מקדש מלך כתב:בילדותי לימדו אותי כך:
בראשית - בתחילה
ברא אלוקים - כשהאייבישטער ברא
את השמים ואת הארץ
טוב, אז כנראה שהנפילה ארעה כשתרגמו את היידיש לעברית...
מקדש מלך כתב:בילדותי לימדו אותי כך:
בראשית - בתחילה
ברא אלוקים - כשהאייבישטער ברא
את השמים ואת הארץ
איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.
איש_ספר כתב:הרב עושה חיל, דוקא מתוך כבוד אני פונה אליך. באמת, די כבר עם הזעזועים, השוק הירך, והטפות המוסר. זה לא תורם כלום, בין אם זה מגיע מצד ימין או מצד שמאל.
עלו כאן ממצאים מעניינים וחשובים, יש לך מה להגיב לגופם, מוטב, אין לך, חדל ממנו. כאמור, עברנו את הגיל של ריש דוכנא.
איש_ספר כתב:כשחסיד בעלז מוציא שפ"א מוער, חסד"ג זועמים ומזלזלים, כשחסיד פולני מוציא תניא, חסידי חב"ד מבטלים, ועוד ועוד. אבל תורת ה', עיר פרוצה,
כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של למוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב כדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה, בינו זאת.
איש_ספר כתב:לא נדיר למצוא טיפוסים ירושלמים כאלה, שלא נבהלים ממסקנות נועזות של ר' גדליה נדל ומוצאים גם טעם באיזה וורט חסידי עסיסי.
בתוך הגולה כתב: מש"כ עה"פ 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך' שיעקב חלם שהתקפלה הארץ תחתיו.
נוטר הכרמים כתב:ואם בהגרל"מ ותלמידיו עסקינן,
ילמדונו תלמידיו, האומנם בהטלת רפש ובוץ על תלמידיו של מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל שמנימוקיו עמו
יצא (יחד עם אחיו להבחל"ח הגאון ר' עזריאל שליט"א) להגנת רבם בשעותיו הקשות, תצאו ידי חובת 'הכרת טובה'?
ישנה שאלה שמטרידה אותי לא אחת,
למה תמיד השמרן והפרומער יותר צריך להוכיח באותות ובמופתים את טוהר כוונותיו,
ואילו החדשנים ומטשטשי הגבולות שגבלו ראשונים הם כמובן 'בלתי לד' לבדו...
נעזוב לרגע את הלכסיקון של 'הפלס' עם המינים והאפיקורסים,
מה מניע אברכים מופלגים לרוקן את הוראת התנ"ך מהמסרים העילאיים,
משכר ועונש, מגילויי מלאכים, מתיאורי נסים שנכנסים להפליא בתוך המילים וכד'??
יש כאן איזה תורה עמוקה מיסודו של ה'בן מלך'?
דודי צח כתב:כמדומה שעיקר גדלותו של רל"מ זצ"ל, היה דווקא בשילוב ובהראות כיצד דברי חז"ל הקדושים מוכרחים בעומק פשט הכתוב.
מה שפחות משתקף בספר 'פשוטו של מקרא'.
והרבה יש להבדיל בין פירושי בן מלך לפירוש פשש"מ. למרות ששניהם מבדילים באיזשהו מקום בין הפשט לדרש, אבל רבי לייב תמיד התאמץ - כפי שמשתקף בספרי בן מלך - איך לכלול/להכריח/למזג את דברי חכמים וחידותם בתוך כלל כוונת המקרא, כאשר ברוב ככל ביאוריו מתגלה כי לא רק שאין 'סתירה' אלא דברי חז"ל ודרושיהם צומחים וגדלים מתוך ערוגת הפשט עצמו.
דודי צח כתב:הספר המפורסם "רש"י כפשוטו" ואחריו "מקרא מפורש" - הוא פרי יצירתו של תלמידו המובהק הגאון רבי נפתלי אנשין, וכן כל צוות העורכים והמסייעים, בפרט בראשית הדרך הם מתלמידי הגר"ל זצוק"ל.
ואכן שמעתי ממנו באחד השיחים שהוא מרגיש שבאמצעות מהדורת החומש הזה תורתו מתרחבת
פרנקל תאומים כתב:בחיידר של בניי נ''י הרעבע'ס דקלמו עם הילדים:
"בראשית, בהתחלה,
ברא אלוקים, ה' ברא".
איש_ספר כתב:דודי צח כתב:כמדומה שעיקר גדלותו של רל"מ זצ"ל, היה דווקא בשילוב ובהראות כיצד דברי חז"ל הקדושים מוכרחים בעומק פשט הכתוב.
מה שפחות משתקף בספר 'פשוטו של מקרא'.
והרבה יש להבדיל בין פירושי בן מלך לפירוש פשש"מ. למרות ששניהם מבדילים באיזשהו מקום בין הפשט לדרש, אבל רבי לייב תמיד התאמץ - כפי שמשתקף בספרי בן מלך - איך לכלול/להכריח/למזג את דברי חכמים וחידותם בתוך כלל כוונת המקרא, כאשר ברוב ככל ביאוריו מתגלה כי לא רק שאין 'סתירה' אלא דברי חז"ל ודרושיהם צומחים וגדלים מתוך ערוגת הפשט עצמו.דודי צח כתב:הספר המפורסם "רש"י כפשוטו" ואחריו "מקרא מפורש" - הוא פרי יצירתו של תלמידו המובהק הגאון רבי נפתלי אנשין, וכן כל צוות העורכים והמסייעים, בפרט בראשית הדרך הם מתלמידי הגר"ל זצוק"ל.
ואכן שמעתי ממנו באחד השיחים שהוא מרגיש שבאמצעות מהדורת החומש הזה תורתו מתרחבת
היכלו שניהם יחדיו?
וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה:
דודי צח כתב:איש_ספר כתב:דודי צח כתב:כמדומה שעיקר גדלותו של רל"מ זצ"ל, היה דווקא בשילוב ובהראות כיצד דברי חז"ל הקדושים מוכרחים בעומק פשט הכתוב.
מה שפחות משתקף בספר 'פשוטו של מקרא'.
והרבה יש להבדיל בין פירושי בן מלך לפירוש פשש"מ. למרות ששניהם מבדילים באיזשהו מקום בין הפשט לדרש, אבל רבי לייב תמיד התאמץ - כפי שמשתקף בספרי בן מלך - איך לכלול/להכריח/למזג את דברי חכמים וחידותם בתוך כלל כוונת המקרא, כאשר ברוב ככל ביאוריו מתגלה כי לא רק שאין 'סתירה' אלא דברי חז"ל ודרושיהם צומחים וגדלים מתוך ערוגת הפשט עצמו.דודי צח כתב:הספר המפורסם "רש"י כפשוטו" ואחריו "מקרא מפורש" - הוא פרי יצירתו של תלמידו המובהק הגאון רבי נפתלי אנשין, וכן כל צוות העורכים והמסייעים, בפרט בראשית הדרך הם מתלמידי הגר"ל זצוק"ל.
ואכן שמעתי ממנו באחד השיחים שהוא מרגיש שבאמצעות מהדורת החומש הזה תורתו מתרחבת
היכלו שניהם יחדיו?
לטעמי, בעל פשש"מ התעסק בקומת הקרקע והיסוד של הגר"ל, בסגנון שהתעסק בהם יותר בשנות הל' והמ', שם נטע בערוגת התלמידים שלו את האהבה והשאיפה למצוא את ה'פשט' בכל דבר, ולהבין את הגבולות והפרופורציה מהו דרש ומהו פשט. מה היא תוספת על החומש ומה אומר החומש עצמו.
אולם אין ספק, כפי שסדרת ספרי 'בן מלך' מעידה ומראה לכל מעיין ולומד, כי הגר"ל בהמשך שנותיו, בנה קומה חדשה ונוספת, בה התמקד בהתעסקות יתירה ועמוקה, למצוא איך דברי חז"ל צומחים ואף מתמזגים מתוך ובתוך פשט הכתוב עצמו. וביגיעה רבת שנים הציב על כך כל מיני כללים ודרכים, כפי שנודעו לתלמידיו ומשתקפים בספריו.
היינו שהדרש והפשט הם 'תרין ריעין דלא מתפרשין'.
אין הדרש מסרס ומפריך את הפשט, ומוחק אותו מכל וכל, כנגד הדעת הפשוטה שהלומד הפשוט ישכיל להבין על דבר אמת כוונת התורה בביאורי המילים עצמן.
מאידך, אין הדרש דבר חיצוני שהלבישו חכמים בדרכי רמז בעלמא במילות הכתוב, אבל באמת הם נפרדים.
אלא הם אמנם 'שתי דרכים', אך הם 'דבוקים ולא מתפרשים' זה מזה.
יש פשט פשוט, ויש דרש הנובע מתוך עמקות והבנה של חז"ל אשר 'דרשו חקרו וחיפשו' בתוך מעמקי הפשט, ומצאו יסודות לבנות את דבריהם, הן באגדה, וביותר בהלכה ובשמעתתא.
אין כאן קונפליקט שזה צריך להיות כפוף לזה, כמו שסברו רבים בדור האחרון (וכתוצאה מכך, יש שזלזלו בפשטים הפשוטים, והסיקו כי התורה כולה היא רק שמות וקודים שלא ניתנו להשגת בן אנוש, וכך הניחו והשאירו את התורה בשמים, ולא הסכימו שבכל זאת ירדה לארץ כמפורש במקראות ועוד טובא באגדות מלהיבות של חכמים, לבני אדם. ומנגד יש שזלזלו בדרשות וברמזים, מפני הפער הגדול שבין הדרש לפשט, והגיעו עד כדי הרס הדת. וידוע מה שהעיד הרב יעקב ליפשיץ בספרו 'זכרון יעקב' מתכתבותיהם של ראשי המשכילים, שאכן ביקשו ללמד את הילדים דווקא בנטרול גמור מפירושי חז"ל כדי להשריש בליבותיהם את הפער בין דברי חכמים לדברי התושב"כ), אלא זה צומח מעל זה.
ולכן עורך פשוטו של מקרא, ניכר בו שהוא תלמיד וותיק, שיודע ולמד והתייגע למקד את האור על הפשט, ולא בסברות כרס בעלמא, אלא שבקי ורגיל בדרך ה'לימוד' הלזה. ולו מן הסתם מתודות די ברורות. שחלקן הוארו לכאורה בדבריי למעלה. אבל כאמור, דרך זו אינה משקפת בעליל את דרכו המגובשת והסופית של הגרל"מ, שעל פיהם שורטטו ספרי בן מלך, כפי שעיני כל מעיין תחזינה מישרים. בהם לא נשארו בקומת הפשט בלבד (וכמו שהגדיר מישהו לעיל כי הפשט הוא 'הגג'), אלא הבניין המשיך להיבנות.
ומה מאוד ינעמו בזה דברי הרמב"ם בהגדרת "גמרא" ['שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא']:
יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן, עד שיידע היאך הוא עיקר המדות, והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה - וענין זה הוא הנקרא 'גמרא'.
הלכות תלמוד תורה א, יא.
חברא כתב:רש"י בראשית ג, זוידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה:
כאן רש"י אינו טורח אפילו להביא את ה'פשט' הפשוט, אלא רק קושיא ותירוץ על פי הדרש.
אמר רב יוסף מריש ה"א. ק"ל אדאמ' מאן דאמ' לי דאין הלכה כר' יהודה, והלא אין הלכה כר' יהודה. ורציתי לומר שעל זה אמ' רש"י בזה עבידנא יומא טבא לרבנן, סעודה לתלמידים ר"ל דבר מועט, אבל ביומא טבא לרבנן שלמעלה לא אמ' כלום, ר"ל שלמעלה היא סעודה גדולה לכולהו רבנן, ועל זה לא טרח לפרש, וזה דרך צחות לתקן רש"י.
חברא כתב:ודעותיי אינן מושפעות מהסט של 'פשוטו של מקרא', כי פשוט לא עיינתי בו הרבה, ואין לי שום קשר אליו.
איש_ספר כתב:אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.
[לגבי דעת מקרא והרב ישראלי, יצוין כי משפחת קוסבסקי (בני חתנו ר' עמנואל שליט"א - אותו לא שאלתי) טוענים ששקר הדבר והוא לא הסכים לקחת אחריות על הפירוש].
"עם תלמיד ששכלו משיג להבין פירוש רש"י אסור לו למלמד ללמוד עמו פירוש אחר אלא פירוש רש"י, שהוא הפירוש הנכון ע"פ פשוטו של מקרא ועל פי האמת".
חברא כתב:התייחסתי לטענות שעלו פה באשכול ותו לא. איני מבקר של הספר, ולא קובע לאף אחד מה לעשות בנידון.
בתוך הגולה כתב:צרם לי שם מאד מש"כ עה"פ 'הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך' שיעקב חלם שהתקפלה הארץ תחתיו*.
