הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 29, 2021 1:46 pm
הערה בדבר המצוי בהל' בישול בשבת
כ' האבנ"ז בסי' קכט - מה שכתב בשאלה שבא לפניו במה שנוהגין ששופכין מים מבושלים שנצטננו לגמרי בתוך מים רותחין שיהי' שניהם אינם צוננים לגמרי ושוב מחממין אותם כהכרעת רמ"א דבלא נצטנן לגמרי אין בו בישול אחר בישול. וכתב מעלתו דודאי אין היתר בהמים שנצטננו לגמרי משום שהחמו קצת דאין היתר אלא בשעדיין חם מחמת הבישול הראשון. [אמת אמר וכן כתב בחי' ר' עקיבא [בהג' לשו"ע סוף סי' רנ"ג] וכן באגלי טל בהשמטות לס"ק י"ד דיבור המתחיל ולפ"ז]. נמצא עדיין עושה איסור במה שמבשל המים שנצטננו.
ועי' בס' ארחות שבת (פרק א הערה מו) שסתמו כדבריו,
ולכאו' כך היא הפשטות דאם נתחמם שלא מחמת בישולו הראשון, אין טעם להתיר לבשלו שוב.
ואף הנוהגים כהרמ"א להתיר בישול אחר בישול בלח אם לא נצטנן לגמרי, מ"מ חימום מעט בפעם שניה לא יועיל לזה.
אלא שיש להעיר דמצוי בזה מכשול.
פעמים שמניחים לחמם דבר עם רוטב (בכמות שאינה בטילה למאכל), שנתבשל כבר מבעו"י או מאתמול, וכבר נצטנן לגמרי, ומניחים אותו על הפלטה סמוך לשבת באופן שבכניסת שבת עדיין לא הספיק לרתוח, שיסור ממנו איסור בישול. וא''כ צריך להזהר בזה שלא להזיזו, וכן לא לשים עליו כיסוי (אפי' באופן המותר מהל' הטמנה), ואפי' אם הניח כיסוי על הסירים, וכעת רוצה להגביהו כדי להכניס עוד דבר (כגון חלה סמוך לסעודה), הרי אסור לו להחזיר את הכיסוי, שהרי ממהר את חימום הרוטב.