דורשי יחודך כתב:לענ"ד חלק מהקושי לברר את העניין הזה הוא הקושי בהבנת סוגיית האם, כלומר סוגיית גדר עבודה זרה והמסתעף.
במקום לדבר על אנשים מסויימים ולהתדיין האם דרכם היא בכלל ע"ז או לא, מוטב היה לברר את גדרי ההלכה מצד עצמם. אלא שזו כפי הנראה סוגיא מורכבת.
כבר היה על זה אשכול וניסו להבין את הגדרים אבל עדיין הדבר קשה מאד.
שאילת המפתח היא: מה הפירוש "אלקות"?
המקבלו עליו באלוה חייב סקילה. אך מה פירוש המקבלו עליו לאלוה? הרי המקבל עדיין מאמין ב"אלהא דאלהיא" ואיננו חושב שהדבר שקיבל עליו רח"ל הוא הבורא. אז מה בדיוק כן?
כתבו למעלה שעושים עסק מ"לעשות נח"ר לצדיק" כו'. זה אכן מריח מאד לא טוב, אבל הרי מותר לעשות נחת רוח לבן אדם וזה אף מצוה וחובה במקרים מסויימים.
באשכול אחר כתבו על "השתעבדות" לדבר ה"נעבד." דא עקא, שקשה לברר את המונח הזה. מה פירוש השתעבדות? איך מגדירים את זה?
עוד כתבו שאסור לייחס כוחות על טבעיים לנברא כו'. למה? אם אני חושב שמישהו או משהו חונן מאת הקב"ה בכח על טבעי, זה עבודה זרה ושיבוש באמונה?
מותר להשתחוות לבן אדם. אך אם הוא עשה עצמו אלוה, אסור. מה פירוש "עשה עצמו אלוה"?
נקדש את שמך בעולם כתב:העיסוק בביטוי 'כח עצמי' הוא טעות, שכן רבים מעובדי העבודה זרה הקדמונים גם כן האמינו ב'אלהא דאלהיא',
וודאי שגם בנצרות זה כך,
...
בעווה''ר בברסלב כפי שציטטתי מהספרים שמקובלים על כל הזרמים בברסלב כולל ליקוטי מוהר''ן,
קיימת אמונה שהצדיק הוא יודע הכל גם בתקופות לפני ואחרי שחי בעולם,
...
ומאמינים שצריך להתפלל אליו,
וצריך להתודות לפניו על החטאים,
והוא (!) אינו מקפיד על החטאות אלא רק על הזדונות,
והוא מכפר על העוונות בצדקתו.
...
אני לא בקי גדול בנצרות אבל כמעט אין הבדל בין הביטויים שלהם על ישו כבנו של ה' וכמי שקיבל סמכויות רבות בניהול העולם, לבין הביטויים שנפוצים לרוב בספרי ברסלב.
בתבונה כתב:בעיקר התורה ויסוד הדת הולכים בדרך הבטוחה. ולא מסתמכים על תירוצים וחילוקים דחוקים.
בתבונה כתב:מכל מקום יהודי צריך קודם כל לעסוק במוטל עליו. ולא בלפסול אחרים.
בתבונה כתב:עלינו מוטל להציל יהודים ממכשולות שבפשטות הם עבודה זרה, ולא לדון את בעל הקונטרס.
עלינו להתייחס לגופם של דברים ולא לפלפל בכוונות של המוכיח.
נ.ב.
להבנתי בעל הקונטרס בא לסייע ולעזור לציבור שלא יכשלו בעבודה
בתבונה כתב:בעיקר התורה ויסוד הדת הולכים בדרך הבטוחה. ולא מסתמכים על תירוצים וחילוקים דחוקים.
תא חזי כתב:האם אתה בטוח במאה אחוז (לא באמונה ובהסתמכות, אלא בידיעה עם מופתים חותכים) שהדרך שלך (שבחרת לך, או שקיבלת מאבותך ורבותיך) ביהדות היא היא הדרך? אם כן, זכית.
לעולם יהיה אדם כתב:תא חזי כתב:האם אתה בטוח במאה אחוז (לא באמונה ובהסתמכות, אלא בידיעה עם מופתים חותכים) שהדרך שלך (שבחרת לך, או שקיבלת מאבותך ורבותיך) ביהדות היא היא הדרך? אם כן, זכית.
למה אתה חושב שישנה דרך אחת נכונה, אולי יש כמה דרכים?
