זמן תוספת שבת

[עזריאל ברגר]

בדקתי את זה אצלנו וראיתי שבחורף, כשיש אבות ובנים מיד אחרי ערבית, לא עושים מלאכה עד אחרי זמן ר"ת

אני מבין שהנשים אצלך אינן חלק מהציבור בכלל...

[בברכה המשולשת]

אכן, התכוונתי לציבור הגברים

[עזריאל ברגר]

אז חצי מעם ישראל (בערך) הם נשים, וכשתצרף אליהם אפילו גבר אחד - כבר קיבלת שאין רוב ציבור יכול לעמוד בגזירה...

[סכינא חריפא]

הכלל בידינו הוא "בקעה מצא וגדר בה גדר" - במקום שיש חשש לפגיעה בכבוד השבת שם צריך להדר יותר, ואילו במוצ"ש נוהגים כפי שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל, כי לא רוצים להיות "הכסיל בחושך הולך" אם נקבל שבת לפי דעה אחת ונוציא לפי דעה אחרת, ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
הסיבות שהזכרתי אינן נוחות בלבד אלא כבוד שבת וכבוד התפילה וכו'.

אם תצאו מהבועה שלכם, תראו הרבה יהודים שמבדילים (כולל הדלקת אש) או חוזרים מבית הכנסת לביתם ברכב מיד אחרי ערבית שבצאת השבת הרגילה, וממש לא ברור שהציבור יוכל לעמוד בחומרא זו.
אילו היינו פוסקים כר"ת - היינו גם מקבלים את השבת יותר מאוחר, והיה יותר זמן ביום שישי, אבל להחמיר כשתי השיטות - עליו הגמרא אומרת הכסיל בחושך הולך!

אולי הכסיל הוא מי ששונה באיוולתו? מה שייך בפלוגתתא דרבבותא שלא הוכרעה הכסיל בחשך הולך?

[עזריאל ברגר]

אם לא הוכרעה - אולי יש מקום לדבריך.
אם אנחנו נוקטים שמרן הבית יוסף חזר בו בהלכות מילה ממ"ש בהלכות שבת - הרי שהוכרעה המחלוקת.

[ביני עמודי גרסי]

אם תצאו מהבועה שלכם, תראו הרבה יהודים שמבדילים (כולל הדלקת אש) או חוזרים מבית הכנסת לביתם ברכב מיד אחרי ערבית שבצאת השבת הרגילה, וממש לא ברור שהציבור יוכל לעמוד בחומרא זו.

איפה ראיתה כן?

אילו היינו פוסקים כר"ת - היינו גם מקבלים את השבת יותר מאוחר, והיה יותר זמן ביום שישי, אבל להחמיר כשתי השיטות - עליו הגמרא אומרת הכסיל בחושך הולך!

טעות, כתב המנחת כהן שנהגו לקבל שבת מהשקיעה משום תוספת שבת על אף שבכל זאת פוסקים כר"ת.

[ביני עמודי גרסי]

אז חצי מעם ישראל (בערך) הם נשים, וכשתצרף אליהם אפילו גבר אחד - כבר קיבלת שאין רוב ציבור יכול לעמוד בגזירה...

מה הקשר גזירה?! או שכך ההלכה וחייבים או שלא כן ההלכה, ואדם שלוקח את הדעה השניה להחמיר תע"ב.

[עזריאל ברגר]

אם תצאו מהבועה שלכם, תראו הרבה יהודים שמבדילים (כולל הדלקת אש) או חוזרים מבית הכנסת לביתם ברכב מיד אחרי ערבית שבצאת השבת הרגילה, וממש לא ברור שהציבור יוכל לעמוד בחומרא זו.

איפה ראיתה כן?

בכמעט כל קהילות חבד.
בהרבה קהילות הספרדים.
בהרבה קהילות של 'המזרחניקים'.
בקיצור: כמעט בכל בית כנסת שהתפללתי בו ערבית במוצ''ש - ראיתי שמתפללים בדיוק בצאת שבת של הלוחות!

[ביני עמודי גרסי]

אם לא הוכרעה - אולי יש מקום לדבריך.
אם אנחנו נוקטים שמרן הבית יוסף חזר בו בהלכות מילה ממ"ש בהלכות שבת - הרי שהוכרעה המחלוקת.

