אין_חקר כתב:"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.
ר_חיים_הקטן כתב:אין_חקר כתב:"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.
ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?
יאיר כתב:ר_חיים_הקטן כתב:אין_חקר כתב:"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.
ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?
נ"ל דצינה הוא קור חזק ו/או גדול אך אין לי ראיה לכך כעת
בדקת בספרי ביאורי המילים הנרדפות? בהגר"א לא מצאתי
ר_חיים_הקטן כתב:מה החילוק בין המילים "קור" ל"צינה"? שניהם מופיעות בתנ"ך ולכאורה שניהם כוונתן לדבר אחד?
כצנת שלג - טעמו: בקרירות; ואין לו חבר. ויתכן להיות המלה מן "צנה וסוחרה" (תה' צא , ד) , ונקראה הקרה 'צנה' בעבור שתגן על האדם בעת קציר מפני החום; כן ציר נאמן - שיעשה בנאמנות.
ר_חיים_הקטן כתב:אין_חקר כתב:"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.
ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?
כדכד כתב:אמת שהמלה "צנה" בלשון המקרא הרבה פעמים פירושה כעין מגן כמו "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי" אולם ודאי שיש פעמים שפירושה הוא קור כמו הכתוב "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" האם גם "צנים" אלו יפרש הרב משה קמחי שזה קור שמגן מפני החום?
צנים - שרשו 'צנן' , ודגשות הנו"ן בעבור הראשונית אשר ב"לצנינים" (במ' לג , נה) , וענינו: סלונים (יח' ב , ו). .........בדרך עקש - שיהיה נכשל בהם. והענו ששומר נפשו ואיננו עושה רע , רחוק הוא מהצנים.
כדכד כתב:אמת שהמלה "צנה" בלשון המקרא הרבה פעמים פירושה כעין מגן כמו "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי" אולם ודאי שיש פעמים שפירושה הוא קור כמו הכתוב "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" האם גם "צנים" אלו יפרש הרב משה קמחי שזה קור שמגן מפני החום?
צנים פחים - כמו "לצנינים בצדיכם" (במ' לג , נה); "ובאו עליך הוצן" (יח' כג , כד); לשון גדודים ולסטים. צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו , כלומר: יסורים מוכנים לו. שומר נפשו ירחק מהם - שמיישר מעשיו ינצל מהם.
באמונתו כתב:ר_חיים_הקטן כתב:אין_חקר כתב:"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.
ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?
לענ"ד, הדברים ברורים:
בלשון המקרא, שורש "צינה" היא עניין הגנה, ולכך דווקא בשלג שייך לשון הצינה - הגנה: "הנותן שלג כצמר", כך: "לְבוּשֵׁ֣הּ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר", גם: לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג - כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים:
יש בשלג לבד, צד הגנה וכיסוי כמו מלבוש, אך לא תמצא במקרא שורש "צינה" אצל שום אופני קור אחרים.
כדכד כתב:באמונתו כתב:ר_חיים_הקטן כתב:אין_חקר כתב:"קור" זה לשון מקרא, ו"צינה" זה לשון חכמים או לשון ארמי.
ומה יענה על הפסוק: כצנת שלג ביום קציר (משלי כה:יג)?
לענ"ד, הדברים ברורים:
בלשון המקרא, שורש "צינה" היא עניין הגנה, ולכך דווקא בשלג שייך לשון הצינה - הגנה: "הנותן שלג כצמר", כך: "לְבוּשֵׁ֣הּ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר", גם: לֹא־תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג - כִּ֥י כָל־בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים:
יש בשלג לבד, צד הגנה וכיסוי כמו מלבוש, אך לא תמצא במקרא שורש "צינה" אצל שום אופני קור אחרים.
השלג הוא הגנה או שצריך הגנה מפניו?
"לא תירא לביתה משלג" אין פירושו שהשלג מגן עליה אלא שאינה יראה מנזקו של השלג.
את הכתוב "הנותן שלג כצמר" לא הבנתי מניין לשון הגנה בפסוק זה
וכן "ולבושיה כתלג חיוור" משמעותו לתאר את צבע הלבוש ולא לשון הגנה
כדכד כתב:אע"פ שראיותיך אינן ראיות בעיני שכן בשום אחד מהפסוקים שהזכרת אין הכרח לומר שהשלג הוא לבוש אלא להיפך אין לירא מפני כאשר כבר לבושים והנותן שלג כצמר הכוונה לכחו של הקב"ה הנותן ריבוי שלג כצמר וכן "ולבושיה כתלג חיוור:" אין נשום סיבה לומר שבאו לומר
משהו מעבר לצבע -
אתה כן צודק לדעת חלק לפחות מהמפרשים הקדמונים שהסבירו ש"כצינת שלג ביום קציר" היינו כפי שהשלג מגן על הגוף מפני החום ביום חם.
כך כתבו הרד"ק והראב"ע והאלשיך אף הוסיף ש"כצינת שלג" היינו כמו החלק המגן שבשלג ולא כהשלג עצמו שהוא גם מזיק
אמנם יש שכתבו אחרת למשל האברבנאל בעמוס מפרש שהכלי הנקרא צינה הוא ע"ש שהוא קר ודוחה חמימות הגוף מפני החרב.
ומה שאמרנו למעלה גבריא"ל משלג, זהו לבושו, שקראו בדניאל (יב, ו) לבוש הבדים, וכתיב לבושיה כתלג חיור (שם ז, ט). הרי גבריאל אש כדמשמע בערבי פסחים (קיח, ב), וכתיב בדניאל... הרי אתה רואה בדניאל, שגבריאל של אש... לומר לך בשר גבריאל כחיות כגחלים לוחשות, אך לבושו שלג...
סוד השלג הוא המלבוש, כמו שנאמר (דניאל ז, ט) 'ועתיק יומין יתיב לבושה כתלג חור'...
באמונתו כתב:כדכד כתב:אמת שהמלה "צנה" בלשון המקרא הרבה פעמים פירושה כעין מגן כמו "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי" אולם ודאי שיש פעמים שפירושה הוא קור כמו הכתוב "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם" האם גם "צנים" אלו יפרש הרב משה קמחי שזה קור שמגן מפני החום?
רש"י:צנים פחים - כמו "לצנינים בצדיכם" (במ' לג , נה); "ובאו עליך הוצן" (יח' כג , כד); לשון גדודים ולסטים. צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו , כלומר: יסורים מוכנים לו. שומר נפשו ירחק מהם - שמיישר מעשיו ינצל מהם.
כדכד כתב:מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד, ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט
בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר".
גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע
באמונתו כתב:כדכד כתב:מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד, ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט
בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר".
גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע
אם אין הכרח, אין עושים פלוגתא בין סוד ופשט. ידוע אף מהגר"א ז"ל, שלא קיים ביניהם מחלוקת כלל.
לענ"ד, עכ"פ ודאי יש בהם להוכיח, עצם ועיקר קיום אלמנט הלבוש שבשלג.
כדכד כתב:באמונתו כתב:כדכד כתב:מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד, ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט
בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר".
גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע
אם אין הכרח, אין עושים פלוגתא בין סוד ופשט. ידוע אף מהגר"א ז"ל, שלא קיים ביניהם מחלוקת כלל.
לענ"ד, עכ"פ ודאי יש בהם להוכיח, עצם ועיקר קיום אלמנט הלבוש שבשלג.
לא כתבתי שיש מחלוקת בין הפשט והסוד
כתבתי שהראיות שלך לענין לבוש בשלג מתבססות על פרשנות ע"פ סוד
בעוד שפשט הפסוק אינו מכוון לזה ואי אפשר כלל להוכיח ממנו את זה
כדכד כתב:יש בהם להוכיח שלפי הסוד יש קשר בין כיסוי ושלג
לפי הפשט אין שום קשר
אבל לא הבנתי למה זה כה חשוב הרי לעצם הענין הודיתי כבר לדברי מר שרבים מהמפרשים מפרשים את "כצנת שלג" מל' מגן ולא מל' קור
כדכד כתב:מה לעשות שהפשט הוא לא ככה
כי הנותן שלג כצמר - שהוא כלבוש החופה את הארץ, נקפה כאילו כולו לבוש אחד גוף אחד...
כדכד כתב:הכוונה לאחדות. נקט לבוש בהשאלה
כדכד כתב:כוונתי לומר שמה שנקט האלשיך לבוש הוא לא מפני מימד הלבוש שבשלג כפי שכתב מר אלא מפני מימד האחדות שבשלג
כדכד כתב:מה שהוא אומר במפורש זה בלשון מושאל ואין מדבריו שום ראיה על יסוד לבוש הקיים בשלג ע"פ פשט
הלא כל הענין שלו הוא להבחין בין אחדות ופירוד
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים