גלוי וידוע לפניך ולפני כסא כבודך

[באמונתו]

בסידור רבי שבתי סופר כתב ברכת 'אשר יצר' בנוסח אחר, שהוא עיקר בעיניו, [וכמבואר במבוא של הסידור]: גלוי וידוע לפניך ולפני כסא כבודך, ובביאוריו: לפניך ולפני כסא כבודך. כן הוא בסדור של מהרש"ל {והיא גרס' הרא"ש בפ' הרואה} וכו', עכ"ל. ובמילואים מהמהדיר כתב שלפי הנראה היא תוספת בכ"י אחר של הרא"ש, שכן לפנינו ברא"ש שם מפורש: גלוי וידוע לפני כסא כבודך.

ראה זה מצאתי שכ"ה הנוסח ברא"ש שנדפס בש"ס דפו"ר ונציה רפ"א - רפ"ג: גלוי וידוע לפניך ולפני כסא כבודך. כנראה, היא גרסה המקורית שבכ"י, ממנו הודפס פסקי הרא"ש. מהרש"ל ללא ספק התכוון לדפוס ראשון המדובר.

מעניין הדבר שכבר בדפוס ונציה רפ"ו, השמיטו המדפיסים 'לפניך ו', ו'התאימו' הנוסח אל הרווח והנפוץ: גלוי וידוע לפני כסא כבודך. כן המשיכו מדפיסים אח"כ בעקבותיהם, וכך, כמעט נעלמו עקבות גרסה המקורית שבפסקי הרא"ש, אשר אותה אימצו מהרש"ל ומהרש"ס ז"ל להלכה ולמעשה, והיינו: גלוי וידוע לפניך ולפני כסא כבודך!

[באמונתו]

בספר אבודרהם - ברכות השחר:

ואמר לפני כסא כבודך. ולא אמר "לפניך" כמו שרגיל לומר בשאר מקומות, לפי שהוא רומז כי מקום הנפשות הוא לפני כסא כבודו.

ראה: http://simla.otzar.org/viewtopic.php?t=43445, https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=46727

ייתכן עוד, כי כאן נתקן "לפני כסא כבודך", דרך כבוד כלפי מעלה, לא "לפניך" בעניינים פחותים אלו, ואע"ג שמשגיח על הכול, אכן גם "לפני כסא כבודך", בעל אותה המשמעות ועניין הוא, אלא ש"לפניך" לאו דרך כבוד היא, להתבטאות כך בפירוש.

לענ"ד דרך פשט עוד, כי היות שמטבע ברכה הזו, המשֵכה היא: אי אפשר להתקיים ולעמוד "לפניך", לא יאה הנוסח פעמיים "לפניך" במשפט אחד, ולומר: גלוי וידוע לפניך, שאם יפתח אחד מהם, או יסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך.
לכך תיקנו ברישא "לפני כסא כבודך", בשביל לשנות מהסיפא, מפני שבסיפא לא שייך כ"כ "לפני כסא כבודך", כ"א "לפניך" בכלליות.

[עקבי]

הנוסח לפניך ולפני כסא כבודך כבר הופיע בכתבי יד אשכנזים מהמאה ה-14.

[באמונתו]

באם נוסח דפוס ראשון הוא אכן לשון הרא"ש במקורו, הרי שהוא לפחות מראשית מאה ה-14.