מנהג פירות נכרים בירושלים

[ש. ספראי]

לאחרונה שוחחתי עם כמה תלמידי חזו"א סלבודקא וטענו שאין כזה דבר מנהג ירושלים בפירות נכרים.
להלן קטע מהגרמ"ד והגרמ שטרנבוך.

‏‏לכידה.PNG (614.9 KiB) נצפה 3867 פעמים

[יהושפט]

לאחרונה שוחחתי עם כמה תלמידי חזו"א סלבודקא וטענו שאין כזה דבר מנהג ירושלים בפירות נכרים.
להלן קטע מהגרמ"ד והגרמ שטרנבוך.

‏‏לכידה.PNG

ברור שהיה מנהג בדורות האחרונים, הויכוח מה היה המנהג הקדום לפחות בחלק מהזמן [שגם בזה די ברור שהמנהג היה שאין], וכמה היה תוקפו של המנהג [דהיינו כמה ראו מקום כן להחמיר, ובזה יש ראיות שונות].

בנוגע למהריל"ד, מתשובתו הידועה בענין האתרוגים לחו"ל, תשובה שהיתה בנוגע לאחרים ולא על עצמו, מבואר שממש לא סמך על המנהג שאין קדו"ש בפירות נכרים, ולא הסכים להקל בזה אף לא לענין הוצאת פ"ש לחו"ל.
viewtopic.php?f=74&t=57425

[יוצא פוניבז']

כמדומה בעץ חיים הקודם היה מאמר מקיף בזה

(וחשוב לציין שמנהגי ירושלים נחשבים בעיני תלמידי החזו"א כקליפת השום, כך שלדידם הנידון אם היה מנהג או לא כלל לא תופס מקום)

[יהושפט]

כמדומה בעץ חיים הקודם היה מאמר מקיף בזה

(וחשוב לציין שמנהגי ירושלים נחשבים בעיני תלמידי החזו"א כקליפת השום, כך שלדידם הנידון אם היה מנהג או לא כלל לא תופס מקום)

אכן
אבל בנושא הזה ספציפית היה גם ויכוח על המנהג

[אור עולם]

כמדומה בעץ חיים הקודם היה מאמר מקיף בזה

(וחשוב לציין שמנהגי ירושלים נחשבים בעיני תלמידי החזו"א כקליפת השום, כך שלדידם הנידון אם היה מנהג או לא כלל לא תופס מקום)

וע"כ פלא גדול בעיני מה ראה לוח לא"י להכניס לשם קובץ הלכות מהחזו"א וללכת לקבל את הסכמת מרן הגרח"ק שליט"א, ושמא שיקולי מכירות יש כאן ודוק...

[פלוריש]

אריכות בזה יש בסוף ספר מנחת ירושלים (פסקי ה'ישוב הישן' על שמיטה)

[יהושפט]

אריכות בזה יש בסוף ספר מנחת ירושלים (פסקי ה'ישוב הישן' על שמיטה)

אלא שהוא מטבע הדברים ספר חד צדדי, ולא נותן את התמונה השלימה, וכרגיל בפולמוסים מהסוג הזה בכל הצדדים

[פלוריש]

אלא שהוא מטבע הדברים ספר חד צדדי, ולא נותן את התמונה השלימה, וכרגיל בפולמוסים מהסוג הזה בכל הצדדים

כמובן, אבל הוא מביא מידע שכמדומני לא מובא במאמר של הרב אהרונוב בעץ חיים, וגם מבחין בין מי שהורה להחמיר ובין מי שהחמיר לעצמו, שזו חלוקה שלא כל הכותבים עשו.
אגב, מקור שלא הובא אצל שניהם הוא שבת הארץ, אף שהראי"ה קוק מראה שם פנים בסוגיה גם לשיטת הב"י וגם לשיטת המבי"ט, הוא מסיים שהמנהג הוא כב"י.

[יהושפט]

אלא שהוא מטבע הדברים ספר חד צדדי, ולא נותן את התמונה השלימה, וכרגיל בפולמוסים מהסוג הזה בכל הצדדים

כמובן, אבל הוא מביא מידע שכמדומני לא מובא במאמר של הרב אהרונוב בעץ חיים, וגם מבחין בין מי שהורה להחמיר ובין מי שהחמיר לעצמו, שזו חלוקה שלא כל הכותבים עשו.
אגב, מקור שלא הובא אצל שניהם הוא שבת הארץ, אף שהראי"ה קוק מראה שם פנים בסוגיה גם לשיטת הב"י וגם לשיטת המבי"ט, הוא מסיים שהמנהג הוא כב"י.

כאמור ברור שבזמן הרב קוק כך היה המנהג, כמדומני שאין על זה ויכוח.

[דרומי]

כמדומני שבירושלים נהגו להקל בפירות נכרים, אבל לאידך המנהג הישן היה להחמיר בענין ירקות שנלקטו בשביעית לאוסרן מדין ספיחין וכדעת הרמב"ם, ורק כשהחמירו בבני ברק לאסור פירות נכרים הוצרכו להקל בירקות שנלקטו בשביעית וד"ל.

ומעתה פלא קצת על אלו שנוקטים כקולי שניהם ולא נוהגים קדו"ש בפירות נכרים וביחד ע"ז משתמשים בירקות שנלקטו בשביעית.

[עץ הזית]

אלא שהוא מטבע הדברים ספר חד צדדי, ולא נותן את התמונה השלימה, וכרגיל בפולמוסים מהסוג הזה בכל הצדדים

כמובן, אבל הוא מביא מידע שכמדומני לא מובא במאמר של הרב אהרונוב בעץ חיים, וגם מבחין בין מי שהורה להחמיר ובין מי שהחמיר לעצמו, שזו חלוקה שלא כל הכותבים עשו.
אגב, מקור שלא הובא אצל שניהם הוא שבת הארץ, אף שהראי"ה קוק מראה שם פנים בסוגיה גם לשיטת הב"י וגם לשיטת המבי"ט, הוא מסיים שהמנהג הוא כב"י.

אך הוא מורה שם (עכ"פ לכתחילה) להחמיר ולחשוש גם לשיטת המבי"ט.

[משוש דורים]

פשוט שהמנהג בין כלל אנשי ירושלים היה כדעת הב"י, אמנם היו רבים מהיחידים שהחמירו כהמבי"ט, וראה כן בספר בהר יראה, לרבי אליעזר ברגמן, (מתלמידי הגר"א העולים לירושלים), שכתב שצריך להחמיר בשל נכרים דלא כהפאת השלחן. וכמו שהובאה לעיל הנהגת מהריל"ד, וכן נהגו לעצמם רבים וטובים.

[EMES]

כמדומני שבירושלים נהגו להקל בפירות נכרים, אבל לאידך המנהג הישן היה להחמיר בענין ירקות שנלקטו בשביעית לאוסרן מדין ספיחין וכדעת הרמב"ם, ורק כשהחמירו בבני ברק לאסור פירות נכרים הוצרכו להקל בירקות שנלקטו בשביעית וד"ל.

ומעתה פלא קצת על אלו שנוקטים כקולי שניהם ולא נוהגים קדו"ש בפירות נכרים וביחד ע"ז משתמשים בירקות שנלקטו בשביעית.

אין איסור ספיחין בנכרי לכו''ע ולהדיא מבואר כך ברמב''ם,

[בתבונה]

מנהג המקום משום לא תתגודדו הוא לא איזה קניין על הקרקע במקום פלוני שהמנהג יהיה כך וכך.
היה פעם קהילה בארץ ישראל עם מנהגים חלקם לקולא וחלקם לחומרא יתכן ונהגו ללבוש תרבוש בשעת התפילה, שם בדרך כלל לא החמירו בפירות שביעית בקרקע של גוי. (זה לפני שהיה בקרקעות הגויים שותפות ישראל - הקניין של שרי העיר שהם ישראל , אותו קניין מוכר של שר העיר שלגבי העירוב)
היום אחרי הקיבוץ גלויות הגדול זו קהילה אחרת לחלוטין, וכיום המנהג של בוגרי הישיבות לנהוג קדושת שביעית ביבול נכרי (על כל פנים ישיבות אשכנזיות לא חסידיות).
(מה גם שמנהג הישוב הישן היה לגבי מצב שונה ששר העיר היה גוי(

[יחד נהלל]

עיין בספר שר התורה תולדות הגאון מטשבין שמעולם לא החמיר בפירות נכרים בקדושת שביעית. וסתם איני מבין שלכאורה המחמירים בזה מקילים בסחורה בפירות שביעית???? מחמירים בקדושת הפירות ומקילים בסחורתם??? אשמח לביאור הענין.
ב. הג"ר יהודה עדס שליטא סיפר שכשהקים את ישיבתו קול יעקב שאל למרן הגרשז"א אם להחמיר בזה? ואסר עליו משום מוציא לעז על הראשונים שכך נהגו בירושלים.

[משוש דורים]

עוסתם איני מבין שלכאורה המחמירים בזה מקילים בסחורה בפירות שביעית???? מחמירים בקדושת הפירות ומקילים בסחורתם??? אשמח לביאור הענין.

יש לזה כמה פתרונות, א. הבלעה או הקפה, כך נהג מהרי"ל דיסקין. ב. להחזו"א מועיל למנות מראש את החנווני לשליח ע"מ שירכוש עבורי תוצרת מהנכרי.
בחוגי בריסק וכו', באמת משתמשים רק בסחורה מחו"ל.

