כדכד כתב:עד לא מזמן חשבתי ש"רשעים" הם אנשים רעים שכל מגמתם לרע
אבל ראיתי את דברי הרד"ק בפירושו לתהלים א' א' וממנו משמע שרשע הוא חרדה לאסוף ממון וכי" גם בדרים בלתי כשרות.
הוא מתבסס בן השאר על הכתוב "ובכל אשר יפנה ירע" שכתוב בהצלחותיו של שאול המלך ובפסוק בקהלת "ולא ימלט רשע את בעליו" (שכנראה הוא מבין שלא היה עולה על דעתנו שהרוע ימלט את בעליו).
שאלתי היא בעצם מה פירוש המלה "רשעים" לפי הרד"ק וכן אם כל המפרשים מסכימים אתו או שיש סוברים כמו שהבנתי בתחילה או באופן אחר?
הרשעים הם החרדים לקנות ממון ותאות לבם בעולם הזה ולא יבחנו בין הטוב והרע ויגנבו ויגזלו ויהרגו בעבור הממון מרוב חרדת לבם. כי ענין הרשע הוא החרדה, כמו וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ (איוב לד, כט), ובכל אשר יפנה ירשיע (ש"א יד, מז), ולא ימלט רשע את בעליו (קהלת ח, ח), אל תרשע הרבה (שם ז, יז). ומפני זה סמך הלך עם רשעים
רשיע - יחריד ויבלבל וכן והוא ישקיט ומי ירשיע ותרגומו יחייב:
אם רשעתי אללי לי (איוב י, טו.), ולא רשעתי מאלקי (תהלים יח, כב.). ומ"ם מאלקי רוצה לומר שלא יצאתי מדרכי אלקי ללכת בדרכי רשע, רוצה לומר שלא עברתי על מצות לא תעשה, כי שמרתי דרכי י"י שהקדים רצונו לומר שקיים מצות עשה. אל תרשע הרבה (קהלת ז, יז.).
והשם - מקום המשפט שם הרשע (שם ג, טז.), בסגול. ואל רשעו ואל חטאתו (דברים ט, כז.). ובה"א הנקבה זאת הרשעה (זכריה ח, ה.), ותמר את משפטי לרשעה (יחזקאל ה, ו.), כי בערה כאש רשעה (ישעיה ט, יז.), וברשעת הגוים האלה (דברים ט, ד.).
והתאר - הוא רשע בעונו ימות (יחזקאל ג, יח.), להזהיר רשע מדרכו הרשעה (שם). אוי לרשע רע (ישעיה ג, יא.), כמו שתאר הצדיק בטוב תאר גם כן הרשע ברע.
והכבד - הוא הרשיע לעשות (דברי הימים ב' כ, לה.), והרשענו ומרדנו (דניאל ט, ה.), כלומר הרשענו מעשינו,
והפעל יוצא לאחר, כלומר הנותן רשע באחר - ואם צדיק כביר תרשיע (איוב לד, יז.), ירשיעך פיך ולא אני (שם טו, ו.), מי הוא ירשיעני (ישעיה נ, ט.), והרשיעו את הרשע (דברים כה, א.).
וכתב רבי יונה ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א' יד, מז.), והוא ישקט ומי ירשע (איוב לד, כט.), יחריד ויבלבל.
כי עתליהו המרשעת (דברי הימים ב' כד, ז.), המ"ם בחירק והוא תאר כמו הערים המבדלות, הממשלים לבית אביהם. ואף על פי שענינם הקרוב הוא זה, לא ימלטו מן הענין הראשון אבל הם בכללו לפי שענין הרשע המלחמה והחרדה. וכן ולא ימלט רשע את בעליו (קהלת ח, ח.). וכן ענין אל תרשע הרבה (שם ז, יז.), כלומר אל תחרד הרבה לעסקי העולם וגם אל תהי סכל שלא תתן דעת לעניני העולם ולצרכי מחייתך, אלא היה מתעסק בדרך האמצעי. ולמה תמות בלא עתך (שם), הוא טעם לשניהם כי אם יחרד הרבה ישים עצמו בסכנה כדי לאסוף ממון וימות בלא עת, וכן אם יהיה בטל ולא יתעסק ימות ברעב. ופירוש בלא עתך עת הקצוב לאדם לימי חייו ברוב והם שבעים או שמונים שנה. וכן מדור באהלי רשע (תהלים פד, יא.), עסק העולם וחרדתו:
והוא ישקיט ומי ירשיע - יניע כעניין נצוח וכמוהו ובכל אשר יפנה ירשיע והעניין הפך ישקיט כי בשעת הנצוח יתנועעו בני אדם הלא תראה יאמר והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל:
הרשעים הם החרדים לקנות ממון ותאות לבם בעולם הזה ולא יבחנו בין הטוב והרע ויגנבו ויגזלו ויהרגו בעבור הממון מרוב חרדת לבם.
אפרקסתא דעניא כתב:סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה.
אין זה עניין לממון.
ולפי דעתי כי מלת רשעים הם שאינם עומדים על מתכונ' אחת כדרך והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל וכן ובכל אשר יפנה ירשיע והוא ישקיט ומי ירשיע ובעבור זה הזכיר עם רשעי' הלך והוא המפותה ללכת בעצת רשע אחר ובדרך לא ידעה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים