"תיקוני" סופרים בפרויקט השו"ת של בר אילן??

[חד ברנש]

אין אחד שלא מכיר את תוכנת "פרויקט השו"ת" של בר אילן.
הרבה סומכים על הטקסטים שהוזנו לתוכה ומעתיקים ממנה ללא כל בדיקה במקור.
האמנם כן צריך לנהוג?
נתקלתי פה ושם בשינויים בין הטקטסים שבתוכנה למקור, חבל שלא רשמתי אותם, אבל כעת מצאתי שינוי שברצוני להעיר עליו, וחברי הפורום מוזמנים להוסיף.
בתוכנה זו, בפירוש רבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף מסכת יומא משניות (לפי דפי הש"ס) דף פב עמוד א

[משנה ו]. תינוקות אין מענין אותן ביום וכו' אין אנו חייבין למנוע מהן מאכל. אבל מחנכין אותן שמונעין ממנו מאכל שעה או שתים בשנה שהיא סמוכה לפרקן. פרקן הוי בן י"ג לנקבה וי"ד לזכר, שדרך (זכר) [תינוקת] להביא שתים שערות בי"ב שנה ויום אחד, [דהיינו בתוך שנת י"ג והיא פירקה לעונשין, ותינוק בי"ג שנה ויום אחד], נמצא שנת י"ד פרקו לעונשין ושנת י"ג היא שנה הסמוכה לפרקו, ושנת י"ב היא לפני שנה הסמוכה לפרקו.

בתוכנה (ביוגרפיה - רבינו יהונתן מלוניל) הצהירו על מקורותיו של פירוש זה:

למאגר הוכנס פירוש ר"י הכהן מלוניל על הרי"ף עירובין לפי הנוסח המקובל בגמרות דפוס וילנא, ועל כ"א מסכתות על פי מהדורת 'אל המקורות', ירושלים תשמ"ה (1985).

אבל במהדורת 'אל המקורות' ליומא שם, נדפס כן:

מלוניל1234.jpg (21.74 KiB) נצפה 3086 פעמים

מי אפוא תיקן והשלים בטקסט של פרויקט השו"ת את המלים שהדגשתי לעיל???

[עדיאל ברויאר]

ראה בפירוש ר"י מלוניל ליומא שנדפס בגנזי ראשונים, עמ' פד הע' 23.
ולעצם דבריך, אכן לזכרוני יש בפרויקט השו"ת תיקונים והגהות שהוצעו בפרויקט עצמו בלבד.

[מה שנכון נכון]

המשתמשים שולחים תיקונים.
לא היה ע"ז אשכול?

[חד ברנש]

תודה רבה ר' עדיאל,
ואם הם השתמשו במהדורות אחרות לא היה להם לציין זאת?

[מעט דבש]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=464589#p464589

[חד ברנש]

ר' עדיאל,
הם אכן השתמשו במהדורה שבגנזי ראשונים, וחבל שלא ציינו זאת והיו חוסכים לי זמן ועצבים.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מונח בזכרוני שראיתי פעם מאמר ב'מוריה' מאת הרב אברהם שושנה הדן על המהדורות הדיגיטליות של הספרים, שעל ידיהם אפשר לכל אחד להוציא מהדורה בעצמו, ולגנוב את עבודת המהדירים. ע"כ הציע שאלו הרוצים להעלות ספריהם לאתרים ותוכניות ממין אלו, יוסיפו טעיות במכוון שלא יהא אפשר לסמוך על ההעלאה, וכל הרוצה להוציא לאור מהדורא מעצמו יצטרך לעבוד על הטקסט, ולא ירצו לעשות כן.
ובעל נסיון הוא, שהרי גנבו לו את עבודתו על התוס' הרא"ש עמ"ס פסחים לפני יותר מעשרים שנה, וכו' וכו'.

[תוכן]

ברכות ח' א', בש"ס כתוב: אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו. בבר אילן פתחו: 'אמר ר' לוי', אולי לפי גירסת העין יעקב. הנכון הוא: 'אמר ריש לקיש', כמות שהוא ברי"ף. ויש להניח שהמגיה בדפוס הוא זה שפתח כך את הר"ת בעין יעקב.

[חרט]

ברכות ח' א', בש"ס כתוב: אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו. בבר אילן פתחו: 'אמר ר' לוי', אולי לפי גירסת העין יעקב. הנכון הוא: 'אמר ריש לקיש', כמות שהוא ברי"ף. ויש להניח שהמגיה בדפוס הוא זה שפתח כך את הר"ת בעין יעקב.

ראה מה שכתבו שם בפרוייקט השו"ת (עזרה/רשימת ספרים ומהדורות/תלמוד בבלי):

תלמוד בבלי
מסכתות:
ברכות, שבת, ערובין, פסחים, יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה, בבא מציעא, סנהדרין -
על פי דפוס שטיינזלץ, המבוסס על דפוס וילנא עם מספר שינויים:
פתיחת ראשי תיבות
הוספת קטעים שהושמטו על ידי הצנזורה
הפסוקים המובאים מהתנ"ך, נדפסו בכתיב חסר

שאר המסכתות:
על פי דפוס וילנא, הפיסוק ע"פ מהדורת מכון 'תבל' בני ברק תשכא

וצריך לשים לב!
כי ישנם שינויים, במיוחד בציטוטי פסוקים.
דוגמא אחת שאני נזכר כרגע, בפרוייקט השו"ת:

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב

אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי: אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכלו. דאמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, שנאמר ויכלו, אל תקרי ויכלו אלא ויכלו. אמר רבי אלעזר: מניין שהדיבור כמעשה - שנאמר בדבר ה' שמים נעשו. אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו

בתלמוד בבלי וילנא - כל התיבות "ויכלו" מלאות: "ויכולו".

[חד ברנש]

על החשיבות לעיין בפנים הספר גם אם הקטע הובא בפרויקט השו"ת, תעיד העובדה הבאה:
יום אחד אני פותח ספר והוא מציין לספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, חלק א, סימן פלוני, והכותב מוסיף לציין, "כן הוא בחלק ב' פרשה פלונית אות פלוני" (איני זוכר את ההפניות במדויק).
כמובן שזה פלא שקטע אחד נכפל באותו ספר.
אלא מה,
הפותח את הספר מבין מיד מה ארע.
ספר גימטריאות מורכב משני חלקים, הראשון לפי עניינים מפוזרים, ללא סדר (כמצוי הרבה בכתבי חסידי אשכנז), והחלק השני לפי פרשיות.
המהדיר שהבין שהרבה יותר יהיו מצויים בחלק של הפרשיות, העתיק קטעים מתאימים מתוך החלק הראשון אל החלק השני, בסוף כל פרשה ופרשה, ללא ההערות (שאותן הוא כתב במקומם המקורי בחלק הראשון) ובגופן מוקטן. והכל מבחינים שזה לא מגוף הספר. ובנוסף לכך הודיע זאת במבואו.
אבל בפרויקט השו"ת הקטעים שנוספו בסוף כל פרשה ופרשה אין בהם כל מאפיין שונה, וכך מוטעה המחפש לחשוב שהרבה עניינים נכפלו בספר (באותו לשון ממש!).

[עדיאל ברויאר]

תופעה דומה קרתה בספרי לדברים ובמדרש תנאים לדברים שבשניהם המהדירים הדפיסו משפטים שלמים בגופן מוקטן כדי לסמן אם לדעתם הם חלק מהחיבור או לא, ולסימון זה אין זכר בפרויקט השו"ת.
בנוסף, פעם אחת ראיתי שבובר בשבלי הלקט השלים בהערה משפט שנשמט בכתב היד ששימש לנוסח הפנים, ובפרויקט השו"ת לא היה זכר למשפט הזה. כמובן זה מקרה הפוך מזה שגרם לפתיחת האשכול הנוכחי.

[זאב ערבות]

באשכול שהפנה אליו מעט דבש לעיל השארתי קישור לאשכול זה,ולגופו של ענין, לפחות בנוגע לפירוש רש"י על הנ"ך, לא ברור כלל שהם הקלידו אלא מן הסתם עשו סריקה של דפוס וורשא! הערתי להם על כמה טעויות מוכחות והתעקשו שזו לא טעות וכמובן לא טרחו לתקן. בפרט בהכנת ספרי יש חשיבות לדיוק במראה מקום ובענין הזה ממש אי אפשר להסתמך עליהם אלא יש לבדוק כל מ"מ! אפילו בקישורים המרחפים יש טעויות.
סתם דוגמא: בד"ה א כ א במהדורת ארטסקרול ועוז והדר מובא פירוש אחד ד"ה ויהי, ובפסוק ב' מובא ד"ה ובה אבן, וד"ה ותהי. אך בבר אילן כל הדיבורים הנ"ל מופיעים בפסוק א, ובפסוק ב' אין אף פירוש.
מצורף צילום מהעמוד בדפוס וורשא ושם רואים בבירור שאין סימון לפסוק ב! ואם זה היה מקרה בודד החרשתי, אך הדבר חוזר על עצמו פעמים רבות לאורך כל הנ"ך, דבר המוכיח שזו עבודת סריקה, ואפילו אם נאמר שמאן דהו הקליד מחדש, אז עשה עבודה רשלנית והעתיק מאותו דפוס ואיש לא בדק אחריו.
דברי מכוונים רק לנ"ך מ"ג, בקשר לספרים אחרים אין לי ידיעה. (כמדומני שכבר הערתי דבר דומה באשכול אחר ואיני זוכר היכן).

[מעט דבש]

(כמדומני שכבר הערתי דבר דומה באשכול אחר ואיני זוכר היכן).

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p ... 0f#p613504

[קלונימוס הזקן]

מונח בזכרוני שראיתי פעם מאמר ב'מוריה' מאת הרב אברהם שושנה הדן על המהדורות הדיגיטליות של הספרים, שעל ידיהם אפשר לכל אחד להוציא מהדורה בעצמו, ולגנוב את עבודת המהדירים. ע"כ הציע שאלו הרוצים להעלות ספריהם לאתרים ותוכניות ממין אלו, יוסיפו טעיות במכוון שלא יהא אפשר לסמוך על ההעלאה, וכל הרוצה להוציא לאור מהדורא מעצמו יצטרך לעבוד על הטקסט, ולא ירצו לעשות כן.
ובעל נסיון הוא, שהרי גנבו לו את עבודתו על התוס' הרא"ש עמ"ס פסחים לפני יותר מעשרים שנה, וכו' וכו'.

זה נקרא פתרון? הפתרון הוא להודות על האמת ש'שוק' הספר התורני אינו שוק מסחרי, אינו מקיים את עצמו אלא מתקיים על תמיכות נדיבים ומשכך ראוי שכל תורם ספר יאפשר למכון המוציא את הספר לאור למכור אותו ולהרוויח במשך כמה שנים סבירות ואחר כך יועמד הטקסט לרשות הכלל, או יישמרו זכויות הפרינט למכון והטקסט הטהור יונגש ברשת, אם בצורה מעוצבת כמו ב'אוצר החכמה' או בצורה דיגיטלית מקושרת ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי'.

אני לא מאמין שר' אברהם שושנה הציע הצעה מזעזעת כל כך.

[זאב ערבות]

זה נקרא פתרון? הפתרון הוא להודות על האמת ש'שוק' הספר התורני אינו שוק מסחרי, אינו מקיים את עצמו אלא מתקיים על תמיכות נדיבים ומשכך ראוי שכל תורם ספר יאפשר למכון המוציא את הספר לאור למכור אותו ולהרוויח במשך כמה שנים סבירות ואחר כך יועמד הטקסט לרשות הכלל, או יישמרו זכויות הפרינט למכון והטקסט הטהור יונגש ברשת, אם בצורה מעוצבת כמו ב'אוצר החכמה' או בצורה דיגיטלית מקושרת ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי'.
אני לא מאמין שר' אברהם שושנה הציע הצעה מזעזעת כל כך.

בכעשרה מקומות בספרי הבאתי את נוסח רש"י כפי שמופיע בספרו על איוב והקפיד על כך, אז למרות שכנראה הנוסח שלו טוב מחקתי את כל המקומות והחלפתי בנוסח של מ"ג ארטסקרול!
ודרך אגב לשוק הספר יש יש שוק מסחרי, וכמו בשוק הספרים החילוני שאף שם יש רק מספר מועט של רבי מכר, ולא כל ספר יוצא ע"י מכון, בדרך כלל ספרים היוצאים ע"י מכונים כן רווחיים מכיוון שהם גם המפיצים כך שכל הריוח נכנס הישר לכיסם ללא עלות של מפיץ. בדרך כלל לתורמי כספים לספר לא מעניין מה יעשה המכון או המחבר עם הספר וכל אחד רוצה לשמור את הזכויות לעצמו, ומדוע שלא? אני טרחתי על ספר ויבוא מאן דהוא - יעתיק אותו ככתבו ולשונו וידפיס אותו בלי שכל הכנת הספר תעלה לו פרוטה? עימוד, הגהה וכו' דברים שעולים כסף רב, ההדפסה זה החלק הכי זול של הכנת הספר.
הבעיה העיקרית במכירת ספרים היא שהציבור מעוניין בספרים שבלוניים, כגון עוד ספר ליקוט מהחתם סופר וכדומה ששם השוק מובטח, כלומר אם מטרת כתיבת הספר היא לפרנסה גרידא, לא כדאי לטרוח על כתיבת ספר מקורי.

