◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

[לבי במערב]

אולי כינוה כן מפני המנהג להשחיז בערש"ק, כמו שדרשו עה"פ 'וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ'... (שו"ע סי' רנ ובנו"כ).

[יבנה]

שו"ע הלכות שחיטה: אִם הוּא שְׁעַת הַדְּחָק, שֶׁאֵין לוֹ הכנה לְהַשְׁחִיזָהּ, מֻתָּר לִשְׁחֹט עַל יְדֵי כְּרִיכַת מַטְלִית עַל הַפְּגִימָה. מה פשר המלה 'הכנה'? לאוזן היא מצטלצלת כמין משחזת. האומנם?

שהות וזמן.
ערוך השולחן יורה דעה סימן יח סעיף יט
ואפילו בחול כשזמנו דחוק כמו לחולה יכול לכרוך מטלית על הפגימה ולשחוט

[חיים סופר]

ככת המהרסים הכופרים האומרים בלשונם הסרוח 'דאס מאן זיך' בעניני התורה 'פערמעג דען צייטפונקט זיך ריכטען קאן, אונד ריכטען מוס'
מישהוא יודע לתרגום ולפרש ?

[תוכן]

לגבי עניני התורה, נקודת הזמן מאפשרת לתקן ומחייבת לתקן.

ככת המהרסים הכופרים האומרים בלשונם הסרוח 'דאס מאן זיך' בעניני התורה 'פערמעג דען צייטפונקט זיך ריכטען קאן, אונד ריכטען מוס'
מישהוא יודע לתרגום ולפרש ?

[לבי במערב]

'דאס מאן זיך' - כך נדרש (נחוץ, נצרך).
ואומרים כן בעניני התורה, [שבהם (כביכול ח"ו)] נקודת־הזמן (דהיינו, העת החדשה וההתקדמות שכרוכה בה) מאפשרת 'תיקונים' ו"מחייבת" אותם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

'דאס מאן זיך' - כך נדרש (נחוץ, נצרך).
ואומרים כן רק בעניני התורה, [שבהם (כביכול ח"ו)] נקודת־הזמן (דהיינו, העת החדשה וההתקדמות שכרוכה בה) מאפשרת 'תיקונים' ו"מחייבת" אותם.

ועדיין לא מובן המסר.

[לבי במערב]

בעיקרון, שלדעתם הטועה מתחייבים 'תיקונים' בעניני התורה כפי רוח הזמן.
אכן, טוב יהא אם יצוין מקור הדברים והלשון במלואה.

[צבי-שפייר]

בספר הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה (טשערנאוויטץ, תרכ"ד) סימן ד' סעיף י"ג כתוב:
מי שיזכהו הש"י לבנות לו בית דירה יתן בשעת הזאקלאדיניס כפי נדבת לבו וכו'.
מישהו יודע תרגום המילה זאקלאדיניס?

[פרנצויז]

בספר הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה (טשערנאוויטץ, תרכ"ד) סימן ד' סעיף י"ג כתוב:
מי שיזכהו הש"י לבנות לו בית דירה יתן בשעת הזאקלאדיניס כפי נדבת לבו וכו'.
מישהו יודע תרגום המילה זאקלאדיניס?

ראה במילון אידיש של הארקאווי, עמ' 216, שכותב על המילה "זאקלאשטשינע" = חנוכת בית.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
אולי זה קצת דומה למילה "זאקלאדיניס"?

[צבי-שפייר]

בספר הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה (טשערנאוויטץ, תרכ"ד) סימן ד' סעיף י"ג כתוב:
מי שיזכהו הש"י לבנות לו בית דירה יתן בשעת הזאקלאדיניס כפי נדבת לבו וכו'.
מישהו יודע תרגום המילה זאקלאדיניס?

ראה במילון אידיש של הארקאווי, עמ' 216, שכותב על המילה "זאקלאשטשינע" = חנוכת בית.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
אולי זה קצת דומה למילה "זאקלאדיניס"?

לא. כי בהמשך שם כתוב: ובשעת חנוכת הבית ינדב גם כן מתנה הגונה וכו'.

[צבי-שפייר]

בספר הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה (טשערנאוויטץ, תרכ"ד) סימן ד' סעיף י"ג כתוב:
מי שיזכהו הש"י לבנות לו בית דירה יתן בשעת הזאקלאדיניס כפי נדבת לבו וכו'.
מישהו יודע תרגום המילה זאקלאדיניס?