לא הבנתי מיהו זה שכתבת: "אנחנו נוקטים" האם הכוונה אליך - שאתה הוא שנוקט שמרן חזר בו? כי כיום הרבנים לא סוברים כך, ומהם הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרב יצחק יוסף והרב וואזנר והרב אלישיב והרב נתן געשטענטר בספר להורות נתן ועוד.

וכן הפוסקים האחרונים הבינו שמרן לא חזר בו כלל ביורה דעה ודעתו נשארה להלכה בהלכות מילה כר"ת כפי שפסק ברס"א, ומהם:
המנחת כהן (מאמר ב פרק א), שפירש כן דעת מרן בפשיטות.
וכן פירש המג"א (סימן שלא סק"ב) בכוונת דברי מרן הש"ע.
וכן הבין בשו"ת הב"ח (בסימן קנד) שדעת מרן עדיין כר"ת.
וכנ"ל הגאון רבי יעקב אלבעלי בספר קהלת יעקב (בתשובה א' דף סח ע"ב). בתמיהתו על הבית דוד.
וכן גם הגאון רבי אליהו שמאע בספר מכשירי מילה (פרק יב אות יד), כנ"ל.
וכן בספר בית הלל על הלכות מילה.
וכן בספר אבן שלמה על הראב"ן (דף ג:).
וכן הגאון רבי רפאל בירדוגו בספר תורות אמת יו"ד (סימן רסו).
כן בספר אורות חיים (פרק ט') על דברי הגר"ז והבית דוד בזה.
וכן בשו"ת משנת אלעזר בתוך תשובה ג. ועוד רבים...

וכן האחרונים כמו המשנה ברורה והכף החיים הבינו שמרן לא חזר בו ודעתו נשארה כר"ת. וכן יש עוד הרבה אחרונים שסוברים שמרן לא חזר בו ודעתו כר"ת לגמרי.


ומה שיש בכל זאת כמה בודדים שכתבו שהשולחן ערוך חזר בו ביו"ד סימן רס"ו סעיף ט' [שהמחבר כתב שם שבין השמשות מתחיל משקיעת החמה]. הוא משום שלא נדפס בימיהם עדיין ספר העיטור חלק ב', שממנו העתיק השולחן ערוך הסעיף שם (- לשון המחבר מתחיל שם "כתב בספר העיטור"). אבל עתה שנדפס ספר העיטור, שמפרש בעצמו שם שכוונתו לשקיעה שניה שהוא אחר ג' מילין ורביע, ממילא נתברר שלא חזר בו השולחן ערוך כשהעתיק דברי בעל העיטור בשמו.

[ביני עמודי גרסי]

בקיצור: כמעט בכל בית כנסת שהתפללתי בו ערבית במוצ''ש - ראיתי שמתפללים בדיוק בצאת שבת של הלוחות!

מזה שמתפללים ערבית בזמן של הלוח - אין מזה כל ראיה! כי רבים מתוכם (ולא חסר.... תוכל לבדוק זאת!!) על אף שמתפללים בזמן הזה מחכים הם לזמן ר"ת. וחלקם; היינו כדאמרן עד שבאים לבית ועד שמתכוננים להבדלה וכו וכו' כבר יוצאת שבת. לכן אין מזה כל ראיה.

[עזריאל ברגר]

בהרבה בתי כנסת מהנ"ל - עושים הבדלה מיד אחרי ערבית, והנר הוא לא נר-ששבת...
תעשה סיבוב בין בתי כנסת מהקהילות שהזכרתי, ותשאל אנשים כמה זמן עובר מצאת שבת ועד הדלקת החשמל בבית שלהם, או הדלקת נר ההבדלה וכל כיו"ב.

[ביני עמודי גרסי]

בהרבה בתי כנסת מהנ"ל - עושים הבדלה מיד אחרי ערבית, והנר הוא לא נר-ששבת...

מה הראיה מזה שהגבאי עם הארץ עושה הבדלה? - אין מזה ראיה לשאר הציבור, אפילו ששומעים אותו, שהרי הבדלה ניתן לעשות גם בשבת עצמה כמבואר בשו"ע רצ"ג. ולגבי הנר הרי הם אינם עושים מלאכה בזה שהם מסתכלים עליו. וחלקם שומעים רק את ההבדלה ועל הנר מדליקים מברכים אחר כך בצאת שבת.

[עזריאל ברגר]

הראיה היא שכלל העם אינם חושבים כלל על זה שיש ענין להחמיר כר"ת.

[ביני עמודי גרסי]

אנשים חושבים שאותו האחד שמיקל סומך על ... אבל הם מחמירים בגלל ... דהיינו מלמדים עליו זכות (שבטח סומך על...) ולכן שותקים. וממילא אין מזה כל ראיה כלל ועיקר.

[עזריאל ברגר]

אתה מדבר על בתי-כנסת חרדיים שבהם רוב הקהל תלמידי-חכמים,
ואני מדבר על המון העם.

[ביני עמודי גרסי]

אתה מדבר על בתי-כנסת חרדיים שבהם רוב הקהל תלמידי-חכמים,
ואני מדבר על המון העם.

איזה סוג? כאלו שבקושי יודעים ללמוד הלכה או גמרא.

[עזריאל ברגר]

כשמדברים על 'רוב ציבור' - מדברים בעיקר על אלו שלא יודעים ללמוד, כמדומני.

[ביני עמודי גרסי]

ומהם אתה רוצה להביא ראיה?????????? !!!!!!!!!!!!!!!

מבורים ועמי ארצות שלא יודעים מהי צורתא דשמעתתא??? מהם לא מביאים ראיה!! - לא שייך להביא מהם כל ראיה! ומובן מאליו....

[עזריאל ברגר]

השאלה היא על מה אנחנו דנים.
אם דנים על מה צריך לנהוג, ואפילו "פוק חזי מאי עמא דבר" - אז שאלתך הגיונית (אם כי לא בהחלט שאני מסכים איתך).
אם מדברים על "גזירה/חומרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה" - אז פשוט לי שצריך להסתכל על כל הציבור ולא רק על יודעי ספר.

[מאירים א]

שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.

בלי להכנס לסוגיא של ר"ת וגאונים.

להוסיף בערב שבת מחול על הקודש יש מקורות "בהפוסקים נושאי כלי השו"ע", כמו המג"א בשם הב"ח בסימן רס"א לעשות תוספת לשבת משעתיים קודם הלילה (ג' כוכבים בינונים הנראים) ועוד, ואכמ"ל.

ולעניין לחשוש לשיטת ר"ת 72, למוצאי שבת, "אין אף אחד" "מנושאי כלי השו"ע" שחולק על המנחת כהן, ואדרבה כולם מביאים את דבריו כמה וכמה פעמים, ואם היו חולקים עליו בשיטתו בוודאי היו חולקים עליו. ואין אף אחד "מנושאי כלי השו"ע" שכתב בסימן רצ"ג שצריך להמתין עד ע"ב דקות.

וא"כ אין שום מקום "לחשוש" לשיטה זו.

ועי' מג"א אורח חיים סימן קפ"ח ס"ק י"ח, דדווקא בער"ש יש ענין להקדים, אבל מוצאי שבת סגי במשהו.
ועי' עוד מג"א סימן רח"צ, סוף ס"ק י"ג. ודי בזה.

[מלבב]

הבל הבלים, אפילו לקולא בערב שבת כתבו כל האחרונים חוץ מהמנחת כהן שהזמן של איסור מלאכה הוא לא לפני ג' מיל ורביע אחר השקיעה.

[יואל שילה]

ההבנה המקובלת בר"ת, זו שמבית מדרשו של הגר"א, שכך פירש את ר"ת וחלק עליו בתוקף, מניחה שלג' כוכבים אין שום משמעות במשנתו של ר"ת
וזה כל כך מוקשה, שהרי זו עיקר הגדרת הלילה בגמ'
כדי ליישב זאת צריך לומר אחד משני ישובים קשים
או שהשקיעה הראשונה היא לא שקיעת החמה תחת האופק אלא האדמת השמש זמן רב לפני השקיעה - ואז ג' כוכבים הם לילה, וזה דחוק
או ששקיעה היא שיקעת החמה תחת האופק, אבל ג' הכוכבים הם כוכבים שנראים רק לפני עלות השחר [וכשיֵראו בלילה - הם הם הכוכבים שאינם כוכבי יום], אין צריך לבאר עד כמה שיטה זו דחוקה
נמצא שאו שר"ת התעלם מסימן הלילה של הגמ'
או ששקיעה עבורו היא זמן לא מוגדר
או ש'כוכבי היום' הם כמעט כל הכוכבים הנראים
לשתי הגישות הראשונות לילה הוא בג' כוכבים [או כי נותרנו רק עם הגאונים לאחר מחיקת שיטת ר"ת ע"י הגר"א, או כי גם ר"ת התכוון לזה], ולשיטה השלישית הם ג' כוכבים שנראים רק לאחר צאת כמעט כל הכוכבים.
עוד אפשר לומר שג' כוכבים אם ג' כוכבים דידן, אלא שר"ת חשב שהם מופיעים רק לאחר ד' מילין מהשקיעה, שהרי במקומו בצרפת ביהש"מ ארוך מאד, והוא לא ידע שבא"י החישוב שונה לגמרי, כלומר ר"ת חשב שאותם ארבעים דקות עד הופעת הכוכבים - הם ד' מילין של הגמ', וזה כבר דומה לשיטת המנחת כהן.
לגישה זו - ג' כוכבים הם ג' כוכבים
נמצא שלחשוש להמתנת 72 דקות כדי להרוויח את ר"ת - כלל לא ברור שיש לזה בכלל מקור

