קור וצינה

[ר_חיים_הקטן]

מה החילוק בין המילים "קור" ל"צינה"? שניהם מופיעות בתנ"ך ולכאורה שניהם כוונתן לדבר אחד?

[אין_חקר]

"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.

[ר_חיים_הקטן]

"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.

ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?

[יאיר]

"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.

ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?

נ"ל דצינה הוא קור חזק ו/או גדול אך אין לי ראיה לכך כעת

בדקת בספרי ביאורי המילים הנרדפות? בהגר"א לא מצאתי

[עליך עיננו]

"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.

ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?

נ"ל דצינה הוא קור חזק ו/או גדול אך אין לי ראיה לכך כעת

בדקת בספרי ביאורי המילים הנרדפות? בהגר"א לא מצאתי

נראה להיפך
שו"ע סי' תקיא ומ"ב שם:
{ד} דלפעמים אין הקור גדול - פי' בזמן שאין הקור גדול שאין דרך סתם בני אדם להקפיד על צינה זו דאם נזדמן ביו"ט שהיה קור גדול כמו שמצוי לפעמים בפסח וסוכות מותר לכו"ע ואף אם לא היה קור כ"כ שצריך להבעיר מפני צינה ורק שהמאכלים השמנים [שבשלם בכירה] יקרשו מחמת קור מותר לו לכו"ע להבעיר תנור בית החורף להעמידם שם כדי שלא יקרשו דהוא צורך אוכל נפש ממש:

[נוריאל עזרא]

מה החילוק בין המילים "קור" ל"צינה"? שניהם מופיעות בתנ"ך ולכאורה שניהם כוונתן לדבר אחד?

אינני יודע.
אך לפי פירושו השני של ר' משה קמחי אין פירוש המילה "כצנת" קור אלא "מגן" והוא כינוי לקור כאן לפי העניין בפסוק וז"ל:

כצנת שלג - טעמו: בקרירות; ואין לו חבר. ויתכן להיות המלה מן "צנה וסוחרה" (תה' צא , ד) , ונקראה הקרה 'צנה' בעבור שתגן על האדם בעת קציר מפני החום; כן ציר נאמן - שיעשה בנאמנות.

[כדכד]

אמת שהמלה "צנה" בלשון המקרא הרבה פעמים פירושה כעין מגן כמו "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי" אולם ודאי שיש פעמים שפירושה הוא קור כמו הכתוב "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" האם גם "צנים" אלו יפרש הרב משה קמחי שזה קור שמגן מפני החום?

[באמונתו]

"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.

ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?

לענ"ד, הדברים ברורים:
בלשון המקרא, שורש "צינה" היא עניין הגנה, ולכך דווקא בשלג שייך לשון הצינה - הגנה: "הנותן שלג כצמר", כך: "לְבוּשֵׁ֣הּ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר", גם: לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג - כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים:
יש בשלג לבד, צד הגנה וכיסוי כמו מלבוש, אך לא תמצא במקרא שורש "צינה" אצל שום אופני קור אחרים.

[נוריאל עזרא]

אמת שהמלה "צנה" בלשון המקרא הרבה פעמים פירושה כעין מגן כמו "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי" אולם ודאי שיש פעמים שפירושה הוא קור כמו הכתוב "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" האם גם "צנים" אלו יפרש הרב משה קמחי שזה קור שמגן מפני החום?

צנים ר' משה קמחי כותב ששורשו צנן,[בניגוד לעניין מגן[וכפי שהציע בפירושו השני לכצנת שלג]שהוא השורש "צנה" ושעניינו מלשון סלונים(יחזקאל ב, ו) כלו' דברים העוקצים.
וז"ל:

צנים - שרשו 'צנן' , ודגשות הנו"ן בעבור הראשונית אשר ב"לצנינים" (במ' לג , נה) , וענינו: סלונים (יח' ב , ו). .........בדרך עקש - שיהיה נכשל בהם. והענו ששומר נפשו ואיננו עושה רע , רחוק הוא מהצנים.

[באמונתו]

אמת שהמלה "צנה" בלשון המקרא הרבה פעמים פירושה כעין מגן כמו "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי" אולם ודאי שיש פעמים שפירושה הוא קור כמו הכתוב "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" האם גם "צנים" אלו יפרש הרב משה קמחי שזה קור שמגן מפני החום?

רש"י:

צנים פחים - כמו "לצנינים בצדיכם" (במ' לג , נה); "ובאו עליך הוצן" (יח' כג , כד); לשון גדודים ולסטים. צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו , כלומר: יסורים מוכנים לו. שומר נפשו ירחק מהם - שמיישר מעשיו ינצל מהם.

[כדכד]

"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.

ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?

לענ"ד, הדברים ברורים:
בלשון המקרא, שורש "צינה" היא עניין הגנה, ולכך דווקא בשלג שייך לשון הצינה - הגנה: "הנותן שלג כצמר", כך: "לְבוּשֵׁ֣הּ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר", גם: לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג - כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים:
יש בשלג לבד, צד הגנה וכיסוי כמו מלבוש, אך לא תמצא במקרא שורש "צינה" אצל שום אופני קור אחרים.

השלג הוא הגנה או שצריך הגנה מפניו?
"לא תירא לביתה משלג" אין פירושו שהשלג מגן עליה אלא שאינה יראה מנזקו של השלג.
את הכתוב "הנותן שלג כצמר" לא הבנתי מניין לשון הגנה בפסוק זה
וכן "ולבושיה כתלג חיוור" משמעותו לתאר את צבע הלבוש ולא לשון הגנה

[באמונתו]

"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.

ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?

לענ"ד, הדברים ברורים:
בלשון המקרא, שורש "צינה" היא עניין הגנה, ולכך דווקא בשלג שייך לשון הצינה - הגנה: "הנותן שלג כצמר", כך: "לְבוּשֵׁ֣הּ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר", גם: לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג - כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים:
יש בשלג לבד, צד הגנה וכיסוי כמו מלבוש, אך לא תמצא במקרא שורש "צינה" אצל שום אופני קור אחרים.

השלג הוא הגנה או שצריך הגנה מפניו?
"לא תירא לביתה משלג" אין פירושו שהשלג מגן עליה אלא שאינה יראה מנזקו של השלג.
את הכתוב "הנותן שלג כצמר" לא הבנתי מניין לשון הגנה בפסוק זה
וכן "ולבושיה כתלג חיוור" משמעותו לתאר את צבע הלבוש ולא לשון הגנה

הגנת שלג, לדוגמא, עיין המצורף בהמשך.

לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג - כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים, בדרך תִקבולת, כי השלג כמין לבוש.
צמר ודאי, יסוד המלבוש משמש. "שלג - כצמר", ר"ל ששלג דומה הוא לצמר, בצמחייה.
וכן "ולבושיה - כתלג חיוור" משמעותו לתאר את צבע הלבוש, מלבד לשון הגנה ולבוש.

בקיצור, מסתבר שבשלג קיים מאפיין הגָנתי, כעין לבוש (בפרט ביחס אל עולם הצומח). עכ"פ, מכאן לכָתוב: כצינת שלג...

[כדכד]

אע"פ שראיותיך אינן ראיות בעיני שכן בשום אחד מהפסוקים שהזכרת אין הכרח לומר שהשלג הוא לבוש אלא להיפך אין לירא מפני כאשר כבר לבושים והנותן שלג כצמר הכוונה לכחו של הקב"ה הנותן ריבוי שלג כצמר וכן "ולבושיה כתלג חיוור" אין שום סיבה לומר שבאו לומר
משהו מעבר לצבע -
אתה כן צודק לדעת חלק לפחות מהמפרשים הקדמונים שהסבירו ש"כצינת שלג ביום קציר" היינו כפי שהשלג מגן על הגוף מפני החום ביום חם.
כך כתבו הרד"ק והראב"ע והאלשיך אף הוסיף ש"כצינת שלג" היינו כמו החלק המגן שבשלג ולא כהשלג עצמו שהוא גם מזיק

אמנם יש שכתבו אחרת למשל האברבנאל בעמוס מפרש שהכלי הנקרא צינה הוא ע"ש שהוא קר ודוחה חמימות הגוף מפני החרב.