ראה במילון אידיש של הארקאווי, עמ' 216, שכותב על המילה "זאקלאשטשינע" = חנוכת בית.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
אולי זה קצת דומה למילה "זאקלאדיניס"?

לא. כי בהמשך שם כתוב: ובשעת חנוכת הבית ינדב גם כן מתנה הגונה וכו'.

כנראה שהכוונה הוא על גמר המכירה, או משהו כזה.

[לבי במערב]

הכוונה לשעת החתימה על מתן הערבון (כמשכנתא שבימינו). ראה גם 'תורת אהרן' (באקשט) ח"א חו"מ ר"ס לג.

להעשרת הידע - 'זאקלאדניקעס' היינו ערֵבים (לעתים משמש גם במשמעות בני־ערובה); קיים גם שם־משפחה יהודי - זאקלאד - שזו משמעותו.

[צבי-שפייר]

הכוונה לשעת החתימה על מתן הערבון (כמשכנתא שבימינו). ראה גם 'תורת אהרן' (באקשט) ח"א חו"מ ר"ס לג.

להעשרת הידע - 'זאקלאדניקעס' היינו ערֵבים (לעתים משמש גם במשמעות בני־ערובה); קיים גם שם־משפחה יהודי - זאקלאד - שזו משמעותו.

יישר כח להרב "לבי במער"ב" שדבריו ערבים לי...

[י. אברהם]

מהו האַל?

ובעיקר, איזה בעיית כשרות הי' עם זה (לפני כמאתיים וחמישים שנה, ואולי לא רק)?

[וונדרבר]

מהו האַל?
ובעיקר, איזה בעיית כשרות הי' עם זה (לפני כמאתיים וחמישים שנה, ואולי לא רק)?

אולי אם תוסיף ציונים ומראי מקומות, זה ייקל על החיפוש.

[י. אברהם]

אולי אם תוסיף ציונים ומראי מקומות, זה ייקל על החיפוש.

אין מה לציין. זה מוזכר בכתב יד

[עושה חדשות]

תרוה"ד סי' סט
שאלה: אחד שכח מעות במתג המטרון, שקורין קפי"ן ציפפי"ל, שרי לטלטל הקפ"א בעוד המעות בציפפי"ל או לאו?
תשובה: יראה דשרי כה"ג לטלטל ולהשים על הראש. וראיה מהא דמייתי תלמודא פ' כירה, מתני' דמוכני שלה בזמן שהיא נשמטת כו', ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עליה מעות. ומפרשינן שם בשם ר"י, דכשהיא נשמטת כלי בפני עצמה היא. אבל כשאינה נשמטת מותר לגוררה, אף על פי שיש עליה מעות, כיון שאין המעות על השידה שהיא עיקר הכלי ע"כ. אלמא דבתר עיקר אזלינן. ה"נ בקפ"ן ציפפי"ל, ודאי הקפ"א עיקר הכלי, ומותר לטלטל הציפפי"ל כיון שאין המעות על עיקר הכלי, דגרירה וטלטול חדא היא. הנראה לעניות דעתי כתבתי.


לקט יושר עמוד סב
מותר לטלטולי מעות בשבת במתג של מטרון שקו' בל"א קאפן ציפל לכתחלה אם שכח בו המעות מע"ש. וזכורני שהביא ראיה מפרק כירה מהמוכני דאין גוררין אותה בשבת כשיש עליה מעות. והעתקתי ממהר"י אוברניק יצ"ו שהעתיק ממה שגנבו מהגאון זצ"ל, ומפרש ר"י בתוס' הנמ"ל כשהיא נשמטת, דאז הוי כלי ב"עצ. אבל כשאינה נשמטת מותר לגוררה אעפ"י שיש עליה מעות, כיון שאינם ע"ג שידה שהיא עיקר הכלי. ה"נ כיון שאינם במטרון גופה דהוי עיקר דהא הרבה מטרונא תמצא בלא כנף, א"כ מותר לטלטל.



כנראה מדובר בסוג של כובע, אבל קשה להבין היכן נמצא המחבוא של המעות בתוך הכובע, דהיינו מה מיקומו של הציפפי"ל בתוך הקפ"א. אולי מישהו יודע לתרגם מדוייק.

[הוגה ומעיין]

מתוך שיעורים שנמסרו בשו"ע או"ח סי' שי ס"ז:

המקור להלכה הזו הוא בתרומת הדשן, העוסק במין בגד שהיה נהוג ללבשו בזמנם, שהיה מחובר אליו כובע, כמו ברבים ממעילי החורף בימינו; ובתוך הכובע היה כיס שנועד להכניס בו כסף, אבל לפעמים הכניסו שם גם דברים אחרים. למעשה, המילה "כיס" בלשון הקודש פירושה ארנק, אלא שבשלב מסוים החליטו לתפור את הארנקים לבגדים, ונשאר להם השם "כיס", עד שבימינו כמעט ולא נשאר דבר מהזיהוי המקורי של הכיסים כמקום לאחסון כסף. בזמנו של התרומת הדשן הכיסים היו תפורים לכובע של המעיל, לא מצאתי את הסיבה לכך אבל אולי הדבר הקשה על הכייסים. התרומת הדשן דן בשתי שאלות. האם הכיס הזה שבכובע המעיל מוקצה, כיון שהוא בעצם ארנק; והאם מותר ללבוש את המעיל כששכחו כסף בתוך הכיס. בשאלה הראשונה הוא דן במובלע, בלי להקדיש דיון לכך, ומתיר את טלטול הכיס הזה. את ההסבר לכך נותן הרמ"א והמגן אברהם מרחיב אותו, שכיון שהארנק-כיס הזה תפור לבגד, מכניסים בו גם דברים אחרים חוץ מכסף, ולכן הוא כבר לא ארנק המשמש רק לכסף, ואינו מוקצה....

[בתוך הגולה]

מיידיש או מגרמנית-יהודית

יש"כ מראש

[ישראליק]

מיידיש או מגרמנית-יהודית

יש"כ מראש

כפי הנראה:

ההוצאה לאור של החומש [הזה] עם פירוש שלי הכתב והקבלה ובתשלום, בנוסף לההוספות בכתב ידי, שייך רק לה' ס' אפפעלבוים פרייא.
זה התקיים ברצוני הטוב
את זה אני מחיש [לאשר?] בחתימת ידי

[בתוך הגולה]

תודה רבה, תבורך!

אם אפשר גם את תואר החתימה: 'אַבער ראבבינער'.

[מחולת המחנים]

רב ראשי.

[צופה_ומביט]

לענ"ד:

ה' ס' אפפעלבוים = הוצאת ספרים אפפעלבוים.

'פרייא' אולי משמעותו משהו כמו "חברה, עסק" וכיו"ב. איזה תואר עסקי.

איינווילליגונג = ברצוני החופשי.

בעשייניגע = מייפה, במובן של "מאשר", או ייפוי כוח.

אבער וכו' - המשמעות אכן 'ראשי', ומילולית: עליון, [כעין 'רב-על']. אולי זה מה שהיו נוהגים לכנות גם 'רב הכולל'. איני יודע.

[במסתרים]

ה' ס' אפפעלבוים = הוצאת ספרים אפפעלבוים.

ה' היא קיצור Herr היינו אדון
מר. ס[...] אפפעלבוים

בעשייניגע = מייפה, במובן של "מאשר", או ייפוי כוח.

bescheinigen היינו certify, לאשר

[צופה_ומביט]

ה' ס' אפפעלבוים = הוצאת ספרים אפפעלבוים.

ה' היא קיצור Herr היינו אדון
מר. ס[...] אפפעלבוים
אני לא בטוח. למה שלא יכתוב לכה"פ את שמו מלא. גם אם את התואר כתב בנוטריקון.
ומהו 'פרייא'?
משא"כ לדבריי - אני חושב עכשיו עוד רעיון - אולי פרייא הוא עוד שם משפחה, וכלומר "הוצאת ספרים אפלבוים פרייא', שם השותפים.
ואולי פרייא קשור לפנוי, חופשי, חינם?

בעשייניגע = מייפה, במובן של "מאשר", או ייפוי כוח.

bescheinigen היינו certify, לאשר
צודק, יישר כוח.

[בתוך הגולה]

תבורכו כולכם יחד בברכה שלימה!

לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'. שם המדפיס הוא Georg Stein

(מהספרה"ל)

[פרנצויז]

לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'.

ולפ"ז ה' = הערר [כנ"ל], ס' = רמז ליששכר [סוכר?].
פרייא, אולי פירושו שהוא חופשי לעשות כרצונו בענייני הספר [כנ"ל].

[צופה_ומביט]

תבורכו כולכם יחד בברכה שלימה!

לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'. שם המדפיס הוא Georg Stein

(מהספרה"ל)

ובכן, אחר שנודע לנו שם המו"ל שהוא יששכר דב, אין לי יותר ספק שאות ס' אין הכוונה לשם המו"ל, וממילא אות ה' אינה "הער",
אלא התחזקה לי השערתי ש: ה' ס' הכוונה "הוצאת ספרים",
ואני חושב לומר ש"פרייא" הכוונה כמו "ושות'", ומלשון "וחברו" - פריינד, בקיצור כמו 'ושות'', אולי כך היה נהוג שם.
והוא כאמור בשער הספר "יששכר דב אלבוים ושותפו" ודוק.
ומובן א"כ הכל כמקשה אחת הגיונית,
וסה"כ ביטוי זה:
הוצאת ספרים אפלבוים ושות'.

[פרנצויז]

אלא התחזקה לי השערתי ש: ה' ס' הכוונה "הוצאת ספרים",

לא מסתבר שהכניסו שתי מילים [=הוצאת ספרים] בלשון הקודש, בתוך קטע הכתוב כולו בלשון אשכנז.
הקטע הזה הוא כנראה העתק מדוייק מתעודה שכתב הרב המחבר בגרמנית [באותיות לועזיות], כדי שהמו"ל יוכל לתבוע את המשיג גבולו לפי חוקי המדינה.
ראה שם [עמ' 6] מה שהקדים המו"ל לקטע הנ"ל בזה"ל:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001347602/NLI

הזהרה!
למדפיסים, בל יזידו להדפיס את הבאור הכתב והקבלה בלעדינו, כי קנין כספנו הוא מידי הגאון המחבר נ"י, ואנחנו עומדים הכן לתבוע את נזקנו עפ"י חוקי המדינה, ואלה דברי קדשו: ...

וא"כ, אם היה ברצונו לכתוב את המילים "הוצאת ספרים", הוא היה כותב את תרגום המילים האלו בלשון אשכנז, כדי שהגויים יבינו.

ולגבי המילה "פרייא", אינו נכון כלל לומר שפירושו "פריינד", כי זה לחוד וזה לחוד.

[צופה_ומביט]

חשבתי על זה עוד קודם, ואי משום הא לא איריא, מסיבה פשוטה:
עלינו לדעת מה היה השם הרשמי שבו נרשמה או הוכרה [בפרט מול החוק] החברה הזו.
ואני חושב שכך בדיוק היא נרשמה: ה. ס. אפלבוים ושות'.
זכותו של כל בעל חברה לבחור את שמה,
וכוונת השם הזה היתה לר"ת הוצאת ספרים.

ובכל מקרה, זו נראית לי האלטרנטיבה הכי טובה.
אחרת אין שום פשר ל"הער" כאן לענ"ד, ואין שום פשר לנוט' "ס" לאדם ששמו יששכר דב [אא"כ נאמר שהיה לו גם כינוי/שם לועזי שמתחיל ב- S], ומה זה פרייא ואיך נכנס כאן?

[פרנצויז]

ואין שום פשר לנוט' "ס" לאדם ששמו יששכר דב

היה מדפיס בלמברג [לבוב] שקראו לו ר' ישכר ב"ק, ובכמה ספרים נדפס שמו בלועזית Sucher Back או S. Back,
לדוגמה ראה שער ס' שו"ת רבינו חיים כהן (רפאפורט) לבוב תרכ"א, שכתוב שם המדפיס הנ"ל S. Back
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=102681
וכן כתוב בשער ס' חשב האפוד (לרבי פנחס אריה) לבוב תרכ"ב
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=102469
וכן הוא בשער ס' מפעלות אלקים (אברבנאל) לבוב תרכ"ג
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=6399
וכן ראה במפעל הביבליוגרפיה, על ס' תניא (לבוב תרי"ח), שבספר נדפס שם המדפיס הנ"ל Sucher Back
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01

[ישראליק]

לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'.

ולפ"ז ה' = הערר [כנ"ל], ס' = רמז ליששכר [סוכר?].
פרייא, אולי פירושו שהוא חופשי לעשות כרצונו בענייני הספר [כנ"ל].

פרייא הוא שם משפחה ידוע; אולי שמו של השותף היה פרייא...