[מלבב]

כשמונים אחוז מהכוכבים יוצאים אחר ד' מיל.
ר"ת וכל ראשוני אשכנז וצרפת כתבו ה' מיל, ה' מיל בצרפת הוא בערך מצב הרקיע ד' מיל בארץ ישראל, וכי אתה חושב שכל הראשונים טעו במציאות פשוט רק הגר"א עמד על טעות כולם ומחק את כולם?

[מלבב]

הבל הבלים, אפילו לקולא בערב שבת כתבו כל האחרונים חוץ מהמנחת כהן שהזמן של איסור מלאכה הוא לא לפני ג' מיל ורביע אחר השקיעה.

מי מה כל האחרונים? זאב שכטר?

המחבר והרמ"א ונושאי כליו ששתקו לו, הלבוש, היעב"ץ, התניא בשו"ע, והדרך החיים.

אני יודע שתאמר שכולם התכוונו לשיטה המגוכחת שלא עלה על דעת המנחת כהן והגר"א והתניא ושום אחד מן האחרונים, אבל יש גבול לליצנות.

[יואל שילה]

הרב המלבב
לא ידעי מאי קאמרי
בסוגיית הלילה יש דבר אחד שהוא ה'סיבה' ללילה - צאת ג' כוכבים שאינם נראים ביום
וישנם שני 'סימנים' - סיום ג' רבעי מיל מהשקיעה לדעת רבי יהודה, והכסיף התחתון והשווה לעליון
שניהם הם הסימנים אימתי הוא הזמן שבו כבר יצאו הכוכבים, למי שלא יכול לראות את הכוכבים ישירות, כגון כשיש עננים
ד' מילין הוא אפילו לא סימן ללילה, אלא בסך הכל עובי הרקיע
הגישה שמרחיקה את הלילה הרבה זמן אחר השקיעה - מתעלמת מסיבת הג' כוכבים, או שמפרשת אותו לא כפי פשוטו
הגר"א בסך הכל טוען שג' כוכבים הם ג' כוכבים, וזה העיקר וממילא יש להתעלם מד' מילין - שאינם קשורים לנושא
מעתה, אשמח שתבאר לי את כוונת הראשונים לאור מש"כ

הכנתי טבלה המראה את הזמנים בעיר 'רמרו' - מקומו של ר"ת, ביום הקצר, הבינוני, והארוך בשנה
לפי צאת ג' כוכבים בינונים, קטנים, והזמן המקביל ל-72 דקות בא"י
ואתה מוזמן לשפוט מה ר"ת ראה מול עיניו

[מלבב]

התייחסתי למה שכתבת ״או ש'כוכבי היום' הם כמעט כל הכוכבים הנראים״
יש שלוש סימנים ללילה, הכסיף, ג כוכבים בינונים, וד׳ מיל, נכון שד׳ מיל הוא לא סימן לילה, אבל זה סימן לאיזה כוכבים דברו.
לשיטת הגר״א סימן ההכסיף והד׳ מיל צריך ליישב בדוחק, לשיטת ר״ת רק סימן הכוכבים צריך ליישב בדוחק.
ליישב שיטת ר״ת יש לומר בכמה אופנים, או כמו שכתב המהרי״ף שכל הכוכבים הנראים עד שקיעה שניה הם כוכבים גדולים הנראים ביום, ואם יוצאים כוכבים כיוצא בהם אחר השקיעה הם גדולים, וכוכבים שאין נראים אלא בלב הלילה הם קטנים, ורק דרגת כוכבים שגדלם הוא בין דרגות אלה הם הנקראים בינונים, וכן משמע מלשון הרמב״ם שאחר שכתב שלוש כוכבים בינונים חזר עוד הפעם וכתב לא כוכבים הנראים ביום ולא כוכבים הנראים בליליה אלא בינונים.
עוד יש לומר שכוכבים בינונים אינם דרגא בין הכוכב הכי גדול לכוכב הכי קטן, שאם כן הכוכב הראשון שיוצא אחר השקיעה הוא בינוני, וזה אפילו הגר״א לא סבר, שהרי כתב שצריך בקיאות גדולה לדעת אלו הם הבינונים ולכן צריך קטנים, וכן כתבו כמה ראשונים, ולכן צריך לומר שהבינונים הם הממוצע, וכיון שכוכבים קטנים מאוד יש כארבע אלף, וכוכבים גדולים מהם יש רק כמה מאות, יוצא שהממוצע הם בין הקטנים מאוד.
עוד יש לומר כעין זה, שכמאתיים כוכבים הראשונים שהם יוצאי דופן בגודלם והם מיעוט קטן מרוב המכריע של הכוכבים אינם בחשבון, ורק דרגא אחרי זה הם הגדולים, ודרגא אחר זה הם הבינונים, וכמו שכתב התפארת ישראל במסכת כלים שפירות בינונים אין מתחשבים בגדול שבגדולים כיון שפירות גדולים לא שכיחים, משא״כ בביצים שגדולים שכיחי לכן בינונים בהם הם בין הגדול שבגדולים לקטנים שבקטנים.

ולא הבנתי מה שהבאת מהזמנים ברומרו, הרי זמן יציאת כוכבים בינונים הוא בארץ ישראל כחצי שעה אחר השקיעה וברומרו כארבעים דקות אחר השקיעה, ו16.1 מעלות הוא ברומרו בימים הבינונים כשעה וחצי אחר השקיעה שזה ה מיל, ולכן כתבו כל ראשוני אשכנז וצרפת ה מיל.

[יואל שילה]

הגדרתי אחרת
אין כאן 'שלש סיבות', אלא סיבה אחת ושני סימנים
הכסיף איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, וגם ג' רבעי מיל איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, איזו חשיכה - זו שנראים בה הכוכבים [כשאין עננים], שהרי הלימוד מהפסוק הוא רק לג' כוכבים, ועם הלימוד הזה דחו את הלימוד האחר שהוצע 'למחשיך ובא קרא לילה'.
כך שכל הסימנים אמורים להצביע על הסיבה, שהיא הכוכבים, וממילא הכוכבים הם העיקר
ולומר שלר"ת אתי שפיר הכסיף וד' מילין ורק צריך ליישב את הכוכבים - משמעותו שזו שיטה דחוקה [כמובן רק לפי הביאור שר"ת עצמו כלל לא הסתפק בג' כוכבים אלא בד' מילין מהשקיעה הנראית, מה שלענ"ד לא נכון בדעתו ר"ת, כמש"כ לעיל].
הביאור שג' כוכבים הם סתם איזה כוכבים ערטילאים שאי אפשר לזהות ללא רוח הקודש או עכ"פ בקיאות יוצאת דופן - הוא ביאור מאד מאד מוזר, למרות שכך כתב המהר"ף.
אני מזכיר שגם נוגה, שבחלק מהזמן הוא הכוכב הכי מאיר בשמים לאחר השמש והירח - בתחילה נראה קטן, ורק כשמחשיך הוא נראה במלוא אורו.
סדר הדברים צריך להיות שיוצאים אלף כוכבים, ורק לאחר מכן פתאום יוצאים עוד שלשה כוכבים שאיש כלל לא יכול לשים לב אליהם - ורק זו הסיבה הברורה שכולם יודעים שכעת הוא לילה ולא לפני כן.
אם זה לא דחוק - מה זה 'דחוק'?
הזמן שבערך נראים בו ג' כוכבים קטנים, כלומר שברור שהוא לילה - בעירו של ר"ת הוא 43 דקות לאחר השקיעה בימי השוויון, [ובחורף 49, ובקיץ 57 דקות אחר השקיעה] - ולא מופקע בעיני שלזמן ארוך כזה ר"ת קרא ד' מילין, למרות שאם היה מפעיל שעון חול היה נוכח שזה עדיין לא באמת ד' מילין [בא"י מקסימום זמן זה הוא 37 דקות בקיץ].

[יואל שילה]

שכללתי את הטבלה דלעיל
הוספתי אימתי הוא ג' רבעי מיל
וכן כמה דקות לאחר השקיעה המקומית הוא כל אירוע
אגב, בארץ ישראל הטור הראשון שלאחר השקיעה - הוא 14-15 דקות אחר השקיעה, בכל ימות השנה

[מלבב]

הגדרתי אחרת
אין כאן 'שלש סיבות', אלא סיבה אחת ושני סימנים
הכסיף איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, וגם ג' רבעי מיל איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, איזו חשיכה - זו שנראים בה הכוכבים [כשאין עננים], שהרי הלימוד מהפסוק הוא רק לג' כוכבים, ועם הלימוד הזה דחו את הלימוד האחר שהוצע 'למחשיך ובא קרא לילה'.
כך שכל הסימנים אמורים להצביע על הסיבה, שהיא הכוכבים, וממילא הכוכבים הם העיקר
ולומר שלר"ת אתי שפיר הכסיף וד' מילין ורק צריך ליישב את הכוכבים - משמעותו שזו שיטה דחוקה [כמובן רק לפי הביאור שר"ת עצמו כלל לא הסתפק בג' כוכבים אלא בד' מילין מהשקיעה הנראית, מה שלענ"ד לא נכון בדעתו ר"ת, כמש"כ לעיל].
הביאור שג' כוכבים הם סתם איזה כוכבים ערטילאים שאי אפשר לזהות ללא רוח הקודש או עכ"פ בקיאות יוצאת דופן - הוא ביאור מאד מאד מוזר, למרות שכך כתב המהר"ף.
אני מזכיר שגם נוגה, שבחלק מהזמן הוא הכוכב הכי מאיר בשמים לאחר השמש והירח - בתחילה נראה קטן, ורק כשמחשיך הוא נראה במלוא אורו.
סדר הדברים צריך להיות שיוצאים אלף כוכבים, ורק לאחר מכן פתאום יוצאים עוד שלשה כוכבים שאיש כלל לא יכול לשים לב אליהם - ורק זו הסיבה הברורה שכולם יודעים שכעת הוא לילה ולא לפני כן.
אם זה לא דחוק - מה זה 'דחוק'?
הזמן שבערך נראים בו ג' כוכבים קטנים, כלומר שברור שהוא לילה - בעירו של ר"ת הוא 43 דקות לאחר השקיעה בימי השוויון, [ובחורף 49, ובקיץ 57 דקות אחר השקיעה] - ולא מופקע בעיני שלזמן ארוך כזה ר"ת קרא ד' מילין, למרות שאם היה מפעיל שעון חול היה נוכח שזה עדיין לא באמת ד' מילין [בא"י מקסימום זמן זה הוא 37 דקות בקיץ].

לכמה ראשונים סימן הכוכבים הוא רק לרבי יוסי ולרבי יהודה הסימן הוא רק הכסיף, גם לראשנים שסימן הכוכבים הוא גם לרבי יהודה, אבל כתבו התוספת והרשב״א ועוד שלרבי יהודה מספקא ליה איזה הם הכוכבים הבינונים, וכל הכוכבים משקיעה השניה ולרב יוסף מהכסיף התחתון עד הכסיף העליון הם בכלל הספק, ובזה סרה טענתך השניה שצריך רוה״ק או בקיאות יוצא דופן, אמת נכון הדבר, אם התנאים לא ידעו כנראה שצריך בקיאות יוצא דופן, וכן כתב הגר״א בהלכות מילה שצריך בקיאות גדולה בכוכבים לכן אין לסמוך על כוכבים רק על הכסיף.
ולומר שכל הראשונים טעו וחשבו שבשתי מיל כבר עבר ד או ה מיל, אם זה לא דחוק מה זה דחוק.

[מלבב]

אף אחד לא מביא את החידוש של המנחת כהן שגם לפני ד מיל לילה לר״ת, הכל רק דיוקים, אבל זה שג׳ מיל ורביע אחר השקיעה מקילים אפילו בערב שבת, זה דברים מפורשים

[מאירים א]

כל מי שרק למד הסוגיא רואה שהרבה אחרונים מביאים את שיטת המנחת כהן, ובראשם הפרי חדש שמסכים עם שיטותו בהתלהבות.

כבר השבתי לך הרבה פעמים, תשב נא ללמוד הסוגיא בעיון, ואז אולי לא תכתוב כ"כ הרבה שטויות.

