חכם באשי כתב:ועכשיו תראה משהו מעניין:
פייטן אחר (שלא נודע שמו, והשם החתום בפיוטו הוא 'שלום'), שהכיר את הפיוט הנ"ל, ופשוט צעד בעקבותיו, נזהר שלא יטעו בהבנת דבריו (כמו שאני טעיתי),
בניסוח שלו אין אפשרות להגיע לידי טעות!!!
מ.ל. כתב:חכם באשי כתב:ועכשיו תראה משהו מעניין:
פייטן אחר (שלא נודע שמו, והשם החתום בפיוטו הוא 'שלום'), שהכיר את הפיוט הנ"ל, ופשוט צעד בעקבותיו, נזהר שלא יטעו בהבנת דבריו (כמו שאני טעיתי),
בניסוח שלו אין אפשרות להגיע לידי טעות!!!
לא הבנתי. הפייטן הלזה לא רק נזהר שלא יטעו בהבנת דבריו, הוא פשוט חולק על הראשון.
(ואגב, יעו' מש"כ הב"ח סי' תרמ"ז, שמכריח לומר שגם לדעת התוס' בדיעבד יצא).
איש רגיל כתב:בהנחה שהפייטן הראשון לא נתכוון לפסול את הערבות שאינן גדלות עלי נחל, במה הפייטן השני חולק?
מ.ל. כתב:איש רגיל כתב:בהנחה שהפייטן הראשון לא נתכוון לפסול את הערבות שאינן גדלות עלי נחל, במה הפייטן השני חולק?
בהנחה שהפייטן הראשון לא נתכוון לפסול את הערבות שאינן גדלות עלי נחל, הוא לא היה כותב "ואם על ההרים אינה לשם קריבה".
מחולת המחנים כתב:כוונתו שיביא דוקא ממין הערבה הגדילה על הנחל, ולא מצפצפה שדרכה לגדול על ההרים.
אח"כ מצאתי שכן כתב הרא"ש סוכה דף ל"ד ע"א (פ"ג סי' י"ג):
ונ"ל לפרש דערבי נחל הגדילות על הנחל, כלומר ממין הגדל על הנחל, דהיינו ערבה שרובה גדילה על הנחל, למעוטי צפצפה הגדילה בהרים.
וא"כ אין כוונתו כלל כשיטת רש"י שיש להדר אחר ערבות הגדילות על הנחל, אלא להיפך שכל ערבה הגדילה על הנחל כשרה, וכדברי הרא"ש.
מ.ל. כתב:ומה כ"כ מסובך לומר שהפייטן הקדום למד כהתוס', זה עדיף טפי מאשר להיכנס לפרשנויות.
מ.ל. כתב:(ואגב, יעו' מש"כ הב"ח סי' תרמ"ז, שמכריח לומר שגם לדעת התוס' בדיעבד יצא).
מ.ל. כתב:אז אתה מתכוון לומר שהפייטן הקדמוני כיוון לדעת הב"ח, או שהב"ח בעצם רק פסק כדברי הפייטן?...
מ.ל. כתב:ברור שדברי הב"ח מחודשים ומוציאים דברי התוס' מידי פשוטם. (וכמ"כ גם מקושית הרא"ש הנ"ל על התוס', משמע להדיא שלא הבין כן בדעת התוס'). ומה שהכריחו להב"ח לפרש כן, זה רק מדיוק לשון הטור "ורוב המפרשים וכו', יעו"ש.
והרמ"א בדרכי משה שם ציין שזה לא כדברי התוס', נראה שהבין שזו היתה בדווקא כוונת הטור במש"כ רוב המפרשים, למעט דברי התוס'.
אוהב אוצר כתב:חכם באשי, אני באמת שואל שאלת תם בכדי שתחכמני:
פייטן שלא מוכר, הגם שהוא מדור הראשונים, נוכל לקבל את דעתו כנגד/בעד הרא"ש?
מה הוא מעלה או מוריד אם אנו לא יודעים במי מדובר והאם ניתן להשען עליו בפסק הלכה לכאן או לכאן?