[באמונתו]

אע"פ שראיותיך אינן ראיות בעיני שכן בשום אחד מהפסוקים שהזכרת אין הכרח לומר שהשלג הוא לבוש אלא להיפך אין לירא מפני כאשר כבר לבושים והנותן שלג כצמר הכוונה לכחו של הקב"ה הנותן ריבוי שלג כצמר וכן "ולבושיה כתלג חיוור:" אין נשום סיבה לומר שבאו לומר
משהו מעבר לצבע -
אתה כן צודק לדעת חלק לפחות מהמפרשים הקדמונים שהסבירו ש"כצינת שלג ביום קציר" היינו כפי שהשלג מגן על הגוף מפני החום ביום חם.
כך כתבו הרד"ק והראב"ע והאלשיך אף הוסיף ש"כצינת שלג" היינו כמו החלק המגן שבשלג ולא כהשלג עצמו שהוא גם מזיק
אמנם יש שכתבו אחרת למשל האברבנאל בעמוס מפרש שהכלי הנקרא צינה הוא ע"ש שהוא קר ודוחה חמימות הגוף מפני החרב.

מפורש ברוקח, בספר סודי רזיי - חלק א אות ש:

ומה שאמרנו למעלה גבריא"ל משלג, זהו לבושו, שקראו בדניאל (יב, ו) לבוש הבדים, וכתיב לבושיה כתלג חיור (שם ז, ט). הרי גבריאל אש כדמשמע בערבי פסחים (קיח, ב), וכתיב בדניאל... הרי אתה רואה בדניאל, שגבריאל של אש... לומר לך בשר גבריאל כחיות כגחלים לוחשות, אך לבושו שלג...

של"ה - פרשת בראשית תורה אור:

סוד השלג הוא המלבוש, כמו שנאמר (דניאל ז, ט) 'ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג חור'...

בליקוטי תורה לאדמוה"ז - הרב בעל התניא ז"ל, גם מפרש "לא תירא לביתה משלג"... כעין הלבוש, ע"ד סוד.

[כדכד]

מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט
בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר".
גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע

[כדכד]

אמת שהמלה "צנה" בלשון המקרא הרבה פעמים פירושה כעין מגן כמו "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי" אולם ודאי שיש פעמים שפירושה הוא קור כמו הכתוב "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" האם גם "צנים" אלו יפרש הרב משה קמחי שזה קור שמגן מפני החום?

רש"י:

צנים פחים - כמו "לצנינים בצדיכם" (במ' לג , נה); "ובאו עליך הוצן" (יח' כג , כד); לשון גדודים ולסטים. צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו , כלומר: יסורים מוכנים לו. שומר נפשו ירחק מהם - שמיישר מעשיו ינצל מהם.

ע' רש"י ביהושע שפירש "צנינים" מלשון "צינה" אבל גם לפירושו זה לא מפני הקור

[באמונתו]

מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד, ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט
בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר".
גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע

אם אין הכרח, אין עושים פלוגתא בין סוד ופשט. ידוע אף מהגר"א ז"ל, שלא קיים ביניהם מחלוקת כלל.
לענ"ד, עכ"פ ודאי יש בהם להוכיח, עצם ועיקר קיום אלמנט הלבוש שבשלג.

[כדכד]

טעיתי
הכוונה לרש"י ביהושע כב שכותב על "ולצנינים" שהוא לשון מחנות ומביא גם את הפסוק שהביא מר מלעיל וגם את לשון צינה שהיא מקפת מג' רוחות וכותב ש"צנינים" הם מחנות

[כדכד]

מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד, ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט
בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר".
גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע

אם אין הכרח, אין עושים פלוגתא בין סוד ופשט. ידוע אף מהגר"א ז"ל, שלא קיים ביניהם מחלוקת כלל.
לענ"ד, עכ"פ ודאי יש בהם להוכיח, עצם ועיקר קיום אלמנט הלבוש שבשלג.