[אלכסנדרוס]

אם היית מכיר אותו לא היית מזועזע כ"כ. הוא שמע ממאן דהו שבכעשרה מקומות בספרי הבאתי את נוסח רש"י כפי שמופיע בספרו על איוב וכעס על כך מאוד! אז למרות שכנראה הנוסח שלו טוב מחקתי את כל המקומות והחלפתי בנוסח של מ"ג ארטסקרול!

בא לכלל כעס בא לכלל טעות, שהרי אין זו פגיעה בזכויות יוצרים לפי שום חוק. וכבר עסקו בכמה מקומות בדמיונותיו לגבי זכויות היוצרים.
וכדאתאן להכא, דווקא הוא עצמו רחוק מלהחזיק טובה לעובדיו. מי שמעוניין ישווה את המהדורות של מסילת ישרים שבהוצאתו וירווה נחת.

[אשי ישראל]

מחילה שאני מעז לשאול מי שהם אולי ת"ח גדולים [בודאי גדולים ממני]: למה מה שנכתב כאן אינו לשה"ר? מדוע זה עומד בכללים של לשה"ר לתועלת שכתב החפץ חיים? (ב"ה שיש בפורום כאן אפשרות למחוק הודעות ישנות)

[אשי ישראל]

אלכסנדרוס ,
יש אולי אפשרות שתמחק את הודעתך?

[אלכסנדרוס]

אלכסנדרוס ,
יש אולי אפשרות שתמחק את הודעתך?

איזה חלק מרגיז אותך?

[אשי ישראל]

אלכסנדרוס ,
יש אולי אפשרות שתמחק את הודעתך?

איזה חלק מרגיז אותך?

לא ניתן לשלוח לך הודעות בפרטי. לכן כתבתי כאן.
במקומך הייתי מוחק כל מילה שלא היית כותב אם היה מדובר באחיך או באביך [לטעמי זה אומר את כל ההודעה שלך].
עשה כמובן כחכמתך, אבל להבנתי כך היה אומר לך חבר שלך אם היית מתייעץ איתו [ובודאי אם הוא גם ת"ח].

ותודה לזאב ערבות שתיקן את הודעתו.

ותודה לפורום שמאפשר לתקן הודעות. אני משתמש בזה הרבה, וזה נפלא לשפץ הודעה אחרי שאני מתחרט...

[איש_ספר]

מונח בזכרוני שראיתי פעם מאמר ב'מוריה' מאת הרב אברהם שושנה הדן על המהדורות הדיגיטליות של הספרים, שעל ידיהם אפשר לכל אחד להוציא מהדורה בעצמו, ולגנוב את עבודת המהדירים. ע"כ הציע שאלו הרוצים להעלות ספריהם לאתרים ותוכניות ממין אלו, יוסיפו טעיות במכוון שלא יהא אפשר לסמוך על ההעלאה, וכל הרוצה להוציא לאור מהדורא מעצמו יצטרך לעבוד על הטקסט, ולא ירצו לעשות כן.
ובעל נסיון הוא, שהרי גנבו לו את עבודתו על התוס' הרא"ש עמ"ס פסחים לפני יותר מעשרים שנה, וכו' וכו'.

זה נקרא פתרון? הפתרון הוא להודות על האמת ש'שוק' הספר התורני אינו שוק מסחרי, אינו מקיים את עצמו אלא מתקיים על תמיכות נדיבים ומשכך ראוי שכל תורם ספר יאפשר למכון המוציא את הספר לאור למכור אותו ולהרוויח במשך כמה שנים סבירות ואחר כך יועמד הטקסט לרשות הכלל, או יישמרו זכויות הפרינט למכון והטקסט הטהור יונגש ברשת, אם בצורה מעוצבת כמו ב'אוצר החכמה' או בצורה דיגיטלית מקושרת ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי'.

אני לא מאמין שר' אברהם שושנה הציע הצעה מזעזעת כל כך.

פגשתי לפני כמה שבועות יהודי שהציג עצמו חוקר תפילה, לדבריו יש לו אתר בו הוא מפרסם טקסטים שהוא מהדיר.
הוא מספר לי בלי למצמץ, כי כשהוא מעתיק מתוך כתבי יד שהוא חושש שיש עליהם זכויות של ספריות וכו', הוא שותל קטעים מתוך מקורות אחרים לטשטש את המקור. כך אם הוא מעתיק כתב יד איטליוני הוא שותל שם קטעים ספרדיים. הדוגמא במקור...