מה משמעות המלה "רשעים"?

[כדכד]

עד לא מזמן חשבתי ש"רשעים" הם אנשים רעים שכל מגמתם לרע
אבל ראיתי את דברי הרד"ק בפירושו לתהלים א' א' וממנו משמע שרשע הוא חרדה לאסוף ממון וכי" גם בדרים בלתי כשרות.
הוא מתבסס בן השאר על הכתוב "ובכל אשר יפנה ירע" שכתוב בהצלחותיו של שאול המלך ובפסוק בקהלת "ולא ימלט רשע את בעליו" (שכנראה הוא מבין שלא היה עולה על דעתנו שהרוע ימלט את בעליו).
שאלתי היא בעצם מה פירוש המלה "רשעים" לפי הרד"ק וכן אם כל המפרשים מסכימים אתו או שיש סוברים כמו שהבנתי בתחילה או באופן אחר?

[משה אסקוט]

עד לא מזמן חשבתי ש"רשעים" הם אנשים רעים שכל מגמתם לרע
אבל ראיתי את דברי הרד"ק בפירושו לתהלים א' א' וממנו משמע שרשע הוא חרדה לאסוף ממון וכי" גם בדרים בלתי כשרות.
הוא מתבסס בן השאר על הכתוב "ובכל אשר יפנה ירע" שכתוב בהצלחותיו של שאול המלך ובפסוק בקהלת "ולא ימלט רשע את בעליו" (שכנראה הוא מבין שלא היה עולה על דעתנו שהרוע ימלט את בעליו).
שאלתי היא בעצם מה פירוש המלה "רשעים" לפי הרד"ק וכן אם כל המפרשים מסכימים אתו או שיש סוברים כמו שהבנתי בתחילה או באופן אחר?

לפחות לפי תרגום אונקלוס, המובן של לשון "רשע" בכל מקרה שבחומש הוא ענין חוב או חיוב כמו החייב בדין כנגד הזכאי בדין.

[איש גלילי]

וכן מוכח לכאורה מלשון הכתוב בשמות כב, ח.

[כדכד]

אולי יש הבדל בין לשון התורה ללשון הכתובים?

[אפרקסתא דעניא]

סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה.


אין זה עניין לממון, אלא לרשעות כמוגדרת בימינו. אנשים מלאי חטא ועוון.

[כדכד]

חיפשתי בפירושי הרד"ק על התנ"ך וגם הוא משתמש בדרך כלל במונח ,רשע" כפי המקובל אך דבריו שציינתי לעיל הם
ברד"ק תהלים פרק א
ו

הרשעים הם החרדים לקנות ממון ותאות לבם בעולם הזה ולא יבחנו בין הטוב והרע ויגנבו ויגזלו ויהרגו בעבור הממון מרוב חרדת לבם. כי ענין הרשע הוא החרדה, כמו וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ (איוב לד, כט), ובכל אשר יפנה ירשיע (ש"א יד, מז), ולא ימלט רשע את בעליו (קהלת ח, ח), אל תרשע הרבה (שם ז, יז). ומפני זה סמך הלך עם רשעים

מצאתי גם בדברי הרד"ק לשמואל א פרק יד פסוק מז שזה הפסוק שהזכיר גם בתהלים:
י

רשיע - יחריד ויבלבל וכן והוא ישקיט ומי ירשיע ותרגומו יחייב:

אולי כוונתו שהרשע מתפרש לפעמים כך ואולי הוא סובר שיסוד הרשעה הוא הבלבול

[איש גלילי]

אם רשע הוא חייב, זה מתאים על מרחב גדול למדי של דברים הגורמים חיוב.

[מעט דבש]

רד"ק בספר השרשים, שורש 'רשע':

אם רשעתי אללי לי (איוב י, טו.), ולא רשעתי מאלקי (תהלים יח, כב.). ומ"ם מאלקי רוצה לומר שלא יצאתי מדרכי אלקי ללכת בדרכי רשע, רוצה לומר שלא עברתי על מצות לא תעשה, כי שמרתי דרכי י"י שהקדים רצונו לומר שקיים מצות עשה. אל תרשע הרבה (קהלת ז, יז.).
והשם - מקום המשפט שם הרשע (שם ג, טז.), בסגול. ואל רשעו ואל חטאתו (דברים ט, כז.). ובה"א הנקבה זאת הרשעה (זכריה ח, ה.), ותמר את משפטי לרשעה (יחזקאל ה, ו.), כי בערה כאש רשעה (ישעיה ט, יז.), וברשעת הגוים האלה (דברים ט, ד.).
והתאר - הוא רשע בעונו ימות (יחזקאל ג, יח.), להזהיר רשע מדרכו הרשעה (שם). אוי לרשע רע (ישעיה ג, יא.), כמו שתאר הצדיק בטוב תאר גם כן הרשע ברע.
והכבד - הוא הרשיע לעשות (דברי הימים ב' כ, לה.), והרשענו ומרדנו (דניאל ט, ה.), כלומר הרשענו מעשינו,
והפעל יוצא לאחר, כלומר הנותן רשע באחר - ואם צדיק כביר תרשיע (איוב לד, יז.), ירשיעך פיך ולא אני (שם טו, ו.), מי הוא ירשיעני (ישעיה נ, ט.), והרשיעו את הרשע (דברים כה, א.).