[צופה_ומביט]

ואין שום פשר לנוט' "ס" לאדם ששמו יששכר דב

היה מדפיס בלמברג [לבוב] שקראו לו ר' ישכר ב"ק, ובכמה ספרים נדפס שמו בלועזית Sucher Back או S. Back,
לדוגמה ראה שער ס' שו"ת רבינו חיים כהן (רפאפורט) לבוב תרכ"א, שכתוב שם המדפיס הנ"ל S. Back
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=102681
וכן כתוב בשער ס' חשב האפוד (לרבי פנחס אריה) לבוב תרכ"ב
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=102469
וכן הוא בשער ס' מפעלות אלקים (אברבנאל) לבוב תרכ"ג
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=6399
וכן ראה במפעל הביבליוגרפיה, על ס' תניא (לבוב תרי"ח), שבספר נדפס שם המדפיס הנ"ל Sucher Back
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01

אוקי, מקבל כאפשרות.

[צופה_ומביט]

לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'.

ולפ"ז ה' = הערר [כנ"ל], ס' = רמז ליששכר [סוכר?].
פרייא, אולי פירושו שהוא חופשי לעשות כרצונו בענייני הספר [כנ"ל].

פרייא הוא שם משפחה ידוע; אולי שמו של השותף היה פרייא...

הצעתי לעיל - אבל מתאים רק עם הצעתי שהר"ת הוא 'הוצאת ספרים'.
אחרת לא מתאים לפתוח "הער סוכער" ואז שני שמות משפחה, שאחד הוא של 'הער סוכער' והשני רק שם משפחה של השותף.

[וונדרבר]

אם אפשר גם את תואר החתימה: 'אַבער ראבבינער'.

לא כתוב 'אַבער' עם פתח, אלא 'אָבער' עם קמץ, דהיינו Ober Rabbiner.

[בתוך הגולה]

יש"כ לכולכם. סייעתם לי מאד מאד!

[חיים סופר]

לא בטוח ששייך כאן אלא שלא מצאתי מדובר בזה
כפי הידוע מתחלפין ביטוים הרבה מלשון ללשון - ואעלה איזה לשונות בלשון אידיש והנני רוצה לידע האיך אומרין זה בלשה"ק - לא תרגום חופשי האובד משמעותו כליל
מיטגעלעבט מיט די תלמידים
געריסן שטיקער פון זיך
זיך אויסגערעדט
די שפיץ פון די סוגיא

[מחולת המחנים]

תרגום מילולי ומשמעות הדברים
מיטגעלעבט מיט די תלמידים - חי את חייו עם התלמידים (משמעות נכונה יותר: חי את חיי התלמידים).
געריסן שטיקער פון זיך - חתך חלקים מעצמו (משמעות: קרע את עצמו, בשפה יותר מרוממת, עבד על עצמו).
זיך אויסגערעדט - דיבר על עצמו או דיבר מעצמו (יש כאן שתי משמעויות, או השיח את לבו או נפלט מדיבורו, עיין מהודעה זו ואילך viewtopic.php?p=302775#p302775).
די שפיץ פון די סוגיא - השפיץ של הסוגיא - חוד הסוגיא (משמעות: הנקודה המרכזית של הסוגיא או יסוד הסוגיא).

כמו שניתן לראות, לפעמים תרגום מילולי לבד אין לו כל כך משמעות.

[בתוך הגולה]

[לא כ"כ קשור לכאן אבל לא מצאתי משהו מתאים יותר]
האם יש קשר בלשני בין חתן (בעלה של הבת) לבן חורג?
לפי שעה מצאתי סמך לזה בערבית ששם המשפחה רביבו משמעותו חתן בעוד שבן חורג מתורגם رَبِيب (rabib)
זכור לי שככה זה גם בשפות גרמאניות אבל לא מצאתי כעת מקור ואשמח מאד לעזרה.

[פרנצויז]

[לא כ"כ קשור לכאן אבל לא מצאתי משהו מתאים יותר]
האם יש קשר בלשני בין חתן (בעלה של הבת) לבן חורג?
לפי שעה מצאתי סמך לזה בערבית ששם המשפחה רביבו משמעותו חתן בעוד שבן חורג מתורגם رَبِيب (rabib)
זכור לי שככה זה גם בשפות גרמאניות אבל לא מצאתי כעת מקור ואשמח מאד לעזרה.

כמדומה, שבצרפתית, beau fils [בתרגום חפשי: בן לא אמיתי?] פירושו גם בן חורג, וגם חתן.
[היום אינו כ"כ בשימוש בתור חתן, ומשתמשים יותר במילה gendre].
וכן אב חורג = חותן, אם חורגת = חמות, בת חורגת = כלה.