[מעט דבש]

יש לזה כמה פתרונות, א. הבלעה או הקפה, כך נהג מהרי"ל דיסקין.

הבלעה ניחא, שנותן לו את פירות השביעית במתנה. אבל מה מועיל הקפה?
לכאורה כל ענין ההקפה הוא משום שבקניית הפירות הדמים מתקדשים בקדושת שביעית, וההקפה מועילה שלא יתקדשו, ופותר בזה את הבעיה שלא למסור דמי שביעית למי שלא ינהג בהם קדושה.
אבל מה פותר בזה את איסור סחורה? בהקפה לא נחשב סחורה?

[גל של אגוזים]

יש לזה כמה פתרונות, א. הבלעה או הקפה, כך נהג מהרי"ל דיסקין.

הבלעה ניחא

לשי' החזו"א [מפי השמועה] גם הבלעה אינה מועילה וכפשטות הסוגיא דסוכה ל"ט ע"א [אך רבו המתירים]

[מחולת המחנים]

וסתם איני מבין שלכאורה המחמירים בזה מקילים בסחורה בפירות שביעית???? מחמירים בקדושת הפירות ומקילים בסחורתם??? אשמח לביאור הענין.

כבר כתב המבי"ט שאף שיש קדושת שביעית בפירות נכרים, מכל מקום היתה דעתו להקל שאין איסור סחורה בפירות נכרים, ואולם החזון איש שהחמיר לנהוג קדו"ש בפירות נכרים החמיר גם לאסור סחורה בפירות נכרים.

[גל של אגוזים]

וסתם איני מבין שלכאורה המחמירים בזה מקילים בסחורה בפירות שביעית???? מחמירים בקדושת הפירות ומקילים בסחורתם??? אשמח לביאור הענין.

כבר כתב המבי"ט שאף שיש קדושת שביעית בפירות נכרים, מכל מקום היתה דעתו להקל שאין איסור סחורה בפירות נכרים, ואולם החזון איש שהחמיר לנהוג קדו"ש בפירות נכרים החמיר גם לאסור סחורה בפירות נכרים.

כמדומני לא כתב כן המבי"ט מדעתו אלא מביא כן מהר"ש מצד סברת קאתינא כו' ולא הזכיר זה רק בתשובה אחת אך אולי אני מתבלבל עם מש"כ לגבי ביעור.

[גל של אגוזים]

שמעתי שבגליון 'מבי מדרשא' שי"ל ע"י ביהמ"ד נחלת יעקב בראשות הג"מ צבי מאיר זילברברג שליט"א נדפס לפני כמה שבועות מערכה שלימה בענין קדושת שביעית בפירות נכרים והגם שאין כמעט מה לחדש בנושא מ"מ סודר בסדר נכון.

אשמח אם מישהו יועיל נא בטובו להעלותו

ואני מעתיק הודעה זו מאשכול זה

ומה נעמו דבריו הנמלצים של זך הרעיון רבי יוסף ליס זצ"ל (יוסף דעת עמ' רמ"ז):

ובדורנו זה בפרט בעת האחרונה לבש ענין המחלוקת צורה אחרת שונה לגמרי מכל המחלוקות שהיו בישראל, ואולי שרי לומר שטרם היה כבושם הזה בעולם, והיינו מי שחולק עלי אחת דתו ואינו כלום, דוגמא לזה פיאה נכרית או פירות עכו"ם בשמיטה וכיו"ב, כאלו שמכניסים ראשיהם בין הרים גדולים או מחמת חומרא שנהגו במקום זה רוצים להטיל גם על כל העולם, ענין מפלגה הוא ולא אלו ואלו דא"ח.

[יושב ירושלים]

יש לזה כמה פתרונות, א. הבלעה או הקפה, כך נהג מהרי"ל דיסקין.

הבלעה ניחא, שנותן לו את פירות השביעית במתנה. אבל מה מועיל הקפה?
לכאורה כל ענין ההקפה הוא משום שבקניית הפירות הדמים מתקדשים בקדושת שביעית, וההקפה מועילה שלא יתקדשו, ופותר בזה את הבעיה שלא למסור דמי שביעית למי שלא ינהג בהם קדושה.
אבל מה פותר בזה את איסור סחורה? בהקפה לא נחשב סחורה?

באמת שהחשש העיקרי הוא 'מסירת דמי שביעית לע"ה',
[דאיסור סחורה הוא על המוכר, ולא שייך 'לפני עור' כשהמוכר סומך על חכמים המתירים, [וצ"ע להבין השמועה בשם החזו"א ש'אין להם על מי לסמוך']]

ועל זה מועיל ב' העצות הנ"ל.