וכתב רבי יונה ובכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א' יד, מז.), והוא ישקט ומי ירשע (איוב לד, כט.), יחריד ויבלבל.
כי עתליהו המרשעת (דברי הימים ב' כד, ז.), המ"ם בחירק והוא תאר כמו הערים המבדלות, הממשלים לבית אביהם. ואף על פי שענינם הקרוב הוא זה, לא ימלטו מן הענין הראשון אבל הם בכללו לפי שענין הרשע המלחמה והחרדה. וכן ולא ימלט רשע את בעליו (קהלת ח, ח.). וכן ענין אל תרשע הרבה (שם ז, יז.), כלומר אל תחרד הרבה לעסקי העולם וגם אל תהי סכל שלא תתן דעת לעניני העולם ולצרכי מחייתך, אלא היה מתעסק בדרך האמצעי. ולמה תמות בלא עתך (שם), הוא טעם לשניהם כי אם יחרד הרבה ישים עצמו בסכנה כדי לאסוף ממון וימות בלא עת, וכן אם יהיה בטל ולא יתעסק ימות ברעב. ופירוש בלא עתך עת הקצוב לאדם לימי חייו ברוב והם שבעים או שמונים שנה. וכן מדור באהלי רשע (תהלים פד, יא.), עסק העולם וחרדתו:

[כדכד]

לא לגמרי הבנתי ואשמח להסבר

מצאתי כעת גם באבן עזרא איוב פרק לד פסוק כט

והוא ישקיט ומי ירשיע - יניע כעניין נצוח וכמוהו ובכל אשר יפנה ירשיע והעניין הפך ישקיט כי בשעת הנצוח יתנועעו בני אדם הלא תראה יאמר והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל:

[מעט דבש]

רבנו יונה אבן ג'אנח (בספר השרשים שלו, שורש 'רשע') סובר שאמנם הם שתי משמעויות שונות: האחד - הוא לשון עוול וחמס; והשני לשון חרדה.
ואילו הרד"ק סובר שלשון 'רשע' הוא כמו שכתב בתהלים א, א (שהובא לעיל):

הרשעים הם החרדים לקנות ממון ותאות לבם בעולם הזה ולא יבחנו בין הטוב והרע ויגנבו ויגזלו ויהרגו בעבור הממון מרוב חרדת לבם.

והיינו שאמנם משתמשים בשורש 'רשע' לעוול וחמס, אבל עיקרו הוא מלשון חרדה, ואפשר להשתמש בו גם ללשון חרדה לכשעצמה.

[כדכד]

תודה רבה
זה מסביר את ההופעות של השורש "רשע" במקומות שהרד"ק מזכיר בספר השרשים ובתהלים במקום שהובא לעיל
אבל ברוב המקומות הרד"ק עצמו מפרש את המלה "רשע" כמשמעותה המקובלת ויש מקומות שקשה לפרשם בלשון חרדה כגון אלו שהובאו לעיל

[עזריאל ברגר]

סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה.
אין זה עניין לממון.

דווקא שם מדובר על בעלי ממון, כדכתיב "ואת כל היקום אשר ברגליהם", ופירשו חז"ל שזהו ממונם.

[כדכד]

נכון
אבל הרשעות שמוזכרת בכתוב לא היתה בקשר לצבירת הממון אלא בקשר לעזותם כלפי משה רבנו ע"ה

[כדכד]

אמנם בדברי הרד"ק בתהלים הרשעה חרדה אינה חרדה רק לממון אלא לממון ולתאוות לבם בעוה"ז ואולי גם חרדה של התרסה כלפי משה רבנו כלולה בזה
אבל באמת איני יודע אם הרד"ק יפרש כך כל רשעה שבמקרא ומדברי הרב מעט דבש הבנתי שאכן כן

[כדכד]

היו ראיתי שגם בדברי האבן עזרא על תהלים שם מפורש כן

ולפי דעתי כי מלת רשעים הם שאינם עומדים על מתכונ' אחת כדרך והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל וכן ובכל אשר יפנה ירשיע והוא ישקיט ומי ירשיע ובעבור זה הזכיר עם רשעי' הלך והוא המפותה ללכת בעצת רשע אחר ובדרך לא ידעה