בזה לענ"ד רכבו אתרי ריכשי כי אם רצו לפרש כפשטו לא היו זקוקים כלל למדרש שהארץ התקפלה תחתיו (עי"ש ברשב"ם ועוד). הגישה להזכיר את הנס מחד ולצמצמו מאידך והכל מתוך העיקרון של פשטש"מ נראית מוזרה.
[* הרב סעדיה העיר בצדק שכ"כ בחזקוני. אלא שאי"ז סתירה לדברים כמובן. אאל"ט החיבור כולו מלוקט מספרי רבותינו ראשונים גם אחרונים ואין בו מחידושי העורך. אני תמהתי על החפץ. אם העניין לפרש כפשוטו הרי שיש לנו פירושים אחרים שלא נזקקים לקיפול הארץ. ומאידך אם לדעתו קיפול הארץ הוא הפירוש הפשוט לשם מה הדוחק בכך שיעקב חלם זאת. החזקוני לעומ"ז ראה צורך לפרש דברי חז"ל שהתקפל הערץ תחתיו ולכן פי' שהיה זה בחלום (וקרוב לכך ברד"ק)]
מַטעמת:דודי צח כתב:יש פשט פשוט, ויש דרש הנובע מתוך עמקות והבנה של חז"ל אשר 'דרשו חקרו וחיפשו' בתוך מעמקי הפשט, ומצאו יסודות לבנות את דבריהם, הן באגדה, וביותר בהלכה ובשמעתתא.
פרנקל תאומים כתב:איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.
אני הק' כתבתי על מה שהרעבע למד עם הבנים שלי נ''י.. וזה לא היה כ''כ מזמן וגם ממשיך להיות הלאה ב''ה..
מה שהמורה למדה אותי בכיתה א' בחינוך העצמאי אני כבר באמת לא זוכר.. זה בוודאי לא היה ביידיש..
איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.
דרומי כתב:לענ"ד שאלת התרגום המדוייק של 'בראשית ברא' אינה ענין לכאן.
כמו שכתבתי לעיל, לא תמיד קל להסביר לתלמידים הצעירים את דברי רש"י, ובפרט כשמפרשי רש"י חלוקים בכוונתו (דוגמא בולטת: מי היה יותר גדול לפי רש"י - שם או חם?), ולכאורה לא נורא 'לעגל פינות' ולקצר לפי ראשונים אחרים למען הילדים הרכים שלא יתבלבלו.
בכל מקרה, יש הבדל בין תרגום מלה או שנים באופן שונה מרש"י או בכלל מחז"ל, לגבי מצב שבו באים ומספרים את הסיפור הכללי מחדש.
וכגון אחד מחברי בית מדרשנו שליט"א שפעם העלה רעיון שאולי בעצם לפי הפשט רחל אמו של יוסף היתה בחיים בעת שמכרו אותו אחיו.
זה כבר לא שאלת התרגום המדוייק של המלה הספציפית, זה פשוט לספר את תולדות אבותינו מחדש.
בן מיכאל כתב:הרב נוטר הכרמים, עמדתי לכתוב לך באישי, ושוב ראיתי שכבר העלו זאת הכותבים כאן, הייתי מאד שמח לשמוע ממך ברור יותר, מה סבר באמת הגרש"א כשהגן על רל"מ [למשל, האם הסכים עם דעותיו, או עכ"פ סבר שאינם בעייתים כ"כ, או שאדרבה סבר שהגרל"מ לא סבר כן ומדובר בהשמצות שווא, או שמא סבר, שאין ראוי לצאת נגדו מפני שכוונתו לש"ש אף שדבריו אינם ראויים], והאם באופן כללי נכונות השמועות שבענייני השקפה וכו' היה פתוח ביותר [וזאת בניגוד לעניינים שבפועל, שבזאת כידוע היה בעל דעות מחמירות ביותר]?
ומענין לענין באותו ענין, מסופר עליו כי עסק רבות בחכמת הקבלה וכו', האם הוא נטה בזה משיטת רבו ה'אבי עזרי', או שגם רבו סבר שזוהי דרך ליחידי סגולה ורק התנגד להכנסת לימודים אלו לעולם הישיבות?
בקיצור, בעיני יש איזו חידה בין השקפתו של הגרש"א שעל פניו נשמעת ליברלית ומכילה וכו' [אולי ההגדרה לא מדוייקת], לבין דרכו של הגרש"א ועמדתו בנושאים כגיוס וכו', בהם היה קרוב בדעותיו לבני נטורי קרתא.
