איש_ספר כתב:
המדוברת, אולי היא אשת הג"ר דב מאיר אייזנשטיין זצ"ל, בת ר' יצחק רוזנטל מביהמ"ד בני ציון. ואולי יש פה קצת פגיעה בפרטיותה?
בן_אליעזר כתב: והגאון ר"ח(כנראה מבריסק) בעניין ברכה על ד' מינים לפני התפילה.
הופיע ויצא לאור
בס"ד בימים אלו הופיע ויצא לאור ספר 'דרך ישרה' - הנהגות רבינו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצ"ל על עניני חג הפורים [כריכה רכה].
230 עמודים של הנהגות ודקדוקי הלכה על חודש אדר וחג הפורים על כל פרטיו, כולל ארבע פרשיות, הנהגת ערי הספיקות [מהשנים שנהג בהם פורים דמוקפין לחומרא בעיר בני ברק], ומצוות היום מקרא מגילה משלוח מנות מתנל"א והסעודה על כל פרטיהן ודקדוקיהן.
מצ"ב קובץ מיוחד מתוך הספר, עם הנהגות ודקדוקים לארבע פרשיות בכלל, ופרשת 'זכור' בפרט.
עקב קוצר הזמן הספר לא יימכר בחנויות, אלא רק בנקודות המכירה המצויינות להלן.
המחיר: 20 ש"ח בלבד.
[ניתן לשלם גם דרך 'נדרים פלוס': קופות נוספות / נחלת נפתלי / ספר דרך ישרה]
ניתן להשיג בערים:
בני ברק - בכניסה לביהכ"נ תפארת ציון [או בבית רבינו ז"ל, ממול ביהכ"נ]; בקרית הרצוג - רחוב צבי הרלינג 17 משפחת וינוגרד, פל' 052-7654763 [ומתחילת שבוע הבא אי"ה גם ברחוב פרדו 12 משפחת פורת, טל' 03-5707918]
מודיעין עילית - בכניסה לביהמ"ד אהבת שלום רח' ר"ע 32 ; ברחוב רבי יהודה הנשיא 23 משפחת פורת טל' 08-8582376; ברחוב חזון דוד 3.
רכסים - הרב ארלנגר, פל' 052-7658778
אופקים - הרב קדושים, פל' 050-4130564
לתשומת לב: הכמות מוגבלת מאד!
בכל עניני הספר ניתן לפנות למחבר, בדוא"ל: [email protected]
בברכה מרובה
יוסף חיים אוהב ציון כתב:במן הגנזים כרך ט"ו, הודפס מאמר נפלא מהגרש על תנאי לימוד הקבלה.
שילה צבי כתב:היכן בירושלים ניתן להשיג הגדה של פסח של הגרש"ד (כמדומני בשם מחשבת בצלאל?)
(*משום מה לא הצלחתי לשלוח הודעה פרטית לנכדו שליט"א)
מענין. לפני כמה שנים שמעתי מפרו' מומחה לעניני חיטה וקמח, שהחיטה בכל העולם יש בה סוגים שונים, ובכל ארץ יש לחיטה מעלה אחרת, אחת טובה לעוגות השניה ללחם השלישית לבצקים מוקפאים והרביעית לפסטה וכו', אבל זה דברים קבועים ולא משתנים. ואילו החיטה הישראלית, בשנה בה יורד גשם במינון ופיזור טוב, היא מעולה ביותר ומתאימה לכל הסוגים. זאת בתנאי שהגשם בא כראוי וכנ"ל. והתחדש לי בזה עוד עומק בענין של ארץ אשר תמיד וכו'.אברהם כתב:מעניין לעניין:
אחי הגאון שליט"א מרבה לאכול מצות גם לאחר שעבר חג הפסח, משום שכיום המצה היא הלחם היחיד מתבואת הארץ, שאר הקמחים מתבואה מיובאת. הוא טוען בצדק שאין מקום להשוות בין הטעם המשובח של תבואת הארץ החביבה לבין הלחמים המיוצרים מתבואות ארצות העמים
אהרן תאומים כתב:אגב, גם למנהג לובאוויטש ההגדה מסתיימת כאן, ולא מודפסים הפיוטים הנ"ל
עושה חדשות כתב:השלמתי פרטים באישי. אולי רבי אברהם יתחקה על שורש הענין ויעדכן.
____________
האם זה נכון?
אברך כתב:בספר הנפלא דרך ישרה לא מוזכר האם בקידוש בשב"ק היה נוהג בעיטור עם שש כוסות מסביב לכוסו או לא.
האם אכן לא נהג בזה, אף שבכל הדברים נהג כהגר"א?
עושה חדשות כתב:הדגש בשאלה הוא האם סיים את ההגדה ב'נרצה' ולא אמר את כל הפיוטים שנדפסו שם אח"כ.
לא נהג. עי"ש פל"ד סוף הערה 16.אברך כתב:בספר הנפלא דרך ישרה לא מוזכר האם בקידוש בשב"ק היה נוהג בעיטור עם שש כוסות מסביב לכוסו או לא.
האם אכן לא נהג בזה, אף שבכל הדברים נהג כהגר"א?
איש_ספר כתב:הופיע וי"ל כרך חדש הכולל כמה מחיבורי הס"ק זצ"ל במהדו"ח
א. קיצור הל' מועדים שבועות.
ב. משוש כל הארץ.
ג. אחר כתלנו
ונלווה להם 'תיקון ליל שבועות' מוגה ומזוקק ע"ם ד' הרב האר"י זצ"ל
להשיג ברשת חנויות יפה נוף ובבית הרב זצ"ל
אפשר גם בטלפון 0548412949
רצ"ב דוגמא מתחילת הספר
שמר כתב:https://www.kore.co.il/viewArticle/116117
אולי ישאירו שריד לדור דעה
א. לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים; עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.
ב רֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַאֲזִינָה-- נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף;
יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.
ג לִפְנֵי אֶפְרַיִם, וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה--עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ;
וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.
ד אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.
ה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת--עַד-מָתַי עָשַׁנְתָּ, בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ.
ו הֶאֱכַלְתָּם, לֶחֶם דִּמְעָה; וַתַּשְׁקֵמוֹ, בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.
ז תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן, לִשְׁכֵנֵינוּ; וְאֹיְבֵינוּ, יִלְעֲגוּ-לָמוֹ.
ח אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.
ט גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ.
י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ; וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ.
יא כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ; וַעֲנָפֶיהָ, אַרְזֵי-אֵל.
יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם; וְאֶל-נָהָר, יוֹנְקוֹתֶיהָ.
יג לָמָּה, פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ; וְאָרוּהָ, כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.
יד יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר; וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה.
טו אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שׁוּב-נָא:
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה; וּפְקֹד, גֶּפֶן זֹאת.
טז וְכַנָּה, אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ; וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּה לָּךְ.
יז שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה; מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ.
יח תְּהִי-יָדְךָ, עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ; עַל-בֶּן-אָדָם, אִמַּצְתָּ לָּךְ.
יט וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ; תְּחַיֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.
כ יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; הָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.
בברכה המשולשת כתב:זו דעת אדוננו הגר"א. ויעויין באזור אליהו על אתר.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 125 אורחים
