בנטיעת האילנות נמצא לשון נטיעה, זריעה, שתילה. ויש הבדל ביניהם.
פעל 'נטע' הונח על שמניח גרעיני הזרע בארץ (אם לא בשמיחס הנטיעה אל העץ)
ופעל 'זרע' הונח בעצם על הברכת כלאים מין בשאינו מינו
ופעל 'שתל' הונח על עץ שעוקרים אותו ממקומו ושותלים אותו במקום אחר
במסתרים כתב:המלבי"ם מחלק ומסתמא גם שאר ספרי שמות נרדפים
חפש ותמצא.
וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃
בחכמהיסדארץ כתב:וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃
איך מבטאים "מחייאל", "מחי-יי-אל" או "מחי-יא-אל"? כלומר, האם נשמע היו"ד השני?
(לכאורה ראוי להשמיע אותו, אך כמדומה לא נהוג כן.)
יאיר אתמר כתב:בחכמהיסדארץ כתב:וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃
איך מבטאים "מחייאל", "מחי-יי-אל" או "מחי-יא-אל"? כלומר, האם נשמע היו"ד השני?
(לכאורה ראוי להשמיע אותו, אך כמדומה לא נהוג כן.)
ראה רד"ק על אתר, ירמיה לז:יג, דהי"א טו:כד, מכלול עב ע"א.
אלי בנאי כתב:שלום לכולם
דבר לא ברור לי בנושא המפיק.
לפי ידיעתי, המפיק בא כדי לתת הבדל בין:
מלכה, שהיא אישה שיש לה תפקיד של מלכה של מדינה
לבין 'מלכהּ' שהוא זכר שלה, למשל: הוא מלכהּ של אנגליה.
הוא המלך שלה. (זכר שלה).
וכך ילקוטהּ ויש הרבה.
(יב) וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֙מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֪ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם: (במד' ל)
'אישהּ' האיש שלה; 'נפשהּ' הנפש שלה (זכר שלה.
וכן מצאנו בפרשת 'כי תצא': 'וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ...', השבי שלה לכן 'שביהּ', (זכר שלה).
ברור שאם הה"א בסוף מילה והיא (הה"א), הגויה אין בה מפיק כמו: 'אדוניהָ'.
אך לא ברור לי למה יש מפיק בה"א של 'אִמָּהּ', שהרי מדובר על האימא שלה שזה נקבה שלה.
למשל: '...וּבָֽכְתָ֪ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים...' (דב' כא, 13)
וּבְמ֤וֹת אָבִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ לְקָחָ֧הּ מָרְדֳּכַ֪י ל֖וֹ לְבַֽת: (אסתר ב)
אשמח לדעת
אלי בנאי
תודה רבה
להשתמע בטוב
קופא דמחטא כתב:'ויקם' אברהם וישתחו
בראשית כג,ז
הדרגא ביו"ד או בקו"ף?
לענין כתב:האם מצאנו בדברי רבותינו הראשונים ז"ל, את המילה 'שורש' (של ירקות), ביחס לחלק מהירק שמעל האדמה, ולאו דוקא לחלק ששקוע באדמה?
עזריאל ברגר כתב:קופא דמחטא כתב:'ויקם' אברהם וישתחו
בראשית כג,ז
הדרגא ביו"ד או בקו"ף?
כמדומני שבכל המשקל הזה ההטעמה היא מלעיל (וישב אברהם אל נעריו, ותמת שרה, ויקם שדה עפרון, וכהנה רבות), ולכן הדרגא ביו"ד.
בדרך כלל - כשיש תנועה גדולה ותנועה קטנה במילה אחת - ההטעמה תהיה על התנועה הגדולה. היו"ד בקמץ גדול ("רחב") והקו"ף בקמץ קטן (חטוף).
אפשר להעתיק לשונו?קופא דמחטא כתב:אך ב'מענה לשון' שבחומש סימנים נראה שכתב שהוא מלרע. ואולי לא הבנתי דבריו.
לבי במערב כתב:אפשר להעתיק לשונו?קופא דמחטא כתב:אך ב'מענה לשון' שבחומש סימנים נראה שכתב שהוא מלרע. ואולי לא הבנתי דבריו.
מסתמא העתיק שם דברי הרב מ"ש על־אתר ("חלוף בטעם. קדמאה ויקם אברהם מעל, תניינא ויקם אברהם וישתחו. וסימן, מעל לעיל וישתחו מלרע"),
שפירושם פשוט: בפסוק ג, שם מופיעה התיבה 'מעל', גם הטעם (פשטא) הוא ממעל לאותיות; בפסוק ז, שם מופיעה המילה 'וישתחו', הוטעם בדרגא - שהוא תחת התיבה.
'שחר' ו'ערב' - לשון המקרא, 'שחרית' ו'ערבית' - לשון חכמים.yankev כתב:במשנה לפעמים כתוב בשחר ולפעמים כתוב בשחרית, מה ההבדל ביניהם?
חיים סופר כתב:האם נכון להשתמש במילת 'פולמוסין' בלשון רבים
[מדובר ב'פולמוס' מערכה מול מערכה בשאלה שהוצעה לפני גדולי הדור, ולא בפולמסין דנורא שיצאו מנדב ואביהו]
ענפי_ארז כתב:ברצוני לדעת במה שיש פעמים במקרא שהמילה "את" נכתב עם צירי תחת האל"ף ופעמים עם סגול? מהו החילוק?
עץ הזית כתב:ענפי_ארז כתב:ברצוני לדעת במה שיש פעמים במקרא שהמילה "את" נכתב עם צירי תחת האל"ף ופעמים עם סגול? מהו החילוק?
כשאין מקף כמעט תמיד בצירי (חוץ משלושה מקומות: תהלים מז ה, ס ב, משלי ג יב), וכשיש מקף כמעט תמיד בסגול (חוץ מאיוב מא כו).
ענפי_ארז כתב:מהו מקורך?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים