חלוקת צדקה לעניים במוצאי תענית

[כדכד]

בגמרא סנהדרין ל"ה ע"א נאמר שאם לא חילקו צדקה לעניים במוצאי התענית הם כשופכי דמים אבל הגמרא מגבילה זאת למצב שמחלקים מזון מוכן אך המחלקים מעות או חיטים - לית לן בה.
אני מחפש אם יש מי שאומר שה"לית לן בה" הוא שאינם שופכי דמים אבל כן צריך היה לחלק או אם יש מי שאומר ש"לית לן בה" היינו שמותר לכתחילה לדחות את חלוקת המעות או החיטים

[באמונתו]

בלשון הרמב"ם: "אינן כשופכי דמים", משמע בפירוש שבהחלט צריך לחלק.

[כדכד]

משמע בפירוש הם תרתי דסתרי
הרמב"ם העתיק את הגמרא בתרגום ללשון הקדש ואין להוכיח מזה דבר מוכח

[באמונתו]

הביטוי "משמע בפירוש" אמנם מופיע במפרשים פעמים רבות.

אין הרמב"ם מעתיק את הגמרא בתרגום ללשון הקדש, שהרי הגמרא אומרת רק: אבל בזוזי חיטי ושערי - לית לן בה.
הרמב"ם יכול לכתוב: אבל [מותר לאחר] (אם אחרו) המעות או החטים (אינן כשופכי דמים).

[כדכד]

לא כתבתי שהרמב"ם כותב במפורש אחרת
כתבתי שמהרמב"ם אין ראיה שהתכוון למה שאתה אומר בשמו

[באמונתו]

ברמב"ם מדייקים בכל מילה. הכול מדוקדק אצלו בהחלט.

[כדכד]

שוב
לא אמרתי שאי אפשר לדייק את זה
אמרתי שאי אפשר להוכיח את זה

[באמונתו]

היינו הך!

[כדכד]

"לדייק" פירושו שמכך שפלוני אמר או לא אמר דבר מסויים ניתן להבין שכנראה דעתו בנושא היא כך וכך
"להוכיח" פירושו שמכך שפלוני אמר או לא אמר דבר מסויים ניתן לקבוע בבירור שדעתו בנושא היא כך וכך

[באמונתו]

לענ"ד, השאלה היא אחרת: אם נוכל לפסוק הלכה למעשה - ע"פ דיוק חד משמעי גלוי כזה, ולדעתי, כאן התשובה: חיובית.

[כדכד]

בדרך אמונה על הרמב"ם הזה כתב שמותר לאחר כשמחלקים מעות וחיטים ש"מ שאינו סובר לדייק כך מהרמב"ם.
אשאל שנית: יש מי שכתב במפורש שאם לא חילקו מעות וחיטים עברו איסור אלא שאינם כשו"ד?
מצאתי כמה שכתבו שמותר לאחר

[באמונתו]

בדרך אמונה - הלכות מתנות עניים פרק ט הלכה ד:

אינן כשופכי דמים. משמע דלכתחלה מיהא אסור להמתין עד למחר, אבל ברש"י משמע שגם לכתחלה מותר, ובבית מאיר כתב דבזמנינו שבעד המעות מצוי לקנות פת מן הפלטר, אף במעות איכא למיחש:

[כדכד]

מר העתיק את ס"ק ל"א
בס"ק ל' הוא כותב במפורש שכשמחלקים מעות או חיטין מותר להשהותם למחר

[באמונתו]

טעמו ברור ומפורש, מפני שרוב ראשונים אינם מסכימים לרמב"ם בדבר.

[כדכד]

הוא כותב את זה על הרמב"ם

[באמונתו]

הוא כותב את זה על הרמב"ם

בציון ההלכה נ"ב מפורש, שאין לשונו בסעיף קטן ל', עפ"י הרמב"ם דווקא.
אח"כ כתב בפירוש בס"ק ל"א להיפך לפי הרמב"ם.
לכך ברור, שדבריו בס"ק ל' הינם לפי הרוב ראשונים בס"ק ל"א, שכן הלכה, ולא לפי הרמב"ם בעצמו.

[כדכד]

זה לא מה שהוא כותב בציון ההלכה
הוא כותב שהוא מפרש בפנים ע"פ רש"י ומהרמב"ם נראה שהוא מפרש את הסוגייא אחרת.
כוונתו לומר שהוא מפרש את הרמב"ם ע"פ רש"י בסוגייא למרות שנראה מדבריו שהוא מפרש אחרת

[באמונתו]

לזה התכוונתי, שהוא מפרש לשון הרמב"ם, נגד הרמב"ם בעצמו, מפני שאין מטרתו דווקא להסביר כפי הרמב"ם ממש.
לעניות דעתי, אין טעם לוויכוחים אין סופיים. אני מכבד דעתך, גם אם איני מסכים וסבור כמוך.

[כדכד]

הוא מפרש את הרמב"ם כפי מה שכותבים ראשונים אחרים במפורש למרות שמלשון הרמב"ם משמע אחרת
היינו עזב את הדיוק מלשון הרמב"ם מפני הפורש בראשונים אחרים

[באמונתו]

הוא מפרש את הרמב"ם כפי מה שכותבים ראשונים אחרים במפורש למרות שמלשון הרמב"ם משמע אחרת
היינו עזב את הדיוק מלשון הרמב"ם מפני הפורש בראשונים אחרים

לא מסכים, אך כמדומני שמיצינו את הנושא.

[כדכד]

לאחר שהובאו כאן דברי הרמב"ם והדרך אמונה ברצוני לשאול אם יש מקור נוסף הדן בשאלה אם כשמחלקים מעות או חיטים מותר לאחר או שרק אינם כשופכי דמים