לא כתבתי שיש מחלוקת בין הפשט והסוד
כתבתי שהראיות שלך לענין לבוש בשלג מתבססות על פרשנות ע"פ סוד
בעוד שפשט הפסוק אינו מכוון לזה ואי אפשר כלל להוכיח ממנו את זה

[באמונתו]

מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד, ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט
בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר".
גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע

אם אין הכרח, אין עושים פלוגתא בין סוד ופשט. ידוע אף מהגר"א ז"ל, שלא קיים ביניהם מחלוקת כלל.
לענ"ד, עכ"פ ודאי יש בהם להוכיח, עצם ועיקר קיום אלמנט הלבוש שבשלג.

לא כתבתי שיש מחלוקת בין הפשט והסוד
כתבתי שהראיות שלך לענין לבוש בשלג מתבססות על פרשנות ע"פ סוד
בעוד שפשט הפסוק אינו מכוון לזה ואי אפשר כלל להוכיח ממנו את זה

לענ"ד, עכ"פ ודאי יש בהם להוכיח, עצם ועיקר קיום אלמנט הלבוש שבשלג!
גם תקרא בבקשה המצורף פה:

[כדכד]

יש בהם להוכיח שלפי הסוד יש קשר בין כיסוי ושלג
לפי הפשט אין שום קשר
אבל לא הבנתי למה זה כה חשוב הרי לעצם הענין הודיתי כבר לדברי מר שרבים מהמפרשים מפרשים את "כצנת שלג" מל' מגן ולא מל' קור

[באמונתו]

יש בהם להוכיח שלפי הסוד יש קשר בין כיסוי ושלג
לפי הפשט אין שום קשר
אבל לא הבנתי למה זה כה חשוב הרי לעצם הענין הודיתי כבר לדברי מר שרבים מהמפרשים מפרשים את "כצנת שלג" מל' מגן ולא מל' קור

צדקת, שאולי הוא לא חשוב כ"כ. רק לענ"ד, למען האמת - א"א לחלק כאן. הקבלה יכולה לפרש אחרת, אך כאן הנני מתייחס אל תפיסה מציאותית מסוימת, אשר מונחת מאחורי הפירוש, שעל כך, לא הגיוני הוא להגביל אותו אל הסוד דווקא, ר"ל היסוד המלבוש שבשלג.
לבד זה, הראיתי כבר דברי ר"א מילר זצ"ל, שגאון הפשט היה! ולפירושו "הנותן שלג כצמר", ר"ל עניין הגנה, וכסות מלבוש.
אינו אומר קבלו דעתי כמובן. רק הבהרתי גישתי ועמדתי.

[כדכד]

מה לעשות שהפשט הוא לא ככה

[באמונתו]

מה לעשות שהפשט הוא לא ככה

הפירוש אלשיך - תהלים פרק קמז:

כי הנותן שלג כצמר - שהוא כלבוש החופה את הארץ, נקפה כאילו כולו לבוש אחד גוף אחד...

[כדכד]

הכוונה לאחדות. נקט לבוש בהשאלה

[באמונתו]

הכוונה לאחדות. נקט לבוש בהשאלה

ודאי שאין השלג לבוש ממש.

[כדכד]

כוונתי לומר שמה שנקט האלשיך לבוש הוא לא מפני מימד הלבוש שבשלג כפי שכתב מר אלא מפני מימד האחדות שבשלג

[באמונתו]

כוונתי לומר שמה שנקט האלשיך לבוש הוא לא מפני מימד הלבוש שבשלג כפי שכתב מר אלא מפני מימד האחדות שבשלג

למה לדחוק?! הלא אומר מפורש: "שהוא כלבוש החופה את הארץ".

[כדכד]

מה שהוא אומר במפורש זה בלשון מושאל ואין מדבריו שום ראיה על יסוד לבוש הקיים בשלג ע"פ פשט
הלא כל הענין שלו הוא להבחין בין אחדות ופירוד

[באמונתו]

מה שהוא אומר במפורש זה בלשון מושאל ואין מדבריו שום ראיה על יסוד לבוש הקיים בשלג ע"פ פשט
הלא כל הענין שלו הוא להבחין בין אחדות ופירוד

לא מסכים, אבל לא אפרש, שהלא אין לדבר סוף. יישר כוח על בירורי הדברים!