הרבה פעמים הבאת את הפרי חדש, (כשחלק ממשמעות דבריו נראים טוב בשבילך), ואפילו לא למדת את ספרו בעיון פעמים ושלוש.
ובעבר כבר הראתי לך איך הוא מסכים לדברי המנחת כהן ואף מיקל יותר ממנו, ומחקת את דבריו מהזכרון שלך, וכותב בשמו היפך דבריו, רק כדי לגלות פנים שלא כהלכה.

עד כדי כך שוה לך?

ירא הקהל וישפוט, רק דוגמא אחת ! הפרי חדש גם לא ידע פשט בהמחבר סימן רס"א ?

דבי שמשא 24-Nov-2021 18-59-55.pdf

(871.3 KiB) הורד 117 פעמים

[מאירים א]

אין רצוני להכנס בדו"ד אתך, כי כדברך כן הוא, אפיקורסות הוא לדבר בזלזול נגד גדולי האחרונים אעפ"י שלדעתך הם טעו. לך נא ראה בשו"ת דברי יציב באיזו יראה ופחד גישתו על גדולי האחרונים, אולי תשוב מדרכך וה' הטוב יכפר.

ואולי אין אתה רוצה להגיד שאתה יודע שהפרי חדש כתב את ספרו בהיותו גר עוד באיטליה, ואז עדיין לא ראה המציאות בארץ ישראל, והוא מסכים לדברי המנחת כהן בהתלהבות ועוד מיקל יותר ממנו.

ויש לי עוד להראות לך בשאר האחרונים שמסכימים עם המנחת כהן, זה היה רק דוגמא אחת.

ובאם "באמת" רוצה ללמוד היכן טעית וסלפת דברי אלקים חיים באופן מבהיל תסמר שערות אנוש, מוכן אני ללמדך ולהעמידך על האמת, אבל רק באופן אישי.

ודי בזה אם באמת אתה רוצה לדעת.

[יואל שילה]

כשמונים אחוז מהכוכבים יוצאים אחר ד' מיל.

מהיכן לך זאת?
הרי המכשיר הרגיש חש באור הראשון 81.5 דקות לפני עלוה"ש, כמובא בספר זמנים כהלכתם, וממילא גם בתחילת הלילה הוא חושך גמור מעט אחר 72 דקות אחר השקיעה [ואם מיל הוא 22.5 דקות - הרי שהוא חושך גמור לפני תום ד' מילין, והוא לכאורה סתירה גלויה מהמציאות לשיטה זו]
וכיצד יתכן שרק 20 אחוז מהכוכבים יראו לפני ד' מילין?

[מלבב]

הכוכבים הנראים הם כחמש אלפים מאתיים
מתוך קונטרס לעשות את השבת
הכוכבים הקטנים שלפי המידע שקיבלנו מאנשי התכונה הם בערך 4500+ במספר, והם נקראים כוכבים בגודל מס' 5, ומס' 6, שהם יוצאים לאחר 72 דק', )עיי' בספר הזמנים בהלכה )ח"ב עמ' תפ"ו( טבלא, כמה כוכבים יש מכל גודל(, וכ"כ בס' התלמוד ומדעי התבל להרי"א קאמלהאר )ש"ג ענף י'( שהכוכבים ממדרגה החמישית הם יוצאים לאחר 18 מעלות דהיינו לאחר 81 דק' מהשקיעה בערך, הובא בספר אורות חיים )פ"ב אות ד' בהגהה(. וא"כ יוצא שלשיטת ר"ת כל הכוכבים שיוצאים עד 58 וחצי דק' מתחילת השקיעה הם "הגדולים הנראים ביום", ולאחר 72 דק' הם שאר הבינונים ו"הקטנים הנראים בלילה" ומה שבין זה לזה הם ה"ג' כוכבים בינונים" שזהו מחלוקת התנאים בזמן ביהשמ"ש מתי יוצאים אלו הג' בינונים, כמ"ש התוס' הנ"ל ותו' הרא"ש
ברכות ב

[מאירים א]

יצאה בת קול ואמרה, מי זה שגילה רז זה לבני, שהדורות הקדמונים, תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים, לא היו ראוים לזה, ואפילו בזמן הבעש"ט ותלמידיו, חת"ס ותלמידיו, לא היו ראויים לדעת רז חשבון הזה.

עמד "מלבב" על רגליו ואמר, אני הוא שגיליתי רז זה לבניך, למען ראיתי כי בניך הקדושים בכל הדורות חללו את השבת, כי לא ידעו, ולא יבנו, וגם את כבודי דרשתי, למען תהי' לי המלה האחרונה, והלכה כמותי !
ומעכשיו כל דברי ופירושי הראשונים והאחרונים בסימני הכסיף וכו' וסימנך כוותא. בטלים ומבוטלים לא שרירים ולא קיימים.

אשריך "מלבב" שזכית, וזיכית את כל כלל ישראל, ועכשיו כולנו יענו אחריך מקודש מקודש.

[מלבב]

כבר גילו האחרונים כהמהרי״ף והפרמ״ג בספרו תיבת גומא שכל הכוכבים הנראים עד ד מיל הם כוכבים גדולים הנראים ביום, זה לא החידוש שלי
וכן הב״ח והמג״א והחיי אדם כתבו שזמן הדלקה להיראים הוא כשעתיים לפני הלילה נמצא שחשבו ללילה קרוב לד׳ מיל לפי מעלות, וכן הפר״ח כתב שעינינו רואות שיש שעה ועוד מהשקיעה עד צאת הכוכבים, וכעין זה כתב הבגדי ישע על המרדכי שעינינו רואות שיש ה מיל מזמן ישיבת התרנגולים עד צאת הכוכבים
וכן יוצא מדברי החת״ס שכתב שמה שכתב הרמב״ם שעלות השחר הוא ד מיל ולא ה מיל זה מפני שכמו שבערבית יש בין השמשות כן בשחרית, הרי שגם בערבית זמן צאת הכוכבים לחת״ס הוא ה מיל
נראה ברור מכל זה שהם לא החשיבו הכוכבים הראשונים שנראים אחר השקיעה לבינוניים כמו המנחת כהן, וכל הדיוקים שלך באחרונים הם דיוקים קלושים.

[מאירים א]

אז אתה לא רוצה להיות מודה על האמת.

האם באמת אתה חושב שכל האחרונים שכתבו החשבון אחורה מצאת הכוכבים הנראים, לא ידעו לכתוב בפירוש שכוונתם לחשוב מן השקיעה?

כבר הראיתיך הרבה פעמים. שהפרי חדש כתב בפירוש שהוא מסכים בכל עוז עם המנחת כהן?

מה כותב הפרי מגדים בספרו תיבת גומא?

החיי אדם כותב בפירוש שבחורף מיד אחרי השקיעה יוצאים הכוכבים ?

הב"ח?

בטח ראית את התשובה שאם נולד תינוק בשבת לפני ג' רבעי מיל, קודם שנראים ג' כוכבים בשמים בהירים ולא נתקשרו בעבים, נימול בשבת.

האם ראית באחד מן הראשונים או אחרונים ששערו צאת הכוכבים בשיעור מעלות?

כבר הראיתיך הרבה פעמים ולא היה מענה בפיך.

[מלבב]

כבר עניתי על רוב דבריך ואתה במקום לענות על התשובה תוקף, ואח״כ אתה שואל שוב כאילו לא עניתי לך, אני לא אחזור שוב ושוב על אותם ויכוחים.

[מלבב]

עכשיו ראיתי עוד ראיה דלא כשיטה המגוחכת מדברי הר״מ קזיס בחידושיו לשבת שכתב שהחמה כשנכנסת לרקיע נתכסה קודם חלק התחתון ועד שנכנסת כולה נתכסה לגמרי וכן בנץ החמה בבוקר, והזמן משנכנסת כולה ברקיע עד שעוברת עובי הרקיע הוא שעה וחומש ואז הוא צאת הכוכבים עכ״ל בערך, הרי שמדבר משקיעת החמה המקובלת שהרי כתב שנתכסה קודם חלק התחתון.

[מאירים א]

עכשיו ראיתי עוד ראיה דלא כשיטה המגוחכת מדברי הר״מ קזיס בחידושיו לשבת שכתב שהחמה כשנכנסת לרקיע נתכסה קודם חלק התחתון ועד שנכנסת כולה נתכסה לגמרי וכן בנץ החמה בבוקר, והזמן משנכנסת כולה ברקיע עד שעוברת עובי הרקיע הוא שעה וחומש ואז הוא צאת הכוכבים עכ״ל בערך, הרי שמדבר משקיעת החמה המקובלת שהרי כתב שנתכסה קודם חלק התחתון.

רק עכשיו ראית? כבר הבאת אותו הרבה פעמים