אולי כל דרך שאדם מרגיש שמקרבת אותו לקב"ה היא דרך נכונה? (ובלבד שאינה סותרת את ההלכה)
גביר כתב:דברים בזה בספר בית א-להים להמבי"ט שער התפילה פרק יב [ליקווד תשס"ח עמ' קל ואילך]
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=168269
דרומי כתב:צריך להפנים אחת ולתמיד שיש בהלכה וגם בהשקפה כמה צדדים, וקיימים כמה וכמה בתי מדרש שבכמה דברים חלוקים מהותית וזה לגטימי.
ואין שום מקום "להקשות" מנפש החיים על ברסלב (וגם לא על כל חסידות אחרת), כמו שאין מקום לעשות "סתירה" בין שיטת הבן איש חי לשיטת בריסק, או להביא פירכא לדברי המנחת אלעזר ממונקאטש מדברי צדיקי גור, וכו' וכו'.
היושב בגנים כתב:לכאו' לדבריהם האסור הוא לחשב הצדיק כבעל כח מצד עצמו אם כי ודאי שריהטא דעלמא אינו כן ואף מתנגד לכך
אחרון התלמידים כתב:דרומי כתב:צריך להפנים אחת ולתמיד שיש בהלכה וגם בהשקפה כמה צדדים, וקיימים כמה וכמה בתי מדרש שבכמה דברים חלוקים מהותית וזה לגטימי.
ואין שום מקום "להקשות" מנפש החיים על ברסלב (וגם לא על כל חסידות אחרת), כמו שאין מקום לעשות "סתירה" בין שיטת הבן איש חי לשיטת בריסק, או להביא פירכא לדברי המנחת אלעזר ממונקאטש מדברי צדיקי גור, וכו' וכו'.
בס"ד
אבקש לשאול שאלה - אולי מחרידה בחריפותה - אבל לאחר מה שקראתי כאן- אשאל זאת:
אולי יאמרו לי כל המצדיקים מה לדעתם נחשב ע"ז ואסור?
הרי אנו יודעים ומאמינים שהחטא החמור בתורה והנורא ביותר שאדם יבגוד בבוראו ח"ו, וזהו הדיבר הראשון והשני – אנכי ולא יהיה לך – הוא על עבודה זרה, ועל כך רוב התורה מזהירה –
ובכן: מה אסור? לומר מה?
הרי יש שתירצו שאין שום איסור לפנות אל הצדיק כדי לקבל כך וכך. התירו להידבק בו בכל רגע ורגע, לעשות לו נחת רוח, להתוודות לפניו ----
התירו כאן להתפלל מתוך סידור אליו ישירות ובפירוט על שליטתו המוחלטת בכל ההשפעות של העולם כולל הכל.
ועל הכל הביאו 'מקורות'.
בקיצור אחלה פני הכותבים הנ"ל שיבארו באלו מלים כן נחשב עבודה זרה?
ראש כתב:שבע כתב:זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו
וזה מה שבעל הקונטרס עושה. מותר לנו לדעת מה דעת רבותינו בנושא חמור זה.
זה לא חידוש. כל מי שלומד את הנפש החיים רואה את הדברים כך.
הריני מקשר זה חטא העגל בן זמנינו, דהיינו התפיסה שצריך מישהו שיקשר ביני לבין הבורא. כך קיבלתי מרבותי.
נכון שקובץ זה שאני מעלה הוא מ'רבנים' בורים וחסרי דעת, אבל זה מלמד אותנו משהו על הילך הרוח
גא"מ.מקדש מלך כתב:אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.
מקדש מלך כתב:מתנצל. איני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.
אחרון התלמידים כתב:מקדש מלך כתב:מתנצל. איני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.
בס"ד
כולנו השתתפות בצער על חוסר היכולת.
שאלתי שאלה כל כך פשוטה, איזו פניית אדם לאדם נחשבת עבודה זרה לשיטתך? מה לא ענייני כאן?
קצת יש לי תחושה שאולי אין לך ולחבירך תשובה ברורה...
על כל פנים:
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו.
בן ראובן כתב: האם מותר לבקש מאדם טובה (כמובן מתוך ידיעה שהקב"ה הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים)? האם מותר לבקש מכוכב?
האם מותר להודות לאדם? האם מותר להודות לכוכב?
האם מותר לשבח אדם? האם מותר לשבח כוכב?
מה דינו של מי שמאמין ש"כוכב גוזר והקב"ה מקיים" או "הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" ח"ו? ומה דינם של חז"ל שאמרו כך על צדיקים?
כשתענה אתה לשאלות אלו, זו תהיה נקודת פתיחה לאחרים לענות אף הם.
בברכה המשולשת כתב:אענה אני הקטן, ללא שהדבר מחייב מי מהרבנים שליט"א המתדיינים באשכול.
א. ה' נתן לאדם בחירה חופשית, משא"כ לכוכב, כך שאין כל משמעות לפנות אליו או להודות לו.
ב. אל אדם אסור לפנות בבקשה שמשמעה שהוא מנהיג את העולם או דן אותו, כגון בקשה שהאדם ייתן לו אשה או בנים או פרנסה, בדרך של הנהגת העולם. אפשר לבקש מאדם שימצא לו שידוך, או שידריכנו בהשתדלות להיפקד בזש"ק או יעסיקנו בעבודה, אך רק כחלק מהתנהלות העוה"ז, תוך שהמבקש יודע שהכל בידי הקב"ה ואין ביכולת האדם ממנו הוא מבקש להביא לכך שאכן אשה תינשא למבקש או שלמבקש יהיו ילדים או שתהיה לו פרנסה. ק"ו שאין לבקש מאדם שידון אותו לטובה בר"ה או אחרי מותו, או שיוציאנו מהגיהנם וכו'. ג. אפשר לבקש מאדם צדיק (למשל) שיתפלל עבורו לקב"ה, אם המבקש יודע שאין שום ערובה שהקב"ה ייענה לתפילת הצדיק.
ד. לבקש מהנפטר שיתפלל עבורו לקב"ה הוא מחלוקת ראשונים, ומותנה גם בתנאים הנ"ל.
ה. לשבח כוכב באמת אין איסור, כמו שאין איסור לשבח אדם. אא"כ מדובר בשבח שיש בו איסור, כגון לשבח אותו על כך שהוא מנהיג את העולם או דן בני אדם וכו'.
ו. דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים והקב"ה גוזר וצדיק מבטל אין משמעם ח"ו שהקב"ה מסר את הנהגת העולם לצדיקים, אלא שיש בחינה שבגלל מדרגתם יש יותר סיכוי שתפילתם תיענה.
בן ראובן כתב:בברכה המשולשת כתב:אענה אני הקטן, ללא שהדבר מחייב מי מהרבנים שליט"א המתדיינים באשכול.
א. ה' נתן לאדם בחירה חופשית, משא"כ לכוכב, כך שאין כל משמעות לפנות אליו או להודות לו.
ב. אל אדם אסור לפנות בבקשה שמשמעה שהוא מנהיג את העולם או דן אותו, כגון בקשה שהאדם ייתן לו אשה או בנים או פרנסה, בדרך של הנהגת העולם. אפשר לבקש מאדם שימצא לו שידוך, או שידריכנו בהשתדלות להיפקד בזש"ק או יעסיקנו בעבודה, אך רק כחלק מהתנהלות העוה"ז, תוך שהמבקש יודע שהכל בידי הקב"ה ואין ביכולת האדם ממנו הוא מבקש להביא לכך שאכן אשה תינשא למבקש או שלמבקש יהיו ילדים או שתהיה לו פרנסה. ק"ו שאין לבקש מאדם שידון אותו לטובה בר"ה או אחרי מותו, או שיוציאנו מהגיהנם וכו'. ג. אפשר לבקש מאדם צדיק (למשל) שיתפלל עבורו לקב"ה, אם המבקש יודע שאין שום ערובה שהקב"ה ייענה לתפילת הצדיק.
ד. לבקש מהנפטר שיתפלל עבורו לקב"ה הוא מחלוקת ראשונים, ומותנה גם בתנאים הנ"ל.
ה. לשבח כוכב באמת אין איסור, כמו שאין איסור לשבח אדם. אא"כ מדובר בשבח שיש בו איסור, כגון לשבח אותו על כך שהוא מנהיג את העולם או דן בני אדם וכו'.
ו. דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים והקב"ה גוזר וצדיק מבטל אין משמעם ח"ו שהקב"ה מסר את הנהגת העולם לצדיקים, אלא שיש בחינה שבגלל מדרגתם יש יותר סיכוי שתפילתם תיענה.
א. זה לא רק עניין של העדר משמעות. העדר משמעות אינו הופך דבר לע"ז.
ג. מה ענין העדר ערובה לכאן? ואם הוא חושב שיש ערובה (נניח הבטחה שהבטיח הקב"ה לצדיק), וכי משום כך בקשתו שהצדיק יתפלל היא ע"ז?
ו. האם אמירת ביטויים כגון אלה על כוכב נחשבת לע"ז?
בכל אופן, ברור שכל השוואה בין פנייה לבני-אדם/לצדיקים/לנשמות ובין פנייה לכוכבים ומזלות היא נואלת, משום שעל כרחך דיניהם שונים.
בברכה המשולשת כתב:
א. בוודאי שזה לא הופך את זה להיות ע"ז. מה שהופך את זה להיות ע"ז זה שההלכה אמרה שזה ע"ז.
ג. מה המקור לכך שיש הבטחה שהקב"ה הבטיח לצדיק שכל בקשותיו יתמלאו?
לענ"ד הסברא הפשוטה היא שאין דבר כזה (בכלל, ובוודאי שלא בדורות שלנו), וממילא מי שחושב שיש דבר כזה, אכן נמצא בחשש ע"ז.
ו. כן, כי לגבי כוכבים ההבנה המוטעית הנ"ל הרבה יותר מסתברת, משא"כ לגבי צדיקים.
וההשוואה בין בשר ודם לבין הכוכבים לעניין איסור ע"ז מצויה בהלכה.
בן ראובן כתב:בברכה המשולשת כתב:
א. בוודאי שזה לא הופך את זה להיות ע"ז. מה שהופך את זה להיות ע"ז זה שההלכה אמרה שזה ע"ז.
ג. מה המקור לכך שיש הבטחה שהקב"ה הבטיח לצדיק שכל בקשותיו יתמלאו?
לענ"ד הסברא הפשוטה היא שאין דבר כזה (בכלל, ובוודאי שלא בדורות שלנו), וממילא מי שחושב שיש דבר כזה, אכן נמצא בחשש ע"ז.
ו. כן, כי לגבי כוכבים ההבנה המוטעית הנ"ל הרבה יותר מסתברת, משא"כ לגבי צדיקים.
וההשוואה בין בשר ודם לבין הכוכבים לעניין איסור ע"ז מצויה בהלכה.
א. אז אתה מודה שיש הבדל הלכתי בין כוכבים ומזלות לבני אדם לענין ע"ז, לא רק לענין קיום או העדר משמעות.
ג. וכי מפני שאדם טועה לחשוב שהקב"ה הבטיח לצדיקים (או לצדיק פלוני) למלא את בקשותיהם, הרי הוא עובד ע"ז? מה הקשר? ואם נניח (כפי שאתה מוכן במשתמע) שבדורות קודמים כן היה דבר כזה, אז הוא עובד ע"ז פשוט כי הוא חושב שדורנו (או צדיק פלוני בדורנו) דומה לדורות קודמים?
ו. אז הוא עובד ע"ז בהסתברות? ומה הדין אם הוא מתכוון בדיוק כמו בצדיק, היינו ש"הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" כי הכוכב מתפלל ותפילתו מתקבלת?
בן ראובן כתב:אחרון התלמידים כתב:מקדש מלך כתב:מתנצל. איני יכול לדבר בשם כולם, אבל אני על כל פנים לא מצאתי שום טיעון עניני בהודעה, ועל כן לא היה ביכולתי להתייחס אליה.
בס"ד
כולנו השתתפות בצער על חוסר היכולת.
שאלתי שאלה כל כך פשוטה, איזו פניית אדם לאדם נחשבת עבודה זרה לשיטתך? מה לא ענייני כאן?
קצת יש לי תחושה שאולי אין לך ולחבירך תשובה ברורה...
על כל פנים:
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל.
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו.
עד שאתה דורש מכולם לענות לשאלתך, ענה לה אתה תחילה.
האם מותר לבקש מאדם טובה (כמובן מתוך ידיעה שהקב"ה הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים)? האם מותר לבקש מכוכב?
האם מותר להודות לאדם? האם מותר להודות לכוכב?
האם מותר לשבח אדם? האם מותר לשבח כוכב?
מה דינו של מי שמאמין ש"כוכב גוזר והקב"ה מקיים" או "הקב"ה גוזר וכוכב מבטל" ח"ו? ומה דינם של חז"ל שאמרו כך על צדיקים?
כשתענה אתה לשאלות אלו, זו תהיה נקודת פתיחה לאחרים לענות אף הם.
אחרון התלמידים כתב:אלא מאי ? אמרו חז"ל שיבא לחכם ויתפלל. וישנם בחינות מסוימות כאלו ואחרות וכו', יש ליישב כל דבר.
קרית מלך כתב:אחרון התלמידים כתב:אלא מאי ? אמרו חז"ל שיבא לחכם ויתפלל. וישנם בחינות מסוימות כאלו ואחרות וכו', יש ליישב כל דבר.
מלל רב, גם התקפה לשונית חדה ותקיפה, אבל מעצם השאלה התחמקות אלגנטית... נא השב לשאלות באופן ברור כי תשובה כזאת של "בחינות מסוימות" היא גם תשובתם של רבים מאלו עליהם הנך מלין ומלעיז. ומה לך כי נזעקת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים