
מכון חכמי ליטא כתב:האויצרניק כתב:כותבי הפורום כאן שוכחים שיש גם בדיקת פוליגרף מאומתת שם הוא מכחיש את כל המיוחס לו, ונמצא דובר אמת
מנין שהיה בדיקה? תוכל להעלות לפורום את תוצאות הבדיקה?
עקביה כתב:כיון שנזכרה השואה...
אחרי השואה אמר מישהו (אבא קובנר?) לרב עמיטל: אתה עדיין מאמין באלוקים?!
ענה לו הרב עמיטל: אתה עדיין מאמין באדם?!
בניגוד למשפט האומלל שנכתב לעיל: "וכאן הוכיח סופו על תחילתו שכל הטוב שלו רק היה היכי תימצי להגשים את הרוע שלו".
חושבני שגם אם הלה"ר אכן אמיתי, מה שבסה"כ הוכח הוא שא"א להאמין באדם.
אדם יכול להיות טוב, ואעפ"כ למעוד, והוא גם יכול לחיות בשני העולמות בו זמנית.
אין כוונתי שא"א לתת אמון באף אחד. ודאי ישנם הרבה מאד אנשים טובים מאד הראויים לאמון מלא, אבל כמו בתחומים אחרים, אסור לאבד את השכל ולתת אמון בלתי מסויג באף אדם, אלא לזכור את דברי רש"י (בראשית כח יג) בשם חז"ל: ...שלא מצינו במקרא שייחד הקדוש ברוך הוא שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב אלהי פלוני, משום שנאמר (איוב טו טו) הן בקדושיו לא יאמין, וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 229 אורחים