ביקורת תהיה כתב:שו"ע הלכות שחיטה: אִם הוּא שְׁעַת הַדְּחָק, שֶׁאֵין לוֹ הכנה לְהַשְׁחִיזָהּ, מֻתָּר לִשְׁחֹט עַל יְדֵי כְּרִיכַת מַטְלִית עַל הַפְּגִימָה. מה פשר המלה 'הכנה'? לאוזן היא מצטלצלת כמין משחזת. האומנם?
חיים סופר כתב:ככת המהרסים הכופרים האומרים בלשונם הסרוח 'דאס מאן זיך' בעניני התורה 'פערמעג דען צייטפונקט זיך ריכטען קאן, אונד ריכטען מוס'
מישהוא יודע לתרגום ולפרש ?
לבי במערב כתב:'דאס מאן זיך' - כך נדרש (נחוץ, נצרך).
ואומרים כן רק בעניני התורה, [שבהם (כביכול ח"ו)] נקודת־הזמן (דהיינו, העת החדשה וההתקדמות שכרוכה בה) מאפשרת 'תיקונים' ו"מחייבת" אותם.
צבי-שפייר כתב:בספר הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה (טשערנאוויטץ, תרכ"ד) סימן ד' סעיף י"ג כתוב:
מי שיזכהו הש"י לבנות לו בית דירה יתן בשעת הזאקלאדיניס כפי נדבת לבו וכו'.
מישהו יודע תרגום המילה זאקלאדיניס?
פרנצויז כתב:צבי-שפייר כתב:בספר הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה (טשערנאוויטץ, תרכ"ד) סימן ד' סעיף י"ג כתוב:
מי שיזכהו הש"י לבנות לו בית דירה יתן בשעת הזאקלאדיניס כפי נדבת לבו וכו'.
מישהו יודע תרגום המילה זאקלאדיניס?
ראה במילון אידיש של הארקאווי, עמ' 216, שכותב על המילה "זאקלאשטשינע" = חנוכת בית.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
אולי זה קצת דומה למילה "זאקלאדיניס"?
צבי-שפייר כתב:פרנצויז כתב:צבי-שפייר כתב:בספר הלכות ותקנות של חבורת תלמוד תורה (טשערנאוויטץ, תרכ"ד) סימן ד' סעיף י"ג כתוב:
מי שיזכהו הש"י לבנות לו בית דירה יתן בשעת הזאקלאדיניס כפי נדבת לבו וכו'.
מישהו יודע תרגום המילה זאקלאדיניס?
ראה במילון אידיש של הארקאווי, עמ' 216, שכותב על המילה "זאקלאשטשינע" = חנוכת בית.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
אולי זה קצת דומה למילה "זאקלאדיניס"?
לא. כי בהמשך שם כתוב: ובשעת חנוכת הבית ינדב גם כן מתנה הגונה וכו'.
לבי במערב כתב:הכוונה לשעת החתימה על מתן הערבון (כמשכנתא שבימינו). ראה גם 'תורת אהרן' (באקשט) ח"א חו"מ ר"ס לג.
להעשרת הידע - 'זאקלאדניקעס' היינו ערֵבים (לעתים משמש גם במשמעות בני־ערובה); קיים גם שם־משפחה יהודי - זאקלאד - שזו משמעותו.
י. אברהם כתב:מהו האַל?
ובעיקר, איזה בעיית כשרות הי' עם זה (לפני כמאתיים וחמישים שנה, ואולי לא רק)?
וונדרבר כתב:אולי אם תוסיף ציונים ומראי מקומות, זה ייקל על החיפוש.
בתוך הגולה כתב:מיידיש או מגרמנית-יהודית
יש"כ מראש
צופה_ומביט כתב:ה' ס' אפפעלבוים = הוצאת ספרים אפפעלבוים.
צופה_ומביט כתב:בעשייניגע = מייפה, במובן של "מאשר", או ייפוי כוח.
במסתרים כתב:צופה_ומביט כתב:ה' ס' אפפעלבוים = הוצאת ספרים אפפעלבוים.
ה' היא קיצור Herr היינו אדון
מר. ס[...] אפפעלבוים
אני לא בטוח. למה שלא יכתוב לכה"פ את שמו מלא. גם אם את התואר כתב בנוטריקון.
ומהו 'פרייא'?
משא"כ לדבריי - אני חושב עכשיו עוד רעיון - אולי פרייא הוא עוד שם משפחה, וכלומר "הוצאת ספרים אפלבוים פרייא', שם השותפים.
ואולי פרייא קשור לפנוי, חופשי, חינם?צופה_ומביט כתב:בעשייניגע = מייפה, במובן של "מאשר", או ייפוי כוח.
bescheinigen היינו certify, לאשר
צודק, יישר כוח.
בתוך הגולה כתב:לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'.
בתוך הגולה כתב:תבורכו כולכם יחד בברכה שלימה!
לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'. שם המדפיס הוא Georg Stein
(מהספרה"ל)
צופה_ומביט כתב: אלא התחזקה לי השערתי ש: ה' ס' הכוונה "הוצאת ספרים",
צופה_ומביט כתב:ואין שום פשר לנוט' "ס" לאדם ששמו יששכר דב
פרנצויז כתב:צופה_ומביט כתב:ואין שום פשר לנוט' "ס" לאדם ששמו יששכר דב
היה מדפיס בלמברג [לבוב] שקראו לו ר' ישכר ב"ק, ובכמה ספרים נדפס שמו בלועזית Sucher Back או S. Back,
לדוגמה ראה שער ס' שו"ת רבינו חיים כהן (רפאפורט) לבוב תרכ"א, שכתוב שם המדפיס הנ"ל S. Back
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=102681
וכן כתוב בשער ס' חשב האפוד (לרבי פנחס אריה) לבוב תרכ"ב
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=102469
וכן הוא בשער ס' מפעלות אלקים (אברבנאל) לבוב תרכ"ג
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=6399
וכן ראה במפעל הביבליוגרפיה, על ס' תניא (לבוב תרי"ח), שבספר נדפס שם המדפיס הנ"ל Sucher Back
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
ישראליק כתב:פרנצויז כתב:בתוך הגולה כתב:לגבי המו"ל בשער נכתב שמו: 'ישכר דוב אפפעלבוים ושותפו'.
ולפ"ז ה' = הערר [כנ"ל], ס' = רמז ליששכר [סוכר?].
פרייא, אולי פירושו שהוא חופשי לעשות כרצונו בענייני הספר [כנ"ל].
פרייא הוא שם משפחה ידוע; אולי שמו של השותף היה פרייא...
בתוך הגולה כתב:אם אפשר גם את תואר החתימה: 'אַבער ראבבינער'.
בתוך הגולה כתב:[לא כ"כ קשור לכאן אבל לא מצאתי משהו מתאים יותר]
האם יש קשר בלשני בין חתן (בעלה של הבת) לבן חורג?
לפי שעה מצאתי סמך לזה בערבית ששם המשפחה רביבו משמעותו חתן בעוד שבן חורג מתורגם رَبِيب (rabib)
זכור לי שככה זה גם בשפות גרמאניות אבל לא מצאתי כעת מקור ואשמח מאד לעזרה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 332 אורחים