אני מניח שיש לך בענין הרבה תורה שבע"פ, ואם לא נוח לך לדוש בכך ברבים, אשמח לשמוע באישי.
איש_ספר כתב:[נא להמשיך את הדיון באשכול על הגרש"א כי שם מקומו]
איש_ספר כתב:הלא כבר הביאו כאן מכתר ראש הוראת הגר"ח ללמוד תנ"ך עם רש"י ומצודות, ויש גם בשאילתות שרשם תלמידו ממנו: "תנ"ך טוב ללמוד עם פירוש רש"י ואין צריך לכל הפירושים", ויש עוד בהנהגות הצריז"ס תלמידו, ללמוד חומש עם רש"י ורמב"ן, והוא כרש"י ותוס' על התלמוד.
ואיך כל זה עולה עם הסכמתו של הגר"ח לפירוש המלוקט מכל הפרשנים שמנה רש"ד?
אני לא בקי בפרשת הביאור של רש"ד, אך האם ביאורו לא פנה לאותו קהל יעד אליו פנה מנדלסון בתרגומו, קרי יהודי מערב אירופה? ולא ליהודים לומדי חומרש"י? (אגב, לא כל חומש בראשית התפרש ע"י רש"ד ויש לברר כל פרשה ופרשה).
האם לאור כל האמור לעיל מר' חיים בכמה וכמה נוסחאות, נדמה בעינך שהיה ניח"ל עם בני הישיבה למשל (ואיני מדבר על המקרי דרדקי) היו קובעים לימודם בביאור זה?
האם ההבדל בין העולה מן ההדרכות לבין הסכמתו, לא תומך בהשערה שהביאור וההדרכות לא יועדו לאותו קהל?
יושם לב, לא מדובר כאן בהסכמה של ר' חיים מול תיאוריה שלי. אלא בהסכמת ר' חיים מול הדרכות שלו עצמו !
אהרן חן כתב:מאד יהיה מעניין לשמוע את דברי ר' נוטר הכרמים בנוגע לייחסי ר' שמואל ור' לייב זצ"ל. אבל לגופו של דבר, אני חושב שהמחלוקת נגד ר' לייב הגיעה לכך שנטען עליו שהוא אפיקורס ח"ו ושצריך להוציא אותו ואת קהילתו החוצה רח"ל. ר' שמואל ועוד כמה גדולים, יצאו להגנתו והזימו את הטענות החריפות נגדו. אבל א"א ללמוד מזה שהם שבעו נחת מדברי תורתו. (יתכן שכן, ואני לא יודע, אבל גם אם אין נחת עדיין לדעתם ההאשמות באפיקורסות וכו' היו שקריות).
בענין החיבור פשוטו של מקרא, אני מיודד עם אחד מהעוסקים בעניין והנה כמה ידיעות ששמעתי ממנו. (מיועד למי שמתעניין בידיעות כאלה).
א. הגרח"י קפלן משגיח של ישיבת חברון דיבר בישיבה כנגד החיבור, בקרוב יהיה בידי את השיחה.
ב. הגר"ד כהן ראש הישיבה, הרים טלפון לכמה מהסמינרים להזהיר שלא יאפשרו שימוש בחומש. (מפי הגרח"י קפלן).
ג. הגר"א אריאלי, חם מאד בענין זה, הגדיר את הפירוש "שטיינזלץ", וסיפר שפתח את הספר בהו"ר להקשיב למשנה תורה, וכששם לב במה מדובר - לא רצה להשתמש בו כלל, גם לא כחומש.
ד. הגרא"י אולמן פועל נמרצות כדי להוציא הבהרה מטעם העדה המתנערת מהספר.
ה. הגר"נ קופשיץ התבטא בחריפות גדולה על הפירוש.
איש_ספר כתב:באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א.
הרב עושה חיל, דוקא מתוך כבוד אני פונה אליך. באמת, די כבר עם הזעזועים, השוק הירך, והטפות המוסר. זה לא תורם כלום, בין אם זה מגיע מצד ימין או מצד שמאל.
עלו כאן ממצאים מעניינים וחשובים, יש לך מה להגיב לגופם, מוטב, אין לך, חדל ממנו. כאמור, עברנו את הגיל של ריש דוכנא.
אהרן חן כתב: א. הגרח"י קפלן משגיח של ישיבת חברון דיבר בישיבה כנגד החיבור, בקרוב יהיה בידי את השיחה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 531 אורחים