חכם באשי כתב:תודה לך,
אבל כבר קדמך הרב 'מחולת המחנים'. עי' בדבריו דלעיל.
חכם באשי כתב:ידועה שיטת הראשונים, שאע"פ שמדינא דגמרא ערבות הגדלות שלא על הנחל כשרות לארבעת המינים, הרי שלכתחילה עדיף לקחת מאלו הגדלות על הנחל. עי' בית יוסף, או"ח, סי' תרנא אות ב.
אך אני מחפש דעה הסוברת, שאסור ליטול ערבות שאינן גדלות בנחל!
מצאתי דעה כזו בפיוט שנתקבל במחזור קדום, וכולי תמיהה.
אכן ראיתי את דברי ר"ש ליברמן בתוספתא כפשוטה, סוכה, עמ' 858. אך דבריו אינם מוכרחים. ועכ"פ לא מצאנו שיטה מפורשת לראשונים הסוברת כן (חוץ מהפיוט הנזכר).
אודה לכל עזרה.
חכם באשי כתב:ידועה שיטת הראשונים, שאע"פ שמדינא דגמרא ערבות הגדלות שלא על הנחל כשרות לארבעת המינים, הרי שלכתחילה עדיף לקחת מאלו הגדלות על הנחל. עי' בית יוסף, או"ח, סי' תרנא אות ב.
אך אני מחפש דעה הסוברת, שאסור ליטול ערבות שאינן גדלות בנחל!
מצאתי דעה כזו בפיוט שנתקבל במחזור קדום, וכולי תמיהה.
אכן ראיתי את דברי ר"ש ליברמן בתוספתא כפשוטה, סוכה, עמ' 858. אך דבריו אינם מוכרחים. ועכ"פ לא מצאנו שיטה מפורשת לראשונים הסוברת כן (חוץ מהפיוט הנזכר).
אודה לכל עזרה.
הצעיר באלפי כתב:חכם באשי כתב:ידועה שיטת הראשונים, שאע"פ שמדינא דגמרא ערבות הגדלות שלא על הנחל כשרות לארבעת המינים, הרי שלכתחילה עדיף לקחת מאלו הגדלות על הנחל. עי' בית יוסף, או"ח, סי' תרנא אות ב.
אך אני מחפש דעה הסוברת, שאסור ליטול ערבות שאינן גדלות בנחל!
מצאתי דעה כזו בפיוט שנתקבל במחזור קדום, וכולי תמיהה.
אכן ראיתי את דברי ר"ש ליברמן בתוספתא כפשוטה, סוכה, עמ' 858. אך דבריו אינם מוכרחים. ועכ"פ לא מצאנו שיטה מפורשת לראשונים הסוברת כן (חוץ מהפיוט הנזכר).
אודה לכל עזרה.
לדעות דצריך להיות דוקא הגדלים על שפת הנחל, מהו בגדר שפת הנחל ? ד' אמות ? או שיעור אחר ?
אראל כתב:הצעיר באלפי כתב:חכם באשי כתב:ידועה שיטת הראשונים, שאע"פ שמדינא דגמרא ערבות הגדלות שלא על הנחל כשרות לארבעת המינים, הרי שלכתחילה עדיף לקחת מאלו הגדלות על הנחל. עי' בית יוסף, או"ח, סי' תרנא אות ב.
אך אני מחפש דעה הסוברת, שאסור ליטול ערבות שאינן גדלות בנחל!
מצאתי דעה כזו בפיוט שנתקבל במחזור קדום, וכולי תמיהה.
אכן ראיתי את דברי ר"ש ליברמן בתוספתא כפשוטה, סוכה, עמ' 858. אך דבריו אינם מוכרחים. ועכ"פ לא מצאנו שיטה מפורשת לראשונים הסוברת כן (חוץ מהפיוט הנזכר).
אודה לכל עזרה.
לדעות דצריך להיות דוקא הגדלים על שפת הנחל, מהו בגדר שפת הנחל ? ד' אמות ? או שיעור אחר ?
מסתבר, שצריך שיהיו יונקים מן הנחל באופן שאם יסולק הנחל יתיבש האילן
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים